האם אומרים סב"ל(ספק ברכות להקל) כנגד האר"י הקדוש?

[שלח]

שמעתי שהגר"ע יוסף זצ"ל אומר שכן אומרים, והיה מחלוקת גדולה בענין, ורציתי להבין האם זה חידוש מיוחד של הגר"ע יוסף זצ"ל, או שזה מחלוקת ככל מחלוקת בין חכמי ישראל, כי שמעתי שזה היה מחלוקת גדולה, כמו כן האם זה תלוי במחלוקת האם אומרים בליל פסח בשבת ברכה מעין שבע, שלפי הרש"ש הקדוש אומרים והגר"ע יוסף אומר שלא אומרים, והיה מחלוקת גדולה עם הישכיל עבדי, האם יסוד המחלוקת היא האם דברי המקובלים בגלל היותם קדושי עליון אי אפשר לחלוק עליהם, או הם נחשבים כמו ראשונים ואחרונים אחרים שאפשר לחלוק עליהם, האם החידוש הוא של הגר"ע יוסף זצ"ל,או גם לפניו היתה שיטה זו, האם זו מחלוקת בין הספרדים או שגם בין האשכנזים ועוד פרטים בענין

[וונדרבר]

מפי השמועה, יש מליצה יפה המרמזת את הענין הזה שאין אומרים סב"ל (ספק ברכות להקל) נגד האר"י ז"ל, מליצה ע"פ הגמרא הידועה בסוף קידושין, "לא ארי סבל", האם ידוע מי מזכיר את המליצה הזו?

[נהר שלום]

כן!

[בברכה המשולשת]

יעויין בהרחבה בספרו של הגרי"מ הלל שליט"א בנושאים אלו (כמדומני ששמו של הספר גבורת האר"י) וכמדומני שיש מאמר של הגר"י יוסף שליט"א בתחומין לאידך גיסא

[יעקובי]

הדרך הסלולה והמוסכמת מדורי דורות של חכמי הספרדים דפקיע שמייהו, שאין אומרים סב"ל נגד האר"י.

והראיה מברכת הנלי"כ, שהשו"ע פסק שאין לאמרה, ואילו להאר"י ז"ל יש לאמרה. וכתב הרב חיד"א בברכ"י (סי' מו אות יא) ובטוב עין (סי' ז), שנתפשט לאמרה ע"פ הוראת האר"י הגם דנגד השו"ע.

ונודע כי רבים מרבני הספרדים נמשכו בפשיטות אחר דברי החיד"א הנ"ל, דיש לברך הנלי"כ ע"פ האר"י ז"ל הפך פסק מרן ז"ל, ומזה מובן דלית להו סב"ל נגד האר"י ז"ל. יעויין: קמח סולת (דיני ברכות השחר אות יד), לקט הקציר (סי' ג אות כ), מנחת אהרן (כלל ה אות טז), בית עובד (דיני ברכה"ש אות ח דף מח ע"א), יפה ללב (ח"א סי' מו אות כא), רב פעלים (ח"ב או"ח סי' ח וסי' יב), שער המפקד ונהר פקוד (הלכות ברכות אות א), נהר מצרים (הלכות תפלה אות א), עטרת שלמה המצורף לספר עלה עזרא (או"ח סי' מו), כף החיים (סי' מו אות מז), ישכיל עבדי (ח"ח סי' ב אות ב), שו"ת בכורי יעקב (חיו"ד סי' יט דף פג ע"ב). וראה ג"כ להרב אור לציון (ח"ב במבוא) דל"א סב"ל נגד האר"י.

וזה לשון הרב ארץ חיים (כלל יג): "וכיון דבענין ברכות דנהגינן שלא לברך היכא דאיכא ספק פלוגתא דרבוותא בחיוב הברכה, ואפילו דעת מרן ז"ל לברך, וכמו שכתבתי לעיל כלל י', מ"מ היכא דהאר"י ז"ל הכריע לברך, אזלינן בתריה דהאר"י ז"ל אפילו נגד פסק מרן ז"ל וכנז"ל. ממילא דכ"ש בשאר דברים, דפשיטא דאזלינן בתר הכרעת האר"י ז"ל אפילו נגד פסק מרן ז"ל" וכו'. עכ"ל. וע"ש עוד בהרחבה.

וכ"כ ראב"ד דמשק הרב פני יצחק (ח"א דף יג ע"ב אות קצו) וזה לשונו: "וכן נלענ"ד עיקר לדינא דחוזר, ולא שייך לומר בזה סב"ל, כיון דרבינו האר"י ז"ל גילה סודו דחובה היא, וכמש"כ הרב חיד"א, ופשוט". עכ"ל.

וכ"כ הרב שדי חמד (ח"ו סי' יג סוף אות לא) בזה"ל: "אף דקבלנו הוראות מרן, היינו דוקא בדבר שאינו חולק עם רבינו האר"י, אבל אם הם חלוקים בדבר שאין בו גילוי בתלמוד, נקטינן כרב האר"י, משום דפשיטא לן דאילו מרן ידע דעל דרך האמת הדין הוא כן, אף הוא היה מורה ובא כן. אור לי סי' מ' דף ט"ל ע"ב בשם מרן חיד"א. וע"ש בסי' ס"ט (דף נ"ט ע"א, המעתיק), דאם מרן סובר שלא לברך, ורב האר"י סובר לברך, לא אמרינן בזה ספק ברכות להקל ומברך". עכ"ל הרב שד"ח.

[אספקלריא]

מפי השמועה, יש מליצה יפה המרמזת את הענין הזה שאין אומרים סב"ל (ספק ברכות להקל) נגד האר"י ז"ל, מליצה ע"פ הגמרא הידועה בסוף קידושין, "לא ארי סבל", האם ידוע מי מזכיר את המליצה הזו?

בספר "מעט דבש" (לרבי דוד בן יצחק) חלק א', ירושלים תשנ"ט, סי' ז' אות י', עמ' ל"ח, (סוף ד"ה הא קמן), כותב: 'וכמ"ש בעלי המליצה לא ראיתי אר"י סב"ל'.
[אך אינו מביא ע"ז מקורות].