מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

יום טוב שני של גלויות בארץ ישראל

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
איש_יהודי
הודעות: 41
הצטרף: א' מרץ 02, 2014 1:12 am
מיקום: ניו יארק

יום טוב שני של גלויות בארץ ישראל

הודעהעל ידי איש_יהודי » ד' אפריל 15, 2015 11:27 am

ידועים דברי הרמב"ם שכל מקום שלא ידוע שהגיעו שם השלוחים צריכים לשמור יום טוב ב' ימים. מלבד הריטב"א לא ראיתי מי שחולק ואומר שתלוי בגבולות ארץ ישראל. עוד זאת ראיתי להראב"ד (אינני זוכר איפה בדיוק) שלא ראה בכל ארץ ישראל וחוץ לארץ מי שיעשה יום טוב יום אחד.

ועפ"ז צ"ע מנהג העולם שעושים יום טוב יום אחד (ידוע שהרוגוצ'ובר הורה לחתנו בתל אביב לשמור ב' ימים).

-----
קצת לא קשור, אך ראיתי מי שאמר (כמדומני החת"ס) שלעת"ל גם ישמרו ב' ימים, מישהו מכיר התייחסות לנידון?

חיס
הודעות: 1394
הצטרף: ב' יולי 18, 2011 2:03 pm

Re: יום טוב שני של גלויות בארץ ישראל

הודעהעל ידי חיס » ד' אפריל 15, 2015 11:50 am

בס"ד
ראה בדברי ה"חתם סופר "(ביצה דף ד ע"ב, ובשו"ת או"ח סוף סימן קמה) דעלתיד יציינו יו"ט שני
וראה בספר "מכתב סופר" חלק שני עמוד י' שדן בדברי אביו הנ"ל

חובב_ספרים
הודעות: 1067
הצטרף: ד' אוקטובר 31, 2012 12:08 am

Re: יום טוב שני של גלויות בארץ ישראל

הודעהעל ידי חובב_ספרים » ד' אפריל 15, 2015 2:07 pm

הגרי"ז חשש מלעשות מלאכה ביו"ט שני זולת בירושלים שבודאי הגיעו שם שלוחים. שמעתי שבפעם הגיע רב חשוב מרמת גן וביקר אצלו ביו"ט והגרי"ז היה לו טענת עליו על מה שנסע ביו"ט שני. [אולי זה היה רק מצד שאדם גדול ראוי לו להחמיר יותר.]


בברכה המשולשת
הודעות: 14118
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: יום טוב שני של גלויות בארץ ישראל

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ד' אפריל 15, 2015 2:30 pm

כפי שכתב הגרח"ק בשקל הקודש שצירפו למעלה - המנהג דלא כהרמב"ם. והרי גדולי עולם ולא שמענו שהורו לנהוג יומיים

חובב_ספרים
הודעות: 1067
הצטרף: ד' אוקטובר 31, 2012 12:08 am

Re: יום טוב שני של גלויות בארץ ישראל

הודעהעל ידי חובב_ספרים » ד' אפריל 15, 2015 2:48 pm

מנהג הישן דוקא כהרמב"ם. אפשר לראות בפוסקים ותשובות של פעם שדנו על כמה ערים אם הגיעו שם שלוחים או לא וכנראה לא נקטו כדעת הריטב"א. כשהתפתח יישוב החדש לפני קצת יותר ממאה שנים נהגו כהריטב"א מאיזה טעם והיום זה נתקבל. אפשר לראות כמה תשובות שנכתבו מימים ההם שהם די אחידים, מתחילים בתמיה למה היישובים החדשים אינם נוהגים יו"ט שני כמבואר ברמב"ם, ושוב כותבים שמצאו הריטב"א וכדאי הוא לסמוך עליו ביו"ט שני ש"ג. [היו שהתאמצו להראות שעוד ראשונים ס"ל כהריטב"א, אבל לדעתי אינו מוכח כלל.]
נערך לאחרונה על ידי חובב_ספרים ב ד' אפריל 15, 2015 2:52 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

בברכה המשולשת
הודעות: 14118
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: יום טוב שני של גלויות בארץ ישראל

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ד' אפריל 15, 2015 2:51 pm

מקורות בבקשה (אין לי אוצה"ח בתקופה זו ובעניותי איני זוכר שראיתי מקורות מעין אלו שכתב כתר"ה)

ברזילי
הודעות: 3236
הצטרף: ב' ספטמבר 13, 2010 7:23 am

Re: יום טוב שני של גלויות בארץ ישראל

הודעהעל ידי ברזילי » ד' אפריל 15, 2015 2:52 pm

חובב_ספרים כתב:מנהג הישן היה דוקא כהרמב"ם.
יש לך ראיה על איזהו מקום בא"י שנהגו בו באיזה שהוא זמן שני ימים? זה ששקלו וטרו בענין לא קובע את מנהג, השאלה היא מה עשו בפועל.

חובב_ספרים
הודעות: 1067
הצטרף: ד' אוקטובר 31, 2012 12:08 am

Re: יום טוב שני של גלויות בארץ ישראל

הודעהעל ידי חובב_ספרים » ד' אפריל 15, 2015 2:53 pm

לא עייתי בזה עכשיו אלא לפני הרבה שנים. זכור לי שקבלתי רושם זה אחר שעיינתי בכף החיים על הל' יו"ט שני.
מה ששקלו וטרו אך ורק בשיטת הרמב"ם ולא העלו צד כהריטב"א הוא כן ראיה שכן נהגו להלכה. גם נדמה לי שהעלו עריך בחו"ל שלא נהגו יו"ט שני, אולי העיר צור.

פרטיזן
הודעות: 104
הצטרף: ה' פברואר 13, 2014 9:29 am

Re: יום טוב שני של גלויות בארץ ישראל

הודעהעל ידי פרטיזן » ד' אפריל 15, 2015 3:00 pm

בספריו של הר"ג הוניגסברג על סביו מרן הגראי"ל ומרן הגר"ח קנייבסקי (מנחת תודה, וצדיק כתמר יפרח) מעיד שמקפידים הם על דאורייתא ביו"ט שני של גלויות.

