האם החרים הב"י את המחמיר בקדו"ש בפרות נכרי, או שאין חרם??

[נוה הלבנון]

בפורום הסמוך עלה הנידון דנן, היות ושם הוא הובא בצורה עקיפה, ובנוסף גלש למחוזות לא קשורים,
אני מעלה שוב את עצם הנידון, כאן במקום המתאים.

בשו"ת אבקת רוכל (סי' כ"ה) הובא שהחרימו מי שמקל שלא להפריש תרו"מ מפירות גוי שנתמרחו ביד ישראל בשנה השביעית.
[לשונו: אחר שכתב החכם ר' משה מטראני אגרת זאת השנית, רצה לעשות מעשה כדבריו, וכו' וקמו כל חכמי העיר ועיינו בדבריו הראשונים והאחרונים, וראו שאין בהם ממש. והכריזו בבתי כנסיות בגזירת נידוי שכולם יפרישו תרו"מ מפירות הגוי שנתמרחו ביד ישראל בשנה השביעית כמו בשאר שנים.]
אמנם אין כאן כל ראיה שהחרימו מי שמחמיר לנהוג קדושת שביעית.

בשות מהרשד"ם (יו"ד סי' קצ"ב) הובא לשון -"נידו והחרימו לשומרי שביעית"
ובציץ הקודש הבין שאכן כוונת המהרשד"ם שהחרימו המחמיר לנהוג קדושת שביעית בפירות נכרים. [ןלדעתו שם הוא גזירה דווקא לאותו דור]
אמנם בחזו"א ובספר ארץ חיים לר"ח סיתהון (יו"ד שלא יט) כתבו שאין זה כלל כוונת המהרשד"ם, [והמהרשד"ם איירי בדין חשבון השנים לקבוע שמיטה]

נמצינו למדים שפשטות האבקת רוכל, שאין חרם על המחמירים לנהוג קדו"ש בפרו"נ,
רק דיש לצדד האם מדברי המהרשד"ם אנו למדים שיש חרם.
לדעת הציץ הקודש אכן יש חרם [ולדעתו הוי החרם רק לאותו דור] ולדעת החזו"א והארץ חיים, לא מצינו שיש חרם.
עד כאן הידוע לי מדעתם של הפוסקים עד דורינו ולא עד בכלל, ועיין באור לציון שביעית ככל הדברים האלו מבלי שהוסיף עוד מקורות.
נא לא לסמוך על הציטוטים.

[נוה הלבנון]

האין כאן מי שיכול להביא מקור ברור לחרם הנ"ל?

[יעקובי]

בס"ד הקפתי נושא זה רבות, ואוכל לומר בוודאות כי לא ידוע בשום מקום עוד איזו אסמכתא נוספת לחרם ההוא, שכאילו היה, מלבד הדברים האמורים למעלה.

אם כי יש להודיע, שהרב פישר סבר להביא ראיה לחרם זה מתשובה נוספת של מהרשד"ם (מלבד התשובה הנזכרת לעיל), אך במחכ"ת ליתא מכל וכל. אולי מחר בערב אתפנה לכתוב הדברים, אי לאו דאדהכי והכי יקדמני אחר.

[עט סופר]

חשוב להדגיש שהמהרשד"ם עצמו כותב על אותו חרם שלא כדין נידו, משום שיש מקום לגברא רבה להחמיר, אך כאמור בפשטות מדובר הכל על המשך מה שדיבר שם על שומרי שנתיים שמיטה. אך כה לא הצלחתי להבין כיצד ניתן להכניס להמהרשד"ם כוונה אחרת. ואשמח אם יבאר כאן מאן דהו מה הצד להבין בדבריו אחרת.

[נבון]

היה בזה כבר אשכול ארוך ומפורט מאוד.
ובעיקרו נסוב על דברי הילקוט יוסף בזה.

[נוה הלבנון]

היה בזה כבר אשכול ארוך ומפורט מאוד.
ובעיקרו נסוב על דברי הילקוט יוסף בזה.

