האם האשכנזים מחמירים בדרך כלל מהספרדים ומדוע?

שלח · הודעהעל ידי **שלח** » א' אוקטובר 19, 2014 1:54 pm

ראיתי שהגר"ע יוסף מדבר על זה בכמה מספריו ועוד ,על החומרות של האשכנזים למשל פה,מדוע זה כך? האם בגלל שבשיטת הפסיקה האשכנזית היא לחשוש יותר לספקות או בגלל דברים אחרים ושיטות הלימוד, גם ראתי שהגר"ע יוסף לא ניחא ליה בחומרות של האשכנזים, האם בגלל שרבני ספרד הקלו וכך צריך לנהוג?הרי היו גם רבנים אשכנזים גדולים שהחמירו ויש פה בחינת אלו ואלו ,מה ההסבר בדברים אלו?

בברכה המשולשת

היה על זה כבר אשכול מסביב לדברי ג"ע החיד"א

שלח · הודעהעל ידי **שלח** » א' אוקטובר 19, 2014 2:47 pm

האם הכוונה לאשכול הזה למשל?
http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=17&t=17649&hilit=+%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96%D7%99%D7%9D
אבל הפעם אני רוצה לדעת, האם הכלל שהאשכנזים נוטים להחמיר זה בגלל שיטות פסיקה כמו לחשוש לכמה שיטות ובספקות וכדומה, האם זה באמת כך ,שאם ניקח את כל הפוסקים האשכנזים ואת הספרדים נראה שבדרך כלל האשכנזים מחמירים?ואולי זה מתחיל מזמן השלחן ערוך והרמא ואולי לפני כן ,האם באמת הפוסקים הספרדים רמבם ורמבן וריטבא ועוד יותר מקלים בדרך כלל מהאשכנזים?

יעקובי · הודעהעל ידי **יעקובי** » א' אוקטובר 19, 2014 3:51 pm

אני חושב שלא בכל מקום נכון לדחוף ספרדים/אשכנזים, במחילה.
אדרבה, אני יודע שהספרדים מחמירים והאשכנזים מקילים. השו"ע מחמיר באמירה לנכרי בשבת הרמ"א מיקל (רעו,ב), השו"ע מחמיר בבישול אחר בישול בלח הרמ"א מיקל (שיח,טו), השו"ע אוסר לשחק בכדור בשבת הרמ"א מתיר (שח,מה), השו"ע אוסר להשהות מאב"ד ע"ג כירה שאינה גרו"ק הרמ"א מתיר (רנג,א), השו"ע אוסר הטמנה ע"ג גחלים הרמ"א מתיר (שם). ועוד ועוד...
רבים מפוסקי הספרדים מחמירים לברך ברהמ"ז על שיעור ג' או ד' ביצים, המ"ב מיקל (מעיקר הדין) עד כדי שביעה כשיעור סעודה ממש.
הרע"י מחמיר בפאה נכרית, רבים מאשכנזים מקילים. הרע"י מחמיר בחלק ב"י, רבים מאשכנזים מקילים. הרע"י מחמיר ר"ת במוצ"ש, רבים מאשכנזים מקילים...
החזו"א מיקל בספיחי שישית שנכנסו לשביעית כר"ש משאנץ (הצרפתי), האור לציון אוסר כרמב"ם (הספרדי). החזו"א מיקל בספיחי בננות, האור לציון אוסר. פאה"ש וחזו"א מקילים (מעיקר הדין) בעציץ שאינו נקוב, האור לציון אוסר. ועוד ועוד...
הרי לך ספרדים ב"ש ואשכנזים ב"ה עם כחא דהיתרא עדיף.
ועתה ברצינות, כנראה שראוי לחדול מהכללים ה'לא כל כך חכמים' בסגנון זה. ושוב במחילה.

וונדרבר · הודעהעל ידי **וונדרבר** » א' אוקטובר 19, 2014 5:07 pm

"כחא דהיתרא עדיף" אין פירושו שעדיף להתיר. אלא בדיוק להיפך. כתוב בגמרא שאם מישהו מתיר זה חידוש מאוד גדול, ולכן עדיף להשמיע את החידוש הזה, כי הדרך הנכונה היא לאסור בספקות, ואם מישהו מתיר זה סימן שיש לו ראיות מאוד חזקות.
וכתבו האחרונים (כמדומני החתם סופר והשדי חמד ועוד) שבאיסור דרבנן שהדין ספק דרבנן לקולא, שם ההיתר אינו חידוש, ומי שאוסר זה סימן שיש לו ראיות חזקות, ובדרבנן כחא דאיסורא עדיף.
אלו דברים פשוטים, רק כדאי להזכיר למי ששכח.
אמנם יש אחרונים שכתבו במליצה "כחא דהיתרא עדיף" כשחותרים למצוא קולא, אבל צריך לזכור שזה רק מליצה, ולא לשכוח שזה לא הפשט האמיתי. ולא כתוב בשום מקום בחז"ל שעדיף להתיר.

יעקובי · הודעהעל ידי **יעקובי** » א' אוקטובר 19, 2014 5:30 pm

פשוט וברור וידוע, רק דיברתי בשפה של מי שמדבר כך.

חובב_ספרים

בנידון זה צריך לחלק בין פוסק שהגיע להכרעה ברורה, ע"פ ראיות או שמצא בבירור שכן הוא הפסק של גדולי הפוסקים, ובין פוסק שלא מצא הכרעה ברורה לצד אחד ומ"מ החליט שיש להחמיר או להקל. לכאורה כל הנידון שייך רק באופן השני, באופן הראשון לא שייך הבדלי גישה. ממילא אין להביא ראיות לנידון זו אלא במה שנפסק באופן השני.

עד דלא ידע

שלח כתב:ראיתי שהגר"ע יוסף מדבר על זה בכמה מספריו ועוד ,על החומרות של האשכנזים למשל פה,מדוע זה כך? האם בגלל שבשיטת הפסיקה האשכנזית היא לחשוש יותר לספקות או בגלל דברים אחרים ושיטות הלימוד, גם ראתי שהגר"ע יוסף לא ניחא ליה בחומרות של האשכנזים, האם בגלל שרבני ספרד הקלו וכך צריך לנהוג?הרי היו גם רבנים אשכנזים גדולים שהחמירו ויש פה בחינת אלו ואלו ,מה ההסבר בדברים אלו?