ברזילי
הודעות: 3236
הצטרף: ב' ספטמבר 13, 2010 7:23 am

Re: יום טוב שני של גלויות בארץ ישראל

הודעהעל ידי ברזילי » ד' אפריל 15, 2015 3:24 pm

ברזילי כתב:
חובב_ספרים כתב:מנהג הישן היה דוקא כהרמב"ם.
יש לך ראיה על איזהו מקום בא"י שנהגו בו באיזה שהוא זמן שני ימים? זה ששקלו וטרו בענין לא קובע את מנהג, השאלה היא מה עשו בפועל.
כעת ראיתי באנצ"ת שציין לכפו"פ פרק נ"א שם כתב שבגת (היא רמלה) נהגו שני ימים-טובים (וקצת נראה שם בכפו"פ שהיו חילופי מנהגים בזה בין קהילות שונות בא"י בזמנו) ומ"מ כבר הברכ"י מעיד שהשתנה המנהג ונהגו יום אחד גם ברמלה, ואין לזה קשר עם היישוב החדש

אב בבינה
הודעות: 767
הצטרף: ב' אפריל 07, 2014 3:46 pm

Re: יום טוב שני של גלויות בארץ ישראל

הודעהעל ידי אב בבינה » ד' אפריל 15, 2015 4:00 pm

הרבה גדולי ישראל הקפידו על שיטת הרמב"ם, אמנם להקפיד רק על דאורייתא ביוט"ש תמוה ביותר , שכל תקנת יוט"ש הוא מדרבנן, וא"כ בלא"ה אין חשש דאורייתא. וכן ראיתי שתמה ע"ז הגרממ"ק בספר הלכות חג בחג ח"ב.

האחרונים הידוע לי שדנו בשיטת הרמב"ם הוא בשו"ת מהריט"ץ סי' רי"ו שכתב לדון על צפת אם הגיעו לשם השליחין. וגם בשו"ת שאלת יעבץ סי' קס"ח החמיר מאוד, ובאמת המעיין שם יראה שנוטה שבכל א"י ישמור שני ימים טובים כיון שהטעם שעל בני חו"ל לנהוג שני ימים אע"פ דבקיעי בקביעתא דירחא הוא מחשש שמד כמבואר בביצה ד:, וא"כ מאי שנא א"י לחו"ל. ברם בשו"ת חכ"צ סי' קס"ז משמע שכן למד שא"א לשמד בא"י, וצ"ע.
ואעתיק מה שכתבתי בחידושי בענין זה:
"ומה שמוכרח לומר בזה הוא שטעמא דחשש שמד לא אלים כ"כ לחדש מה שמעולם לא עשו, אבל בחו"ל שמתחילה היה כזה מושג של יו"ט שני והיינו מנהג אבותיהם, שייך להמשיך ההנהגה זו מטעם אחרת שלא אלים כ"כ, והיינו שמד. הרי שבאמת אין חילוק בין ארץ ישראל לחו"ל בסיבת התקנה, ומי שנמצא בא"י לא מופקע מחשש שמד, אלא שרק מי שאצל אבותיו היה כזה מושג של של יו"ט שני שייך להמשיך ביו"ט שני מטעם שמד שלא ישכח."
בבספר חזו"א סי' קל"ב כתב לדייק מהרמב"ם שבמקום ספק בא"י אין עושים אלא יום אחד, וכל דבריו הם כנראה לאפוקי מדברי היעב"ץ שדייק משם להיפוך. וראיתי שהעירו עליו מדברי הרמב"ם בתשו' פאה"ד סי' קו שכתב "כל מקום שיסופק אם היו באים השלוחין אם לאו צריך לעשות שני ימים טובים כי זה תלוי במנהג אבותם", ואמנם יש להשיב ע"ז שדברי הרמב"ם מיירי בצור שהיא בחו"ל ואה"נ לכו"ע ספק בחו"ל עושה שני ימים כי רוב חו"ל עושה כן, ואולי ספק בא"י חלוק, וכעין סברת הריטב"א בר"ה יח . וסוכה מג.
ויש להוסיף שדעת הריא"ז ה: בדפי הריף נמי משמע דלא כהרמב"ם שכתב "וכבר בא"י היו נוהגין מעולם יום אחד וכן בכל עיירות הסמוכות להן שהיו מגיעין לשם שלוחי בי"ד", ומשמע שרק בחו"ל ממש תלוי בשלוחין ולא א"י.
וכן בספר החינוך מצוה ש"א כ' "אבל הקרובים וכ"ש הדרים בארץ ממש אין ראוי שיעשו כי אם יום אחד" וכנ"ל.
ועי' באוצר הגאונים לביצה ד: שג"כ כתב שבארץ עושים יום אחד ובחו"ל שני ימים..
ובכל מקום בש"ס הלשון הוא יוט"ש של גליות, ונמי יש לדייק קצת שתלוי בא"י.

אב בבינה
הודעות: 767
הצטרף: ב' אפריל 07, 2014 3:46 pm

Re: יום טוב שני של גלויות בארץ ישראל

הודעהעל ידי אב בבינה » ד' אפריל 15, 2015 4:21 pm

אם מישהו מענין כתבתי מאמר ארוך לדון על דברי החכם צבי שס"ל שיוט"ש תלוי במקום לבד ובן א"י שנמצא בחו"ל חייב לעשות שני ימים ובן חו"ל בא"י אפי' דעתו לחזור חייב לעשות יום אחד, ואף שלהלכה רוב הפוס' נוקטים דלא כזה, יש שצירפו את דבריו בכל ספק וספק, וכתבתי כאן לדון ע"ז מאחר שלענ"ד כל הראשונים מבוארים להיפוך. עדיין לא נשלם המאמר ואשמח לשמוע מחברי הפורום הערות.
קבצים מצורפים
בירור בדין יו''ט שני של גליות.docx
(68.58 KiB) הורד 496 פעמים
נערך לאחרונה על ידי אב בבינה ב ד' אפריל 15, 2015 5:52 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

בברכה המשולשת
הודעות: 14118
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: יום טוב שני של גלויות בארץ ישראל

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ד' אפריל 15, 2015 4:33 pm

ברזילי כתב:
ברזילי כתב:
חובב_ספרים כתב:מנהג הישן היה דוקא כהרמב"ם.
יש לך ראיה על איזהו מקום בא"י שנהגו בו באיזה שהוא זמן שני ימים? זה ששקלו וטרו בענין לא קובע את מנהג, השאלה היא מה עשו בפועל.
כעת ראיתי באנצ"ת שציין לכפו"פ פרק נ"א שם כתב שבגת (היא רמלה) נהגו שני ימים-טובים (וקצת נראה שם בכפו"פ שהיו חילופי מנהגים בזה בין קהילות שונות בא"י בזמנו) ומ"מ כבר הברכ"י מעיד שהשתנה המנהג ונהגו יום אחד גם ברמלה, ואין לזה קשר עם היישוב החדש


למיטב זכרוני ראיתי פעם שיש שהסבירו שרמלה היא באמת העיר היחידה בארץ שנבנתה ע"י הערבים ולא שכנה ממש על עיר אחרת.