כבר ציינתי את מה שאתה אומר בראש האשכול.
שם זה אמנם אשכול ארוך -אבל בהחלט לא מפורט.
כל הדיון שם הוא 'בדרך אגב', נושא כזה ראוי לו להתכבד באשכול ברור וישיר.
בנוסף, כמו שציינתי המדובר בנושא הלכתי מובהק שמקומו הוא ב'בית המדרש' ולא בחדר קפה שם מדברים באמת על 'מטפחת סופרים ועיטור ספרים'...

[יעקובי]

כידוע כתב מהרשד"ם (ח"ב יו"ד סי' קצ"ב) בזה"ל: "אמנם לענין מה שעשו חכמי צפת תוב"ב שנידו והחרימו לשומרי שביעית, כבר כתבתי בפסק הא' מה שנלע"ד".

מזה הבין ציץ הקודש דהיינו נידו והחרימו לשומרי קדושת שביעית בפירו"נ. ואילו הארץ חיים והחזו"א הבינו דהיינו על שומרי ב' שמיטות לחומרא, שזהו נושא התשובה שם, ולא נזכר שם כלל ענין פירו"נ.

כל זה ידוע, וכמובא ג"כ בהודעה הראשונה של פותח האשכול.

ואולם הרי"י פישר זצ"ל בא עם טענה חדשה, שבאמת נכון שבסי' קצ"ב לא נזכר כלל נידוי לענין פירו"נ, אולם לטענתו הדבר כן נמצא בסי' הבא - סי' קצ"ג, ולזה נתכוין הרשד"ם בכתבו "כבר כתבתי בפסק הא' מה שנלע"ד", ושם אכן מבואר כי נידו לשומרי קדו"ש בפירו"נ.

להלן דברי הרב פישר.

אבן ישראל ח"ב עמ' קכ"ג בהערה:
"בחזו"א סי' כ' הביא דברי ציץ הקודש סי' ט"ו שכתב בשם המהרשד"ם שנידו חכמי צפת את שומרי שביעית, וכתב החזו"א, ומה מאד יש להצטער על הדברים שלא הוזכר בדברי רשד"ם כלל דין פירות נכרי בשביעית, רק הוא דן לענין להחמיר לנהוג ב' שנים שביעית עיי"ש. והמעיין בדברי מהרשד"ם בתשובה זו יראה שכתב וזה לשונו, ובענין שביעית בפירות נכרים כבר כתבתי בפסק המוקדם וכו'. וא"כ המהרשד"ם לא קאי על מה שכתב בפסק הזה אלא בפסק המוקדם, ובענין שני שנים הוא דן בפסק הזה, והפסק המוקדם הוא לפנינו שם בתשובה שלאחר זה, ושם מבואר להדיא דלא מיירי בנהיגת שני שנים שביעית, עיי"ש".

הערות הרב פישר לספר חזו"א, נדפסו בקובץ ישורון כרך י"ג עמ' תל"ה:
"החזו"א לא ראה אלא תשובה קצ"ב, וחשב דזה קאי על מה דדן בסי' קצ"ב. אבל התשובה בסי' קצ"ג נכתבה לפני סי' קצ"ב, כמבואר בתוך התשובה של סי' קצ"ב שכתב כדכתבתי (בפרק) [בפסק] הא'. ושם כתב מפורש שנידו את אלו שהלכו לחקור מה כן הם הירקות עיי"ש, ועל כרחך זה לא קאי על שנת השמיטה, כמבואר דכל השאלה של שנת השמיטה נתעוררה בסי' קצ"ב, עיין בדבריו היטב".

ואולם במחכ"ת הדברים אינם נכונים כלל.

דבר ראשון, תקלה גדולה אירעה בכתבו באבן ישראל אגב שיטפיה: "והמעיין בדברי מהרשד"ם בתשובה זו יראה שכתב וזה לשונו, ובענין שביעית בפירות נכרים כבר כתבתי בפסק המוקדם". אולם לשון זה לא נמצא כלל בכל ספר מהרשד"ם.