זה לא נכון כי הספרדים מחמירים ג"כ בהרבה דברים כגון בית יוסף בישול נכרי ברכות

אלכסנדרוס

האגדה הזו, שהספרדים נוהגים להקל בהשוואה לאשכנזים, אין לה שורש במציאות. רוב חומרות הקבלה נתקבלו אצל הספרדים בצורה גורפת וכוללנית הרבה יותר מאשר אצל האשכנזים, כמו גם הנטייה להחמיר בכל השיטות כדוגמת הבן איש חי (שאין לו רע וחבר אצל האשכנזים).

סגי נהור

יש חומרא וקולא "על הנייר", היינו אם פוסקים כדעת המחמירים או כדעת המקלים, ובזה לאו דווקא שהאשכנזים מחמירים יותר, ויש חומרא וקולא במציאות, ובזה בוודאי (בהכללה) האשכנזים מחמירים יותר.

דוגמא לדבר: בסירכות הריאות הב"י מחמיר יותר, ועם זאת אין אנו חוששים להאכיל לספרדים בשר של הרב לנדא "גלאט כמבואר ברמ"א", כי דעת לנבון נקל ש"גלאט רמ"א" של הרב לנדא חלק יותר מ"חלק בית יוסף" של בד"צים ספרדיים.

אספקלריא

וונדרבר כתב:"כחא דהיתרא עדיף" אין פירושו שעדיף להתיר. אלא בדיוק להיפך. כתוב בגמרא שאם מישהו מתיר זה חידוש מאוד גדול, ולכן עדיף להשמיע את החידוש הזה, כי הדרך הנכונה היא לאסור בספקות, ואם מישהו מתיר זה סימן שיש לו ראיות מאוד חזקות.
...
אלו דברים פשוטים, רק כדאי להזכיר למי ששכח.
אמנם יש אחרונים שכתבו במליצה "כחא דהיתרא עדיף" כשחותרים למצוא קולא, אבל צריך לזכור שזה רק מליצה, ולא לשכוח שזה לא הפשט האמיתי. ולא כתוב בשום מקום בחז"ל שעדיף להתיר.

כן כתב בשו"ת מנחת יצחק ח"א, בתחילת ההקדמה, (ד"ה וכן אנכי בעניי), עיין שם שמאריך לבאר שמה שהזכירו בספרים לשון כחא דהתירא עדיף, כוונתם רק לשם המושאל, אבל אין ראיה מדברי הגמרא להדר אחר כחא דהיתרא, [ואדרבה משם ראיה שיש להחמיר מספק], ועיי"ש שציין לצל"ח ביצה ב' ע"ב (הנז' להלן).
[וכן עיין בשו"ת להורות נתן ח"א בהקדמה (מבוא פתחים) עמ' ז' מש"כ בענין זה].

וונדרבר כתב: וכתבו האחרונים (כמדומני החתם סופר והשדי חמד ועוד) שבאיסור דרבנן שהדין ספק דרבנן לקולא, שם ההיתר אינו חידוש, ומי שאוסר זה סימן שיש לו ראיות חזקות, ובדרבנן כחא דאיסורא עדיף.

עיין צל"ח ביצה ב' ע"ב, על רש"י ד"ה דהתירא עדיף, שכתב "דהא דכחא דהיתרא עדיף היינו אם הפלוגתא היא בשל תורה, אבל אם הפלוגתא היא בשל סופרים נהפוך הוא דספק דרבנן לקולא ואם כן כחה דאיסורא עדיף" וכו', עיי"ש.
[ועיין שו"ת מהרש"ם ח"ב, בסוף ההשמטות, השמטה לסי' רי"ד אות כ', שהביא מספר "אור זרוע" הגדול ח"א, בשו"ת שבסופו, סי' תשמ"ח, (דף ק"ז טור ג'), שכתב כדברי הצל"ח].
ועיין חתם סופר על הש"ס, שבועות מ' ע"א, ד"ה להודיעך כחו דר"ג (במהדורת מכון חתם סופר ירושלים תשנ"א עמ' קנ"ב) שכתב שבדיני ממונות כחא דחיובא עדיף, (כח המוציא מחבירו עדיף).
ועיין שדי חמד, כללים, מערכת כ' כלל פ"א, שהביא שבדרבנן כחא דאיסורא עדיף, וגם הביא שבדיני ממונות כחא דחיובא עדיף.

וונדרבר · הודעהעל ידי **וונדרבר** » ב' אוקטובר 20, 2014 2:21 am

יעקובי כתב:אני חושב שלא בכל מקום נכון לדחוף ספרדים/אשכנזים, במחילה.
אדרבה, אני יודע שהספרדים מחמירים והאשכנזים מקילים. השו"ע מחמיר באמירה לנכרי בשבת הרמ"א מיקל (רעו,ב), ...
...
כנראה שראוי לחדול מהכללים ה'לא כל כך חכמים' בסגנון זה. ושוב במחילה.

אלכסנדרוס כתב:האגדה הזו, שהספרדים נוהגים להקל בהשוואה לאשכנזים, אין לה שורש במציאות. רוב חומרות הקבלה נתקבלו אצל הספרדים בצורה גורפת וכוללנית הרבה יותר מאשר אצל האשכנזים, כמו גם הנטייה להחמיר בכל השיטות כדוגמת הבן איש חי (שאין לו רע וחבר אצל האשכנזים).

צודקים הכותבים שה"כלל" הדמיוני שהספרדים מקילים והאשכנזים מחמירים אינו נכון בכלל, ויישר כח לר' יעקובי על הרשימה המאלפת של הדוגמאות בענין החשוב הזה.

וונדרבר · הודעהעל ידי **וונדרבר** » ב' אוקטובר 20, 2014 2:25 am

בענין מה שהזכרתי אודות המליצה כחא דהיתרא עדיף, ואודות כחא דאיסורא עדיף, יישר כח לר' אספקלריא על המראה מקומות המדוייקים.

איש חזון · הודעהעל ידי **איש חזון** » ד' אוקטובר 22, 2014 3:10 am

ידוע מהארי ששורש נשמת בית הלל מידת החסד בית שמאי מידת הדין אומרים בשם החידא את גם על אשכנזים וספרדים צע

רואה והוא מצעק

מספר הליקוטים לרמ"ד ואלי תלמיד הרמח"ל.

