פורום אוצר החכמה

ויקרא רבה (וילנא) ויקרא א.ט"ו. כתב:ד"א ויקרא אל משה וידבר ה' מיכן אמרו כל ת"ח שאין בו דעת נבלה טובה הימנו, תדע לך שכן, צא ולמד ממשה אבי החכמה אבי הנביאים, שהוציא ישראל ממצרים ועל ידו נעשו כמה נסים במצרים, ונוראות על ים סוף, ועלה לשמי מרום, והוריד תורה מן השמים, ונתעסק במלאכת המשכן, ולא נכנס לפני ולפנים עד שקרא לו שנאמר (ויקרא א) ויקרא אל משה וידבר, להלן הוא אומר (שמות ג) וירא ה' כי סר לראות וגו', בסנה הפסיק אליו בין קריאה לדיבור, באהל מועד אין כאן הפסקה, בסנה משל למה הדבר דומה, למלך בשר ודם שכעס על עבדו וצוה לחבשו בבית האסורין כשהוא מצוה את השליח אינו מצוה אלא מבחוץ, אבל באהל מועד כשהוא שמח בבניו ובני ביתו שמחים כשהוא מצוה את השליח אינו מצוהו אלא מבפנים, כמי שהוא מושיבו בין ברכיו וביד אדם על בנו, לכך נאמר ויקרא אל משה.

מה הגדרת "תלמיד חכם שאין בו דעת" ?

כידוע מה אמר על כך מרנא הנו"ב

בברכה המשולשת כתב:כידוע מה אמר על כך מרנא הנו"ב

בעניותי ובעמר'צותי לא שמעתי מה אמר הנו"ב
יואיל כת"ר לכתוב. תודה.

המעשה היה שמדברי נה"ו בחוברתו דברי שלום ואמת (כמדומני) עולה שכוונת חז"ל היתה לת"ח שאינו בקיא בחכמות החול והנו"ב אמר לשרוף בשל כך את הספר ולנדותו

בברכה המשולשת כתב:המעשה היה שמדברי נה"ו בחוברתו דברי שלום ואמת (כמדומני) עולה שכוונת חז"ל היתה לת"ח שאינו בקיא בחכמות החול והנו"ב אמר לשרוף בשל כך את הספר ולנדותו

ייש"כ.
אני בודק כיוון אחר לגמרי.
האם ה"דעת" המוזכר כאן בויק"ר, זהו ה"דעת" המוזכר בבמדב"ר:

מדבר רבה (וילנא) פרשת נשא פרשה י כתב:"דעת זה המכיר את בוראו"

מה דעת חו"ר פורומינו שליט"א ?
יש קשר ?
אין קשר ?

איתא מצדיקים (אולי החיה"ר) שהכוונה כאן ל'דעת זה סדר טהרות'.

לייבעדיג יענקל כתב:איתא מצדיקים (אולי החיה"ר) שהכוונה כאן ל'דעת זה סדר טהרות'.

ייש"כ.
איתא מנכדו של החיה"ר. הפנ"מ פרשת ____ "כל אימרה חסידית ממקור נאמן יש לו מקור בחז"ל ובמדרשים".
מי מחברי פורומינו שליט"א ימצא מקור בחז"ל ובמדרשים. להנ"ל.
וכן אם מצינו התייחסות נוספת בחז"ל ורבותינו ראשונים ואחרונים, בפשט הפשוט של "אין בו דעת"

יעו' מש"כ הבן יהוידע (ברכות לג) בשם האריז"ל
על מאחז"ל כל מי שאין בו דעה אסור לרחם עליו

ווי העמודים עמוד השלום פרק כו

וכדי להפליג במעלת הדעת, אבאר מדרש רבה פרשת ויקרא (פ"א סט"ו), וזה לשונו: מכאן אמרו, כל תלמיד חכם שאין בו דעת נבלה טובה הימנו, עיין שם. ובמתנות כהונה מביא גירסא אחרת: אמר רבי עקיבא, כל תלמיד חכם המגביה עצמו דומה לנבלה המושלכת בדרך, כל עובר ושב מניח ידו על חוטמו ומתרחק עצמו ממנה והולך. אבל לקיים הגירסא דידן, יש לפרש, וכדומה ששמעתי קצת מזה מחכם אחד בק"ק פרנקפורט, בהיותי ריש מתיבתא ואב בית דין שמה ... כל תלמיד חכם שאין בו דעת נבלה טובה הימנו, כי הנבלה סופה תבוא לידי טהרה כשמסרחת, וזה שאין בו דעת לא בא למעלתו ועומד בטפשותו.