דבר שני, לעצם הרעיון שהמקור לחרם גבי פירו"נ הוא בעצם סי' קצ"ג במהרשד"ם ולא סי' קצ"ב, "ושם כתב מפורש שנידו את אלו שהלכו לחקור מה כן הם הירקות" כלשון הרב פישר לעיל, גם זה לא מיניה ולא מקצתיה.

וזה לשון הרשד"ם בסי' קצ"ג: "על הפרש שנפל בין חכמי צפת תוב"ב על ענין כלאי הכרם, כי המנהג שם לאכול הירקות הנמכרות בשוק, ואינם מדקדקים לדרוש ולחקור אם הם ממקום שנזרע תחת הכרם או בכרם עצמו, ויש חכמים אנשי מעשה עתה מחדש מחמירים על עצמם ואינם קונים ירק אלא אחר החקירה הנזכרת, וחכמי העיר היושבים שם ראשונה מוחים בידם באומרם שמוציאין לעז על הראשונים, ועוד שבאים לידי מחלוקת" וכו' וכו'.

ואחר שהאריך בסוגיות דכלאי הכרם, כתב: "גם על מה שעשו החכמים יצ"ו, שהכריזו בנידוי וחרם לאותם המחמירים על עצמם ואינם רוצים לאכול ירקות אלא אחר החקירה מאיזה מקום הם, לא ישרה נפשי בזה, ובודאי בעיני נראה שעשו שלא כהוגן והפריזו על המידה"...

וא"כ הרי שכל דברי מהרשד"ם בסי' קצ"ג שם, אין להם שום קשר כלל ועיקר לשמיטה ופירו"נ, אלא נידוי למחמירים בענין כלאי הכרם. וכל דברי הרב פישר בזה תמוהים מיסודם, וכבר עמד על זה באורך הרב שלמה זלמן הבלין בקובץ ישורון כרך י"ד.

[מבקש לדעת]

כידוע כתב מהרשד"ם (ח"ב יו"ד סי' קצ"ב) בזה"ל: "אמנם לענין מה שעשו חכמי צפת תוב"ב שנידו והחרימו לשומרי שביעית, כבר כתבתי בפסק הא' מה שנלע"ד".

מזה הבין ציץ הקודש דהיינו נידו והחרימו לשומרי קדושת שביעית בפירו"נ. ואילו הארץ חיים והחזו"א הבינו דהיינו על שומרי ב' שמיטות לחומרא, שזהו נושא התשובה שם, ולא נזכר שם כלל ענין פירו"נ.

כל זה ידוע, וכמובא ג"כ בהודעה הראשונה של פותח האשכול.

ואולם הרי"י פישר זצ"ל בא עם טענה חדשה, שבאמת נכון שבסי' קצ"ב לא נזכר כלל נידוי לענין פירו"נ, אולם לטענתו הדבר כן נמצא בסי' הבא - סי' קצ"ג, ולזה נתכוין הרשד"ם בכתבו "כבר כתבתי בפסק הא' מה שנלע"ד", ושם אכן מבואר כי נידו לשומרי קדו"ש בפירו"נ.

להלן דברי הרב פישר.

אבן ישראל ח"ב עמ' קכ"ג בהערה:
"בחזו"א סי' כ' הביא דברי ציץ הקודש סי' ט"ו שכתב בשם המהרשד"ם שנידו חכמי צפת את שומרי שביעית, וכתב החזו"א, ומה מאד יש להצטער על הדברים שלא הוזכר בדברי רשד"ם כלל דין פירות נכרי בשביעית, רק הוא דן לענין להחמיר לנהוג ב' שנים שביעית עיי"ש. והמעיין בדברי מהרשד"ם בתשובה זו יראה שכתב וזה לשונו, ובענין שביעית בפירות נכרים כבר כתבתי בפסק המוקדם וכו'. וא"כ המהרשד"ם לא קאי על מה שכתב בפסק הזה אלא בפסק המוקדם, ובענין שני שנים הוא דן בפסק הזה, והפסק המוקדם הוא לפנינו שם בתשובה שלאחר זה, ושם מבואר להדיא דלא מיירי בנהיגת שני שנים שביעית, עיי"ש".