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ד' אוקטובר 22, 2014 11:00 am

נראה לי שאם יעשו סקירה על כל מחלוקות השו"ע ורמ"א ימצאו שיותר מקומות הרמ"א מחמיר יותר מהב"י. כך יש לי הרושם בלי שספרתי. וזה לא סותר את מה שאמרו שיש מקומות שהב"י לחומרא.
עניין נוסף שהכניסו כאן את החומרות של הבן איש חי. אבל זה לא מייצג את הפסיקה הספרדית המקורית של הב"י שהגרע"י קבע שכל עדות הספרדים "קיבלו הוראות מרן". וע"פ הוא הקל בהרבה דברים מהבא"ח.
משא"כ הרבה מחומרות הבא"ח הם או מהרמ"א או ע"פ קבלה, ושניהם דלא כב"י.

רחמים · הודעהעל ידי **רחמים** » ד' אוקטובר 22, 2014 11:56 am

הרמ"א מאוד הקפיד לשמר המנהגים שהיו נוהגים בקהילות השונות, והרבה מנהגים הנהיגום משם מגדר מילתא או משום שהרב באותו מקום חשש לדעת האוסרים ולכן יוצא שרוב המנהגים הם לחומרא, וזה אחת הסיבות שבסך הכל יוצא שהרמ"א מחמיר יותר, לעומת זאת השו"ע חקר אחר עיקר הדין היוצא מהפוסקים והגמ' וכמעט לא הזכיר מנהגים בפסקיו.
סיבה נוספת: השו"ע שיטתו לפסוק כג' עמודי הוראה [אף לקולא] ואף במקום שרוב הפוסקים אחרים חולקים עליהם, לעומת זאת הרמ"א פוסק בדרך כלל כרוב הפוסקים.

חובב_ספרים

רחמים כתב:סיבה נוספת: השו"ע שיטתו לפסוק כג' עמודי הוראה [אף לקולא] ואף במקום שרוב הפוסקים אחרים חולקים עליהם, לעומת זאת הרמ"א פוסק בדרך כלל כרוב הפוסקים.

מנא לך שרוב מג' עמודי הוראה מקילים נגד רוב שאר הופסקים יותר ממה שהם מחמירים?

יעקובי · הודעהעל ידי **יעקובי** » ד' אוקטובר 22, 2014 1:22 pm

להרב משולש:
כבודו הזכיר "פסיקה ספרדית מקורית של הב"י, ע"פ קביעת הגרע"י שקיבלו הוראות מרן, ועפ"ז פסק דלא כהבא"ח שנמשך אחר הקבלה והרמ"א".
אתה מזכיר את הב"י והרע"י בנשימה אחת, ומדלג במחי יד על כארבע מאות שנה. הרע"י לא המציא את "קבלת הוראות מרן". כך מקובל בספרים מאות בשנים. אבל אותם ספרים גם כתבו כי דברי האר"י ז"ל קודמים למרן, כמובא ביד אהרן ובר"י אירגאס ובחיד"א ובר"ד פארדו ובמנחת אהרן ובר"ח פאלאג'י ובארץ חיים ובבבא"ח ובכה"ח ובגרב"צ א"ש, ועוד רבים וטובים, וכבר האריכו בזה הגרי"ח סופר שליט"א והגרי"מ הלל שליט"א, והדברים ידועים.
כמו כן לענין חומרות הרמ"א, כבר הוזכר בחיד"א ובמהרי"ט אלגאזי ועוד רבים, שבהרבה דברים בעניני איסור והיתר מחמירים כרמ"א, וראה גם חסד לאלפים (לר"א פאפו) שייסד כל ספרו ע"מ לחוש לרמ"א ולעוד שיטות, ובכה"ח (יו"ד) מוזכר כמה פעמים מעין "הספרדים שקיבלו חומרות השו"ע", וכן מופיע בהרבה ספרים, ואין מקום להאריך.

להרב רחמים:
יואיל נא מר לעיין בקונטרס המצורף.

קומי_אורי

קצת ערבוב נעשה כאן, אי אפשר לדון בחדא מחתא על הרמב"ם והרשב"א, השו"ע והרמ"א, החיד"א, הבן איש חי, והרב עובדיה. אא"כ נלך לפי הרמ"ד וואלי שהכל ענין של מזג.

חובב_ספרים

יעקובי כתב:אתה מזכיר את הב"י והרע"י בנשימה אחת, ומדלג במחי יד על כארבע מאות שנה. הרע"י לא המציא את "קבלת הוראות מרן". כך מקובל בספרים מאות בשנים...

לא ידוע לי כוונת הרב משולש, אבל לכאורה הוא צדק. באופן כללי קבלו הספרדים פסקי הב"י אבל זה רק מן הסתם, אבל יש הרבה מקומות שהספרדים נדו מפסקיו. [וכן הוא אצל האשכנזים שקבל פסקי הרמ"א מן הסתם אבל יש כמה וכמה מקומות שהפוסקים אחריו חלקו עליו ונתקבל דעתם.] הרע"י בא להחזיר פסקי הב"י גם נגד מנהג בני ספרד.
הגרי"ח סופר יש לו קונטרס שלם בו הוא מראה שמנהגים משתנים, ומביא עשרות אם לא מאות ציטוטים מספרים המראים שמנהג הספרדים בכמה וכמה קהילות במשך הרבה דורות היה שלא כהב"י, ומשום מה הרושם שקבלתי הוא שכל קונטרס הנ"ל בא לאפוקי רע"י. אחד מהדוגמאות היה ברכת נשים על מ"ע שהזמן גרמא שהב"י פסק שלא יברכו, והחיד"א כתב שאילו היה רואה דברי שו"ת משמים לא היה פוסק כן, שהמנהג אצל כמה וכמה קהילות ספרדיות היה לברך והיום רע"י הכריח נשים ספרדיות לחזור לפסק הב"י. [לא עשיתי בירור מקיף, אבל שמעתי מאברך ספרדי שאמו מברכת ואשתו לא, שהוא סמך לדברי ריח"ס שמנהג הישן אצל ספרדים הוא לברך, ורק היום נשתנה.]

