תפילה לכיוון ירושלים - תל שכל פיות פונים אליו

[שרוליק]

בגמ' ברכות ל.: ת"ר סומא ומי שאינו יכול לכוין את הרוחות יכוין לבו כנגד אביו שבשמים שנא' והתפללו אל ה' היה עומד בח"ל יכוין את לבו כנגד ארץ ישראל שנא' והתפללו אליך דרך ארצם היה עומד בארץ ישראל יכוין את לבו כנגד ירושלים שנאמר והתפללו אל ה' דרך העיר אשר בחרת היה עומד בירושלים יכוין את לבו כנגד בית המקדש שנאמר והתפללו אל הבית הזה היה עומד בבית המקדש יכוין את לבו כנגד בית קדשי הקדשים שנאמר והתפללו אל המקום הזה היה עומד בבית קדשי הקדשים יכוין את לבו א] כנגד בית הכפורת היה עומד אחורי בית הכפורת יראה עצמו כאילו לפני הכפורת נמצא עומד במזרח מחזיר פניו למערב במערב מחזיר פניו למזרח בדרום מחזיר פניו לצפון בצפון מחזיר פניו לדרום נמצאו כל ישראל מכוונין את לבם למקום אחד א"ר אבין ואיתימא ר' אבינא מאי קראה כמגדל דויד צוארך בנוי לתלפיות תל שכל פיות פונים בו.

לא הבנתי, אם העולם עגול אזי מאי נ"מ לאיזה כיוון מתפלל, לאיזה כיוון שיתפלל שיקיף את העיגול ויגיע לירושלים?

ואולי זה כמ"ד שהעולם היה משטח?

[אוצר החכמה]

לא הבנתי מה אתה רוצה, מי אמר שכיוון התפילות מסתובב סביב העגול של העולם אולי הוא הולך בקו ישר ומגיע לירח.

ברור שהכוונה היא כמו שנראה לבני אדם ולכן בארצות הקרובות לא"י העניין ברור. במקומות שבצד השני של הכדור באמת אין העניין פשוט כ"כ.

[תוכן]

לא הבנתי, אם העולם עגול אזי מאי נ"מ לאיזה כיוון מתפלל, לאיזה כיוון שיתפלל שיקיף את העיגול ויגיע לירושלים?

נניח שאני בקוטב הצפוני ואני מתפלל לכיוון לונדון, אחרי שאני מקיף את כל כדור הארץ אני מגיע חזרה לקוטב הצפוני וחוזר חלילה. אז הנה לך כיוון שלא יגיע לירושלים לא משנה כמה פעמים אתה מקיף את כדור הארץ.

[שרוליק]

לא הבנתי, אם העולם עגול אזי מאי נ"מ לאיזה כיוון מתפלל, לאיזה כיוון שיתפלל שיקיף את העיגול ויגיע לירושלים?

נניח שאני בקוטב הצפוני ואני מתפלל לכיוון לונדון, אחרי שאני מקיף את כל כדור הארץ אני מגיע חזרה לקוטב הצפוני וחוזר חלילה. אז הנה לך כיוון שלא יגיע לירושלים לא משנה כמה פעמים אתה מקיף את כדור הארץ.

תלוי באיזה כיוון אתה עושה את הסיבוב.

לא הבנתי מה אתה רוצה, מי אמר שכיוון התפילות מסתובב סביב העגול של העולם אולי הוא הולך בקו ישר ומגיע לירח.

ברור שהכוונה היא כמו שנראה לבני אדם ולכן בארצות הקרובות לא"י העניין ברור. במקומות שבצד השני של הכדור באמת אין העניין פשוט כ"כ.

מה באמת הביאור כפשוטו, להסביר לתלמידים?

[סמבטיון]

תוכן כתב:

שרוליק כתב:
לא הבנתי, אם העולם עגול אזי מאי נ"מ לאיזה כיוון מתפלל, לאיזה כיוון שיתפלל שיקיף את העיגול ויגיע לירושלים?