הערות הרב פישר לספר חזו"א, נדפסו בקובץ ישורון כרך י"ג עמ' תל"ה:
"החזו"א לא ראה אלא תשובה קצ"ב, וחשב דזה קאי על מה דדן בסי' קצ"ב. אבל התשובה בסי' קצ"ג נכתבה לפני סי' קצ"ב, כמבואר בתוך התשובה של סי' קצ"ב שכתב כדכתבתי (בפרק) [בפסק] הא'. ושם כתב מפורש שנידו את אלו שהלכו לחקור מה כן הם הירקות עיי"ש, ועל כרחך זה לא קאי על שנת השמיטה, כמבואר דכל השאלה של שנת השמיטה נתעוררה בסי' קצ"ב, עיין בדבריו היטב".

ואולם במחכ"ת הדברים אינם נכונים כלל.

דבר ראשון, תקלה גדולה אירעה בכתבו באבן ישראל אגב שיטפיה: "והמעיין בדברי מהרשד"ם בתשובה זו יראה שכתב וזה לשונו, ובענין שביעית בפירות נכרים כבר כתבתי בפסק המוקדם". אולם לשון זה לא נמצא כלל בכל ספר מהרשד"ם.

דבר שני, לעצם הרעיון שהמקור לחרם גבי פירו"נ הוא בעצם סי' קצ"ג במהרשד"ם ולא סי' קצ"ב, "ושם כתב מפורש שנידו את אלו שהלכו לחקור מה כן הם הירקות" כלשון הרב פישר לעיל, גם זה לא מיניה ולא מקצתיה.

וזה לשון הרשד"ם בסי' קצ"ג: "על הפרש שנפל בין חכמי צפת תוב"ב על ענין כלאי הכרם, כי המנהג שם לאכול הירקות הנמכרות בשוק, ואינם מדקדקים לדרוש ולחקור אם הם ממקום שנזרע תחת הכרם או בכרם עצמו, ויש חכמים אנשי מעשה עתה מחדש מחמירים על עצמם ואינם קונים ירק אלא אחר החקירה הנזכרת, וחכמי העיר היושבים שם ראשונה מוחים בידם באומרם שמוציאין לעז על הראשונים, ועוד שבאים לידי מחלוקת" וכו' וכו'.

ואחר שהאריך בסוגיות דכלאי הכרם, כתב: "גם על מה שעשו החכמים יצ"ו, שהכריזו בנידוי וחרם לאותם המחמירים על עצמם ואינם רוצים לאכול ירקות אלא אחר החקירה מאיזה מקום הם, לא ישרה נפשי בזה, ובודאי בעיני נראה שעשו שלא כהוגן והפריזו על המידה"...

וא"כ הרי שכל דברי מהרשד"ם בסי' קצ"ג שם, אין להם שום קשר כלל ועיקר לשמיטה ופירו"נ, אלא נידוי למחמירים בענין כלאי הכרם. וכל דברי הרב פישר בזה תמוהים מיסודם, וכבר עמד על זה באורך הרב שלמה זלמן הבלין בקובץ ישורון כרך י"ד.

מכאן, דמה דנפיק מפום קדישא דהחזו"א אמת הוא, ואף אם נראה אחרת צריך הרבה והרבה לדייק.
ומצאתי לנכון לכתוב מה שמעיק עלי הקטן כבר ב' שמיטות, שבשמיטה תשס"א הרב א"י (קשור לחולון) אמר באחד מערוצי הקודש שאסור לנהוג כדברי החזו"א בשמיטה לגבי פירות נכרים משום שהבית יוסף החרים את מי שמחמיר בזאת.
ולאחר דברי הבלע הללו של אדם שאינו יודע גדלותו של רבינו החזו"א מה היא- אין פוצה פה ומצפצף.
ואולי כאן המקום היחיד -שלי הקטן- למחות על כבודו של גדול החכמים וראש לצדיקים רבינו החזו"א ע"ה.

[ס''ט]

בשלמא אם היו חולקים בסברות נכוחות ובטענות עניניות כדרכה של תורה, ניחא, המצער הוא שיש והמחלוקת נוצרת ע"י טעויות גדולות בהבנת הנקרא, וכמו שהערנו בעניותנו באשכול התעלומה.

