זהו לשון המהר"ם שי"ף סנהדרין ז. על הגמרא "לעולם יראה דיין עצמו כאילו חרב מונחת לו בין ירכותיו וגיהנם פתוחה לו מתחתיו".
גמ' כאילו חרב כו' וגיהנם פתוחה לו מתחתיו כו'. חר"ב וגיהנ"ם גליות וגיהנם אברהם בירר לו גליות חירות ממלאך המות חירות משעבוד גליות עכשיו שותין יין שרף במקום גיהנם פתוח כו' עכלה"ק.
לא זכיתי להבין מה כוונתו, איזה גלות ואיזה יין שרף וכו'. אודה למי שיעמדני על אמיתות הדברים.