מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

הדן חבירו לכף זכות דנין אותו לזכות

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
חובב_ספרים
הודעות: 1067
הצטרף: ד' אוקטובר 31, 2012 12:08 am

הדן חבירו לכף זכות דנין אותו לזכות

הודעהעל ידי חובב_ספרים » ג' מרץ 24, 2015 11:25 pm

איתא בשבת דף קכ"ז ע"ב הדן חבירו לכף זכות דנין אותו לזכות. וצ"ע שהרי לכאורה מה שדנים לכף זכות הוא משום שאינו יודע הדבר לאמיתו, וכגון במעשה המובא על זה בגמ' שם אמרתי שמא פרקמטיא בזול נזדמנה לך ולקחת בהן כו' שמא מושכרת ביד אחרים כו' שמא מוחכרת ביד אחרים היא כו' שמא אינן מעושרות כו' שמא הקדיש כל נכסיו לשמים, שבכל אחד מהדברים דן חבירו שבאמת צודק אע"פ שהיה נראה קצת רחוק, שעכ"פ היה אצלו מקום ספק שלא ידע בודאי שאינו כן. וכל זה שייך רק לגבי בני אדם שיש ספק אצלו שבאמת אינו יודע כל פרטים השייכים ומה שבלב חבירו. אבל אצל הקב"ה שהכל גלוי וידוע אצלו צ"ע מה שייך שידון לכף זכות, הרי אין ספק אצלו כלל.
לא ראית על זה כלום אבל יש לי הרגש שגם בדיני שמים יש יותר ממידה אחת שאפשר לדון בו וכולם צודקים, ובאיזה מדה דנים אותו גופא יש דין. [דוגמא לזה בסנהדרין דף כ"ט ע"א, מנין שאין טוענים למסית, מנחש הקדמוני כו' מאי הוה ליה למימר, דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין עכ"ל, אשר לכאורה תמוה ממנ"פ אם מסית פטור משום דברי מי שומעין מה בכך שלא טען הרי אין הקב"ה דן שלא כדין, ואם אין זה טעם לפטור מסית מה היה עוזר לו טענתו. ולכאורה נראה שבאמת אין זה טענה לפטור אותו שמ"מ הסית. אבל מ"מ יש בטענה זה כדי להקל עליו ולדון אותו באופן מקיל יותר, ומאחר שאין זה פטור באמת כל זמן שלא טענו אותו דנים אותו כעיקר דינו להתחייב, אבל אם נטען טענה זו צריך להתחשב בו ולדון אותו באופן אחר. ועדיין צ"ע]. וממילא בדן חבירו לכף זכות דינא הוא לדון אותו במדה מקילה יותר מאחר שיש יותר ממידה אחת שאפשר לדון אותו בה. וצ"ע.

תוכן
הודעות: 4748
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: הדן חבירו לכף זכות דנין אותו לזכות

הודעהעל ידי תוכן » ד' מרץ 25, 2015 9:40 pm

למעלה יש מלאכים מימינים ומשמאילים, ושם אפשר לדונו לכף זכות.

זיסע יונגאלע
הודעות: 301
הצטרף: ה' אוגוסט 18, 2011 2:02 pm

Re: הדן חבירו לכף זכות דנין אותו לזכות

הודעהעל ידי זיסע יונגאלע » ב' מרץ 30, 2015 5:20 pm

כמו כל מאמר חז"ל המופיע לגבי שכר ועונש.
שאף פעם אינך יכול לדעת מה הם חשבונות שמים הכלליים. ומה גרם לתוצאה הנראית לעינים (אם היא שכר או עונש).
רק אתה יודע שיש כזה מושג, שנקרא "דנין לכף זכות" כמו שיש מושג "הויין ליה בנין וכו'" ויש כזה מושג : "מובטח לו וכו'".
יודעים רק שיש כזה מושג.
וזה מושג אמיתי ופועל.

מה התוצאה של מכלול המושגים וחשבונות השמים לעינינו הגשמיות ? - מה שרואים בעיני בשר ב70 -80 שנה שחיים פה...

---------------
שאלתך דומה במקצת לשבת לב.
במחלוקת האם לעבור עם גוי במברא, וברש"י שם מפורש רעיון זה, שיש "מאבקי כוחות" כל הזמן בין הממליצים לזכות על האדם להממליצים לחובה.
ויש "גורמי סיכון" (שם בשבת לב. שעת הסכנה וכד'),
ויש "גורמי סיכוי" כמו הגמ' שהבאת על דנים אותו לכף זכות.

איש_יהודי
הודעות: 41
הצטרף: א' מרץ 02, 2014 1:12 am
מיקום: ניו יארק

Re: הדן חבירו לכף זכות דנין אותו לזכות

הודעהעל ידי איש_יהודי » ב' אפריל 13, 2015 5:34 am

לכאורה מובן מדיוק הלשון כף זכות במה שהוא דן, ואילו משמים דנין אותו לזכות.

יש לציין גם לפירוש הבעש"ט הידוע על נפרעין מדעתו ושלא מדעתו.

