רש"י בפרשת תצוה כתב:מזבח העולה לא היה לו גג, אלא ממלאים חללו אדמה בכל חנייתם
רש"י זבחים סא ב כתב:שבשעת המסעות כופין עליו פסכתר ומניחין אותה במקומה
ויש ליישב
רש"י בפרשת תצוה כתב:מזבח העולה לא היה לו גג, אלא ממלאים חללו אדמה בכל חנייתם
רש"י זבחים סא ב כתב:שבשעת המסעות כופין עליו פסכתר ומניחין אותה במקומה
הכהן כתב:השאלה פשוטה, אם לא היה לו גג, דהיינו שהיו לו רק דפנות שהיו ממולאות עפר בשעת החניה, היכן היתה האש בשעת המסעות.
הכהן כתב:רש"י בפרשת תצוה כתב:מזבח העולה לא היה לו גג, אלא ממלאים חללו אדמה בכל חנייתםרש"י זבחים סא ב כתב:שבשעת המסעות כופין עליו פסכתר ומניחין אותה במקומה
ויש ליישב
ומה מזבח הזהב שאינו עליו אלא כעובי דינר זהב אין האור שולטת בו... והאי דנקט מזבח הזהב ולא נקט מזבח הנחשת שהמערכה גדולה עליו וכתיב עליה אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה ולא חזינן נמי שנ[שרף] נחושתו ולא חסרו מימיו, משום דלא היה לו גג למעלה. וכן פירש רש"י בחומש שהיה עשוי כמו תיבה שאין לה שולים מלמעלה וגם מלמטה אלא הדפנות, וכשהיו חונים ממלאים אותן באדמה. ודוגמת כן ראיתי במכילתין סוף פרשת וישמע יתרו. ולהכי לא עביד מיניה קל וחומר כי הצדדים אינם נחסרים כי האש לא קרב אליהם. וראיה דכתיב במזבח הזהב את גגו ואת קירותיו וגו' לא במזבח הנחושת. ואף על גב שיש לומר שלהכי לא נכתב גג במזבח הנחושת שאין תחתיו עץ כמו במזבח הזהב שהיה מצופה העץ ולהכי חידש הקל וחומר ותפס ממזבח הזהב שאילו היה חסר קצת היה האש שולט בעץ תחת הציפוי ואפילו הכי לא חסר (כדכתיב ויצף אותו זהב טהור את גגו ואת קירותיו וגו') לא מסתבר שאם כן היה לו גג כגיגית ששוליו הפוכים למעלה והיה לו להזכיר הגג בפסוק אפילו אם אין תחתיו עץ. גם בקל וחומר לא הוזכר העץ דמזבח הזהב אלא שהזהב של גגו לא חסר, ודבר זה היה יכול לומר נמי על מזבח הנחושת, אלא שמע מינה שלא היה לו גג.
מה שנכון נכון כתב:הכהן כתב:השאלה פשוטה, אם לא היה לו גג, דהיינו שהיו לו רק דפנות שהיו ממולאות עפר בשעת החניה, היכן היתה האש בשעת המסעות.
לא כתוב ברש"י שהיו לו רק דפנות והיו מקריבים ע"ג העפר, אלא שאין עליונו של המזבח [העשוי גם הוא כדפנות מעצי שטים מצופים נחושת] נחשב ל"גג", בגלל שאין תחתיו חלל ריק, אלא ממולא וסתום בעפר, וכנ"ל.
איש גלילי כתב:מה שנכון נכון כתב:הכהן כתב:השאלה פשוטה, אם לא היה לו גג, דהיינו שהיו לו רק דפנות שהיו ממולאות עפר בשעת החניה, היכן היתה האש בשעת המסעות.
לא כתוב ברש"י שהיו לו רק דפנות והיו מקריבים ע"ג העפר, אלא שאין עליונו של המזבח [העשוי גם הוא כדפנות מעצי שטים מצופים נחושת] נחשב ל"גג", בגלל שאין תחתיו חלל ריק, אלא ממולא וסתום בעפר, וכנ"ל.
תמוה ביותר, כי גם מזבח הזהב היה סתום כולו (שהיה כולו קרש אחד גדול).
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 244 אורחים