שו"ת אפרקסתא דעניא חלק א סימן יד

וראיתי בשם הה"ק מלובלין זצ"ל שפירש אמז"ל (ויק"ר פ"א ט"ו ותדא"ר פ"ו) כל ת"ח שאין בו דעת נבילה טובה הימנו, דדעת הוא טהרות, ומי שאינו נוהג טהרת מקוה אינו טהור מטומאה היוצאת עליו מגופו, וגרוע מנבילה דלכי מסרחת טהרה מידי נבילה ודפח"ח ושפ"י.

עד היום הבנתי בפשטות שהכוונה למה שקוראים היום 'טאקט'.

וראיתי פעם ווארט למה נבילה טובה הימנו, דהדין הוא שמרחיקים את הנבילה מהעיר 50 אמה, אבל ההוא יחטוף בעיטה כזו שיעוף יותר מ-50 אמה...

אום אני חומה כתב:עד היום הבנתי בפשטות שהכוונה למה שקוראים היום 'טאקט'.

אני עד הימים האחרונים שעיינתי במקור מאחז"ל זה [ויק"ר], (למישהו ידוע מקור נוסף בחז"ל]?), הבנתי ש:
1. לא ייתכן "דעת" מה שנקרא בעברית-המודרנית (שכל/ראש-טוב/IQ אי-קיו), דאם אין לו את ה"דעת" הזאת, איך הוא גדל להיות מה שנקרא היום בעברית-המודרנית: "תלמיד-חכם". ? ! ?
2. מכך הסקתי ש"דעת" היינו בכיוון מאחז"ל בבמדב"ר : "דעת - זה המכיר את בוראו".
3. לאחר עיוני במקור. נראה בפשטות כהרב "אום אני חומה" שהכוונה למה שקוראים היום 'טאקט'.

וראיתי פעם ווארט למה נבילה טובה הימנו, דהדין הוא שמרחיקים את הנבילה מהעיר 50 אמה, אבל ההוא יחטוף בעיטה כזו שיעוף יותר מ-50 אמה...

שפתיים ישק...
לשון חכמים מרפא...
לפני יותר מ20 שנה סיפר לנו המג"ש בישיבה, שהלך פעם אל חצר הישיבה, וראה אחד הבחורים הצורבים-היותר-חריפים, יושב תחת צל האילן ומתבונן לעצמו, המג"ש הנ"ל הווא בדיחא דעתיה טובא, ואהב את שנינותו של הבחור, ו"גירה אותו עם עקיצה": "אכול בצל ושב בצל, בצל מאכל עניים, אין עני אלא בדעת, ס'איז יוצא אז די ביסט א תלמיד-חכם שאין בו דעת"...
הצורב -כמצופה- לא שתק וענה מיידית: "נו, אין דו נאך בעסער..." (כלומר, אני אה"נ ת"ח שאין בו דעת, שנבילה טובה הימנו, ואתה -המג"ש- יותר טוב ממני, הנבילה בעצמה...
המג"ש הנ"ל לא גמר להנות מזה והיה מספר זאת בכל הזדמנות אפשרית....

עתניאל בן קנז כתב:שו"ת אפרקסתא דעניא חלק א סימן יד:
וראיתי בשם הה"ק מלובלין זצ"ל שפירש אמז"ל (ויק"ר פ"א ט"ו ותדא"ר פ"ו)

לא מצאתיו בתדא"ר פ"ו.
מישהו יודע עוד מקור?

זיסע יונגאלע כתב:לא מצאתיו בתדא"ר פ"ו.
מישהו יודע עוד מקור?

עיין עוד כאן עמוד 37 מעמודי האוצר.

מה שנכון נכון כתב:עיין עוד כאן עמוד 37 מעמודי האוצר.

ייש"כ.

בברכה המשולשת כתב:המעשה היה שמדברי נה"ו בחוברתו דברי שלום ואמת (כמדומני) עולה שכוונת חז"ל היתה לת"ח שאינו בקיא בחכמות החול והנו"ב אמר לשרוף בשל כך את הספר ולנדותו

ראה מש"כ:
http://www.yeshiva.org.il/midrash/5235

זיסע יונגאלע כתב:

מה שנכון נכון כתב:עיין עוד כאן עמוד 37 מעמודי האוצר.

ייש"כ.