חובב_ספרים
הודעות: 1067
הצטרף: ד' אוקטובר 31, 2012 12:08 am

Re: יום טוב שני של גלויות בארץ ישראל

הודעהעל ידי חובב_ספרים » ד' אפריל 15, 2015 7:25 pm

אב בבינה כתב:וגם בשו"ת שאלת יעבץ סי' קס"ח החמיר מאוד, ובאמת המעיין שם יראה שנוטה שבכל א"י ישמור שני ימים טובים כיון שהטעם שעל בני חו"ל לנהוג שני ימים אע"פ דבקיעי בקביעתא דירחא הוא מחשש שמד כמבואר בביצה ד:, וא"כ מאי שנא א"י לחו"ל.

י"ל ע"פ מש"כ הרמב"ם בספר המצות (עשה קנ"ג) אילו איפשר דרך משל שבני ארץ ישראל יעדרו מארץ ישראל, חלילה לאל מעשות זאת כי הוא הבטיח שלא ימחה אותות האומה מכל וכל כו'. וממילא אין לחוש שישתכח תורה בא"י עד שלא יהיו בקיאים בחשבון משא"כ בחו"ל. ודומני שמצאתי שקדמוני בזה.
אב בבינה כתב:ויש להוסיף שדעת הריא"ז ה: בדפי הריף נמי משמע דלא כהרמב"ם שכתב "וכבר בא"י היו נוהגין מעולם יום אחד וכן בכל עיירות הסמוכות להן שהיו מגיעין לשם שלוחי בי"ד", ומשמע שרק בחו"ל ממש תלוי בשלוחין ולא א"י.
וכן בספר החינוך מצוה ש"א כ' "אבל הקרובים וכ"ש הדרים בארץ ממש אין ראוי שיעשו כי אם יום אחד" וכנ"ל.
ועי' באוצר הגאונים לביצה ד: שג"כ כתב שבארץ עושים יום אחד ובחו"ל שני ימים..
ובכל מקום בש"ס הלשון הוא יוט"ש של גליות, ונמי יש לדייק קצת שתלוי בא"י.

כבר כתבתי למעלה שיש שדייקו מעוד ראשונים שס"ל כהריטב"א, וזה בעיקר מדיוקים כאלו. אבל זכור לי שבשעתו כשעיינתי בזה מצאתי ראשונים שכתבו כלשון הזה הגם שבודאי ס"ל כהרמב"ם, ועכצ"ל שנקטו לשון כזה משום שע"פ רוב בא"י נוהגים יום א' ובחו"ל ב' ימים אבל לא ר"ל שזה תלוי רק באם המקום א"י או חו"ל. וכלשון הגמ' שהביא הרב אב בבינה שבודאי לא נעלם מהרמב"ם אלא שהוא ביאר הגמ' בדרך שכתבי וכן י"ל בשאר ראשונים וממילא גם הם נקטו לשון כזה.
אב בבינה כתב:אם מישהו מענין כתבתי מאמר ארוך לדון על דברי החכם צבי שס"ל שיוט"ש תלוי במקום לבד ובן א"י שנמצא בחו"ל חייב לעשות שני ימים ובן חו"ל בא"י אפי' דעתו לחזור חייב לעשות יום אחד, ואף שלהלכה רוב הפוס' נוקטים דלא כזה, יש שצירפו את דבריו בכל ספק וספק, וכתבתי כאן לדון ע"ז מאחר שלענ"ד כל הראשונים מבוארים להיפוך. עדיין לא נשלם המאמר ואשמח לשמוע מחברי הפורום הערות.

אין זה דעת החכ"צ ובודאי לדעתו בן א"י בחו"ל נוהג רק יום אחד. כל דבריו רק בבן חו"ל בא"י וטעמו דלא שייך חומרי מקום שיצא משם כשאסור לבני המקום שנמצא לנהוג באותו חומרא ואסור לבני א"י לנהוג ב' ימים. ואין זה שייך בחו"ל שבודאי מותר לבני חו"ל לנהוג יום א' מעיקר הדין זולת המנהג או תקנה.
דומני ששיטת השארית יהודה, אחיו של בעל התניא ואאל"ט אמר שזה גם דעת בעל התניא, הוא שבן א"י בחו"ל צריך לנהוג ב' ימים. אבל גם בחב"ד אינם נוהגים כן.

אב בבינה
הודעות: 767
הצטרף: ב' אפריל 07, 2014 3:46 pm

Re: יום טוב שני של גלויות בארץ ישראל

הודעהעל ידי אב בבינה » ד' אפריל 15, 2015 9:28 pm

י"ל ע"פ מש"כ הרמב"ם בספר המצות (עשה קנ"ג) אילו איפשר דרך משל שבני ארץ ישראל יעדרו מארץ ישראל, חלילה לאל מעשות זאת כי הוא הבטיח שלא ימחה אותות האומה מכל וכל כו'. וממילא אין לחוש שישתכח תורה בא"י עד שלא יהיו בקיאים בחשבון משא"כ בחו"ל. ודומני שמצאתי שקדמוני בזה.

הנה הפשט הפשוט בדברי הרמב"ם לא הבנתי, דמה ענין הברית שלא יכלה האומה לישוב א"י. והא נ"ב שנה היו בין חורבן בית ראשון לשני שלא היה ישראל בא"י. ועוד מעשה שהיה וקידשו החודש בחו"ל, וכן הלכה בתנאי שלא הניח כמותו בא"י, א"כ שייך שישכח העיבור מבני א"י ולא מבני חו"ל, וצ"ע.
ועוד אם היה איזה שייכות לא"י ג"כ לדעת הרמב"ם לא מובן, דהלא שיטתו הוא שאין יוט"ש תלוי כלל בא"י אלא בשלוחין לבד, כלומר אילו יש סברא לחלק בין א"י לחו"ל בנוגי שמד, לא יהא שייך אלא לדעת הריטב" אשס"ל שזה תלוי בגבולות א"י, כי לדעת הרמב"ם אינו תלוי אלא בשלוחין.

