פורום אוצר החכמה

דעת הגרשז"א ז"ל מוטב שלא יטבול משיטבול ויתפלל ביחידות. וכן הוא במשנ"ב סימן פח ס"ק ב' וכמבואר בשעה"צ שם אות ד', דכיון שכבר בטלוה, אין להחמיר במידי דאתי לידי קולא, ועיין בספר מי דעת אוצר עניני תקנת עזרא וטהרת ישראל, להרב אברהם מרדכי ברטשטיין ז"ל עמוד צ"ח שהוכיח באריכות דטבילת עזרא דוחה מעלת ק"ש ותפילה כותיקין, ואם כן כל שכן שדוחה תפילה בציבור, והביא גם מספר משמרת שלום סימן ב' דטוב יותר להתפלל בטהרה ובפרט כשיודע שכשאינו טובל אינו מסוגל לכוון בתפילתו, אם כן עדיף לטבול, אף אם עי"כ יתפלל ביחידות. ועיין עוד בענין זה בשו"ת מנחת יצחק ח"ד בסוף סימן ס"א. ובח"ג סימן טו עיין שם.
----
אשמח לשמוע דעת חכמי בית המדרש בעניין זה.

בזמננו השאלה רלוונטית רק במי שהתעורר בשעות הצהריים והמניין האחרון בשטיבלאך לא ימתין עבורו,

זה וודאי שאם רק יתנייד למניין מאוחר מהרגיל לכ''ע יטבול קודם התפילה,

ראה פסקי תשובות ועוד אחרונים שהוכיחו שבטלוה לטבילת עזרה רק לתורה ולא לתפילה (רק שע''ז צ''ע מה הועילו בביטולה)

זה יכול להיות גם רלוונטי במקומות שאין מנינים עד הצהרים...
בכל מקרה, עוד אשכול עם פונטציאל לוויכוח חסידים מתנגדים...

יוס'ל כתב:בזמננו השאלה רלוונטית רק במי שהתעורר בשעות הצהריים והמניין האחרון בשטיבלאך לא ימתין עבורו,

זה וודאי שאם רק יתנייד למניין מאוחר מהרגיל לכ''ע יטבול קודם התפילה,

ראה פסקי תשובות ועוד אחרונים שהוכיחו שבטלוה לטבילת עזרה רק לתורה ולא לתפילה (רק שע''ז צ''ע מה הועילו בביטולה)

ראה מה שהביא שם בהמשך הרב סכינא שהדבר פשוט שעדיף תפלה בצבור על פני טבילת עזרא לדעתי טעה בזה. לדעתי לא שמע כך לא מפי רבותיו וחלילה לנו לומר מום בם וכדומה, אני מכיר אישית חסידים ואנשי מעשה חסידי חב"ד שמעדיפים טבילת עזרא משום שכך הוא ההלכה וביררתי היום את הנושא, בכל אופן מדברי ר"י ז"ל משמע שהוא נוגע גם נוגע. דוק היטב.

חסיד חב"ד הבקי היטב בליקוטי תורה ועוד אמר לי היום בביהכנ"ס שהוא קיבלו מהאדמו"ר ז"ל שיש בזה גם חשש צואה לדעת הרמ"א ואני טענתי לעומתו שאם זה יבש אין זה נחשב לצואה.

שברי לוחות כתב:זה יכול להיות גם רלוונטי במקומות שאין מנינים עד הצהרים...

ואם ב-20 ש''ח יכול להגיע למקום שיש מניין ?

רב יוסל ראה בספר דעת נוטה חלק א' (נכנס לאויצר) עמוד רל"ג ושם נשאל מרן הגר"ח שליט"א אם מותר לטבול לתוספת קדושה ולהפסיד משום כך פסוקי דזמרה ומשיב לו הגר"ח בזה"ל לכאו' אין נכון עיין שם.
ולכאו' משמע להדיא מדבריו שרק אם מבקש לטבול לתוספת קדושה אין זה נכון אך אם משום טבילת עזרא עדיף טפי גם על פסוקי דזמרה.
--
תמה אני על רב יצחק שאול שליט"א שלא הרגיש בזה וסתם שם בהערות.

לפונים אלי באישי.
הנה הקטע שהביא שם הרב סכינא

ולכן לא יעלה בדעתו של המתנגד לאחר את זמן התפלה כפי שלא יעלה בדעתו לאכול מצה בסוכות. הוא יקום ויעמוד להתפלל מיד בקומו משנתו, ח"ו לא ילמד קודם התפלה כדי שתהא סמוכה למטתו, ולא יבטל תפלה בציבור אפילו אם לשם כך יצטרך לוותר על טבילת עזרא. ואם מן המהדרין הוא המשכימים ל"ותיקין", הרי שתפלתו תהי` בתכלית השלימות ההלכתית כשיעמוד לשמו"ע ושעון בידו לקבוע מתי בדיוק יתחיל בתפלה.

