פורום אוצר החכמה

יש למישהו איזה מאמר קונטרס או משהו כזה שמסכמים את העניין של שימוש במחשב בחול המועד? כתיבה הדפסה וכו'?
תודה מראש
ופסח כשר ושמח

טוב להודות כתב:יש למישהו איזה מאמר קונטרס או משהו כזה שמסכמים את העניין של שימוש במחשב בחול המועד? כתיבה הדפסה וכו'?
תודה מראש
ופסח כשר ושמח

למ"ד דכתיבה במחשב לא חשיב כתיבה, יש לעיין האם מי שיש לו בצורה זמינה מחשב, חייב לכתוב במחשב או דיכול לכתוב גם על דף, [כלומר היכא דמותר לכתוב דבר האבד צור המועד וכו']

ראה בספר חול המועד כהלכתו להרב יקותיאל פרקש פרק ו. ישנו גם בהברובוקס.

מה שנכון נכון כתב:ראה בספר חול המועד כהלכתו להרב יקותיאל פרקש פרק ו. ישנו גם בהברובוקס.

זה מתשמ"ח...

דברי מרן בעל השבט הלוי זצוק"ל
שו"ת שבט הלוי (חלק ו סימן לז), וז"ל:
"ג' במדבר תשמ"ג לפ"ק.

כבוד ידידי היקר בן גדולים הה"ג המושלם טובא כש"ת ר' זאב פלדמן לאי"ט, כעת הרב דקהל עץ חיים בלונדון יצ"ו.

אחדשה"ט וש"ת באהבה.

זה כמה קבלתי מכתבו ורק אתמול עלה בידי לקראו, והריני משיב בקצור בדברים יסודיים כדרכי, אשר שאל בחכמה בענין מחשב האלקטרוני אשר פעולתו כידוע צירוף של קוים באופן אלקטרוני ועי"ז נעשה ספרות וחשבון ומסופק לענין חוה"מ אם כתיבה שאינה מתקיימת בחוה"מ אסרו חז"ל, ושוב נסתפק גם לענין שבת אי אסור כה"ג שהרי כ' בחיי"א והובא גם במ"ב סי' ש"מ דלחבר אותיות אסור בשבת אף שהאותיות גמורות, אבל זה רק באופן קבוע ולא באופן עראי והכא זה עראי, אלו דבריו.

ולדידי בעניי לענין שבת לא זו דאסור אלא גם חיובא דאורייתא איכא, ושני ריעותות דאיכא כאן לכאורה היינו שאין מלאכתו מתקיימת, ושהוא רק דרך גרמא באמת אינה סבה לפוטרו מכותב דאורייתא בנ"ד, דמטעם אין מלאכתו מתקיימת כיון דמתקיים בשעתו ועושה פעולה הנצרכת בשלמותה דהיינו כתיבה המבוקשת זה כבר בגדר המתקיים, וכמו הכותב על בשרו בשבת ק"ד ע"ב דחייב וכלשון הרמב"ם כי"א משבת הט"ז דאע"פ שעובר לאחר זמן ה"ז ככתב שנמחק וה"נ נעשה פעולה חדשה למחקו מיד, אבל מעצם הכתיבה ה"ז מתקיים נקרא, ומה שצריך לו נעשה בשלמות וכה ראיתי להגאון רבי מנחם בספר תוצאות חיים סי' י"א - ג' כ' כדברינו לענין כותב על בשרו דחייב דמצד הכתיבה היא כתיבה גמורה, והמחיקה פעולה שנתחדשה אח"כ, וכ"ה ממש בענינינו.

