הגרי"ז נהג בא"י להתפלל שחרית אחר זמן מג"א.

[גם זו לטובה]

כאיל תערוג יו"כ- אמר רבנו "שחרית התפלל בהיותו בבריסק בסוזק"ש דהמג"א, וכשהגיע לא"י נהג כהגר"א, ומעריב קרוב לחצות ופעמים לאחר חצות.

[כולל יונגערמאן]

תבהיר בהכותרת שהכוונה לאחר זמן ק"ש של מג"א, התפלל שמו"ע. אבל קר"ש מסתמא קרא לפני כן.

[רוצה לידע]

א''כ מה החידוש בזה?

[חובב_ספרים]

שמעתי מבנו הגרמ"ס שליט"א שהדבר היחיד שהגרי"ז הקפיד על זמן מג"א היה סוף זמן אכילת חמץ.
דומני שוא אמר שהגרי"ז אמר טעמו הוא שאם הוא יקפיד בזה על זמן המג"א בניו יקפידו עכ"פ על זמן הגר"א. הגרמ"ס לא חשב שזה היה טעמו האמיתי. הוא העיר שבביתם לא היה מקום לפני פסח לכולם לאכול חמץ בבת אחת, ואולי הגרי"ז אכל מקודם ליתן לבני ביתו זמן לאכול חמץ, אבל למעשה הגרמ"ס חשב שיש יותר לזה שהוא אינו יודע.

[סכינא חריפא]

שמעתי מבנו הגרמ"ס שליט"א שהדבר היחיד שהגרי"ז הקפיד על זמן מג"א היה סוף זמן אכילת חמץ.
דומני שוא אמר שהגרי"ז אמר טעמו הוא שאם הוא יקפיד בזה על זמן המג"א בניו יקפידו עכ"פ על זמן הגר"א. הגרמ"ס לא חשב שזה היה טעמו האמיתי. הוא העיר שבביתם לא היה מקום לפני פסח לכולם לאכול חמץ בבת אחת, ואולי הגרי"ז אכל מקודם ליתן לבני ביתו זמן לאכול חמץ, אבל למעשה הגרמ"ס חשב שיש יותר לזה שהוא אינו יודע.

החזו"א שג"כ לא ס"ל כמג"א, החמיר ג"כ בפסח ומקובל שזהו מפני שהוא פ"א בשנה.

[גם זו לטובה]

שמעתי מבנו הגרמ"ס שליט"א שהדבר היחיד שהגרי"ז הקפיד על זמן מג"א היה סוף זמן אכילת חמץ.
דומני שוא אמר שהגרי"ז אמר טעמו הוא שאם הוא יקפיד בזה על זמן המג"א בניו יקפידו עכ"פ על זמן הגר"א. הגרמ"ס לא חשב שזה היה טעמו האמיתי. הוא העיר שבביתם לא היה מקום לפני פסח לכולם לאכול חמץ בבת אחת, ואולי הגרי"ז אכל מקודם ליתן לבני ביתו זמן לאכול חמץ, אבל למעשה הגרמ"ס חשב שיש יותר לזה שהוא אינו יודע.

חג בחג פ"ח הערה 4 הביא שהגרי"ז תמה על המחמירים בחמץ דרבנן, ומקילים בקר"ש דאוריתא.

[אוצר החכמה]

המעריב הוא פלא יותר גדול.

[שיבר]

שמעתי מבנו הגרמ"ס שליט"א שהדבר היחיד שהגרי"ז הקפיד על זמן מג"א היה סוף זמן אכילת חמץ.

איזה זמן הגרמ"ס בעצמו שומר?

[גם זו לטובה]

המעריב הוא פלא יותר גדול.

צ"ל שקר"ש קרא לפני חצות, וס"ל שתפילת מעריב מותר לכתחילה להתפלל אחר חצות, והארכנו בזה במק"א.

[אוצר החכמה]

אבל על זה שאלו כבר א"כ מה החידוש?

