הודעהעל ידי אלכסנדרוס » א' נובמבר 09, 2014 11:43 pm
מויקיפדיה (מצונזר):
לחיצת יד (או לחיצת ידיים, בספרות התורנית היהודית היא מכונה "תקיעת כף") היא מחווה גופנית שבה שני אנשים אוחזים אחד בידו של השני. בדרך כלל הלחיצה נעשית ביד ימין, תוך נענוע קצר של הידיים האחוזות. מקובל להשתמש במחווה זו בפגישות, פרידות, איחולי הצלחה, בהבעת הסכמה ובמעמד של חתימת חוזים. מטרת לחיצת היד היא להראות על כבוד וקרבה בין אנשים, וייתכן שמקורה במחווה שבאה להראות שהאדם מושיט את ידו לשלום, ואינו מחזיק בכלי נשק אשר יכול לאיים ולשמש ככלי תקיפה. גברים נוטים ללחוץ ידיים יותר מנשים, אך במפגשים עסקיים הלחיצה מקובלת בשני המינים. אי החזרת יד ללחיצת יד נחשבת למעשה לא מנומס ועלבון כלפי האדם המושיט את ידו, והוא נעשה בדרך כלל כאשר האדם מסתייג מהאדם השני.
לחיצת היד האסלאמית היא במקורה מנהג תימני פרה-אסלאמי, שהתפשט עם התרחבותה של האימפריה המוסלמית. הברית החדשה מתארת שבביקורו של פאולוס בירושלים הוא נפגש עם יעקב, כיפא (פטרוס), ויוחנן, שנתנו לו את "יד ימינם לאות שיתוף". הספר מתוארך על ידי היסטוריונים לכחמישים שנה לספירה, מה שיכול להראות על שימוש בלחיצת יד מאות שנים לפני השימוש בעולם המוסלמי.
מקורות המנהג המודרני אינם ברורים, אם כי פיליס א. בסטרסון בחיבורו משנת 1978, "פולחנים חברתיים של הבריטים" (Social Rituals of the British traces), מייחס את ראשית השימוש הנוכחי בה לסר וולטר ראלי, בטוענו כי הלה הכניס מנהג זה לחצר הבריטית במהלך שלהי המאה ה-16.
על פי מקורות אחרים, לחיצת היד שונתה לצורתה הנוכחית בעולם המערבי על ידי קוויקרים אנגלים מהמאה ה-17, כאלטרנטיבה שוויונית ופשוטה יותר לצורת הבעת השלום המסובכת שהייתה נהוגה במעמדות הגבוהים באותה תקופה. תומאס ג'פרסון הפך את הטכניקה לפופולרית בזמן כהונתו כנשיא ארצות הברית, כחלופה יותר דמוקרטית לקידה שהייתה נהוגה. כיום לחיצת היד היא מנהג ידוע ומוכר ברחבי העולם, למרות שבתרבויות רבות מנהגים אחרים, כגון קידה או נישוק לחיים, מקובלים יותר.
לחיצת יד שימשה גם כדרך לבדוק אם לאדם חשוד יש נשק. בזמן לחיצת היד, הפגיון שהוחבא בתוך שרוולו של המתנקש היה נופל לארץ. זו יכולה להיות סיבה נוספת לכך שסירוב ללחוץ יד נחשב כחוסר נימוס.
יש מספר מנהגים הקשורים בלחיצות יד, מהם כלליים ומהם ספיציפיים לתרבויות מסוימות:
בארצות מוסלמיות, וכן בישראלים ממוצא זה, מקובל לנשק יד של אדם חשוב בעת לחיצת היד.
באופן כללי אין זה מנומס לדחות הצעה ללחיצת יד, ומקובל שהאדם בעל המעמד החברתי הגבוה יותר יזום אותה.
ישנן תרבויות בהן לוחצים את שתי הידיים, אך ברוב התרבויות לוחצים את יד ימין. הצופים משתמשים באופן ייחודי ביד שמאל. מכיוון שיד ימין היא לרוב היד החזקה, יד שמאל שמשה להחזקת מגן. לחיצת יד שמאל מראה על ביטחון באדם השני, מכיוון שהיא מותירה את הלוחץ ללא הגנה.
בשוקי בקר, ניתן לראות מוכרי בקר סוטרים זה לזה בשעת משא ומתן. אחד נוקב במחיר וסוטר ללחי של חברו, לסירוגין, עד שהם מגיעים לעמק השווה ולוחצים ידיים כדי לסיים את העסקה.
אחוות ואגודות משתמשות לעתים בלחיצת יד סודית כדי לזהות חברים אחרים.
אצל סוחרי יהלומים נהוג לחתום על עסקה בלחיצת יד ובאמירת המילים "מזל וברכה" בעברית.
יש הנוהגים ללחוץ את ידו של השני בשתי ידיים, שעוטפות את ידו, לאות של חיבה יתירה.