ולענין בונה דעת קצת פוסקים דבונה ע"מ לסתור פטור ואעפ"כ אמרו בשבת צ"ה ע"א דמגבן חייב משום בונה, ובפ"י ביצה י"ב עמד בזה דהא זה ע"מ לסתור ולאכול ומש"כ הפ"י דדוקא לאוצר חייב כבר הרגיש בעצמו הדוחק ואין דעת הראשונים כן, ועיין מה שהערותי בזה בשו"ת שבט הלוי ח"א סי' קי"ט בדיני בנין לזמן - אבל באמת יש הוכחה מזה דבאמת בונה ע"מ לסתור חייב, או מה שנראה יותר כיון שבשעתו הוא בנין למה שצריך ה"ז חייב מה"ת ואין מזיק מה שעומד לאכילה דזה דרכו, והרי כותב על שני לוחי פנקס דחייב כמבואר במשנתינו דשבת שם כ' רש"י דהיינו כתיבה על שעוה, אף על פי שידוע ששוב עוברים על השעוה דרך מחיקה ומרוח ואין הכתיבה עומדת להתקיים אלא כל קיום בשעתו והושג התועלת הנרצה נקרא מתקיים מלאכתו בשבת.

ומה שכ"ת מדמה זה למש"כ החיי"א ומ"ב סי' ש"מ דחיבור אותיות שהיו אותיות כבר מה שאסור מדרבנן גם זה דרך קבע ולא ארעי והכא ארעי, גם אם מודינא לי' בזה והדבר נוטה יותר לאיסור לכתחילה, מ"מ לו יהי' כדבריו שאני הכא דלא נקרא עראי כנ"ל, וגם ביסודו אין זה דמיון דהתם האותיות כבר עשויות רק מחברן משא"כ הכא דגורם לאותו סוג כתיבה בתחלה.

ואף שאינו מצייר את האותיות ביד ע"י כתיבה אלא בגרמת הלחיצה על כפתורים וכדומה, הרי כבר כתבתי בעניי בשבט הלוי או"ח סי' מ"ז במש"כ הרא"ש ב"ק ס' ע"א בזורה דחייב בשבת אף על פי שהמלאכה רק דרך גרמא וכ' הרא"ש שם דבהכי חייבי' רחמנא כיון דמלאכה זו עיקר עשייתה ע"י רוח ע"כ דאין לדייק דדוקא זורה, אלא כל כיו"ב כיון דבמלאכת שבת עיקר היסוד מלאכת מחשבת לעשות המלאכה כדרכה, ואם מלאכה זו תהי' אב או תולדה נעשתה בכדרכה בדרך זו שוב נחשב כעושה בידים ממש, ורמזתי שם על דברי גאון עוזינו החזון איש ב"ק סי' י"ד דחורש בשבת או זורע במכונה והאדם לוחץ לחיצה ראשונה על כפתור ועי"ז נפעלת מערכת הגלגלים זא"ז שגורמים שוב לפעולת חרישה וזריעה, אף על פי שבמציאות החרישה והזריעה לא עשה אדם כלום מלבד תחלת הלחיצה אעפ"כ חייב מה"ת דכיון דדרכו בכך היינו מלאכת מחשבת דאורייתא יעש"ה וה"נ ממש בדידן, ולענין חוה"מ אולי יש לצדד קצת בכתיבה כנ"ל כיון דיסוד מלאכת חוה"מ הוא טירחת המלאכה כידוע לא כלל מלאכת מחשבת".

טוב להודות כתב:

מה שנכון נכון כתב:ראה בספר חול המועד כהלכתו להרב יקותיאל פרקש פרק ו. ישנו גם בהברובוקס.

זה מתשמ"ח...

נו, מה הבעיה?...

עי' בקובץ המצורף באריכות שיש נדון גדול בגדר כתיבה דשבת ושאר איסורים.

האם מותר לכתוב,הקדשה וברכה לנותן והאם ניתן לבקש , פעמים שזה דבר האבד

האם מישהו יכול להסביר לי כיצד ניתן לתלות את איסור מלאכת המועד בתוצאת אומן, בעוד המלאכה היא מלאכת הדיוט, כלומר הדפסת קובץ שבו האותיות יפות משל כתיבת אומן, והוא גם מעומד כשל אומן.
הרי רק האומן צריך לשנות ולתפור באופן לא יפה, אך ההדיוט רשאי לתפור, אף אם התוצאה בסופו של דבר יוצאת יפה.
כפי שסידור הנוריות LCD במסך יוצא יפהפה אף במלאכת ילד בן שלש - כך גם סידור האבקה במדפסת יוצא יפה.

