חשמל כשר לשבת באמריקה

[מבקש תורה]

חשבתי שלכאורה יש לעורר, שהנה כידוע בין האוכולסיה בארה"ב יש אחוז מסויים של יהודים ולכאורה גם בחברת החשמל שם בוודאי עובדים יהודים (חילונים), ומבחינה סטטיסטית ברור שגם שם עובדים יהודים כפי חלקם באוכלוסיה, וא"כ כשיש לנו ספק על החשמל המיוצר שם בשבת הרי כל קבוע כחצה על מחצה דמי, וא"כ לכאורה אף בחו"ל נצטרך להקפיד על חשמל כשר לשבת. שהרי יש ספק שיהודי חילל שבת עבורי, ומדוע שלא יהא אסור, ולא יועיל כאן רוב גויים דקבוע כאן יהודי בספק זה?! האם מחמת אחוז היהודים המעורבים בכל עבודות האוכולסיה זה נעשה קבוע?

[היא שיחתי]

קשה לומר שיש שם חילול ה'

[מבקש תורה]

קשה לומר שיש שם חילול ה'

אני מדבר מצד ספק מעשה שבת? לדעת רוב הפוסקים שנקטו שהיום יש לאסור מצד מעשה שבת.

[בין גברא לגברא]

עובד בחברת חשמל אינו קבוע אלא פרוש וכל דפרוש מרובא פרוש.

[מבקש תורה]

עובד בחברת חשמל אינו קבוע אלא פרוש וכל דפרוש מרובא פרוש.

למה?
הספק הוא על העובדים שם, וא"כ לכאורה הספק הוא על מקום הקביעות, הלא כן הוא?!

[ערבי פסחים]

אין חילול ד' שכן התחנות הם ביד הגויים ויש שם מיעוט של יהודים רחוקים מיהדות ל"ע, ואילו בא"י התחנות ביד הישראל ובידם לשנות הענין ולהעביד רק גוים והם אינם עושים כך משום אי האכפתיות לשבת ולא רוצים להפסיד כמה שקלים מהעבודה בשבת. ולזה אמר החזו"א שהוא חילול ד' נורא הואיל והוא מפעל ציבורי ונעשה במזיד.
מעשה שבת לא שייך בייצור החשמל מהסיבה שאם לא ייצרו הרי הרבה יסתכנו בבתי החולים ובבתים וממילא בהיתר הם עושים (כך שמעתי באזני מאחד מגדולי תלמידי החזו"א). בעיקר אסרו משום משום חילול ד', לפ"ע (ע"י ריבוי השימוש הם מרבים במלאכות הנלוות לייצור שאינם פיקו"נ כלל ונעשים מתוך שאינם שומרים שבת כלל - כגון רישום ידני של כל פעולה שעשו, תיקונים קטנים שנועדו לשמר את המכונות לאורך ימים), גרימת דיחוי שבת (סוגיא של אין מפליגין ג' ימים לפני שבת), גזירת שמא ירבה.
רק לאחרונה נתעוררו לענין מעשה שבת בייצור מצד שהתחילו לעשות פעולות רבות שהם נעשים אך ורק לצורך חסכון כספי וכגון שמכבים טורבינות קטנות וכנגדם מדליקים אחת גדולה שהיא זולה יותר. ודומה למי שיש לו נר מוכן אצל חולה שיש בו סכנה והוא חס עליה ולכן הוא מדליק אחרת זולה יותר ואח"כ מכבה הראשונה. הרי שהדלקת הנר השני נעשה באיסור גמור והוא אסור במעשה שבת ואף שעכשיו החולה צריך אותו, מ"מ אין זה מתיר לבריא להשתמש בו.
ולפי"ז בחו"ל שרובא דרובא של עובדי החברה הם גויים, יש ספק אם פעולות החסכון נעשו ע"י היהודי או ע"י הגוי והכלל ברור בפוס' שספק מעשה שבת לקולא.