שאלה. מי שצריך לטבול טבילת עזרא, אך על ידי זה לא יספיק להתפלל כותיקין, מה יעשה. תשובה. אם זהיר תמיד לטבול יכול לאחר התפלה אחר הנץ עבור זה ואם לאו אל יאחר. ובהערות שם. בזה"ל. הנה לענין תפלה בצבור נסתפק המשנ"ב סימן פח ס"ק ב' אם לנהוג טבילת עזרא כשיפסיד תפלה בצבור, וברשימות מהחזו"א שבכת"י רבינו שליט"א כתב בשם החזו"א וז"ל טבילת עזרא אינו דוחה תפלה בצבור עכ"ל. ולפי"ז כ"ש שאין להפסיד ותיקין משום טבילת עזרא. דהא ותיקין עדיף מתפלה בצבור כמבואר בבה"ל סימן נ"ח ס"א ד"ה ומצוה אמנם שמעתי מרבינו שליט"א דמי שזהיר תמיד בטבילת עזרא שאני. ולא משום חשש גדר, אלא מצד עצם הקביעות. והחזו"א מיירי באינו זהיר תמיד בטבילת עזרא עכ"ד. ועיין ספר תשובות והנהגות חלק א' סוף סימן ק"ט שג"כ כתב לחלק בין מי שזהיר תמיד בטבילה למי שאינו זהיר, ואף באופן שאין לו בזה חשש גזר, עיין שם.
---
מקור: דעת נוטה חלק א' עמוד קצ"ב.
---
ובהמשך בל"נ אעלה לכאן מה שהארכתי בזה בזמנו.

מה שכתב דהא ותיקין קודם לתפלה בצבור לכאו' יש לדון בזה, אאל"ט לשון המ"ב שם והרגיל להתפלל ותיקין עיין שם.
עד כמה שזכור לי כבר היה על כך אשכול מה הפשט במ"ב והרגיל להתפלל וותיקין והרב אוצה"ח שליט"א טען בזמנו שאין הכוונה במ"ב שהוא מידי יום מתפלל ותיקין אך לכאו' מלשון הגר"ח בדעת נוטה שהבאתי בתגובה הקודמת חזינן שיש עניין של קביעות ולאו משום נדר אלא עצם המושג קביעות משנה את הדין לגבי אם דוחה תפלה בצבור אם לאו, אם כי שבאמת איני מבין מה הפשט בזה. אך הוא נתמך מלשון המ"ב שם.
אשמח לשמוע אם יש לזה חבר.

וזה לשון הביאור הלכה סימן נח

דע דהזהירים לקרות כוותיקין מותר לקרות ולהתפלל ביחידי אם אין להם מנין וגדולה מזה מוכח במשנה ברכות דף כ"ב ירד לטבול וכו' עיי"ש דאפילו אם אין לו תפילין בעת ההיא ג"כ אפ"ה יזהר לקרותה בזמנה סמוך להנץ ומשנה זו איירי בוותיקין כדמסקינן בגמ' שם:
--
את האשכול שהיה בנדון טרם מצאתי אך בטוחני שהיה לי על זה ויכוח בזמנו עם הרב אוצה"ח שליט"א.

בענין אם ותיקין דוחה תפלה בצבור רק ברגיל יעויין בקובץ תשובות הריש"א.

הרב משנ"נ החייתני.
אם תוכל להעלות את מה שהוא כותב בזה אשמח מאוד. כי אחד הבנים שלי מתפלל ותיקין רק בשבת קודש לאחר משמר ותמיד יש לי עמו ויכוח בזה, כאשר הוא מקפיד על ותיקין בהבדל של ארבע דקות ואינו מתפלל עם הצבור בגלל זה, כלומר, נעמד להתפלל שלא ביחד עם הצבור.

לענין קביעות ראה דוגמא לזה במ"ב תקנא,צה.

הרב מה שנכון.
בזכותך הצלחתי למצוא שאלה זו בספר דעת נוטה.
ואני מעתיק.
שאלה. כתב בביאור הלכה ריש סימן נ"ח ד"ה ומצוה דהזהירים להתפלל כותיקין מותר להם להתפלל ביחידות אם אין להם מנין כותיקין. ולא ידעתי למה דוקא הזהירים כותיקין, דלכא' אם ותיקין עדיף מתפילה בצבור אם כן אף מי שאין זהיר בזה ורוצה פעם אחת להתפלל ותיקין ואין לו מנין, יוכל להתפלל כן.
תשובה. אורחא דמילתא נקט ואין נ"מ בזה.
ובהערות שם מרבי יצחק שאול וז"ל.
עיין בספר קובץ תשובות להגריש"א שליט"א ח"א סימן ט"ו שג"כ כתב דלא מסתבר לחלק בין מי שרגיל וזהיר להתפלל עם הנץ בכל יום או לא ועיין שם עוד מש"כ בעיקר דברי הביאוה"ל אמנם בקובץ תשובות הנ"ל חלק ג' סימן ט' וכן במנחת יצחק ח"ג סימן ע"א והליכות שלמה פרק ח' סעיף י"ז פירשו דברי הביאור הלכה כפשטיה, עיי"ש, ועיין עוד מה שהביא בזה בספר אשי ישראל פרק י"ח הערה ח' ובספר חוט שני הל' יו"ט עמוד שכ"ז. עכ"ל.
----
ולפלא שלא מביא ראיה שיש עניין של קביעות ממה שמביא הרב משנ"נ וכן ממה שהוא עצמו מביא משמו לגבי טבילת עזרא שעניין של קביעות משנה את הדין. וצ"ב.

