שלח כתב:ראובן בא לבית דין וזכה במגו שאם היה טוען טענה טובה יותר, אומר ראובן לבית דין לא ידעתי בכלל שאפשר לטעון את הטענה הטובה יותר(כי כנראה הוא לא כל כך חכם),האם הפסיד את המגו?
זה תלוי בטעם של מיגו, שעבורו נאמרו כידוע כמה סברות.
א. אם למשל הסברה היא אותה סברה של "טענינן ליתומים", אז לא איכפת לנו שהוא לא התחכם להעלות את הטענה החזקה, שהרי גם היתומים אינם בהכרח מתוחכמים ואף על פי כן טענינן להו.
ב. גם אם נגיד שהסברא היא "מה לי לשקר", עדין אפשר להעריך (לפחות בדרך אפשר), שמהותה של סברא זו הוא נניח האומדנא שדרכם של השקרנים היא להתחכם ולטעון את הטענה החזקה. ממילא אם לא טען את הטענה החזקה כי כנראה לא ידע להתחכם (וכלשונך "כנראה הוא לא כל כך חכם"), אז אדרבא - לפי האומדנא הנ"ל - זה מוציא אותו מחזקתם של השקרנים אשר כאמור הנם בחזקת מתחכמים, ולכן נאמין לטענה החלשה אשר כנראה נאמרה בלי להתחכם - מיגו שאילו היה רוצה לשקר היה מתחכם לטעון את הטענה החזקה.
אבל שים לב שסעיף ב נאמר לעיל בדרך "אפשר" ולא באופן ודאי, כי יתכן שחלק ניכר מהשקרנים - אינם בהכרח "מתחכמים" - אלא "תמימים" דווקא, כלומר יתכן שחלק ניכר מהשקרנים טוענים רק טענה חזקה כזו - אשר לגביה הם "לתומם" חושבים - שניתן לטעון אותה, וממילא במקרה שעליו שאלת אין לנו אודמנא לכך שהוא אינו משקר. לכן, הדרך לברר את שאלתך היא לערוך מחקר על השקרנים כדי לברר האם דרכם של השקרנים היא להתחכם או שמא חלקם הניכר "משקר בתום לב".