בהערות שם הוא מביא שכך כתוב בסדר אליהו רבה, פרק ו', מהדורת רמא"ש, מעמ' 33 ואילך.
מישהו יודע היכן אני מוצא זאת?/קישור? (היברובוקס לא פתוח לי)
ייש"כ.
(בילקוט ויקרא תכט מביא זאת. בקישור הנ"ל כותב שהילקוט מביאו מתד"א. בילקוט שבפרוייקט השו"ת אין מקור/ות)

המעניין הוא שבקישור הנ"ל, מביא גירסה, לא "נבילה" טובה הימנו, אלא "בהמה" טובה הימנו.
ונפל ברעיוני, עפ"י מה שראיתי בפוסקים (ר"מ פיינשטיין לענין כמדומה גירות, ויבדלחט"א הגר"ש וואזנר לענין "פונדקאית") כתבו שבפסקים חמורים כגון אלו, הם בכוונה לא מאריכים לבאר הטעמים, אלא כותבים בקיצור נמרץ שאסור וכו'. כי כל אריכות וביאור, רק נותנת יותר פתח למעוניינים להפריך (מטעמים שונים, וד"ל), משא"כ אם לא מאריכים רק כותבים מילים קצרות ופסק, אז הנשמע לפסקיהם - יקבל הפסק. ללא הזדקקות לרצות את היצר-הרע המדבר מתוך גרונו של הלמדן המגיע להפריך את הסברות שעליהם מושתת הפסק.
כהמשך לנ"ל, ראיתי בספר "ר' מנדל" על החסיד חב"ד הישיש בן ה100 המשפיע ר' מנדל פוטרפס זצ"ל, שאמר פעם: "מדוע אצלנו לא עושים לפני החתונה "תנאים" אלא רק "ווארט" ?"
"מפני שאי' בספרים שחתונה היא ענין ירידת הנפש הבהמית לעולם לתיקונה, נו, אויב אזוי, מיט א בהמה מאכטמ'ן נישט קיין תנאים, מזאגט א ווארט ! אין דאס איז דאס !"....
לאור הנ"ל מובן, הגירסה "בהמה טובה הימנו", דהת"ח למד תורה ונכנסה בו ערמימיות (סוטה כא:) ויכול לעשות "תנאים" וקומבינות שישרתו את האינטרסים של היצה"ר שלו. אולם בהמה מקבל "ווארט"! וגמרנו ! "ואני בער ולא אדע, בהמות הייתי עמך".
הדא דאת אמרת: "כל ת"ח שאין בו דעת, בהמה טובה הימנו"...

הרה"ק בעל דברי יואל מסאטמר זי"ע אמר "אתה חונן בעט מען פאהר השיבנו..." - תרגום": אתה חונן מבקשים לפני השיבנו...
כלומר לא יכול להיות השיבנו כמו שצריך בלי דעת, ת"ח בלי דעת זה כמו מי שקנה מכונה משוכללת ביותר אבל אין לו הוראות איך להשתמש בו, ואדרבה הוא יכול לחטוף מכת חשמל או להחתך ח"ו וכו' בלי לדעת את ההוראות...

ר"י הוטנר:
"העכערע בחינות: "חכמה" "בינה" דעת". א ביסל שכל דארפ'ן אויכעט.....

זיסע יונגאלע כתב:

זיסע יונגאלע כתב:

מה שנכון נכון כתב:עיין עוד כאן עמוד 37 מעמודי האוצר.

ייש"כ.

בהערות שם הוא מביא שכך כתוב בסדר אליהו רבה, פרק ו', מהדורת רמא"ש, מעמ' 33 ואילך.
מישהו יודע היכן אני מוצא זאת?/קישור? (היברובוקס לא פתוח לי)
ייש"כ.
(בילקוט ויקרא תכט מביא זאת. בקישור הנ"ל כותב שהילקוט מביאו מתד"א. בילקוט שבפרוייקט השו"ת אין מקור/ות)[/quote

מה שנכון נכון כתב:(בילקוט ויקרא תכט מביא זאת. בקישור הנ"ל כותב שהילקוט מביאו מתד"א. בילקוט שבפרוייקט השו"ת אין מקור/ות)[/size][/quote

1.pdf

ייש"כ רב להרב משנ"נ.
אגב, ראיתי שהמעיר בהערות שם, ציין שהמקור הקדום יותר זה התדא"ר ששם הגרסה "בהמה", ורק אח"כ הויק"ר ששם שונה ל"נבילה", וציין לרד"ל ומהר"ל צינץ.
מי הוא מעיר ההערות ?