אין כאלקנו בשבת-נוסח שונה

[נאשער]

אני רוצה לברר מקור למה בשבת אין אומרים בנוסח של אין כאלוקנו תניא רבי נתן אומר ותניא בר קפרה וכו' כמו שאומרים בימות החול, והיה מי שאמר שזה מפני טורח הציבור, אז למה אין מדלגין כלל על אמירת פיטום הקטורת וכו', תודה רבה לכל המסייעים.

[משולש]

לפי איזה נוסח אתה מדבר?
המקובל אצל האשכנזים בא"י היום שלא אומרים בר קפרא ודומיו לא בחול ולא בשבת.
והמנהג האשכנזי (בכל תפוצות אשכנז פולין וליטא) הוא לא לומר בכלל פיטום הקטורת ביום חול אלא רק בשבת.

וכששינו בא"י לנהוג כספרדים לומר כל יום, אז השאירו את "השיר שהלויים היו אומרים" רק לשבת. (זכור לי ששמעתי כך).

[שברי לוחות]

יש לשער שהיות ומנהג אשכנז, וכן מובא ברמ"א, הוא לומר פיטום הקטורת רק בשבת, ומנהג אשכנז הוא שלא לומר תניא רבי נתן וכו', על כן בתפילת שבת השאירו כפי שהיה מתחילה ואמרו עד 'מפני הכבוד'. וכששינו בא"י לומר כמנהג הספרדים, נשתרבב בכמה סידורים (אולי מנוסח ספרד) לומר גם מתניא רבי נתן וכו', כיון שעל זה לא היה נוסח ומסורת להעתיק הסידורים הקודמים, ובאמת גם בחול צריך לומר רק עד תניא רבי נתן, וכן נהוג גם אצל הרבה מהחסידים.
ואכן בהרבה מהסידורים הקודמים נמצא גם בחול רק עד תניא רבי נתן,

[בברכה המשולשת]

אכן כן הוא כפי שכתבו הרבנים שליט"א וכפי שכבר העירו באזור אליהו

[הכהן]

עוד שינוי שנשאר, שבחול אומרים "אתה תקום" כהספרדים, ובשבת "אתה הוא שהקטירו" כהאשכנזים.