סמל אישי של המשתמש
רחמים
הודעות: 1633
הצטרף: ג' נובמבר 01, 2011 12:28 pm
מיקום: http://yakobov-dev.co.il/
יצירת קשר:

Re: הדן חבירו לכף זכות דנין אותו לזכות

הודעהעל ידי רחמים » ב' אפריל 13, 2015 8:41 am

חובב_ספרים כתב:איתא בשבת דף קכ"ז ע"ב הדן חבירו לכף זכות דנין אותו לזכות. וצ"ע שהרי לכאורה מה שדנים לכף זכות הוא משום שאינו יודע הדבר לאמיתו, וכגון במעשה המובא על זה בגמ' שם אמרתי שמא פרקמטיא בזול נזדמנה לך ולקחת בהן כו' שמא מושכרת ביד אחרים כו' שמא מוחכרת ביד אחרים היא כו' שמא אינן מעושרות כו' שמא הקדיש כל נכסיו לשמים, שבכל אחד מהדברים דן חבירו שבאמת צודק אע"פ שהיה נראה קצת רחוק, שעכ"פ היה אצלו מקום ספק שלא ידע בודאי שאינו כן. וכל זה שייך רק לגבי בני אדם שיש ספק אצלו שבאמת אינו יודע כל פרטים השייכים ומה שבלב חבירו. אבל אצל הקב"ה שהכל גלוי וידוע אצלו צ"ע מה שייך שידון לכף זכות, הרי אין ספק אצלו כלל.

אף שהכל ידוע אבל הקב"ה יכול להתנהג כאילו לא ידוע לו, למשל יתן לאחד מהצדיקים שבג"ע להכריע בדינו של אותו אחד, ויאמר לו שיכריע לכף זכות במקום שיש ספק שקול.
חובב_ספרים כתב:לא ראית על זה כלום אבל יש לי הרגש שגם בדיני שמים יש יותר ממידה אחת שאפשר לדון בו וכולם צודקים, ובאיזה מדה דנים אותו גופא יש דין. [דוגמא לזה בסנהדרין דף כ"ט ע"א, מנין שאין טוענים למסית, מנחש הקדמוני כו' מאי הוה ליה למימר, דברי הרב ודברי התלמיד דברי מי שומעין עכ"ל, אשר לכאורה תמוה ממנ"פ אם מסית פטור משום דברי מי שומעין מה בכך שלא טען הרי אין הקב"ה דן שלא כדין, ואם אין זה טעם לפטור מסית מה היה עוזר לו טענתו. ולכאורה נראה שבאמת אין זה טענה לפטור אותו שמ"מ הסית. אבל מ"מ יש בטענה זה כדי להקל עליו ולדון אותו באופן מקיל יותר, ומאחר שאין זה פטור באמת כל זמן שלא טענו אותו דנים אותו כעיקר דינו להתחייב, אבל אם נטען טענה זו צריך להתחשב בו ולדון אותו באופן אחר. ועדיין צ"ע]. וממילא בדן חבירו לכף זכות דינא הוא לדון אותו במדה מקילה יותר מאחר שיש יותר ממידה אחת שאפשר לדון אותו בה. וצ"ע.

לגבי המסית, המשפט למעלה מתבצע כמו המשפט למטה ולא כפי ידיעתו האמיתית של הקב"ה, וכמבואר בגמ' שיש מחלוקת בין פמליא של מעלה לקב"ה זאת ועוד שההלכה כמו הפמליא כיון שהם הרוב! ולכן כל זמן שלא טען אין מתיחסים לטענתו ממש כמו בבית דין של מטה.
דוגמא נוספת כתוב שדנים את המלך ראשון מקמי דליפוש חרון אף, הרי שזו התנהגות כבית דין של מטה. ויש עוד הרבה דוגמאות.
ובעצם דברים אלו עולים בקנה אחד עם מה שכתבתי לעיל לגבי הכף זכות.
דוגמא נוספת כתובה מפורש בספר איוב שהקב"ה אומר לשטן איוב פרק ב, ג
(ג) וַיֹּ֨אמֶר יְקֹוָ֜ק אֶל־הַשָּׂטָ֗ן הֲשַׂ֣מְתָּ לִבְּךָ֘ אֶל־עַבְדִּ֣י אִיּוֹב֒ כִּי֩ אֵ֨ין כָּמֹ֜הוּ בָּאָ֗רֶץ אִ֣ישׁ תָּ֧ם וְיָשָׁ֛ר יְרֵ֥א אֱלֹהִ֖ים וְסָ֣ר מֵרָ֑ע וְעֹדֶ֙נּוּ֙ מַחֲזִ֣יק בְּתֻמָּת֔וֹ וַתְּסִיתֵ֥נִי ב֖וֹ לְבַלְּע֥וֹ חִנָּֽם:

ומה שייך הסתה כלפי שמיא? אלא זו התנהגות כמלכותא דארעא
עוד דוגמא:
רש"י פרשת תולדות
ויעתר לו - נתפצר ונתפייס ונתפתה לו

ועיין בתלמוד בבלי מסכת ברכות דף נח עמוד א
דמלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא

יואל שילה
הודעות: 623
הצטרף: ג' דצמבר 26, 2017 2:01 am

Re: הדן חבירו לכף זכות דנין אותו לזכות

הודעהעל ידי יואל שילה » ד' פברואר 27, 2019 10:01 am

ראו כל צד בנפרד, לפני קריאת כל השלט.
כמה חשוב לשמוע/לראות שני צדדים!
קבצים מצורפים
כשרואים רק צד אחד.png
כשרואים רק צד אחד.png (886.87 KiB) נצפה 212 פעמים


חזור אל “בית המדרש”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 38 אורחים