רחמים · הודעהעל ידי **רחמים** » ד' אוקטובר 22, 2014 2:38 pm

חובב_ספרים כתב:
רחמים כתב:סיבה נוספת: השו"ע שיטתו לפסוק כג' עמודי הוראה [אף לקולא] ואף במקום שרוב הפוסקים אחרים חולקים עליהם, לעומת זאת הרמ"א פוסק בדרך כלל כרוב הפוסקים.
מנא לך שרוב מג' עמודי הוראה מקילים נגד רוב שאר הופסקים יותר ממה שהם מחמירים?

דבר ראשון שים לב לדברי הדרכי משה הקצר בהקדמה וז"ל:

השלישית והוא העיקר, והוא התכלית המבוקש בזה המחקר, כי ידוע שהרב המחבר בית יוסף, בטבעו אל הגדולים נכסף, ופסק הלכה בכל מקום על פי שני ושלשה עדים, המה הגאונים הנחמדים, הרי"ף והרמב"ם והרא"ש בכל מקום ששנים מהם לדעת אחת נצמדים, ולשאר רבוותא אדירי התורה לא חש עליהם, רק במקום גדולים עמד לפסוק הלכה כדברי שניהם, ואף כי הם קמאי ולא בתראי ולא חש לדברים שצווחו בו קמאי דקמאי, הלא הרי"ף שפסק סוף פ"ב דעירובין והסכימו עמו רבים לפסוק הלכה בכל מקום כבתראי ולא לחוש לדברי קמאי, ואפילו במקום הרב אצל התלמיד, וכן פסקו האחרונים תמיד, ובראשם מהרי"ק ומהרא"י בתשובותיהן הנעימות, אשר בהן האירו כל מחשך וגילו כל תעלומות, וע"י זה הדבר סתר כל המנהגים אשר באלו המדינות, אשר רובם בנוים על הכלל הזה בפשיטות ותמימות, ואין מפקפקים אחר דבריהם, ולכן לא רציתי ג"כ לחלוק עליהן, וכתבתי אצל כל דבר הכי נהוג, וטעמי ונמוקי עמי. וכל דבר כתבתי עליו שם אומרו אם לא אמרתי מעצמי, ואז כתבתי נראה לי להיות נקרא בשמי, ואם באולי טעיתי אתי תלין משוגתי, ולא יהא נתלה באחרים סרחוני ושגגתי.
ואף כי בעל המחבר בעצמו נטה מזה הכלל, אשר בהקדמתו כלל, ועל פי שנים יקום דבר, ואביא שני עדים לראיה ומהם אדבר, כי באורח חיים ריש סי' רנ"ט (ד"ה מוכין) וסוף סי' רצ"ט (ד"ה אסור) פסק דלא כוותייהו (גם בחושן משפט סימן ש"י (סעיף ב') לא פסק כרי"ף ורא"ש רק כהרמב"ם וסתר כללו שכלל בהקדמתו שסומך עליו הרב המחבר) ומדבהא מודה מר אפשר דגם במילי אחריני לא אזלינן בתרייהו, וכן כתב מהרי"ו בתשובה סי' קע"א דעל הרוב פוסקים ע"פ התוספות ומוהר"ם וראבי"ה, וכן מרגלא בפומי דאינשי לפסוק כדברי המרדכי ואשיר"י ובעל הטור ר' יעקב ב"ר אשר, ובדרך זה הלכתי, ושאר הנחתי, סוף דבר קורא אני עלינו, ואף כי אין ערך בין שנינו, ויקח משה את עצמות יוסף כי השבע השביע, ר"ל כי העיקר והעצמות לקחתי ומשאר היה המניעה, וכל חכם יראה יבחר ויקרב, אם כוונתי לאמת או להשיג ולקרב.

בפיסקה הראשונה הוא כותב שרוב המנהגים נסתרים כתוצאה משיטת פסיקה זו, הרי ששיטת פסיקה זו ברוב המקרים מקילה, כי מנהג על פי רוב הוא לחומרא ולא לקולא וזה מה שבעיקר כואב לרמ"א. ובפיסקה השניה הרמ"א מביא שתי דוגמאות למקרים שהשו"ע הקיל נגד עמודי ההוראה באיסור דרבנן ופסק כרוב הפוסקים, הרי שבחשבון פשוט יוצא שהשו"ע מקיל ברוב המקרים.

חובב_ספרים

רחמים כתב:דבר ראשון שים לב לדברי הדרכי משה...
בפיסקה הראשונה הוא כותב שרוב המנהגים נסתרים כתוצאה משיטת פסיקה זו, הרי ששיטת פסיקה זו ברוב המקרים מקילה, כי מנהג על פי רוב הוא לחומרא ולא לקולא וזה מה שבעיקר כואב לרמ"א. ובפיסקה השניה הרמ"א מביא שתי דוגמאות למקרים שהשו"ע הקיל נגד עמודי ההוראה באיסור דרבנן ופסק כרוב הפוסקים, הרי שבחשבון פשוט יוצא שהשו"ע מקיל ברוב המקרים.

מש"כ הרמ"א מנהג אינו דוקא להחמיר על הדין משום סייג אלא שנוהגים כפי פוסק פלוני, ובזה שייך להקל בדיוק כמו לחומרא. הבאתי כאן כמה דומגאות ברורות כשכתב שהמנהג להקל.