נניח שאני בקוטב הצפוני ואני מתפלל לכיוון לונדון, אחרי שאני מקיף את כל כדור הארץ אני מגיע חזרה לקוטב הצפוני וחוזר חלילה. אז הנה לך כיוון שלא יגיע לירושלים לא משנה כמה פעמים אתה מקיף את כדור הארץ.

תלוי באיזה כיוון אתה עושה את הסיבוב.

???

[שרוליק]

תלוי באיזה כיוון אתה עושה את הסיבוב.

???

מתנצל על ההבנה המאוחרת.

'לא הביישן למד'

[אוצר החכמה]

ביחס לתשובת תוכן הצודקת, גם אתה עדיין צודק אם נציב את השאלה שלך כך. תמיד אם אני מתפלל לכיוון ירושלים, למשל אם אני עומד בקוטב הצפוני לכיוון ירושלים, גם אם אתפלל לכיוון ההפוך בדיוק (180 מעלות) זה גם יהיה לכיוון ירושלים כי הכיוון שלי הקיף את הכדור ומגיע לירושלים. כלומר שמכל מקום כשנכוון את כיוון ירושלים יהיו שני כיוונים לירושלים המנוגדים זה לזה.
מסקנה אפשר להיות בבני ברק ולהתפלל למזרח (או דרום מזרח) ובאותה מידה להתפלל לכיוון ההפוך (מערב או צפון מערב) וזה יהיה לכיוון ירושלים מצד הסיבוב.
כפי שכתבתי למעלה, לענ"ד אין לזה מקום וזו דוגמה בולטת. ברור לכל אדם שלמראה עינים מבני ברק מזרח הוא כיוון ירושלים ומערב הוא כוון הפוך. גם ביחס לעומד בקוטב הצפוני ברור מה הכיוון הנכון ומה הכיוון ההפוך. לעומת זאת ביחס לאדם שנמצא בלוס אנגלס (10 שעות הפרש) זה כבר הרבה פחות ברור, וביחס לאדם הנמצא בצפון קנדה אפשר לעורר שאלה שבסיס הכיוון צריך להיות בכלל צפונה.

[ארץ]

אכן ראיתי פעם מאמר שבצפון ארה"ב צריכים להתפלל בנטיה צפונה, ולא לדרום. אחפשנו ובל"נ אביאנו כאן.

בקוצר אמרים, עיגול אמצע מזרח - מערב נפגש בנקודת הראש ונקודת הרגל ונקודת זריחת החמה ובנקודת שקיעת החמה בימי ניסן ותשרי.
דוק ותמצא שירושלים צפונה לעיגול זה, ולא דרומה.

[שרוליק]

אם אפשר לבאר יותר.

תודה

[כח הטענה]

בהודעה הזו ביאר החכם כמוהר"ר ברזילי את שיטת האמונת חכמים.

[עושה חדשות]

מענין לענין.
לפני בנין ביהמ"ק, האם התפללו לכיוון ירושלים וכו', או לכיוון משכן שילה, (נוב וגבעון), או שלא היה בזה ענין.

[סעדיה]

כס"מ הל' תפלה פ"א ה"ג

[אליהו בן עמרם]

מענין לענין.
לפני בנין ביהמ"ק, האם התפללו לכיוון ירושלים וכו', או לכיוון משכן שילה, (נוב וגבעון), או שלא היה בזה ענין.

ראיתי מביאים בשם רב סעדיה גאון ב"אמונות ודעות" (ח"ג, סט): "התפילה היתה בתחילה כנגד המשכן, ואחר כך שינה אותה והפנה אותה אל בית המקדש"

[עושה חדשות]

בתפילתו של שלמה המלך בעת בנין ביהמ"ק (מלכים א, ח) מוזכר באריכות הענין שהתפילות יתקבלו דרך הבית הזה, והמפרשים הסמיכו לזה את הדין של תפילה כנגד ירושלים. ובמקו"א העירו למה שלמה לא הזכיר את ענין הקרבנות, ותירצתי שם דקרבנות היו כבר קודם לכן. ואם כך הוא, יהיה מבואר לכאו' שהענין של תפילה כנגד מקום המקדש התחדש רק אז.

