פורום אוצר החכמה

הקהל-

טף למה באו? לתת שכר למביאיהם-

מה הפשט? למה לא לקחת אבנים?[הערת הכלי יקר]

ולא משמע כ"כ מצד קליטת הרשמים, כרבי יהושע בן חנניה [כביאור המשך חכמה]-



ואולי כוונת הגמרא, שהרי גם ככה למעשה יבואו, שהרי ההורים והאחים חייבים לבא למעמד הקהל, ואיך ישארו הטף לבד בביתם. א"כ למה ציותה תורה? ומשיבים, לתת שכר, שיחשב לנו מצוה.

[והוא כביאור רש"י בסוף מכות על "רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה וכו', עיי"ש על איסור דם. וכעי"ז אפ"ל על מצות אכילה בערב-יוכ"פ, ועוד]

ולפ"ז צריך לדחוק "למה באו" כלומר "למה נצטוו", וגם זה דוחק.

האם מישהו מבאר פשט כזה?

כן כתב בנחלת יעקב עה"ת פרשת וילך לבעל החוו"ד.

שפתי צדיק (פילץ) - שבועות
וכפי ששמעתי שאדמו"ר מקאצק ז"ל שיבח פירוש הרב חיים ויטאל ז"ל בשם האר"י ז"ל על מאמר חז"ל במצות הקהל טף למה באו לתת שכר למביאיהן ופירש האר"י למה הוצרך הכתוב לצוות להביא הטף הלא בלא זה על ידי שיבואו אנשים ונשים יוכרחו ליקח עמהם הטף.

שיח שרפי קודש
הקהל את העם אנשים והנשים והטף. בשם החי' הרי"מ זי"ע, כתיב אנשים ונשים וטף. ומקשה הגמ' (חגיגה ג' ע"א) בשלמא אנשים באים ללמוד. נשים לשמוע. וטף למה באו. כדי ליתן שכר למביאיהם. ע"כ. והקשה הרי"מ מה ס"ד להקשות טף למה באו. אם אבותיהם ואמותיהם עלו לרגל. הלא ע"כ הוכרחו לקחת עמהם הבנים הקטנים וכי נוכל לעזוב אותם לבדם בביתם. ואמר כי זה עצמו קו' הגמ' טף למה באו הכוונה להקשות. למה הוצרך התורה להזהיר ההורים להביא עמהם טפם. הלא בע"כ בלי ציווי התורה יעשו זאת מעצמם לזה תירץ הגמ' כדי ליתן שכר למביאיהם הכוונה לזה צוותה התורה שיהי' מצווים ועושים כדי להרבות שכרם, כי גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ע"כ ודפח"ח:

תודה לעונים, תזכו למצוות!
ראיתי שמביאים כך גם בשם העץ יוסף על העין יעקב

גאולה בקרוב כתב:ראיתי שמביאים כך גם בשם העץ יוסף על העין יעקב

שם הביא בשם דרוש א' מדרשות מהר"י מינץ, ובסוף דבריו מציין לנחלת יעקב

מישהו יכול להעלות את דרשות מהר"י מינץ, ניתי ספר ונחזי?

מסכת סופרים פרק יח ה"ח.
ביום שהושיבו את ר' אלעזר בן עזריה בישיבה פתח ואמר, אתם נצבים היום כולכם, טפכם נשיכם, אנשים באים לשמוע, נשים כדי לקבל שכר פסיעות, טף למה בא, כדי ליתן שכר למביאיהן. מיכן נהגו בנות ישראל קטנות לבא לבתי כניסיות, כדי ליתן שכר למביאיהן, והן לקבל שכר.
ומשמע דלא כפירוש הנ"ל.

כמה דברים מהרב חרל"פ בנושא למי שמבין את הסגנון:

א לאותה מדרגה גבוהה של העתיד, בה לא ילמדו עוד איש את רעהו ואיש את אחיו
כי כולם ידעו אותי למקטנם ועד גדולם (ירמיה לא לג), נתעלו ישראל גם במתן תורה
עד שאנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענו (הוריות ח א), כמו כן ביום שאמר להם
משה "אתם נצבים היום כולכם", השיגו כולם מפיו ית"ש "לפני ד' אלוקיכם וגו' כל
איש ישראל" אפילו הטף, כמו שנאמר על העתיד "מקטנם ועד גדלם", וכמו שנאמר
בקריעת ים סוף שאפילו עוברים במעי אמותיהם ענו ואמרו זה אלי ואנוהו (סוטה ל ב).