1. דרכי משה הקצר אורח חיים סימן רלב אות (ג)
למנחה גדולה ואולי סמכו על קריאת שמש לבית הכנסת ולא חיישינן דילמא אתי למפשע ובימיהם לא היה כן אמנם יש בו פלוגתא דרבוותא עכ"ל ועיין לעיל סימן פ"ט (עמ' רכו) מוזכר דפלוגתא דרבוותא הוא רש"י ור"י ועוד נראה לי לומר דנשתרבב המנהג להקל על פי דעת בעל המאור דכתב פרק קמא דשבת (ג: ד"ה לא) דאליבא דהלכתא אפילו סעודה גדולה סמוך למנחה גדולה שרי וכן כתבו בהגהות מרדכי פרק קמא דשבת (סי' תנא) בשם רבינו שמואל בר ברוך ועל ככה נהגו להקל:
2. דרכי משה הקצר אורח חיים סימן רנג אות (ד*)
(ד*) מיהו רבים נוהגים להקל כדברי הר"ן שלאחר שהוציאו מן התנור שלנו שיש לו דין כירה כמו שנתבאר לעיל (ד"מ הארוך אות א ד"ה ובתנור, ב"י עמ' לו ד"ה ותנור) מחזירין לתוכו אעפ"י שהניחו ע"ג קרקע כל זמן שהוא חם:
3. דרכי משה הקצר אורח חיים סימן שב אות (ב)
(ב) וכתב האגור (סי' תעו) דהמנהג להקל:
4. דרכי משה הקצר אורח חיים סימן שו אות (ג)
סי' נ) במקום שנוהגין שנותנים לקורא מי שבירך ונודר דבר מה לצדקה או לחזן ראבי"ה אוסר דה"ל כאלו מקדיש בשבת אבל לי נראה דשרי דהואיל ואינו אומר בפירוש מה שנודר רק אומר תברכני לא מיקרי נודר אף על גב דמהרהר מה שירצה ליתן. והמנהג להקל בכל ענין דהא מותר לפסוק צדקה:
5. דרכי משה הקצר אורח חיים סימן שכה אות (ח)
(ח) והכל בו (סי' לא לא א) כתב שנוהגים להקל על פי רבינו תם ועכשיו נהגו להקל לומר לגוי ולתינוק להביא ולהוליך דרך רשות הרבים לפי שאין לנו רשות הרבים גמורה על כן נהגו להקל ונראה לי דנכון להחמיר בדבר דלא יהא אלא כרמלית כבר נתבאר לעיל סימן ש"ז (עמ' קעח ב"י ד"ה אבל התוספות, ד"מ ארוך אות ב) דהרבה פוסקים אוסרים שם אמירה לגוי ועל כן המחמיר תבא עליו ברכה וכן כתב מהרי"ל בתשובה סימן ק"ט דאף רבינו תם אינו מתיר אלא בדיעבד אבל לכתחלה אסור ועיין:
6. דרכי משה הקצר אורח חיים סימן תרלט אות (ג)
תגרשון מבית תענוגיה (מיכה ב ט) זה הישן בחדר שאיש ואשתו ישנים שם ואפילו אשתו נדה, ואף יבטל על ידי זה מצות עונה לפעמים או יבטל מה שנאמר (דברים יד כו) ושמחת אתה וביתך כי לפעמים אשתו מצטערת על זה ועל ידי זה נשתרבב המנהג להקל בדבר אך החרד אל דבר יי' ישתדל לו מקום שיוכל לישן שם בלא צער ויישן שם ויעבוד את יי' בשמחה וכן נוהגין המדקדקים וכן אמרינן בריש פרק קמא דערכין (ג ב) בהדיא דבמקום שלא יוכל להיות עם אשתו לא מקרי כעין תדורו ופטור מן
7. דרכי משה הקצר יורה דעה סימן קסח - קסט אות (יט**)
(יט**) והמנהג להקל אפילו אמר לו הלוני וכן כתב המרדכי פרק איזהו נשך (דף ק"ם ע"ד) (סו"ס שלח) דהלכה למעשה דמותר אע"פ שלא אמר לו אני מסולק ממנו וגם לא אמר לו שמכרו כמאן דאמר דמי דמסתמא להתירא מתכוין וכיון דאמר לו משכון זה עומד לי מהגוי בכך וכך תלוה לי עליו כך וכך ומהיום והלאה תקבל כל הרבית שיעלה עליו מותר:
8. דרכי משה הקצר אבן העזר סימן כא אות (א)
לא אסרו אלא בדברים המביאים לידי הרגל עבירה ולא דברים של חיבה כגון הושטת הכוס או להניח אדם בתו לעיין ברישיה ועיי"ש שהאריך בזו ומדברי הטור שכתב למטה דאסור בהושטת הכוס אם כן אפשר דאכילה בקערה נמי אסור ועיין למטה דנוהגים להקל:

יעקובי · הודעהעל ידי **יעקובי** » ד' אוקטובר 22, 2014 3:10 pm

הרב חובב,
אני דיברתי לעיל על שני נושאים אחרים. א, קבלת הכרעות האר"י נגד הב"י. ב, חששו בהרבה מקומות לחומרות הרמ"א נגד הב"י. אתה מוסיף כעת נושא ג, והוא, שהיו גם הרבה מנהגים (שאינם קשורים לאר"י או לעניני חומרא וקולא) הנובעים מפסק הרמ"א דלא כב"י. ואכן גם בזה אתה צודק, שיש כאלו. ורק יוזכר, שכל אלו המנהגים מעוגנים בדברי חכמי הדורות זצ"ל שלא פסקו מלהכריז "קבלנו הוראות מרן", ואעפ"כ החזיקו בכמה וכמה מנהגי הרמ"א דלא כשו"ע.
עכ"פ אתה כתבת בעצמך (לגבי הענין שהזכרת) שהרע"י בא להחזיר את פסקי הב"י גם נגד מנהגי הספרדים עצמם. נפלא! זה מה שאני התכונתי, שאי אפשר לדלג על פני ארבע מאות שנה, ולהניח מסורת הוראה ברורה ומבוססת בצד, ולהתחיל משהו חדש. ועכ"פ אפילו לו יהי שהדבר אפשרי, מ"מ כמו שאתה עצמך כתבת, זהו דבר חדש ונגד המקובל. ואכן יערב למי שחפץ בזה. אבל ידעו הכל כי הרע"י אינו משקף כלל את מסורת ההוראה ומנהגי הספרדים, אלא משהו חדש. אפשר לומר שהרב"צ א"ש זצ"ל, משקף מסורת זו. ומעתה שני גדולים ספרדים זצ"ל בדור האחרון, הנהגתו של הרב"צ א"ש זצ"ל כחוליה בשרשרת הדורות במסורת הוראת בני ספרד. והרע"י זצ"ל כמייסד דרך חדשה. יבחר הבוחר.