גם זו לטובה כתב:למ"ד דכתיבה במחשב לא חשיב כתיבה, יש לעיין האם מי שיש לו בצורה זמינה מחשב, חייב לכתוב במחשב או דיכול לכתוב גם על דף, [כלומר היכא דמותר לכתוב דבר האבד צור המועד וכו']

לשאלה זו עדיין לא היתה כאן תשובה

עינא דשפיר חזי כתב:

גם זו לטובה כתב:למ"ד דכתיבה במחשב לא חשיב כתיבה, יש לעיין האם מי שיש לו בצורה זמינה מחשב, חייב לכתוב במחשב או דיכול לכתוב גם על דף, [כלומר היכא דמותר לכתוב דבר האבד צור המועד וכו']

לשאלה זו עדיין לא היתה כאן תשובה

בדיוק לפני החג שאלתי את הג"ר אשר לונצר שליט"א בעל מח"ס מעדני אשר, שהוציא כעת ספר עב כרס על הלכות חול המועד, והבנתי ממנו ברורות שכתיבה במחשב עדיפה בהרבה על פני כתיבה ממש והורה לי היתר בדבר מסוים דווקא לכתוב במחשב ולא על דף.

דעת_האברך כתב:

עינא דשפיר חזי כתב:

גם זו לטובה כתב:למ"ד דכתיבה במחשב לא חשיב כתיבה, יש לעיין האם מי שיש לו בצורה זמינה מחשב, חייב לכתוב במחשב או דיכול לכתוב גם על דף, [כלומר היכא דמותר לכתוב דבר האבד צור המועד וכו']

לשאלה זו עדיין לא היתה כאן תשובה

בדיוק לפני החג שאלתי את הג"ר אשר לונצר שליט"א בעל מח"ס מעדני אשר, שהוציא כעת ספר עב כרס על הלכות חול המועד, והבנתי ממנו ברורות שכתיבה במחשב עדיפה בהרבה על פני כתיבה ממש והורה לי היתר בדבר מסוים דווקא לכתוב במחשב ולא על דף.

השאלה היא אם הדבר המסוים הזה היה דבר שמותר ע"י כתיבה ביד או לא.

המדובר היה בסיכומי תורה שנכתבים בתור עבודה עם שכר.

בחול המועד האחרון עלה בידי היתר נפלא לשמור נתונים במחשב גם לדעת הגרשז"א שחשש לבניה של הדיסק (שש"כ פס"ו, הערה רי"א), אם שומרים את הנתונים רק על גבי דיסקונקי, שבדרך כלל נתונים נשמרים עליו רק עד להעברתם אל המחשב, ואז מוחקים אותם על מנת לתת מקום לשימוש חוזר לשמירות אחרות.
הסברא בזה היא שאין לדון את השמירה על הדיסק כבונה בכהאי גוונא שהרי הדיסקונקי עומד לכך שיישמרו עליו נתונים רק לזמן מועט, ואדרבה, אם הנתונים יישמרו שם לזמן מרובה ויסתמו את נפח השמירה של הדיסקונקי מבלי יכולת למחקם ולפנות שם מקום מחדש יש בזה מעין קלקול.
סברא זו נכונה בפרט לשיטת הגרשז"א עצמו בעניין חשמל בשבת, שהפעלת חשמל אינה בגדר בונה כי הכלי עומד לכך שיפעילו ויכבו אותו כל הזמן.

יש שהתווכחו איתי על סברא זו, אך לענ"ד יש בה ממש.

יש מי שחשש בכתיבת חידושי תורה בחול המועד במחשב? [הגריש"א המובא בנ"ל התיר]
האם בפורום הדין שונה ואפשר לכתוב אף דברי חולין?

לא הבנתי שאלתך, למה יהא גרע מכתיבה ביד שהותר?

גל של אגוזים כתב:לא הבנתי שאלתך, למה יהא גרע מכתיבה ביד שהותר?

כוונתי כשאין הוא דבר האבד.
כמו"כ ידוע המשנ"ב שלא לכתוב החידו"ת בכתב מרובע אלא משיטא, ה"נ נימא במחשב?