פורום אוצר החכמה

ידועה המשנה במסכת כלאים פרק ז'.

מופיע שם משנה ד' ה' כמשנה אחת
וזה לשון המשנה " המסכך את גפנו על גבי תבואתו של חברו הרי זה קדש וחייב באחריותו. רבי יוסי ורבי שמעון אומרים אין אדם מקדש שדבר שאינו שלו. אמר רבי יוסי מעשה באחד שזרע את כרמו בשביעית ובא מעשה לפני רבי עקיבא ואמר, אין אדם מקדש שבר שאינו שלו".

והנה, זה דבר משונה שאין כמותו בכל הש"ס משניות, שיהיה משנה אחת המצוינת כשתי משניות.

ובודאי שיש כאן איזה טעות סופר.

מה שניתן לומר כאן, שהמשנה נכתבה כמשנה אחת, משנה ד', והיה מי שסבר שיש לחלק את המשנה לשתיים, שמ "אמר רבי יוסי מעשה" יהיה זה משנה ה', ואח"כ הגיע מסדר אחר ולא היה נראה לו שהמעשה יתחלק למשנה נפרדת, כיון שזה עניין אחד, וחיבר את זה כאחת, אבל לא שינה את כל סדר המשניות שלאחר מכן, אלא השאיר את זה כד' וה'.

לגופו של ענין, ודאי לא נראה לחלק את זה לשתי משניות כיון שהמעשה קשור לעניין המשנה.

המעניין הוא שבתוס ' אנשי שם שם מביא שיש כאן רמז מסויים, עיי"ש.

לא ט"ס אלא שינוי של המדפיסים המאוחרים. יעויין בש"נ במהדורת יד הר הרצוג

חשבתי שאולי מקור הטעות הוא כי יש משנה בתרומות פרק ד' משנה י"ג, שגם שם מופיע דברי רבי יוסי על מעשה שבא לפני רבי עקיבא, ושם זה מופיע במשנה נפרדת, ואולי זה גרם למסדר שגם בכלאים יסדר כך, אבל שם המעשה הוא לא המשך למשנה הקודמת, ולכן שפיר זה משנה בפני עצמו.

שמעתי כעין רמז שדווקא במשנה שמדבר על הכלאה בין תבואה של אחד לגפן של רעהו,
התרחשה הכלאה בין שני משניות. (ההכלאה כאן דייקא בין שתי רשויות)