(אמנם מה שיל"ד הוא בענין לפ"ע שהרי בריבוי השימוש מחויבים להרבות במלאכות בתחנה וא"כ הרי מכשילים בזה את היהודים שעובדים שם. אך אינו דומה למה שקורה בא"י שאלו שמניחים המכשול לפני אחיהם - הם יהודים [והאינם יהודים המשתמשים הם אפסיים ואין בשימוש שלהם מספיק כדי לחייב את עובדי החברה להרבות במלאכות כי אם במעט מאד] ולולי זה לא היו נכשלים משא"כ שם שהיהודים בטלי אחד במליון ואינו מוסיף כלום במכשול, והמכשול מתיחס לגויים. ואמת שגם בא"י כ"א בפ"ע לא משפיע על דרישת הייצור כי הוא אפסי מ"מ הרי כקבוצה של כמה אלפי יהודים ביחד מכשילים אות עובדי החברה ודומה לנזיר שמבקש יין וישנו כוס גדולה שצריכה 5 אנשים להגביהו לנזיר, ומתאספים ביחד עשרה אנשים וכולם ביחד מביאים את הכוס לנזיר, היתכן שכל אחד יכול להגיד 'לי מותר כי הרי אני אפסי פה והרי גם בלעדי יש כאן 5 אנשים שמביאים לו ואני השישי או השביעי' ויותר לכתחילה בדרך זו להכשיל את הנזיר ?!)

[בין גברא לגברא]

קודם כל יש שיטות שלא מקרי קבוע אלא כשניכר במקומו, שלא שייך ביהודים חילוניים בארה"ב.
בלא"ה מקום קביעתם הוא ביתם לא מקום עבודתם בחברת חשמל. אם לא נאמר הכי כמעט לא תמצא פרוש מעולם שהרי אחר שפרש בדרך כלל מפסיק להיות נייד ונעשה קבוע באיזה מקום. הרי לסברת הרב מבקש תורה למה הוצרך הגמ' בזבחים דף ע"ג ע"ב לתרץ גזירה שמא יבאו י' כהנים בבת אחת ויקרבו, שהוא דוחק לחוש לזה, היה אפשר לתרץ בפשיטות טפי גזירה שמא יקח אחר שיפסיק להיות ניידי ונעשה שוב קבוע. אלא ודאי לא אמרינן הכי מאחר שתולין שכל אחד ואחד פרש מהרוב ואף כשנעשה שוב קבוע אין אנו מסתפקים בו שמא הוא מן המיעוט. [וע"ע בתשובה א' שבסוף דברות משה על כתובות אות י"ב, בענין זה שאמרינן שכל או"א הוא מהרוב.]
והרי כל סברת הרב מב"ת הוא שמבחינה סטטיסטית ברור שגם שם עובדים יהודים כפי חלקם באוכלוסיה, וזה ברור שדיני תורה בענין רוב וקבוע אינם עולים בקנה א' עם תורת סטטיסיקה. לכאורה אין מקום לבחינה סטטיסטית בהלכה כלל, ועכ"פ א"א לעשות כלאים מדיני תורה ודיני סטטיסתיקה לקבועה ע"פ תורת הסטטיסקה שיש מיעוט יהודים העובדים בחברת חשמל, ותו לצרף לזה דיני תורה של קבועה כמחצה על מחצה.
ותו גם אם נקבל הנחת הרב מב"ת מ"מ אין אנו דנים על עובדי חברת חשמל אלא על חשמל המגיע לבתים. אם רוב החשמל מיוצר שלא ע"י חילול שבת לכאורה אמרינן כל דפרוש מרובא פרוש.
וגם אם נקבל כל הנחת הרב מב"ת עדיין הוי ספק איסור דרבנן שהוא לקולה.

[חשבונות רבים]

קודם כל יש שיטות שלא מקרי קבוע אלא כשניכר במקומו, שלא שייך ביהודים חילוניים בארה"ב.