נוטר היכן היית עד עכשיו.
אני פשוט נדהם לראות כמה חומר טמון כאן בפורום.
אך על נקודה זו של קביעות טרם מצאתי.

בד_קודש כתב:אני פשוט נדהם לראות כמה חומר טמון כאן בפורום.

חבל מאד שעדיין לא טיפלו בנושא הזה, לקטלג ולשמר את האיכות הרבה שיש כאן ולהפוך אותו ללא תלות בחיבור לרשת.
עדיין לא מאוחר.

אין בכוחי להאריך בזה כעת, אך מכמה וכמה תשובות בדעת נוטה כמו התשובה הנ"ל וכן הנדון שם לגבי שבת אם מותר לטבול לטבילת עזרא ועוד ועוד יש לי הרושם שהחזו"א ז"ל משום מה היה מיקל יותר בעניין טבילת עזרא ואילו הגר"ח יבלחט"א מחמיר בזה.
ולדעתו. עדיף טבילת עזרא מתפלה בצבור ומוותיקין ועוד איני יודע אם ניתן להגדיר את זה, יותר סגנון חסידי, אולי מאביו הסטייפלער זי"ע איני יודע מה הפשט.
--
וידוע מה שכותב באורחות יושר שהמחברים שזכו שהספרים שלהם יתקבלו בעולם, הטעם הוא מפני שהקפידו על טבילת עזרא.

ידוע שאדוננו הגר"א הקפיד שלא יתפללו ללא טבילת עזרא (תומע"ר תרמ"ד אות י"ג, מובא באזור אליהו על אתר)

לומד_בישיבה כתב: ... שיש בזה גם חשש צואה לדעת הרמ"א ואני טענתי לעומתו שאם זה יבש אין זה נחשב לצואה.

אפילו אי חשבינן ליה כצואה, לצואה לא בעינן טבילה, ובניקוי המקום במים סגי.

אם כבר מישהו נכנס להתרחץ באמבטי בביתו יואיל נא בטובו לשפוך עליו ט' קבין ויש אומרים שגם מקלחת מותר. ואם תעמיק קצת בנושא תדע שיתכן בהחלט לטבול טבילת עזרא באמבטי במים וכפי שכבר האריכו בזה באיזה אשכול לגבי טבילת עזרא בבריכה ועיין מנחת יצחק.
--
ובעניין מה שנכתב לעיל מזה שהחזו"א הקל - יתכן שכך פסק להלכה אך למעשה הרי החזו"א היה נוסע לים לטבול שם. וכל מטרתו הייתה הטבילה וכך שמעתי מפי ר' אברהם יצחק קרימילובסקי הכהן ז"ל (קרימילובסקי - כרמל) שהחזו"א היה מבקש ממנו להתלוות אליו בהיותו נוסע לים.

... שיש בזה גם חשש צואה לדעת הרמ"א ואני טענתי לעומתו שאם זה יבש אין זה נחשב לצואה.

לפי זה אפשר שטבילה בלא רחיצה גרע טפי. שהרי ברגע שטובל מחזיר את הצואה למצב של לח – (ועיין מ"ב סימן פ"ב) ויש לעיין על מה סומכים אלו שרק טובלים ולא מתרחצים. ובעניין ש"ז יבשה עיין בא"א בוטשאטש סימן ע"ו וכך כתבו עוד פוסקים שלא כפי פשטות הלשון במהרי"ל הלכות יוכ"פ.
אשמח אם מישהו יפנה אותי למי שכבר עמד בזה.

לומד_בישיבה כתב:אם כבר מישהו נכנס להתרחץ באמבטי בביתו יואיל נא בטובו לשפוך עליו ט' קבין ויש אומרים שגם מקלחת מותר. ואם תעמיק קצת בנושא תדע שיתכן בהחלט לטבול טבילת עזרא באמבטי במים וכפי שכבר האריכו בזה באיזה אשכול לגבי טבילת עזרא בבריכה ועיין מנחת יצחק.
--
ובעניין מה שנכתב לעיל מזה שהחזו"א הקל - יתכן שכך פסק להלכה אך למעשה הרי החזו"א היה נוסע לים לטבול שם. וכל מטרתו הייתה הטבילה וכך שמעתי מפי ר' אברהם יצחק קרימילובסקי הכהן ז"ל (קרימילובסקי - כרמל) שהחזו"א היה מבקש ממנו להתלוות אליו בהיותו נוסע לים.

ולמה לא טבל במקוה?