באופן פרטני :
התכתבות באישי:
חבר בפורום כתב:נושא: "שולחן ערוך" - משמעות הביטוי.זיסע יונגאלע כתב:נתעוררתי היום מדברי רש"י בפרשתן:
אשר תשים לפניהם - אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה לא תעלה על דעתך לומר אשנה להם הפרק וההלכה ב' או ג' פעמים עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה,
ואיני מטריח עצמי להבינם טעמי הדבר ופירושו, לכך נאמר אשר תשים לפניהם, כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם:
ההבדל הידוע בין ה
בית יוסף-וה
דרכי משה לבין ה
מחבר ו
הרמ"אזה שבחיבור הראשון פירשו טעמי הדבר.
ובחיבור האחרון כתבו הלכות קצרות למעשה ללא פירוש טעמי הדבר.
אם כן מדוע קראו לחיבור האחרון ספר "
שולחן ערוך" ?
מאוד לא נעים לי כל ההדגשים קווים וכו' אם רק לי לא נעים תעשה כרצונך, אבל אולי איני היחיד.
1. ייש"כ על הביקורת הבונה.
2. ייש"כ שנעשה בפרטי ולא בפורום.
3. בנתיים אתה היחיד, (בענין ההדגשות והקווים. לעומת זה בענין האותיות הגדולות, כבר כמה וכמה לא מצא חן בעיניהם. והעירו לי. ואכן מיעטתי מאז מלהרבות באותיות גדולות. אולם עדיין מידי פעם אני משתמש בגדולות).
4. לענ"ד זה כן דבר ראוי, כיוון שכך רואים בדיוק, היכן ההדגשה, ומאיזה נקודה בדיוק קשה על איזה נקודה. (בחליפות מכתבים (בכתב יד) ביני לבין הגר"ש אלתר, וביני לבין הגר"ש רוטשטיין, שניהם נוהגים להדגיש עם קוים מתחת. מסיבה זו בדיוק).
אני עושה רגע נסיון לראות איך היה נראה ללא הקווים.
זיסע יונגאלע כתב:נתעוררתי היום מדברי רש"י בפרשתן:
אשר תשים לפניהם - אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה לא תעלה על דעתך לומר אשנה להם הפרק וההלכה ב' או ג' פעמים עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה,
ואיני מטריח עצמי להבינם טעמי הדבר ופירושו, לכך נאמר אשר תשים לפניהם, כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם:
ההבדל הידוע בין הבית יוסף-והדרכי משה
לבין המחבר והרמ"א
זה שבחיבור הראשון פירשו טעמי הדבר.
ובחיבור האחרון כתבו הלכות קצרות למעשה ללא פירוש טעמי הדבר.
אם כן מדוע קראו לחיבור האחרון ספר "שולחן ערוך" ?
האמת ? -
מצד אחד, זה יותר עדין ונעים.
מצד שני, רק אדם שמרוכז יקרא את השאלה, לעומתו אדם ש'מרפרף' באשכולות, יש סבירות גבוהה שלא יתפוס מה הקושיה, ויראה לו משעמם בעלמא.
ואילו שמתי קוים והדגשות (כמו בכתבי-יד שהזכרתי לעיל) גם בקריאה 'מרפרפת', זה מגרה את העין והמחשבה לקלוט את הענין, ולהתייחס אליו לפי רמת ההתעניינות הרלוונטית לקורא באותו רגע.
כנלענ"ד.
אמנם, אם אשמע מעוד אנשים, שזה צורם וכו' - ייתכן ואשנה הנוסח ללא ההדגשים והקווים.
הערה כללית:
כתב האמרי אמת זי"ע "מה שלאחד הוא קושיה עצומה, לשני אינו אלא הערה בעלמא".
וזה תלוי בנפש האדם. מה מדבר אל ליבו.
בלשונינו: על טעם וריח, אין להתווכח.
הנקודה היותר חשובה: שגם אצל אדם עצמו, זה משתנה מזמן לזמן, ומה שבעיניו זה דברים של טעם עכשיו, מחר זה יכול להיראות לו כחסר טעם.
(יש לי על זה התכתבות מעניינת עם הגר"ש אלתר, אולי אמצעהו בארכיוני ואסרקהו לך).
אני אישית, רוב הזמן אני כותב ב"רוח-קרבית" [-שכתוצאה ממנה כנראה נראה לי שההדגשות בקווים וכו' נותנים טעם טוב ורמה טובה], ובזמנים מועטים אני כותב מתוך השראה רגועה, ואז אני אכן רואה מה שכתבתי לעיל: עדין ונעים.
אם יש לך ידידים בפורום, ותוכל לשאלם האם זה צורם להם וכו', זה יעזור לי לענין 'סקר דעת קהל קוראים' מה הציבור אוהב לקרוא.
תודה רבה. וכוטו"ס.
ידידו שאינו מכירו. [לע"ע].
י.א.ש. המכונה ז.י.
חבר בפורום כתב:גם אני הקטן מדגיש פה ושם, אבל אתה עברת מזמן את הגבול, תוכל להבחין בכך שאתה יחיד בזה.
אמת שגם את ה"רוח הקרבית" כדאי להנמיך, דברי חכמים בנחת נשמעים.
גם כדאי לקצר במלל.
בקיצור אתה מתנהג קצת "כפרא אדם" [ח"ו איני מתכון לפגוע, רק רציתי שתבין]
סיכום שאלתי:
מי מוצא חן בעיניו ומעונין שאכתוב בסיגנון שכתב לי החבר בפורום החשוב הנ"ל ?
מי מחבב דווקא את הרוח הקרבית ?
ולמי אין שום נפק"מ. (ונושא זה מטרידו כ"ד כ"ה (=ראשי תיבות: כשלג דאשתקד כקליפת השום..)
אם יהיה תגובות,
אשתדל להתאים את עצמי, לרצון הקוראים,
רלב"ג משלי פרק יח כתב:
תחנונים ידבר רש - הנה העוני סבה אל שתהי' לשון הרש מבקש' החיי' כי הוא ידבר תחנוני' ובזה האופן לא די שלא יעור' מדיני' אבל ישקיט הריב והחמה מעליו ואמנם העשיר יבטח בעשרו לחשבו שהו' קרית עוזו וידבר מפני זה עזות וזה יהיה סבה לשבירתו כי לא יוכל כלכל להתנהג עם כלם כראוי להתנהג עם הרע ויהיה סבה לסור האהב' מהם: