ריח של רפת בקר
ריח של לול תרנגולים חשיב ריח רע,וביאר הרא"ש בגלל רוב צואה, וכתב הח"א ג,ו דלפ"ז ה"ה רפת בקר, ובקצש"ע השיגו והאריך בזה הבה"ל ונטה לדבריו, ומ"מ מסיים לדינא כח"א, משום דהוי כאשפה דחזקה יש בו צואה, עוד כתב וכשהרפת מסריח שדרך בנ"א להצטער היא בכלל אשפה שריחה רע.
[א] והנה טעם קמא לא שייך האידנא, ומה שיש לדון בזה הוא רק מטעם בתרא, והנה מה שבני המקום רגילים בזה, ואינם מצטערים, לכ' לא מהני אף לדידהו דאינו תלוי אלא בדרך רוב בנ"א. וכן מה שאף סתם בנ"א לאחר זמן מתרגלים לריח ושוב אין מצטערים נראה דגם לא מהני.
[ב] כמד' דלפעמים ריח חלש לא מפריע ואינו מצער, אבל ריח חזק מצער רוב בנ"א, וצ"ע אי בכה"ג חשיב "ריח רע".
[ג] הגדרת ריח שמצטערים בו אינו ברורה דיש ריחות שאינם כ"כ נעימים וגרמים איזה צער מועט וצ"ע אי חשייב ריח רע.
[ד] מה עשו בכל הכפרים והמושבים פעם והיום?
[ה] בחיפוש במרשתת מצאתי- הרב אליעזר מלמד- במושבים שיש בהם רפתות, הריח שמגיע מהן לבתים ולבית הכנסת אינו נחשב בעיניהם כריח רע כיוון שרגילים בו. אבל ריח כזה בעיר יכול להחשב כריח רע, ואסור יהיה להתפלל כל זמן שלא יבטלו אותו. ונראה שהמתארחים במושבים הולכים אחר מנהג המקום.