אתה רציני? לפי דעתך ט' ישראלים חילונים וכותי א' ביניהם לא נחשב קבוע? וכי אדם ניכר במקומו ע"י הפאות והציצית? הדבר פשוט שכל אדם נחשב ניכר במקומו מכיוון שהוא יודע בעצמו אם הוא יהודי או גוי.

[בין גברא לגברא]

קודם כל יש שיטות שלא מקרי קבוע אלא כשניכר במקומו, שלא שייך ביהודים חילוניים בארה"ב.

אתה רציני? לפי דעתך ט' ישראלים חילונים וכותי א' ביניהם לא נחשב קבוע? וכי אדם ניכר במקומו ע"י הפאות והציצית? הדבר פשוט שכל אדם נחשב ניכר במקומו מכיוון שהוא יודע בעצמו אם הוא יהודי או גוי.

זה לא כ"כ פשוט. איני מאריך משום שאין זה עיקר דברי כלל, אבל הסברא שאדם נחשב ניכר במקומו מכיוון שהוא יודע בעצמו תמוה, שהרי לו אין שום ספק כלל, וכל הספק הוא לנו שאין אנו יודעים.

[סכינא חריפא]

זה לא כ"כ פשוט. איני מאריך משום שאין זה עיקר דברי כלל, אבל הסברא שאדם נחשב ניכר במקומו מכיוון שהוא יודע בעצמו תמוה, שהרי לו אין שום ספק כלל, וכל הספק הוא לנו שאין אנו יודעים.

א"צ לכל זה ודאי רוב היהודים מוכרים לשכניהם ומכריהם, וכל הפלפול הזה מיותר, וכי בתינוקת שנאנסה ג"כ כל מי שרואה את הפסול ברחוב מכיר אותו?

[בין גברא לגברא]

זה לא כ"כ פשוט. איני מאריך משום שאין זה עיקר דברי כלל, אבל הסברא שאדם נחשב ניכר במקומו מכיוון שהוא יודע בעצמו תמוה, שהרי לו אין שום ספק כלל, וכל הספק הוא לנו שאין אנו יודעים.

א"צ לכל זה ודאי רוב היהודים מוכרים לשכניהם ומכריהם, וכל הפלפול הזה מיותר, וכי בתינוקת שנאנסה ג"כ כל מי שרואה את הפסול ברחוב מכיר אותו?

איני יודע למה אתה חושב שיהודי חילוני בארה"ב ניכר לשכניו כיהודי. אולי לפעמים כן אבל זה לא מוכרח, ויש לדון בזה.
בתינוקת שנאנסה מסתמא האונס ניכר במקומו מי הוא.

[מה שנכון נכון]

יעויין במובא בבינת אדם שער הקבוע סימנים ב ג, ובשערי יושר ש"ד פי"א.

[גם זה יעבור]

אני שואל אחרת.
גם אם כל העובדים הם גוים, אך מה ההיתר של השימוש (לדעת החזו"א ודעימיה) במקומות שיש שם רק יהודים, כמו במונרו וסקווער, כי הרי זה מעשה שבת לצורך ישראל?

[חובב_ספרים]

האם אתה באמת חושב שיש ייצור מיוחד עבור כל שכונה וכפר קטן [במושגי ארה"ב].

[גם זה יעבור]

אם מדברים על הדלקת וכבוי טורבינות וכדומה, והיהודים החרדים יש להם סדר מאוד מסוים, למשל שבשעה X אוכלים, ואחרי כשעתיים יושנים...
מאוד מסתבר שזה משפיע על ה'טורבינות'.

[אדג]

אם מדברים על הדלקת וכבוי טורבינות וכדומה, והיהודים החרדים יש להם סדר מאוד מסוים, למשל שבשעה X אוכלים, ואחרי כשעתיים יושנים...
מאוד מסתבר שזה משפיע על ה'טורבינות'.

מאוד מסתבר שלא.

סתם שיובן הסדר גודל של ניו יורק כולה, מתגוררים בה 8.2 מיליון איש. בברוקלין (שבה גרים מרבית תושביה החרדים של העיר) גרים 2.5 מיליון תושבים, ואולי חמשה אחוזים מהם שומרי תומ"צ.