ובענין הדיוקים מיתר הראשונים אם הם ס"ל כדעת הרמב"ם, הנה גם הרמב"ם עצמו כתב בהלכות שביתת יו"ט פ"א הכ"ג בזה"ל : "זה שאנו עושין בחוצה לארץ כל יום טוב מאלו שני ימים מנהג הוא. ויום טוב שני מדברי סופרים הוא ומדברים שנתחדשו בגלות. ואין עושין בני ארץ ישראל שני ימים טובים אלא בראש השנה בלב" וגם היה משמע שתלוי בא"י ולא בשלוחין וע"כ י"ל שאורחא דמילתא נקט, והכי נמי בשאר ראשונים. ואמנם יל"ע עוד בלשון הגאונים שלמיטב זכרוני הם משמע דןקא א"י, ואינם תח"י כעת.

ובענין שיטת החכ"צ, הנה כתב שם בסוף התשובה: "אף הבאים מחוץ לארץ אסורים הם לנהוג שני ימים טובים של גליות כל זמן שהם בארץ ישראל אפילו דרך ארעי, כיון שהמקום גורם" והסבירו השאלת יעבץ הנ"ל וכ"ה בשואל ומשיב תליתאה ח"ג סי' כח שזהו עיקר הטעם, והיינו שמקומו של א"י גורם ליום אחד. והיעב"ץ כתב מפורש שלפי"ז פשוט שבן א"י בחו"ל חייב ביוט"ש. וכן כתבו כמה אחרונים בדעתו, וכן ראיתי בשם הגרי"א הנקין שכן פסק למעשה.
ובדעת הגר"ז, הדברים מפורשים במהדו"ב או"ח סי' א סעי' ח' בזה"ל: "וזמן חצות לילה הוא שוה בקיץ ובחורף לעולם י''ב שעות אחר חצי היום שהוא אמצע הלילה ממש והיא עת רצון למעלה בכל זמן ובכל מקום ואף שהימים והלילות משתנים לפי האקלימים וריחוק המדינות זו מזו ממזרח למערב אין בכך כלום וכמו זמן קריאת שמע ותפילה וזמן כניסת שבת ויו''ט שהוא ג''כ בכל מדינה ומדינה לפי זמן הימים והלילות שלה (כי עת רצון שלמעלה ויחודים עליונים שבקריאת שמע ותפילה וקדושת שבת ויום טוב הוא למעלה מגדר המקום והזמן רק שמאיר למטה לכל מקום ומקום בזמנו הראוי לו וזהו ג''כ הטעם ששורה קדושה עליונה בחוץ לארץ ביום טוב שני של גליות ולכן גם בני ארץ ישראל הבאים לחוץ לארץ חייבים בקדושת היום אף שדעתם לחזור כמו שנתבאר בהלכות יו''ט): "

חובב_ספרים
הודעות: 1067
הצטרף: ד' אוקטובר 31, 2012 12:08 am

Re: יום טוב שני של גלויות בארץ ישראל

הודעהעל ידי חובב_ספרים » ד' אפריל 15, 2015 9:55 pm

אב בבינה כתב:הנה הפשט הפשוט בדברי הרמב"ם לא הבנתי, דמה ענין הברית שלא יכלה האומה לישוב א"י. והא נ"ב שנה היו בין חורבן בית ראשון לשני שלא היה ישראל בא"י. ועוד מעשה שהיה וקידשו החודש בחו"ל, וכן הלכה בתנאי שלא הניח כמותו בא"י, א"כ שייך שישכח העיבור מבני א"י ולא מבני חו"ל, וצ"ע.

זה אינו קשור למש"כ אלא קושיא על דברי הרמב"ם שלא יתבטל מחמת הקושיא. ובאמת אינו קשה כלל, שהרמב"ם מודה שאפשר לקדש חדשים בחו"ל כשלא הניח כמותו בא"י, והוא גמ' מפורשת. כל דברי הרמב"ם שקביעות חדשים הוא רק בא"י הוי בקביעת חדשים ע"פ חשבון. וממילא אינו מזמן חורבן בית ראשון כשהיו סמוכים וקידשו ע"פ עדים.
אב בבינה כתב:ועוד אם היה איזה שייכות לא"י ג"כ לדעת הרמב"ם לא מובן, דהלא שיטתו הוא שאין יוט"ש תלוי כלל בא"י אלא בשלוחין לבד, כלומר אילו יש סברא לחלק בין א"י לחו"ל בנוגי שמד, לא יהא שייך אלא לדעת הריטב" אשס"ל שזה תלוי בגבולות א"י, כי לדעת הרמב"ם אינו תלוי אלא בשלוחין.

נכון שהרמב"ם לא ס"ל כהריטב"א ביו"ט שני, אבל זה אינו בהכרח תלוי בשיטתו בקביעות חדשים ע"פ חשבון. אם הריטב"א ס"ל כהרמב"ם בזה יש לבאר שיטתו למה חשו בחו"ל שיחזור לקלקולו ולא חשו בא"י. הרמב"ם יש לו שיטה אחרת דאע"פ שיש חשש קלקול בכל מקום למעשה לא גזרו אלא להמשיך במנהגם הקדום וממילא תלוי אם הגיעו שם שלוחים בעבר או לא.
יש שיטה אחרת בהראשונים בקביעת החדשים ע"פ חשבון, שהכל נעשה כבר ע"י הלל הקטן ומה שאנחנו עושים גם בא"י הוא רק גילוי מלתא בעלמא, ולפ"ז אין הכרח שלא יתבטל היישוב בא"י. אם הריטב"א ס"ל כן יהיה פרכא על דברי.

אב בבינה
הודעות: 767
הצטרף: ב' אפריל 07, 2014 3:46 pm

Re: יום טוב שני של גלויות בארץ ישראל

הודעהעל ידי אב בבינה » ד' אפריל 15, 2015 10:10 pm

הריטב"א בסוכה מג.
וכי אמרינן התם דידעינן בקביעא דירחא היינו אחר שעמד הלל הנשיא האחרון בנו של רבי יהודה הנשיא בן בנו של רבינו הקדוש ותקן לנו חשבון שבידינו היום כי כשראה שהסמיכה מתמעטת ומתבטלת מישראל עמד הוא ובית דינו ויסד זה החשבון המסור בידינו וקדש כל החדשים ועבר כל השנים על פי החשבון הזה וברם זכור אותו האיש לטוב שאלמלא הוא בטלו
המועדות ור"ח מישראל שהרי גזירת הכתוב שאין לנו מועדות ולא חדשים אלא א"כ קדשו אותם ב"ר מומחין וסמוכין

איש_יהודי
הודעות: 41
הצטרף: א' מרץ 02, 2014 1:12 am
מיקום: ניו יארק

Re: יום טוב שני של גלויות בארץ ישראל

הודעהעל ידי איש_יהודי » ד' אפריל 15, 2015 11:56 pm

חובב_ספרים כתב:מנהג הישן דוקא כהרמב"ם. אפשר לראות בפוסקים ותשובות של פעם שדנו על כמה ערים אם הגיעו שם שלוחים או לא וכנראה לא נקטו כדעת הריטב"א. כשהתפתח יישוב החדש לפני קצת יותר ממאה שנים נהגו כהריטב"א מאיזה טעם והיום זה נתקבל.