זהו שנאמר במצות הקהל טף ונשים, ובארו: טף למה באים כדי ליתן שכר
למביאיהם (חגיגה ג א). כי אמנם על הטף תחול הדרת גדולה וכבוד למען ישמעו ולמען
ילמדו, כי גם על ידי מצות הקהל שאחרי ההתעלות של שנת השמיטה, יגיעו לכלל
מדרגה גבוהה זו של "ולא ילמדו איש את רעהו, וכולם ידעו אותי למקטנם ועד
גדולם". ובאור קושיית הגמרא היא שהרי גם אם לא יבואו יתעלו, שכן נאמר אחר כך
"ובניהם אשר לא ידעו ישמעו ולמדו ליראה את ד' אלקיכם", רוצה לומר שמצות
הקהל מועילה גם לדורות הבאים, קל וחומר לטף שבאותו הדור, ואם כן למה צריכים
הטף לבא, ובאה התשובה "כדי ליתן שכר למביאיהם".
ב עוד יש להתעמק במה שאמר "כדי ליתן שכר למביאיהם". כי אם אמנם נאמר "אל
תהיו כעבדים המשמשים את הרב על מנת לקבל פרס" (אבות פ"א מ"ג). היינו שעיקר
העבודה תהיה לשמה, אבל ודאי שאנו מבקשים שכר ומחכים לו. זהו שאומרים אנו
"מה רב טובך אשר צפנת ליראתי" (תהלים לא כ), והוא גם מה שאמר הקב"ה למשה
כשנתאוה להכנם לארץ לקיים את המצוות התלויות בה, "כלום שכר מבקש אתה
עליהן מעלה אני עליך כאילו עשיתם" (סוטה יד א). וכל כך למה, כי עצם השכר שהוא
מתנה טובה מאתו ית"ש, חלילה לנו לזלזל בו ואדרבה עלינו להשתוקק אליו. אם על
השבת שהיא אך מעין עולם הבא נאמר "מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה
ורוצה אני ליתנה לישראל" (ביצה מז א), עולם הבא עצמו על אחת כמה וכמה, לעתיד
לבא יתכלל כל העולם הבא בבחינת שבת. יום שכולו שבת. אז תהיה המצוה לקבל
אותו כשם שמקבלים אנו את השבת, יש לחכות לעולם הבא, לישב ולשמר אותו, כמו
שיושבים ומשמרים כל ששת ימי המעשה מתי תגיע השבת, כאשר השתוקק באמת
לשכר הבא עליהן, אך לא עשאו תנאי בקיום המצוות, לאמור שכל קיום המצוות אך
בשביל השכר הוא.
כשמחפשים אנו מהיכן באה לנו התשוקה לשכר, תשובתנו שאין בנו אלא מה שיש
בעליונים, ובהכרח שגם למעלה משתוקקים לשכר, וזה שכרו שמביא את ישראל
לקיים תורה ומצוות וכמו שאמרו (יומא לח ב) "הבא ליטהר מסייעין אותו", ומכאן
תשוקתנו גם לתורה ולמצוות וגם לשכרן.
ומתגלה הדבר במפולש על ידי מצות הקהל שהיא מעין בחינת הקבל עלמא דחירו,
שהננו מתרוממים ומתעלים לגדולתו ויש גם שכר למביאיהם.

"אנשים באים ללמוד, נשים באות לשמוע"-
מה הפשט ב"ללמוד"? האם כלול בגדרי מצות ת"ת? לכא' הרי זה שמיעה של פסוקים, לחיזוק מעלת התורה בעם,
וכקריאת המגילה שמבואר "מבטלין ת"ת לשמוע מקרא מגילה" [אמנם שם רבו התירוצים, כידוע]

לשמוע פסוקים ולהבין אותם זה נקרא ללמוד. לא?

לסבא מקלם (חכמה ומוסר ח"א אות עד) יש פשט בעניין. אם מישהו יכול להעלות תשו"ח לו.

אם מישהו אומר פסוקים דרך תפילה, בהבנה- זה גם נקרא לימוד?
ויל"ע מברכת התורה על זה, שלא פשוט [סי' מז ומ"ב ס"ק יז], לעומת הגמ' במנחות שע"ה יוצאים יד"ח ת"ת בקריאת שמע.

וגם במעמד הקהל הרי לא היה שם איזה ביאור והסבר, אלא קריאת פסוקים ברצף- בסברא היה יותר ניחא לומר שהגברים כנשים באו "לשמוע", ומחודש שהגברים באו גם "ללמוד".
ובגלל שמצורף לזה גם הבנה, או לשיטות שתוב"כ אינה מחייבת הבנה לגדר "תלמוד תורה", וכמבואר בשו"ע הרב בקו"א, ואכמ"ל.