וונדרבר · הודעהעל ידי **וונדרבר** » ב' נובמבר 10, 2014 4:08 pm

יעקובי כתב:עכ"פ אתה כתבת בעצמך (לגבי הענין שהזכרת) שהרע"י בא להחזיר את פסקי הב"י גם נגד מנהגי הספרדים עצמם. נפלא! זה מה שאני התכונתי, שאי אפשר לדלג על פני ארבע מאות שנה, ולהניח מסורת הוראה ברורה ומבוססת בצד, ולהתחיל משהו חדש. ועכ"פ אפילו לו יהי שהדבר אפשרי, מ"מ כמו שאתה עצמך כתבת, זהו דבר חדש ונגד המקובל. ואכן יערב למי שחפץ בזה. אבל ידעו הכל כי הרע"י אינו משקף כלל את מסורת ההוראה ומנהגי הספרדים, אלא משהו חדש. אפשר לומר שהרב"צ א"ש זצ"ל, משקף מסורת זו. ומעתה שני גדולים ספרדים זצ"ל בדור האחרון, הנהגתו של הרב"צ א"ש זצ"ל כחוליה בשרשרת הדורות במסורת הוראת בני ספרד. והרע"י זצ"ל כמייסד דרך חדשה. יבחר הבוחר.

בענין זה, ראה מה שכתבו בפורום אחר
http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp? ... m_id=19616

חברא · הודעהעל ידי **חברא** » ב' מאי 18, 2015 12:00 am

: מהר''ץ חיות - חומרות האשכנזים 1.PNG (137.79 KiB) נצפה 12983 פעמים

: מהר''ץ חיות - חומרות האשכנזים 2.PNG (92.22 KiB) נצפה 12983 פעמים

אלי כהן · הודעהעל ידי **אלי כהן** » ב' מאי 18, 2015 12:51 am

משולש כתב:נראה לי שאם יעשו סקירה על כל מחלוקות השו"ע ורמ"א ימצאו שיותר מקומות הרמ"א מחמיר יותר מהב"י. כך יש לי הרושם בלי שספרתי. וזה לא סותר את מה שאמרו שיש מקומות שהב"י לחומרא.
עניין נוסף שהכניסו כאן את החומרות של הבן איש חי. אבל זה לא מייצג את הפסיקה הספרדית המקורית של הב"י שהגרע"י קבע שכל עדות הספרדים "קיבלו הוראות מרן". וע"פ הוא הקל בהרבה דברים מהבא"ח.

נכון, וזו גדולה תשובה לדברי יעקובי, בעניין מחלוקתם של הגרע"י זצוק"ל ושל הגרב"צ זצוק"ל.

נוה הלבנון · הודעהעל ידי **נוה הלבנון** » ב' מאי 18, 2015 3:00 pm

לעניין בעלי השו"ע, כתבו וביארו למעלה בטוב טעם.
אמנם כן לענין פוסקי זמנינו, זה ודאי כל המעיין בספריהם יראה על נקלה, בין השורות ואפי' מפורשות, שהפוסקים הספרדים (רובם או עכ"פ מזן מסויים) מנסים בכל כוחם להתיר.
ובדיוק באופן המזכיר את כל הסיפורים על האלמנה הענייה שהיתה מגיעה לרב עם שאלה בעוף, והרב היה מנדד שינה מעניו בשביל למצוא פתח להיתר.
לעומת זאת הפוסקים האשכנזים פוסקים את אשר נראה להם לפסוק בשורת הדין.
ואולי אפי' אפשר לראות נטיה לפסיקה לחומרא 'מחשש'.

יאיר1 · הודעהעל ידי **יאיר1** » ב' מאי 18, 2015 11:11 pm

כבר הרמ"א החמיר כמה פעמים כשיטה אחת או שתים, ובדרך זו הלכו פוסקי האשכנזים, זה לפעמים אפילו מתסכל, חבל ראשונים מתיר, אבל המהרי"ל כתב להחמיר אז אסור.
השו"ע כמעט תמיד הולך בשיטה של שנים כנגד אחד.
גם לו יוצא חומרות לפעמים כיון שלפעמים השנים הללו מחמירים.
אצל האשכנזים שיכללו יותר ראשונים מאשר השו"ע.

נראה לי, ממה שאני עוקב במשך שנות לימודי שיש ממש בטענה הזו, למרות שאיננה מוכרעת כפי שציינו כאן כמה דוגמאות.

אני לומד עם קבוצה של אנשים שרובם ספרדים, וכן רואים שלרוב הספרדים מקילים, וקולות 'שוות' :)... וכאשר יש קולא אשכנזית האשכנזים נהנים לנופף בה....

אלי כהן · הודעהעל ידי **אלי כהן** » ב' מאי 18, 2015 11:37 pm

יאיר1 כתב:אני לומד עם קבוצה של אנשים שרובם ספרדים, וכן רואים שלרוב הספרדים מקילים.

אגב התימנים (הבלדים) מקילים אפילו עוד יותר, כי אין אצלם את כל החומרות המפורסמות שנולדו אחרי הרמב"ם. הנה דוגמה אופיינית: אין אצלם איסור אכילת בשר בתשעת הימים! הם נוקטים כדינא דגמרא (המוזכרת גם ברמב"ם) להימנע מבשר רק בסעודה מפסקת.
ואמנם, מצד שני, בקריאת ספר תורה בבית הכנסת בשבת הם נוהגים להוסיף גם את קריאת התרגום בציבור - שוב כדינא דגמרא - מה שמאריך אצלם את זמן התפילה באופן משמעותי (ועוד כמה חומרות מועטות כדוגמת איסור אכילת בשר שלא נחלט וכדוגמת כמה חומרות הנוהגות גם אצל הספרדים כגון סליחות בכל אלול ועוד), אבל בשיקלול הסופי של הקולות והחומרות, אני מתרשם שהם מקילים יותר מכל השאר.
אם כי בשיקלול הסופי סופי הכי סופי, לענ"ד שום דבר לא משתווה לקולא של ההולנדים, לאכול גבינה וחלב - כבר משחלפה שעה בלבד - אחרי אכילת בשר בקר...

בברכה המשולשת

של ההולנדים האשכנזיים

קדוש יאמר לו · הודעהעל ידי **קדוש יאמר לו** » ג' מאי 19, 2015 6:47 pm

אלי כהן כתב:
יאיר1 כתב:אני לומד עם קבוצה של אנשים שרובם ספרדים, וכן רואים שלרוב הספרדים מקילים.

