לתת עצה מבלי שנתבקשה - חילוקי הגישות האופייניים

[נוטר הכרמים]

בתוך גליון מוצלח שרואה אור לאחרונה מתורתו המאירה רבת האנפין והגוונים של הגאון רבי ברוך מרדכי אזרחי שליט"א, ראש ישיבת עטרת ישראל. ראו במצו"ב קושיית ה'תלמיד אחד' על הערת הגרי"ז.

[גם זו לטובה]

מצורף

[מחולת המחנים]

כמדומה שהצעיר הננו הגאון המספר בעצמו..

העולם אומר מהו החילוק בין יועץ ובין "עצות געבער" (נותן עצות), יועץ מחווה את דעתו כשהוא נשאל עליה, "עצות געבער" לעומת זאת אומר את דעותיו אף כשלא שאלו לדעתו.

[גאולה בקרוב]

יש ע"ז דברים נפלאים בפירוש ר"א בן הרמב"ם על התורה על הפסוק הנ"ל, אולי מישהו ירצה להעלות

[עזריאל ברגר]

יש מפרשים שיוסף לא נתן עצה, ובפרט שזאת עצה פשוטה ביותר,
אלא יוסף בא לבאר את החלום, שבחלום ראו את הפרות הרזות עומדות ליד השמנות, ועל זה אמר יוסף, שמכיוון שעתה ירא פרעה וגו', הרי שמתקיים ששנות הרעב עומדות כבר בזמן שנות השובע, בזה שמתכוננים אליהן.
ובזה מתורצים כמה דיוקים בפרשה.

[שטייגעניסט]

אם אני זוכר טוב, הרמב"ן על אתר כבר מבאר זאת בטו"ט.

[מן השורה]

השארנו את הרב מבריסק בלי אפשרות תגובה, הנה הלא קושיה היא, למה לו תירוץ מחושב וגאוני, הלא העצה מהנער הצעיר -הגאון לעתיד- פשוטה היא למדי, ולמה לנו לחשבון מפולפל?
אבל האמת, אין לדמות כלל בין השואל את הגרשז"א לפרעה השואל את יוסף, הגרשז"א גדול הוא בעצמו, זקן ושמע ימים, מלא וגדוש בחכמה מכל זן, והשואל, זעיר ואולי צעיר לימים, ודאי מעוניין הוא בעצה ולא רק בההלכה.
אכן פרעה ויוסף זה הפוך לגמרי, יוסף עומד בקרן אפילה, 1.נער 2.עברי 3.עבד, אין סיבה הגיונית שפרע יקרא לו, אלא שהחלום נושף בערפו ומרוב מצוקתו מוכרח הוא להעלות את יוסף, פותר החלומות האחרון שעדיין לא חיוה את דעתו, פרעה אוחז בו כאוחז בקש, פשוט וברור שאין לו רשות אלא להציע את פיתרונו ותו לא, לו יהין לומר דבר אחר שלא נשאל, יעלה לו בחייו, א"כ הקושיה עומדת במקומה, למה פתח את פיו במה שלא נשאל. ואם הצלת נפשות היא, וכי אין חרטום אחד שיציע הצעה פשוטה -לכאורה- זו?
אין לנו אלא דברי הרמב"ן שהביאו לעיל, שהכל בכלל החלום. והעצה, גם היא מן הפיתרון.