עס שמעקט ציונות... (כמובן אם כן הוא האמת)

חובב_ספרים
הודעות: 1067
הצטרף: ד' אוקטובר 31, 2012 12:08 am

Re: יום טוב שני של גלויות בארץ ישראל

הודעהעל ידי חובב_ספרים » ה' אפריל 16, 2015 12:13 am

וואס שמעקט? התשובות לא כתבו למה התחילו לנוהג כהריטב"א ואדרבה תמהו למה נהגו כן, משום זה כתבתי - מאיזה טעם. ההנחה הפשוטה בתחילת התשובות היתה כדעת הרמב"ם, אלא שבסוף הסכימו שיש לנהוג כהריטב"א. [יתכן שלא היו מורים כן לכתחילה רק שס"ל דמאחר שנהגו כן אפשר להמשיך כן מאחר שכן הוא דעת ריטב"א.]

איש_יהודי
הודעות: 41
הצטרף: א' מרץ 02, 2014 1:12 am
מיקום: ניו יארק

Re: יום טוב שני של גלויות בארץ ישראל

הודעהעל ידי איש_יהודי » ה' אפריל 16, 2015 12:15 am

אב בבינה כתב:ובדעת הגר"ז, הדברים מפורשים במהדו"ב או"ח סי' א סעי' ח' בזה"ל: "וזמן חצות לילה הוא שוה בקיץ ובחורף לעולם י''ב שעות אחר חצי היום שהוא אמצע הלילה ממש והיא עת רצון למעלה בכל זמן ובכל מקום ואף שהימים והלילות משתנים לפי האקלימים וריחוק המדינות זו מזו ממזרח למערב אין בכך כלום וכמו זמן קריאת שמע ותפילה וזמן כניסת שבת ויו''ט שהוא ג''כ בכל מדינה ומדינה לפי זמן הימים והלילות שלה (כי עת רצון שלמעלה ויחודים עליונים שבקריאת שמע ותפילה וקדושת שבת ויום טוב הוא למעלה מגדר המקום והזמן רק שמאיר למטה לכל מקום ומקום בזמנו הראוי לו וזהו ג''כ הטעם ששורה קדושה עליונה בחוץ לארץ ביום טוב שני של גליות ולכן גם בני ארץ ישראל הבאים לחוץ לארץ חייבים בקדושת היום אף שדעתם לחזור כמו שנתבאר בהלכות יו''ט): "

כפי ששמעתי מרבני חב"ד רוב הרבנים פוסקים כהמדו"ק שתלוי בדעתו לחזור, ואומרים מכיון שלא הגיע לידינו הלכות יו"ט במהדו"ב איננו יודעים אם הפירוש חייב בקדושת היום הוא שהוא יו"ט עבורו, או שמא רק שאסור במלאכה וכמו שכתב במהדו"ק.

האם מישהו יודע מקור הראב"ד שהבאתי לעיל (כמדומני שהוא בכתוב שם)?
חיס כתב:בס"ד
ראה בדברי ה"חתם סופר "(ביצה דף ד ע"ב, ובשו"ת או"ח סוף סימן קמה) דעלתיד יציינו יו"ט שני
וראה בספר "מכתב סופר" חלק שני עמוד י' שדן בדברי אביו הנ"ל

האם אפשר להעתיק לכאן, אין לי אוצר כרגע.

זכורני גם שראיתי שאמרו שיו"ט שני עכשיו יש לה חומר יותר מיו"ט שני אז מכיון שהיא ודאי ולא ספק (ושמא אני טועה והיה זה על יו"ט שני של שבועות?).

ברזילי
הודעות: 3236
הצטרף: ב' ספטמבר 13, 2010 7:23 am

Re: יום טוב שני של גלויות בארץ ישראל

הודעהעל ידי ברזילי » ה' אפריל 16, 2015 12:44 am

איש_יהודי כתב:האם מישהו יודע מקור הראב"ד שהבאתי לעיל (כמדומני שהוא בכתוב שם)?
אכן, הוא בהשגות על בעה"מ פסחים נא "שאין בכל הגולה ולא בא"י מי שלא ינהוג שני ימים טובים של גליות" (והוא לא מדבר רק על מקומות חדשים בא"י, אלא באופן גורף).

הדברים ככתבם קשים מאד להבנה - הרי ידוע שלא כך היה המנהג בא"י בזמנו, ואפילו בר"ה לא נהגו שני ימים טובים עד זמנו (בערך) כפי שהעיד בעה"מ בביצה על החדשים מקרוב באו שהנהיגו שני ימים בר"ה ע"פ חכמי פרובינציא והרי"ף. יש מי שהציע לגרוס בדברי הראב"ד "אלא בא"י" במקום "ולא בא"י", וכמדומה שאין הלשון מתישבת בכך, ויש מי שהציע לפתוח בא"י="בני ארץ ישראל" היינו אותם שיצאו לחו"ל, וזה מתאים לדברי בעה"מ שעליהם הוא משיג.

איש_יהודי
הודעות: 41
הצטרף: א' מרץ 02, 2014 1:12 am
מיקום: ניו יארק

Re: יום טוב שני של גלויות בארץ ישראל

הודעהעל ידי איש_יהודי » ה' אפריל 16, 2015 12:46 am

ברוך אתה למקום שהחזרת לי אבידתי!

איש_יהודי
הודעות: 41
הצטרף: א' מרץ 02, 2014 1:12 am
מיקום: ניו יארק

Re: יום טוב שני של גלויות בארץ ישראל

הודעהעל ידי איש_יהודי » ה' אפריל 16, 2015 4:38 am

מעניין שבשו"ע אין כלל התייחסות לנושא ולכאורה מוכח שסובר כהריטב"א.