השאלה העיקרית היא דברי המ"ב שאסור בעצם לחכות עד סוף הזמן. שלא לדבר על שיטת הרבינו יונה בעניין. ואם נאמר שהיתה לו איזה סיבה מסויימת שבעבורה נאלץ לעשות כן כבר כל העניין ירד שהרי לכן אין למדים הלכה מפי מעשה.

[חובב_ספרים]

שמעתי מבנו הגרמ"ס שליט"א שהדבר היחיד שהגרי"ז הקפיד על זמן מג"א היה סוף זמן אכילת חמץ.
דומני שוא אמר שהגרי"ז אמר טעמו הוא שאם הוא יקפיד בזה על זמן המג"א בניו יקפידו עכ"פ על זמן הגר"א. הגרמ"ס לא חשב שזה היה טעמו האמיתי. הוא העיר שבביתם לא היה מקום לפני פסח לכולם לאכול חמץ בבת אחת, ואולי הגרי"ז אכל מקודם ליתן לבני ביתו זמן לאכול חמץ, אבל למעשה הגרמ"ס חשב שיש יותר לזה שהוא אינו יודע.

חג בחג פ"ח הערה 4 הביא שהגרי"ז תמה על המחמירים בחמץ דרבנן, ומקילים בקר"ש דאוריתא.

האם דעתך שמחבר חג בחג יודע טוב יותר איך נהג הגרי"ז מבנו, או שאתה בא לערר על נאמנות חג בחג?
עכ"פ כנראה הנהגת הגרי"ז היה ידוע להרבה אנשים ויש אנשים המדפיסים להיפך. אני שמעתי זה מהגרמ"ס בביתו בחול המועד פסח כשאחד, דומני הגאון ר' שלום שכטר שליט"א, אמר שראה בספר שהדבר היחיד שהגרי"ז לא הקפיד על זמן המג"א היה חמץ, והיה ידוע גם לו שזה לא נכון.

[סעדיה]

שמעתי מבנו הגרמ"ס שליט"א שהדבר היחיד שהגרי"ז הקפיד על זמן מג"א היה סוף זמן אכילת חמץ.
דומני שוא אמר שהגרי"ז אמר טעמו הוא שאם הוא יקפיד בזה על זמן המג"א בניו יקפידו עכ"פ על זמן הגר"א. הגרמ"ס לא חשב שזה היה טעמו האמיתי. הוא העיר שבביתם לא היה מקום לפני פסח לכולם לאכול חמץ בבת אחת, ואולי הגרי"ז אכל מקודם ליתן לבני ביתו זמן לאכול חמץ, אבל למעשה הגרמ"ס חשב שיש יותר לזה שהוא אינו יודע.

חג בחג פ"ח הערה 4 הביא שהגרי"ז תמה על המחמירים בחמץ דרבנן, ומקילים בקר"ש דאוריתא.

האם דעתך שמחבר חג בחג יודע טוב יותר איך נהג הגרי"ז מבנו, או שאתה בא לערר על נאמנות חג בחג?
עכ"פ כנראה הנהגת הגרי"ז היה ידוע להרבה אנשים ויש אנשים המדפיסים להיפך. אני שמעתי זה מהגרמ"ס בביתו בחול המועד פסח כשאחד, דומני הגאון ר' שלום שכטר שליט"א, אמר שראה בספר שהדבר היחיד שהגרי"ז לא הקפיד על זמן המג"א היה חמץ, והיה ידוע גם לו שזה לא נכון.

ידוע שקיים פתק בכת"י הגרי"ז ורשום עליו השעה שיש להפסיק לאכול חמץ, והוא זמן המג"א (הרוצה לדעת יותר פרטים יפנה לאלו שיש בידם כת"י הגרי"ז).

[מן הדרום]

שמעתי מהגאון ר' אברום שפירא שראה אצל הגרי"ז שקראו ק"ש אחרי זמן המג"א ,ושאל אותו אם זה לא ספק דאורייתא, ענה הגרי"ז שר' חיים ברר והגיע למסקנה שלא כמג"א ואין בכך ספק

[א.ד.]

עיין בספר עובדות והנהגות לבית בריסק חלק א' עמוד רל"ו https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx? ... 0311438383