אגב התימנים (הבלדים) מקילים אפילו עוד יותר, כי אין אצלם את כל החומרות המפורסמות שנולדו אחרי הרמב"ם. הנה דוגמה אופיינית: אין אצלם איסור אכילת בשר בתשעת הימים! הם נוקטים כדינא דגמרא (המוזכרת גם ברמב"ם) להימנע מבשר רק בסעודה מפסקת.
ואמנם, מצד שני, בקריאת ספר תורה בבית הכנסת בשבת הם נוהגים להוסיף גם את קריאת התרגום בציבור - שוב כדינא דגמרא - מה שמאריך אצלם את זמן התפילה באופן משמעותי (ועוד כמה חומרות מועטות כדוגמת איסור אכילת בשר שלא נחלט וכדוגמת כמה חומרות הנוהגות גם אצל הספרדים כגון סליחות בכל אלול ועוד), אבל בשיקלול הסופי של הקולות והחומרות, אני מתרשם שהם מקילים יותר מכל השאר.
אם כי בשיקלול הסופי סופי הכי סופי, לענ"ד שום דבר לא משתווה לקולא של ההולנדים, לאכול גבינה וחלב - כבר משחלפה שעה בלבד - אחרי אכילת בשר בקר...

למשל התימנים מקלים בתבשיל עם רוטב, מרק וכדומה ומתירים לשים על הפלטה בשבת כי הם סוברים שאין בישול אחר בישול גם בלח (לפי הגדולים התימניים כמובן).

הקולא של הולנדים האשכנזיים שהם עיקר יהודי הולנד היא לפי מה שפסק הרמ"א. וראו מאמר על מנהגי המתנה בין בשר בחלב ומקורם: http://daf-yomi.com/Data/UploadedFiles/ ... -sFile.pdf

קדוש יאמר לו · הודעהעל ידי **קדוש יאמר לו** » ה' מאי 21, 2015 10:12 pm

לגבי להחמיר ולהקל, ישנו "כוח דהיתרא עדיף" שהסבירו שכל מה שזה אומר שכדי להתיר צריך יותר כוח וגדלות מאשר לאסור אך עדיין צריך יותר להחמיר.
איך אותם הטוענים כך יסבירו את "אין לאסור את המותר", כלומר שמה שאפשר להקל בדרכי ההלכה אין לאסור?

שלח · הודעהעל ידי **שלח** » ג' אוגוסט 16, 2016 2:17 pm

שמעתי מהרב הראשון לציון הרב יצחק יוסף שאמר מפורש שאשכנזים מחמירים יותר מספרדים

שלח · הודעהעל ידי **שלח** » ג' אוגוסט 16, 2016 2:18 pm

רב גדול אמר לי שבהרבה הלכות שבת ועירובין הספרדים מחמירים יותר האם ידוע?

בברכה המשולשת

שלח כתב:רב גדול אמר לי שבהרבה הלכות שבת ועירובין הספרדים מחמירים יותר האם ידוע?

וטריפות

פרי יהושע · הודעהעל ידי **פרי יהושע** » ג' אוגוסט 16, 2016 3:28 pm

יעקובי כתב:אני חושב שלא בכל מקום נכון לדחוף ספרדים/אשכנזים, במחילה.
אדרבה, אני יודע שהספרדים מחמירים והאשכנזים מקילים. השו"ע מחמיר באמירה לנכרי בשבת הרמ"א מיקל (רעו,ב), השו"ע מחמיר בבישול אחר בישול בלח הרמ"א מיקל (שיח,טו), השו"ע אוסר לשחק בכדור בשבת הרמ"א מתיר (שח,מה), השו"ע אוסר להשהות מאב"ד ע"ג כירה שאינה גרו"ק הרמ"א מתיר (רנג,א), השו"ע אוסר הטמנה ע"ג גחלים הרמ"א מתיר (שם). ועוד ועוד...
רבים מפוסקי הספרדים מחמירים לברך ברהמ"ז על שיעור ג' או ד' ביצים, המ"ב מיקל (מעיקר הדין) עד כדי שביעה כשיעור סעודה ממש.
הרע"י מחמיר בפאה נכרית, רבים מאשכנזים מקילים. הרע"י מחמיר בחלק ב"י, רבים מאשכנזים מקילים. הרע"י מחמיר ר"ת במוצ"ש, רבים מאשכנזים מקילים...
החזו"א מיקל בספיחי שישית שנכנסו לשביעית כר"ש משאנץ (האשכנזי), האור לציון אוסר כרמב"ם (הספרדי). החזו"א מיקל בספיחי בננות, האור לציון אוסר. פאה"ש וחזו"א מקילים (מעיקר הדין) בעציץ שאינו נקוב, האור לציון אוסר. ועוד ועוד...
הרי לך ספרדים ב"ש ואשכנזים ב"ה עם כחא דהיתרא עדיף.
ועתה ברצינות, כנראה שראוי לחדול מהכללים ה'לא כל כך חכמים' בסגנון זה. ושוב במחילה.

בהחלט יש אמת בדברים דלעיל שיש קו כזה של ספרדים לקולא ואשכנזים לחומרא, אלא שהמגמה הזו נוצרה רק בדורות המאוחרים ביותר ובפרט בדורינו, הספרדים מרשים לעצמם יותר לומר את שעולה לדעתם, בעוד שהאשכנזים די מפחדים ללכת לכאן או לכאן ולשנות חלילה.

בזמן הרמ"א הייתה המגמה כמעט הפוכה, והסיבה לכך הייתה כי במקומות אשכנז הייתה עם הארצות גדולה וגם המנהג היה חזק משורש הדין, ולכן היה אפשר להסתמך על כל מיני פסיקות המבוססות על סברות, בעוד שהרמב"ם יותר ברור עפ"י הגמ' בדרך כלל, [גם זה נושא ארוך בפני עצמו].

בנושא שביעית באופן מיוחד החזון איש כידוע הקל מאד ברצותו להקים את השביעית, וברור שמי שמסתמך על התר מכירה כהרע"י יכול להחמיר בשביעית, וזו הלא הייתה טענתו של החזו"א על הראי"ה וכידוע.

כך שהכללים האלו לא לא כל כך לא חכמים, אבל צריך לקחת אותם בהקשר הנכון.

כמובן שיש עוד הבדלים בין דרך חכמי אשכנז וספרד בפסיקה, וגם לא ראי המקלים של בני אשכנז למקלים בני ספרד, שאלו מסתמכים יותר על ספרים ואלו מסתמכים יותר על סברות הלב.