אב בבינה
הודעות: 767
הצטרף: ב' אפריל 07, 2014 3:46 pm

Re: יום טוב שני של גלויות בארץ ישראל

הודעהעל ידי אב בבינה » ה' אפריל 16, 2015 4:41 am

איש_יהודי כתב:מעניין שבשו"ע אין כלל התייחסות לנושא ולכאורה מוכח שסובר כהריטב"א.

וגם צ"ב למה הריטב"א הביא את דברי הרמב"ם לענין ארץ מצרים ואילו לענין א"י סתם ולא התייחס כלל לדברי הרמב"ם

אב בבינה
הודעות: 767
הצטרף: ב' אפריל 07, 2014 3:46 pm

Re: יום טוב שני של גלויות בארץ ישראל

הודעהעל ידי אב בבינה » ג' מאי 19, 2015 7:06 pm

קצת חידושים שהיה לי בנושא זו.

א. כתב הרמב"ם פ"א משביתת יו"ט הל' כ"א "זה שאנו עושין בחוצה לארץ כל יום טוב מאלו שני ימים מנהג הוא ויום טוב שני מדברי סופרים הוא ומדברים שנתחדשו בגלות" ע"כ, והנה לשונו אינו מבורר אי יוט"ש הוי מנהג או דברי סופרים דלכאו' או הא או הא, ומשמע מלשונו כאילו הוא שניהם, וצ"ע. ובאמת מצינו לשון מסובך זה גם בהלכות קדה"ח פ"ה הל' ה-ו וז"ל, "... היה מן הדין שיהיו בכל המקומות עושין יום טוב אחד בלבד אפילו המקומות הרחוקות שבחוצה לארץ כמו בני ארץ ישראל שהכל על חשבון אחד סומכין וקובעין, אבל תקנת חכמים היא שיזהרו במנהג אבותיהם שבידיהם... נמצא יום טוב שני שאנו עושין בגליות בזמן הזה מדברי סופרים שתקנו דבר זה" ע"כ. וכן בפ"ו הי"ד מהל' שביתת יו"ט כתב, " אבל היום... סומכין על החשבון ומקדשין עליו אין יום טוב שני להסתלק מן הספק, אלא מנהג בלבד" ומשמע שאינו מדברי סופרים. ויתר מזה מצינו בפ"ו מהלכות ת"ת הי"ד שכתב " על עשרים וארבעה דברים מנדין את האדם... המחלל יום טוב שני של גליות אע"פ שהוא מנהג", והנה בשאר דברים שמנדים עליהם לא כתב הרמב"ם מאומה ואילו כאן הוסיף שאע"פ שהוא מנהג, ומשמע שחידוש הוא שהחמירו חכמים לנדות על דבר שהוא מנהג לבד. והנה שם כתב באות ד' שהמזלזל בכל דבר שהוא מדברי סופריםשחייב נידוי, וע"כ זה שמנדין על ד"ס אינו חידוש, וא"כ צ"ע למה הוצרך הרמב"ם לתלות זלזול יוט"ש במנהג ומפני כן נמצא שהדין חידוש גדול, הלא אם אמת הדבר שיוט"ש הוא מדברי סופרים הול"ל שחייב נידוי משום שמזלזל בד"ס [ואין לומר שהכוונה בדברי סופרים בדבר שעיקרו מה"ת ורק נלמד ממדרש חכמים, דזה אינו, שנכלל בדבריו הוא נטילת ידים שהוא אך ורק מתקנת חכמים], וע"כ מבורר שאע"פ שכתב הרמב"ם שיוט"ש הוא מדברי סופרים מ"מ המזלזל בו לא עבר אלא אמנהגא בעלמא, וצ"ע למה.
ב. עוד צ"ע הוא שדעת הרמב"ם שיוט"ש הוא תלוי באותו הגדרים של הלכות מנהגים של מלאכה בערבי פסחים [כמו שהוכחנו לעיל באריכות]. וא"כ לכאו' ברור הדבר שעשרה אנשים שבאו ממקום שעשו מלאכה בע"פ, ושכנו במדבר ועשו שם עיר, הלא בידם לחדש שהמנהג שם לעשות מלאכה בע"פ, וה"ה להיפוך שאילו באו לשם אלו שאין מנהגם לעשות מלאכה הרשות בידם לקבוע שמנהג ישובם החדש הוא שלא לעשות מלאכה. א"כ לכאו' ה"ה ביוט"ש אם יצאו עשרה אנשים מירושלים למדבר וחידשו שם ישוב חדש, לכאו' אין עליהם שום חיוב לעשות יוט"ש. ואמנם הלא כתב הרמב"ם בפירוש שעיר שנתחדשה במדבר יש חיוב לשמור שני ימים טובים, ולא חילק בזה כלל. וצ"ע למה יש עליהם חיוב לנהוג במנהג שלא נהגו לעולם.
ג. והנראה בכל זה הוא שבאמת יסוד שמירת יוט"ש בחו"ל הוא מדברי סופרים, וגדר הד"ס הוא שיש חיוב לשמור המנהג. ובאת זה גמרא ערוכה במס' ביצה ד: ששלחו מתם הזהרו במנהג אבותיכם בידיכם כו', הרי שיש תקנה לשמור המנהג. ונראה שזהו השני דברים שנזכרים ברמב"ם, עצם השמירה שאנו שומרים הוא מנהג, אבל הסיבה ששומרים אותו הוי תקנה מדברי סופרים. ובזה מבואר לשונו בפ"א מהל' יו"ט שהקדים זה שאנו עושים יוט"ש מנהג הוא, והמשיך שהוא מדברי סופרים היינו הטעם שעדיין יש כזה מנהג. ועפ"ז יש לברר שאין הדבר תלוי במנהג לבד אלא מדברי סופרים הוא שכל מקום שלא הגיעו השלוחין חייבים לקיים כזה מנהג במקומם אף אם על אנשים אלו לא היה להם כזה מנהג, ולכן עיר שנתחדשה במדבר על אף אם כל התושבים יצאו מירושלים עליהם לשמור שני ימים. אבל עצם העשיה הוא מנהג לבד, ועיין בכל המקומות ברמב"ם לעיל ויראה שפירוש זה מזוקק שבעתים.
ד. ואמנם עדיין קשה קצת למה בהלכות ת"ת תלה זה שהמחלל יוט"ש חייב נידוי משום שהוא מנהג כו' הלא לדברינו יש תקנה גמורה מדברי ספרים הלא המחלל זה עבר בתקנה. ונראה שהתקנה היה על הציבור בכלל שיתקיים בהם כזה מנהג ולא שייך ליחיד לעבור על זה, ואמנם יחיד שעשה מלאכה ביוט"ש, כיון שהוא יחיד לא היטל הדברי סופרים כלל כיון שאין במעשיו של יחיד כדי להכריע המנהג. אך לעבור על מנהג המקום הוא כן עשה ומפני זה שביטל המנהג ראוי לנדותו, ודו"ק. ובזה מובן למה היחיד רק עבר אמנהגא, אע"ג שעיקר התקנה הוי מדברי סופרים.
ה. לפיכך נ"ל שאם כנים דברינו שהיחיד אינו משועבד מד"ס להתקנה, אלא משועבד מהלכות מנהג לחוד אילו היה מקום שכל אנשי מקום ההוא שלא כדין לא עשו המנהג דיוט"ש, ודאי שהציבור עוברים על תקנת חכמים אבל היחיד שביניהם לא עבר על כלום כיון שבנידון זה לא עבר על שום מנהג המקום, ומצד הדברי סופרים כבר כתבנו שא"א ליחיד לעבור על זה.
ו. ולכן יש סמך גדול שאלו שיושבים בישוב החדש בזמננו שאין המנהג אלא לעשות יום אחד, והוא ע"פ הריטב"א [ר"ה יח.] שכתב שכל ארץ ישראל עושה יום א' ולא חילקו חכמים בדבר, שמאחר שכל הישוב נוהגים ביום אחד, לפי דברינו גם לדעת הרמב"ם שפיר דמי לעשות יום א'.