[עושה חדשות]

ומענין לענין, לולב במקדש כל שבעה זה גם בשילה-נוב-גבעון?

[עזריאל ברגר]

ומענין לענין, לולב במקדש כל שבעה זה גם בשילה-נוב-גבעון?

מסברא - שילה נחשבת "לפני ה'", אבל נוב וגבעון לאו לפני ה' קרינא בהו, כי לא היה שם ארון, וע"ד ההלכה לגבי קרבנות, ששילה - נחשב כמקדש כמעט לכל דבר, אבל נוב וגבעון - במה גדולה נחשבו.

[יואל שילה]

אכן ראיתי פעם מאמר שבצפון ארה"ב צריכים להתפלל בנטיה צפונה, ולא לדרום. אחפשנו ובל"נ אביאנו כאן.

בקוצר אמרים, עיגול אמצע מזרח - מערב נפגש בנקודת הראש ונקודת הרגל ונקודת זריחת החמה ובנקודת שקיעת החמה בימי ניסן ותשרי.
דוק ותמצא שירושלים צפונה לעיגול זה, ולא דרומה.

[עושה חדשות]

ומענין לענין, ז"ל המבי"ט שער היסודות פרק סא - והנכון כי בזמן היתר הבמות להקריב קרבנות נדבה, המקום שנתקדש לבמה והקריבו בו היו מתפללים שם והיה נשאר המקום ההוא מקודש והיו בונים בית הכנסת לרבים, וכשנבנה בית עולמים שנאסר הבמות היו מתפללים ג"כ באותם המקומות, והיו משלמים בשפתותם תפלות ותהלות לאל במקום הפרים והכבשים שנקרבו שם.

[עושה חדשות]

בתהילים פרק ג דוד אומר בברחו מפני אבשלום, "קולי אל ה' אקרא ויענני מהר קדשו סלה", עי"ש חז"ל ומפרשים, ומשמע לכאו' שהתפילות עוברות ומתקבלות דרך ירושלים גם כשהמשכן נמצא במקום אחר.

[כח עליון]

בתהילים פרק ג דוד אומר בברחו מפני אבשלום, "קולי אל ה' אקרא ויענני מהר קדשו סלה", עי"ש חז"ל ומפרשים, ומשמע לכאו' שהתפילות עוברות ומתקבלות דרך ירושלים גם כשהמשכן נמצא במקום אחר.

באמת מענין.
במפרשים:
אב"ע: מהר קדשו – בעבור הארון שהיה בציון נקרא הר הקודש וזה קודם דבר ארונה היבוסי.
רד"ק: מהר קדשו סלה – נוכל לפרש מהר המוריה. ואף על פי שלא היה עדין קדש, אולי קבלה היתה אצלם כי שם יהיה בית המקדש. ומפני זה עלה דוד בברחו במעלה הזיתים ומשם השתחוה לאל, כי משם אדם רואה המקום ההוא. או פרוש מהר קדשו – מהר ציון ששם הארון. או פרוש מהר קדשו – מן השמים כמו מי ישכן בהר קדשך (תהלים ט"ו:א').
אלשיך: שטרם אקרא ענני היה ע"י מדת הדין שהיה מסכים בדבר שהוא מהר קדשו סלה כי שם השכינה היא מדת אלהים כי מיום נברא העולם היתה שכינה במקום המזבח
(בתרגום כתוב כפשוטו, הר בית המקדש)

[עושה חדשות]

גם בפרק כ' אומר דוד "יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ וּמִצִּיּוֹן יִסְעָדֶךָּ".

ולגבי ד' הכס"מ הנ"ל ע"ע במצו"ב -