שלמה בן חיים

נוה הלבנון כתב:לעניין בעלי השו"ע, כתבו וביארו למעלה בטוב טעם.
אמנם כן לענין פוסקי זמנינו, זה ודאי כל המעיין בספריהם יראה על נקלה, בין השורות ואפי' מפורשות, שהפוסקים הספרדים (רובם או עכ"פ מזן מסויים) מנסים בכל כוחם להתיר.
ובדיוק באופן המזכיר את כל הסיפורים על האלמנה הענייה שהיתה מגיעה לרב עם שאלה בעוף, והרב היה מנדד שינה מעניו בשביל למצוא פתח להיתר.
לעומת זאת הפוסקים האשכנזים פוסקים את אשר נראה להם לפסוק בשורת הדין.
ואולי אפי' אפשר לראות נטיה לפסיקה לחומרא 'מחשש'.

'מנסים בכל כחם להתיר' דבר זה לא ראינו מעולם שמישהו ינסה להתיר ומי שמנסה להתיר שומה עליו ללמוד בספרי היראה ולחזק את היראת שמים שלו, אין מושג כזה לחפש להקל, למה לחפש, צריך לבדוק מה הדין ולפסוק אם יוצא שמותר מותר ואם יוצא שאסור אסור. ידוע שמרן הגר"מ פיינשטיין זצ"ל אמר שלעולם לא היקל, אלא כשהיה מותר פסק שמותר וכשהיה אסור פסק שאסור. אם יש בית מדרש שידוע שיוצא ממנו היתרים ומחפשים היתרים סימן לדבר שאינם יראי שמים. אך איני מאמין שיש בית מדרש כזה.
והרמז של הסיפור על האלמנה אינו שייך לכאן, יש אמנם מקרים שיש מקום להקל משום הפסד מרובה ועל הרב לתת דעתו אם השואל עני ההפסד אצלו הוא גם בקצת כסף, אבל לעשות מכל העולם עניים ולהתיר להם מצד הפסד מרובה על דברים שאין זה כלל בגדר הפסד אצלם אין לזה מקור ושורש אלא בחיסרון ביראת שמים.

שלמה בן חיים

יאיר1 כתב:כבר הרמ"א החמיר כמה פעמים כשיטה אחת או שתים, ובדרך זו הלכו פוסקי האשכנזים, זה לפעמים אפילו מתסכל, חבל ראשונים מתיר, אבל המהרי"ל כתב להחמיר אז אסור.
השו"ע כמעט תמיד הולך בשיטה של שנים כנגד אחד.
גם לו יוצא חומרות לפעמים כיון שלפעמים השנים הללו מחמירים.
אצל האשכנזים שיכללו יותר ראשונים מאשר השו"ע.

נראה לי, ממה שאני עוקב במשך שנות לימודי שיש ממש בטענה הזו, למרות שאיננה מוכרעת כפי שציינו כאן כמה דוגמאות.

אני לומד עם קבוצה של אנשים שרובם ספרדים, וכן רואים שלרוב הספרדים מקילים, וקולות 'שוות' :)... וכאשר יש קולא אשכנזית האשכנזים נהנים לנופף בה....

אם אתה מתוסכל מהכרעת הרמ"א כנראה שעליך לחשוב פעמים על עצמך. כנראה הכלל של פסיקת ההלכה אינו רק ספירת קולות. יש בית מדרש ולבית מדרש יש רב והרב של כל יוצאי אשכנז היה מהרי"ל והרמ"א הלך אחריו. ומי שאין לו מסורת ולא מבין דברים כאלו כנראה שחסר לו משהו בשימוש חכמים.
באופן כללי כל הנידון כאן חסר טעם כמו שכבר כתב יעקובי, ואני מציע לאלו שלא מעוניינים שיהיה גזענות שיפסיקו לדבר כל הזמן על כל מיני הבדלים בין אשכנזים לספרדים, אי אפשר לעשות את הספרדים לבעלי תורה שונה מהאשכנזים ואחר כך לדרוש שהאשכנזים והספרדים יתערבו זה בזה. ויש עוד הרבה לכתוב ולדבר בזה על כל מיני יסודות שהשתרשו בזה אך דיברתי די.

יאיר1 · הודעהעל ידי **יאיר1** » ג' אוגוסט 16, 2016 5:33 pm

בחרת בדרך ביטוי שאיננה מכובדת.
אני לא רוצה להיגרר למחוזות הללו....
מי שלומד סוגיא מקיז את דמו ואחר כך רואה מה קורה בהלכה, כן, יתכן מאד וייצא לפעמים מתוסכל, ויש מי שריגשותיו פועלים אחרת ואני מכבד אותו... אולם לא להבין על מה מדובר, מעלה חשש שחסר לאדם בלימוד תורה...
וחריצת הדין שלך כאילו מדובר בחוסר בשימוש תלמידי חכמים, הוא לא במקום ולא לענין.
רבם של יהדות אשכנז היה מהרי"ל, אכן, ולכן מה? הוא בן יחיד?! בדיוק כפי שיש מתלמידי החזו"א שסבורים שכלל ישראל צריך ללכת על פי הוראותיו.
והדוגמא עם המהרי"ל היתה רק דוגמא אחת בוטה מיני רבות, ומי שלומד נתקל בזה רבות.

ההקשרים הגזעניים לא קשורים לכאן, כי הוא זה, וכנראה כאן יצא המרצע מהשק. וטוב מאד שעצרת.
מעניין האם מפריע לך ללמוד בישיבה אחת בה יש בחורים שמתגלחים בשלושת השבועות, או שקמים לסליחות לפניך... או שמקלים ומחמירים בכמה וכמה הלכות בהלכות שבת... לי זה לא מפריע.... ואולי גם מפריע לך שהאחותך תלמד עם בנות שהאחים שלהם....
מצב היחס בין ספרדים לאשכנזים הוא נתון שאפשר לנסות להגדיל אותו ואפשר להקטין, והתירוצים על הבדלי המנהגים בהלכה הוא ודאי לא אחד מהם. יש מי ששונא זרים ושונים, וחבל מאד מאד מאד, ויש מי שלא ויש הרבה באמצע.... בתקווה שחזונם של אלו שמשתדלים להקטין את השסע יתגשם בצורה שתהיה נאותה ביותר לכבוד ה' בעולם.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר