יעקובי כתב:יש להעיר, שהן אמת שהמבי"ט בח"א סי' של"ו נטה להקל דאין דין ביעור בפירות נכרי, וכמו כן אין בהם איסור סחורה, ושניהם מסברת אתינא מכח גברא וכו', מ"מ בתשובה אחרת שבח"ג סי' מ"ה חזר וכתב בפשיטות ובפירוט כי יש בהם חיוב ביעור ואף איסור סחורה.
ותשובת ח"א סי של"ו היא משנת שכ"א, ותשובת ח"ג סי' מ"ה משנת של"ד. נמצא דלמשנתו האחרונה הדר ביה מסברת אתינא הנ"ל, ומסיק בפשיטות דאיכא ביעור ואיסור סחורה.
מחולת המחנים כתב:כמדומני שהחזו"א סבר שאין כוונת הרמב"ן לומר שיש מצוה באכילת פירות שביעית, אך בפשטות סוברים רוב המחברים שכך היא דעתו.
ולכאורה לפי דעת החזו"א שהחמיר בפירות נכרים גם באיסור סחורה וגם אחר הביעור היינו יכולים לומר שיש מצוה באכילת פירות נכרים, אלא שכאמור דעתו שאין כזו שיטת הרמב"ן.
מחולת המחנים כתב:מצאנו דברים נוספים בפירות נכרים השונים מפירות של ישראל, וכגון שיש הסוברים שאינם נאסרים אחר זמן הביעור.
ארפכשד כתב:יעקובי כתב:יש להעיר, שהן אמת שהמבי"ט בח"א סי' של"ו נטה להקל דאין דין ביעור בפירות נכרי, וכמו כן אין בהם איסור סחורה, ושניהם מסברת אתינא מכח גברא וכו', מ"מ בתשובה אחרת שבח"ג סי' מ"ה חזר וכתב בפשיטות ובפירוט כי יש בהם חיוב ביעור ואף איסור סחורה.
ותשובת ח"א סי של"ו היא משנת שכ"א, ותשובת ח"ג סי' מ"ה משנת של"ד. נמצא דלמשנתו האחרונה הדר ביה מסברת אתינא הנ"ל, ומסיק בפשיטות דאיכא ביעור ואיסור סחורה.
פליאה נשגבה!
בעותק שבאוצר החכמה כתוב בח"ג מ"ה דאפשר להקל בין בביעור בין בסחורה, ושמא יש ליישב דלא שפיל מר לסיפיה דהתשובה.
מחולת המחנים כתב:מצאנו דברים נוספים בפירות נכרים השונים מפירות של ישראל
מה שנכון נכון כתב:הרמב"ן בסהמ"צ בעשין ששכח הר"מ מצוה ג.
איש רגיל כתב:מה שנכון נכון כתב:הרמב"ן בסהמ"צ בעשין ששכח הר"מ מצוה ג.
כמדומני שבמגלת אסתר שם כתב שאין זו כוונת הרמב"ן (ונראין דבריו).
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 298 אורחים