אב בבינה
הודעות: 767
הצטרף: ב' אפריל 07, 2014 3:46 pm

Re: יום טוב שני של גלויות בארץ ישראל

הודעהעל ידי אב בבינה » ה' מאי 21, 2015 11:25 pm

נו, מישהו יש איזה הערות על חידושים הגדולים שכתבתי למעלה?
היוצא מדברי הוא שאין ענין להחמיר ולחוש לשיטת הרמב"ם, וזה נוגע לי למעשה, ולכן אם יש לאחד הערות נא להעיר לפני החג.

איש_יהודי
הודעות: 41
הצטרף: א' מרץ 02, 2014 1:12 am
מיקום: ניו יארק

Re: יום טוב שני של גלויות בארץ ישראל

הודעהעל ידי איש_יהודי » ו' מאי 22, 2015 9:15 am

ברזילי כתב:יש מי שהציע לגרוס בדברי הראב"ד "אלא בא"י" במקום "ולא בא"י", וכמדומה שאין הלשון מתישבת בכך, ויש מי שהציע לפתוח בא"י="בני ארץ ישראל" היינו אותם שיצאו לחו"ל, וזה מתאים לדברי בעה"מ שעליהם הוא משיג.

גם בזה אין הלשון מתיישבת יפה.

------
מכיון שאין עיתותי בידי לא יכולתי לעיין בכל החידושים הנפלאים לעיל אך זכורני בבירור שראיתי שיטה דומה אשר אם קהילה עלתה מחו"ל לא"י תמשיך לנהוג במנהגה לשמור ב' ימים יו"ט.

אך צ"ע על החידושים האלו שכן ידועה דעת הרמב"ם שאין מברכים על מנהג והיאך מקדשין ביו"ט שני?

אגב, כיצד נוהגים באה"ק בקביעות כזו לגבי פרקי אבות?


אב בבינה
הודעות: 767
הצטרף: ב' אפריל 07, 2014 3:46 pm

Re: יום טוב שני של גלויות בארץ ישראל

הודעהעל ידי אב בבינה » ו' מאי 22, 2015 3:04 pm

איש_יהודי כתב:מכיון שאין עיתותי בידי לא יכולתי לעיין בכל החידושים הנפלאים לעיל אך זכורני בבירור שראיתי שיטה דומה אשר אם קהילה עלתה מחו"ל לא"י תמשיך לנהוג במנהגה לשמור ב' ימים יו"ט.

אך צ"ע על החידושים האלו שכן ידועה דעת הרמב"ם שאין מברכים על מנהג והיאך מקדשין ביו"ט שני?

כן כתב היעב"ץ בשאלת יעב"ץ סי' קס"ח לחלוק על אביו החכ"צ. ואמנם לא נרא' שהוא מוסכם לכל.

ובענין איך מברכין, הנה בזמן הספק שהיה ממש ספק אצלם לא קשה כדאיתא בשבת כג שתקנו ברכה כי היכי דלא לזלזל כו', ובזמן הזה הוא תקנה להמשיך המנהג, ולכאו' שה"ה שלא לזלזל במנהג יש אותו תקנה לברך.

עושה חדשות
הודעות: 12559
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: יום טוב שני של גלויות בארץ ישראל

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' יולי 26, 2017 10:22 pm

ידוע לי על הגרי"ז וההולכים בדרכו שמקפידים ע"ז,
גם על הגרח"ק שמעתי כן,
ואילו את הגרד"ל ראיתי כותב ביו"ט שני.
מה נהג בזה החזו"א?

קו ירוק
הודעות: 5798
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: יום טוב שני של גלויות בארץ ישראל

הודעהעל ידי קו ירוק » ה' יולי 27, 2017 10:48 pm

רשום אצלי:
ידוע ממרן הגרי"ז שחשש שמא גם לא בכל סביבות ירושלים הגיעו שלוחים וע"כ חשש ליו"ט שני לדעת הרמב"ם (לא כהריטב"א בר"ה) גם בביתו ברחוב פרס בשכונות החדשות סביב לירושלים.
וידוע שהחזו"א נהג לעצמו כך לחומרא, אבל פ"א נסע ברכב למצוות סנדקאות מחוץ לתחום ביוט"ש של סוכות תש"י (לקיבוץ חפץ חיים, לברית המילה של הרב אריה ב"ר סנדר ז'ק בן קרובתו. וע"ס זה נסע הגר"ח קניבסקי לבית חמיו הגרי"ש אלישיב מיד במוצאי חג הסוכות להקביל פניו ברגל, שלא להשתהות מאחר שזו מצווה).
ומ"מ נהגו העולם כהריטב"א. ואולי משום שרוב מוחלט של המקומות אינם חדשים או סמוכים ממש לישנים (אבל הגרי"ז שחשש אף בביתו הסמוך לעיר העתיקה כנראה ס"ל דדוקא הגיעו ממש לאותו מקום עצמו. וצ"ע)

עזריאל ברגר
הודעות: 12950
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: יום טוב שני של גלויות בארץ ישראל

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ו' אוקטובר 06, 2017 9:36 am

אב בבינה כתב:אם מישהו מענין כתבתי מאמר ארוך לדון על דברי החכם צבי שס"ל שיוט"ש תלוי במקום לבד ובן א"י שנמצא בחו"ל חייב לעשות שני ימים ובן חו"ל בא"י אפי' דעתו לחזור חייב לעשות יום אחד, ואף שלהלכה רוב הפוס' נוקטים דלא כזה, יש שצירפו את דבריו בכל ספק וספק, וכתבתי כאן לדון ע"ז מאחר שלענ"ד כל הראשונים מבוארים להיפוך. עדיין לא נשלם המאמר ואשמח לשמוע מחברי הפורום הערות.