ואולי נדמה זאת לאומרים תיקון בליל שבועות, שאע"פ שהוא רק רצף של קריאה מ"מ ודאי ח"ו אינם מבטלים ת"ת בליל שבועות.

ברור שזה לימוד כי למה המלך קורא את זה כדי שילמדו את דברי התורה הזאת.
מה הקשר לתפילה ששם העניין הוא שבח או תחנונים לבורא. אבל על קריאת התורה הלא על זה נתקן ברכת התורה וזה מה שתיקן משה לישראל שלא יעמדו בלא תורה וה"ה בהקהל.

ואולי נדמה זאת לאומרים תיקון בליל שבועות, שאע"פ שהוא רק רצף של קריאה מ"מ ודאי ח"ו אינם מבטלים ת"ת בליל שבועות.

עיין כתובת ב א מריה דאברהם..

אני חושש שלא הובנתי.
בסגנון אחר:
אם נניח שמצוות ת"ת זוקקת הבנה, גם בתושב"כ- מה שבאמת לא מוסכם, כפי שציינתי לשו"ע הרב- מסתבר שבדרך קריאה רצופה ענין ההבנה הוא ממש רגע כמימריה,
ובכל זאת חזינן מהגמ' "אנשים באים ללמוד" [וממנהג התיקון] שגם זה כבר נקרא לימוד.

אני מתקשה להבין במה אתה מתקשה.
אם אתה שומע את המלך אומר גדילים תעשה לך על ארבע כנפות כסותך אשר תכסה בה. אתה ישר מבין שהכוונה למצוות ציצית ומצייר בדעתך את הציציות (שמונה חוטין) עם חיוב הפתילים שבהם, ואולי גם (כלומד הדף היומי..) עניין העשה דוחה ל"ת שבזה. וכך כשהמלך אומר את המילים אתה מייד חוזר על מצוות ציצית על עיקר פרטיה, זה נקרא ללמוד וזה כי אתה איש שלומד תורה. אשה רק שומעת שיש כאן עניין של עשיית גדילים על הכנפות אבל אינה מבינה כוונת הדברים על פרטיהם וזה נקרא לשמוע.

ועוד יל"ע מהו "אנשים באים ללמוד", וכלשון הפסוק "ולמען ילמדו",
שגם אם מקיימים בזה מצוות ת"ת- מ"מ יל"ע בכוונת הפסוק והגמרא שזה טעם המצוה וזה הטעם שמגיעים להקהל, שהרי הפסוקים הנ"ל ידועים לכל תשב"ר, ומה צריך את האסיפה הנ"ל וללמוד מהמלך? אלא ברור, שהטעם להקהל הוא בשביל חיזוק התורה שיש בשמיעת הדברים הידועים במעמד הנפלא!

וברמב"ם יל"ע בכוונתו, מדוע רק חכמים גדולים כל כך [יודעים כל התורה כולה!!] הם אלו שיודעים ובאים רק לשמוע- וכי התורה דברה על מצב כזה ירוד, שרק כאלו יודעים, ובאמת הרוב באים ללמוד?


רמב"ם הלכות חגיגה פרק ג הלכה ו:
וגרים שאינן מכירין חייבין להכין לבם ולהקשיב אזנם לשמוע באימה ויראה וגילה ברעדה כיום שניתנה בו בסיני, אפילו חכמים גדולים שיודעים כל התורה כולה חייבין לשמוע בכוונה גדולה יתרה, ומי שאינו יכול לשמוע מכוין לבו לקריאה זו שלא קבעה הכתוב אלא לחזק דת האמת ויראה עצמו כאילו עתה נצטוה בה ומפי הגבורה שומעה, שהמלך שליח הוא להשמיע דברי האל.

גאולה בקרוב כתב:הקהל-
טף למה באו? לתת שכר למביאיהם-
מה הפשט? למה לא לקחת אבנים?[הערת הכלי יקר]...

כלי יקר פ' וילך כתב:הקהל את העם האנשים והנשים והטף. אמרו חז"ל (חגיגה ג א) אנשים באו ללמוד נשים לשמוע טף למה באים ליתן שכר למביאיהן. משמע מזה שמדבר בטף שלא הגיעו לחינוך דאם לא כן לא הוצרכו לטעם ליתן שכר וכו', וזה דוחק גדול כי זה דומה כאילו צוה שישאו עליהם משא מעצים ואבנים לבית ה' כדי ליתן שכר למביאיהם:

הדוגמא מ'אבנים' מופיעה גם בספר החיים, (אותו דור, לא?).