גג המזבח החיצון

[הכהן]

מזבח העולה לא היה לו גג, אלא ממלאים חללו אדמה בכל חנייתם

שבשעת המסעות כופין עליו פסכתר ומניחין אותה במקומה

ויש ליישב

[שטייגעניסט]

לא הבנתי מה קשה

[מה שנכון נכון]

רש"י עה"ת מדבר על החלל של המזבח, שכיון שהיה ממולא בחול לא היה חלקו העליון מאהיל על כלום, וע"כ אין לו גג, משא"כ במזבח הזהב.
רש"י בזבחים מדבר על הכיסוי מנחושת שהיו נותנים מעל המזבח ע"ג האש בזמן המסעות.

[הכהן]

השאלה פשוטה, אם לא היה לו גג, דהיינו שהיו לו רק דפנות שהיו ממולאות עפר בשעת החניה, היכן היתה האש בשעת המסעות.

[מה שנכון נכון]

השאלה פשוטה, אם לא היה לו גג, דהיינו שהיו לו רק דפנות שהיו ממולאות עפר בשעת החניה, היכן היתה האש בשעת המסעות.

לא כתוב ברש"י שהיו לו רק דפנות והיו מקריבים ע"ג העפר, אלא שאין עליונו של המזבח [העשוי גם הוא כדפנות מעצי שטים מצופים נחושת] נחשב ל"גג", בגלל שאין תחתיו חלל ריק, אלא ממולא וסתום בעפר, וכנ"ל.

[בקרו טלה]

מזבח העולה לא היה לו גג, אלא ממלאים חללו אדמה בכל חנייתם

שבשעת המסעות כופין עליו פסכתר ומניחין אותה במקומה

ויש ליישב

חזקוני במדבר פרק יז פסוק ה
זכרון לבני ישראל למען אשר לא יקרב איש זר - הא למדנו שהדבור למשה שיאמר לאהרן שיהא הרואה שואל הרי כתיב מזבח אדמה תעשה לי שהיו ממלאים את חללו עפר אם כן מה טיבו להיות לו גג מנחושת והנשאל משיב גג זה נעשה ממחתות קרח ועדתו שהיו מערערין על הכהונה וכל העם ישמעו וייראו לערער עוד.
ועי"ע מה שכתב הרה"ג יחיאל בוים שליט"א בצפונות

[מה שנכון נכון]

שו"ר בראבי"ה חגיגה סימן תתח שהבין דברי רש"י כמו הרב הכהן.

ומה מזבח הזהב שאינו עליו אלא כעובי דינר זהב אין האור שולטת בו... והאי דנקט מזבח הזהב ולא נקט מזבח הנחשת שהמערכה גדולה עליו וכתיב עליה אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה ולא חזינן נמי שנ[שרף] נחושתו ולא חסרו מימיו, משום דלא היה לו גג למעלה. וכן פירש רש"י בחומש שהיה עשוי כמו תיבה שאין לה שולים מלמעלה וגם מלמטה אלא הדפנות, וכשהיו חונים ממלאים אותן באדמה. ודוגמת כן ראיתי במכילתין סוף פרשת וישמע יתרו. ולהכי לא עביד מיניה קל וחומר כי הצדדים אינם נחסרים כי האש לא קרב אליהם. וראיה דכתיב במזבח הזהב את גגו ואת קירותיו וגו' לא במזבח הנחושת. ואף על גב שיש לומר שלהכי לא נכתב גג במזבח הנחושת שאין תחתיו עץ כמו במזבח הזהב שהיה מצופה העץ ולהכי חידש הקל וחומר ותפס ממזבח הזהב שאילו היה חסר קצת היה האש שולט בעץ תחת הציפוי ואפילו הכי לא חסר (כדכתיב ויצף אותו זהב טהור את גגו ואת קירותיו וגו') לא מסתבר שאם כן היה לו גג כגיגית ששוליו הפוכים למעלה והיה לו להזכיר הגג בפסוק אפילו אם אין תחתיו עץ. גם בקל וחומר לא הוזכר העץ דמזבח הזהב אלא שהזהב של גגו לא חסר, ודבר זה היה יכול לומר נמי על מזבח הנחושת, אלא שמע מינה שלא היה לו גג.

[מה שנכון נכון]

וראה מה שאסף בזה במגדים חדשים חגיגה.

מגדים חדשים.PDF

(1.33 MiB) הורד 240 פעמים

והאריך בזה בספר מלאכת המשכן וכליו לר"ד מייערס עמודים ריט-רכא.

תוספות השלם.GIF (29.69 KiB) נצפה 2500 פעמים

[איש גלילי]

השאלה פשוטה, אם לא היה לו גג, דהיינו שהיו לו רק דפנות שהיו ממולאות עפר בשעת החניה, היכן היתה האש בשעת המסעות.

לא כתוב ברש"י שהיו לו רק דפנות והיו מקריבים ע"ג העפר, אלא שאין עליונו של המזבח [העשוי גם הוא כדפנות מעצי שטים מצופים נחושת] נחשב ל"גג", בגלל שאין תחתיו חלל ריק, אלא ממולא וסתום בעפר, וכנ"ל.

תמוה ביותר, כי גם מזבח הזהב היה סתום כולו (שהיה כולו קרש אחד גדול).

[מה שנכון נכון]

השאלה פשוטה, אם לא היה לו גג, דהיינו שהיו לו רק דפנות שהיו ממולאות עפר בשעת החניה, היכן היתה האש בשעת המסעות.

לא כתוב ברש"י שהיו לו רק דפנות והיו מקריבים ע"ג העפר, אלא שאין עליונו של המזבח [העשוי גם הוא כדפנות מעצי שטים מצופים נחושת] נחשב ל"גג", בגלל שאין תחתיו חלל ריק, אלא ממולא וסתום בעפר, וכנ"ל.

תמוה ביותר, כי גם מזבח הזהב היה סתום כולו (שהיה כולו קרש אחד גדול).

אמנם כן משמע ממה שלא נאמר בו נבוב לוחות, אך אולי משום שהיה עץ אחד נקוב ולא לוחות מחוברים כמזבח הנחשת [אם כי י"א שמזבח הנחשת היה עשוי מעץ אחד נקוב].
וראיתי במלאכת המשכן הנ"ל עמוד רעו שהביא מהמעשה חושב ר"פ ז שכתב כן, שמזבח הזהב היה נקוב, וזמש"כ רש"י שהיה לו גג לאויר שמתחתיו. עכ"ד. [וכן צ"ל לכאורה לפי התנחומא שהיה למזבח הנחשת גג ממש כדי ליישב את שינוי הלשון שדקדק רש"י מזה שלא נאמר גג במזבח הנחשת כבמזבח הזהב].

אך אה"ן שאין הכרח לדברים אלו, ויש שס"ל כדבריך.

[בשלטי גבורים פרק לג כתב "ומפני שלא נאמר בו נבוב לוחות אולי לא היה חלול מתחתיתו של גג כמו שהיה מזבח הנחושת נבוב בהחלט מתוכו אבל היו העצי שיטים שלו כולם מקשה". ובהערות שבמהדורת מכון ירושלים כתבו שבספר תורת הבית מהרב אביגדור אלבוים ח"ב פ"כ דחה דעת רבנו. אך הספר אינו באוצר].

[איש גלילי]

יישר כח, החכמתני