מאמר יפה,
הבעיה היא רק שאתה מבטל את דברי הגדולים ממך כאילו הם לא ידעו ללמוד פשט בדברי הראשונים.
והלא הם, לפחות: החכ"צ, ובעל-התניא בסימן תצ"ו (מהדו"ק!) סעיף י"א שכתב בדעה א' כהחכ"צ וציין "ראב"ן".

אב בבינה
הודעות: 767
הצטרף: ב' אפריל 07, 2014 3:46 pm

Re: יום טוב שני של גלויות בארץ ישראל

הודעהעל ידי אב בבינה » ש' אוקטובר 07, 2017 10:20 pm

עזריאל ברגר כתב:
אב בבינה כתב:אם מישהו מענין כתבתי מאמר ארוך לדון על דברי החכם צבי שס"ל שיוט"ש תלוי במקום לבד ובן א"י שנמצא בחו"ל חייב לעשות שני ימים ובן חו"ל בא"י אפי' דעתו לחזור חייב לעשות יום אחד, ואף שלהלכה רוב הפוס' נוקטים דלא כזה, יש שצירפו את דבריו בכל ספק וספק, וכתבתי כאן לדון ע"ז מאחר שלענ"ד כל הראשונים מבוארים להיפוך. עדיין לא נשלם המאמר ואשמח לשמוע מחברי הפורום הערות.

מאמר יפה,
הבעיה היא רק שאתה מבטל את דברי הגדולים ממך כאילו הם לא ידעו ללמוד פשט בדברי הראשונים.
והלא הם, לפחות: החכ"צ, ובעל-התניא בסימן תצ"ו (מהדו"ק!) סעיף י"א שכתב בדעה א' כהחכ"צ וציין "ראב"ן".

עי"ש באות כג שכתבתי שבשו"ע הרב הביא סתם כהחכ"צ וי"א כדעת השו"ע, ושם ציין מקור לדעת השו"ע מהראב"ן, ואדרבה לא הביא מהראב"ן מקור להחכ"צ.
אולי טעיתי, ואין שו"ע הרב עם ציונים תחת ידי כעת

עושה חדשות
הודעות: 12559
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: יום טוב שני של גלויות בארץ ישראל

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' מאי 22, 2018 12:41 am

קו ירוק כתב:רשום אצלי:
...וידוע שהחזו"א נהג לעצמו כך לחומרא, אבל פ"א נסע ברכב למצוות סנדקאות מחוץ לתחום ביוט"ש של סוכות תש"י לקיבוץ חפץ חיים, לברית המילה של הרב אריה ב"ר סנדר ז'ק בן קרובתו...

ושמעתי מן היודעים שהיתה שם הטעייה, ולא ידע מעיקרא דאיירי בריחוק י"ב מיל.

קו ירוק
הודעות: 5798
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: יום טוב שני של גלויות בארץ ישראל

הודעהעל ידי קו ירוק » ג' מאי 22, 2018 12:51 am

היודעים הנ"ל אינם יודעים.
א. החזו"א הכיר היטב את מפת הארץ (ואכ"מ). והכיר היטב את קיבוץ חפץ חיים, ודעתו היה עליו, (אך לא בזכרוני אם מסופר שביקר בו לפני מעשה זה).
ב. ר' סנדר ז'ק ז"ל היה פעמים רבות בביקור חג אצל הגרח"ק עד זקנותו ממש. והגרח"ק היה מבקש לשמוע ממנו שוב ושוב את פרטי המעשה (סיפר לי נכדו שיחי'), ואשר על כן היה מזדרז ליסוע להקביל פני רבו - חמיו הגריש"א במוצאי יו"ט ולא חיכה ליום שלמחרתו (אף שגם הוא מחמיר לעצמו).
נערך לאחרונה על ידי קו ירוק ב ג' מאי 22, 2018 10:35 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

עזריאל ברגר
הודעות: 12950
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: יום טוב שני של גלויות בארץ ישראל

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ג' מאי 22, 2018 10:31 am

עושה חדשות כתב:
קו ירוק כתב:רשום אצלי:
...וידוע שהחזו"א נהג לעצמו כך לחומרא, אבל פ"א נסע ברכב למצוות סנדקאות מחוץ לתחום ביוט"ש של סוכות תש"י לקיבוץ חפץ חיים, לברית המילה של הרב אריה ב"ר סנדר ז'ק בן קרובתו...

ושמעתי מן היודעים שהיתה שם הטעייה, ולא ידע מעיקרא דאיירי בריחוק י"ב מיל.

האם היו שם יב מיל של רה"ר גמורה?!

עושה חדשות
הודעות: 12559
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: יום טוב שני של גלויות בארץ ישראל

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' מאי 23, 2018 12:26 am

עזריאל ברגר כתב:האם היו שם יב מיל של רה"ר גמורה?!

מהיכ"ת להקל בזה כהרמב"ם? [ראה ביאוה"ל סי' תד].

עזריאל ברגר
הודעות: 12950
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: יום טוב שני של גלויות בארץ ישראל

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' מאי 23, 2018 9:40 am

עושה חדשות כתב:
עזריאל ברגר כתב:האם היו שם יב מיל של רה"ר גמורה?!

מהיכ"ת להקל בזה כהרמב"ם? [ראה ביאוה"ל סי' תד].

המקור שלי הוא משו"ע אדמו"ר הזקן [שם], טרם ראותי את הביה"ל שנחלק עליו ועל רעק"א וכו'.
וצ"ע האם החזו"א סבר כהמקילים האלו או כסברת הביה"ל, או שעכ"פ בצירוף דעה זו (או בצירופים אחרים) סבר שאין לחוש לזה - עכ"פ לצורך מצווה.


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: הרואה ו־ 135 אורחים