[מה שנכון נכון]

בקובץ משנת יוסף החדש [סיון תמוז תשעה] נדפסה תשובת בעל ילקו"י בענין, ושם הובאו רק הציץ הקודש ור' יו"ט ישראל בקובץ תורה מציון כדעות המנגדות לחזו"א בהבנת החרם שבמהרשד"ם. ואולי הועיל לזה האשכול הנ"ל.

[מבקש לדעת]

בשלמא אם היו חולקים בסברות נכוחות ובטענות עניניות כדרכה של תורה, ניחא, המצער הוא שיש והמחלוקת נוצרת ע"י טעויות גדולות בהבנת הנקרא, וכמו שהערנו בעניותנו באשכול התעלומה.

כבודו כל כך צודק, וכל כך ראוי שהעלה את הדברים בקול גדול אולי כמה תמימים יפתחו עיניהם לראות נכוחה שכאשר אדם כל כך גדול כרבינו החזו"א כותב דברים הללו שיצאו מדם ליבו הטהור, לא להסתמך על דיבורים "להקת פוסקים חולקים" וכדומה.

ייתכן שצריך יותר להקפיד על כבודו של כל ת"ח, אך כבר אמרו בשבת (קיט:) אמר רבי יצחק: לא חרבה ירושלים אלא בשביל שהושוו קטן וגדול, שנאמר והיה כעם ככהן וכתיב בתריה הבוק תבוק הארץ. ע"כ. ואמנם הרב בעל הילקו"י אינו קטן, אך קטן וגדול הוא ענין יחסי, וודאי שאין להשוות בין גדול לגדול שבגדולים.
ואם לכתוב כך על בעל הילקו"י ישנו זלזול בת"ח, ישנו חשש של ביזוי ת"ח ח"ו- כפולה ומכופלת ביחס לחכם האלוקי בינה יתירה נודעת לו ראש החכמים ואב הצדיקים רבינו החזו"א ע"ה, שאחר שהוא כתב כמה יש להצטער על הדברים וכמה הצטער אותו צדיק על כל הענין כנודע, ולאחר שתלמידיו פרסמו מחאה. ממשיכים להתעקש עד הלכה למעשה נגד החזו"א על פי להקת פוסקים שלא היו ולא נבראו. וכבר כתבתי על דברי החוצפה שנאמרו ע"י א"י כהלכה לציבור שאסור לנהוג כדברי החזו"א- לא פחות.

[ס''ט]

בקובץ משנת יוסף החדש [סיון תמוז תשעה] נדפסה תשובת בעל ילקו"י בענין, ושם הובאה רק דעת ר' יו"ט ישראל בקובץ תורה מציון כדעה המנגדת לחזו"א בהבנת החרם שבמהרשד"ם. ואולי הועיל לזה האשכול הנ"ל.

תודה רבה גדולה. אני יודע כי טענותינו באשכול הנ"ל כונסו אל קונטרס מיוחד הנקרא "מעל בחרם", והוא נשלח אל מו"ל הקובץ משנת יוסף. עתה נודע כי ב"ה הדברים פעלו את פעולתם. ותיתי לן שהיה לנו חלק בבירור האמת והעמדת דברים על תילם.

ותודה גם לרב מבקש לדעת.

[משיב]

האין כאן מי שיכול להביא מקור ברור לחרם הנ"ל?

כסף משנה הל' תרומות פ"א הי"א: עיי"ש באריכות. ובסוף דבריו: .....עד שהוצרכו חכמי העיר לתקן ונתקבצו כולם וגזרו גזירת נח"ש שעוד כל ימי עולם לא יעשר אדם לקוח מן העכו"ם.....
החרם הוא שלא לעשר פירות עכו"ם, אמנם לגבי לנהוג קדושת שביעית לא הובא חרם במפורש אבל יתכן שהיינו הך כי הדין שלא לנהוג קדושת שביעית הוא מאותו סיבה שלא לעשר.