ואף שמן הסתם ניו יורק לא מקבלת את כל החשמל מתחנת כוח אחת, אבל הרשת כולה מאוזנת, כך שפחות דרישה כאן - אבל עלייה בדרישה במקום אחר, לא משנה לביקוש בסופו של דבר.

וזה לפני התיאוריה המוזרה שלכל שומרי השבת יש את אותו סדר יום. לחבדניקי"ם של קראון הייטס שמתפללים ב-10 ולספרדים מפלטבוש שמתפללים בנץ יש אותו סדר יום?!

גם ערים קטנות כמו מונסי (שרק חצי מתוך האוכלוסייה שלה חרדית) או לייקווד (שלדעתי היא העיירה הכי יהודית בארצה"ב, עם 59%) לא משפיעים על הביקוש, בגלל האיזון ממקומות אחרים.

בקיצור, להד"ם.

[גם זה יעבור]

ציינתי מונרו וסווער שהם כולו יהודיים, ואתה מביא ראיות ממקומות אחרים.

[חובב_ספרים]

במושגי ארה"ב מונרו וסווער ביחד הם ככפר קטן ומסתמא הם צורכים פחות מאחוז אחד של ייצור החשמל מהתחנה המספק להם חשמל.

[ערבי פסחים]

זו שאלה ישנה שכבר דנו בה אולי לפני שמונים שנה או מאה שנה, איך משתמשים בחשמל בחו"ל במקומות שרובם יהודים. לא עיינתי כעת אבל אמור להיות ע"ז תשובה של המהרש"ם ושל המהרש"ג (?) ושל המנח"י ועוד. אגב החזו"א הלא לא רצה שלא יהיו כלל תחנות פועלות בשבת אלא שייעשו ע"י גויים עי' גנזי שערי ציון לרב"צ במברגר.
וסתם לידיעה באמת הקדושת יו"ט ובנו האדמו"ר מסאטמאר לא היו משתמשים בחו"ל ולא הרשו להדליק בבית כנסת אבל כשהגיע לארה"ב היה לו חשבון שיהודים הם מיעוט דמיעוט ולא נעשה בעיקר עבורם ולכן היקל להשתמש (ובא"י ודאי חשש מאד ולא השתמש כלל זה ק"ו פשוט. אבל גם אם תמצא פרכא הדבר כתוב ב"זמירות יואל" בהנהגותיו שבא"י אסר וצוה להתקין גנרטור בירושלים בביה"מ שלו וכן שלח כסף לב"ב עבור זה. ושם גם כתוב את כל מה שהזכרתי באיך שנהגו בזה בחו"ל)

[פולסברג]

שמעתי מהגרז''נ גולדבורג זצ''ל [בדברו אודות חשמל בשבת], ששמע שבארה''ב 40 אחוז מהעובדים הם יהודים. עכ''ד.

[הקישון33]

שמעתי מהגרז''נ גולדבורג זצ''ל [בדברו אודות חשמל בשבת], ששמע שבארה''ב 40 אחוז מהעובדים הם יהודים. עכ''ד.

נתחיל שיהודים הם בסך הכל 2 אחוז של האוכלוסייה ומה גם שהם בדרך כלל לא עובדי צווארון כחול ואם הכוונה בשכונות יהודיות עדיין מדובר בסכום נמוך ובוודאי לא קרוב להנ"ל.

[פולסברג]

שמעתי מהגרז''נ גולדבורג זצ''ל [בדברו אודות חשמל בשבת], ששמע שבארה''ב 40 אחוז מהעובדים הם יהודים. עכ''ד.

נתחיל שיהודים הם בסך הכל 2 אחוז של האוכלוסייה ומה גם שהם בדרך כלל לא עובדי צווארון כחול ואם הכוונה בשכונות יהודיות עדיין מדובר בסכום נמוך ובוודאי לא קרוב להנ"ל.

כשתהמתי לפניו על דבריו התבטא "אזוי האב איך גהערט", סתם ולא פירש.