פורום אוצר החכמה

בשבוע שעבר נשאלתי כן מכמה שואלים, (כולם בנוגע תפוציפס) ולכן חושבני שחשוב לדון בזה, ברם באשכול הישן כבר א"א לדון, מטעמים מובנים, לכן פתחתי אשכול חדש [בתוספת משפט בהגדרת הנושא]

נשאלתי כעת אם מותר להביא לנכרי, והנה להאכיל לנכרי פ"ש אסור ולכ' אף ספיחין, אולם לאורח מותר, וא"כ אפשר לתת לעוזרת, ברם יש שעוררו לדון משום הנאה בספיחין, דבחו"ש איתא בשם הגרנ"ק דלמכור אסור, וא"כ לכ' אף לתת במתנה אסור משום "טובת הנאה".

זה האשכול השלישי שנפתח בענין, תמקד [אותי בכל מקרה] מה הוא שונה מאחרים ומדוע א"א לדון שם.

לגבי השאלה שבכותרת: "מה יעשה וכו":
לדעתי הוא יעשה בדיוק את מה שיעשו אלה, אשר מחד גיסא שוללים לגמרי כל הכשר שאינו הכשר הרב לנדא, ואשר מאידך גיסא קנו בטעות בשר בהכשר בד"צ העדה החרדית.

אביא גם את מה שהביא בתגובתי הרחבה מסיכום דברי הגרע"י בעניין היתר המכירה (לא של כל דבריו) וראו שם את דברי הגרש"ז:

אף לשיטה המתנגדת להיתר המכירה, לא שייך לאסור לקנות את היבול של היתר המכירה ואין כאן "לפני עיור לא תתן מכשול", כי אפילו חקלאי יהודי שגם היתר מכירה לא עשה ועבד את שדהו כרגיל ועבר איסור לפי כל הדעות, פירותיו אינם נאסרים באכילה, וכל שכן מי שעשה לפי רבים מגדולי הדורות שהתירו את מכירת הקרקעות לגוי, יבולו מותר באכילה. וכן כתב למשל הרב אוירבך בשו"ת "מנחת שלמה", ח"א, סימן מ"ד שגם למחמירים אין כל איסור לקנות פירות שביעית של היתר המכירה כיוון ששביעית בזמננו מדרבנן יש לנו כלל שבדברי חכמים יש להקל וגם המתירים הם תלמידי חכמים ואף הפוסקים המחמירים מחויבים באיסור דרבנן לפסוק לכלל לפי המתירים (יבי"א, כרך י', חלק יו"ד, סימן מ"ב אות י' וכן ראה אות ט' בדברי רי"ז מינצברג).

לכן במקרה של מחמיר שקנה בטעות פירות היתר מכירה, לאחר מעשה הוא יכול לסמוך על גדולי העולם שהתירו שמור ונעבד כולל החזו"א שלא אחז מהיתר המכירה כלל, ואף בירקות נגם המחמירים שרבותיהם אחזו שהמכירה אינה תופסת, יכולים לסמוך לאחר מעשה על גדולי העולם שפסקו שהיתר המכירה תופס גם תופס.

את השאלה בפתיחת האשכול הקודם, שאלתי את הרב יעקב אדלשטיין שליט"א, ולאחר דין ודברים הוא הורה לי להניח את חבילות הצ'יפס בגג הבית ושהשמש תשרפם.

כל דצריך כתב:אביא גם את מה שהביא בתגובתי הרחבה מסיכום דברי הגרע"י בעניין היתר המכירה (לא של כל דבריו) וראו שם את דברי הגרש"ז:

אף לשיטה המתנגדת להיתר המכירה, לא שייך לאסור לקנות את היבול של היתר המכירה ואין כאן "לפני עיור לא תתן מכשול", כי אפילו חקלאי יהודי שגם היתר מכירה לא עשה ועבד את שדהו כרגיל ועבר איסור לפי כל הדעות, פירותיו אינם נאסרים באכילה, וכל שכן מי שעשה לפי רבים מגדולי הדורות שהתירו את מכירת הקרקעות לגוי, יבולו מותר באכילה. וכן כתב למשל הרב אוירבך בשו"ת "מנחת שלמה", ח"א, סימן מ"ד שגם למחמירים אין כל איסור לקנות פירות שביעית של היתר המכירה כיוון ששביעית בזמננו מדרבנן יש לנו כלל שבדברי חכמים יש להקל וגם המתירים הם תלמידי חכמים ואף הפוסקים המחמירים מחויבים באיסור דרבנן לפסוק לכלל לפי המתירים (יבי"א, כרך י', חלק יו"ד, סימן מ"ב אות י' וכן ראה אות ט' בדברי רי"ז מינצברג).

לכן במקרה של מחמיר שקנה בטעות פירות היתר מכירה, לאחר מעשה הוא יכול לסמוך על גדולי העולם שהתירו שמור ונעבד כולל החזו"א שלא אחז מהיתר המכירה כלל, ואף בירקות נגם המחמירים שרבותיהם אחזו שהמכירה אינה תופסת, יכולים לסמוך לאחר מעשה על גדולי העולם שפסקו שהיתר המכירה תופס גם תופס.

ראה בפיסקה הראשונה של ההודעה הזאת: viewtopic.php?f=17&t=21881#p217418

ממרומי היער כתב:את השאלה בפתיחת האשכול הקודם, שאלתי את הרב יעקב אדלשטיין שליט"א, ולאחר דין ודברים הוא הורה לי להניח את חבילות הצ'יפס בגג הבית ושהשמש תשרפם.

מעניין אותי מה היה משיב לך אילו היית שואל אותו מה יעשו אלה, שאינם סומכים על אף הכשר שאינו של הרב לנדא, ושבטעות קנו בשר בהכשר של בד"צ העדה החרדית.

אתה מתכוון לומר שהוא ענה לי אליבא דהשואל, בהכירי קצת אותו, גם הוא היה נוהג כמו שהורה לי.

אגב, עמדתי על ידו ומשגיח כשרות של רבנות רמת השרון לא מהדרין, שנותנת הכשר גם על היתר מכירה, שאל אותו מה הוא יעשה כשהוא בודק ירקות מתולעים והוא צריך לזרוק ירקות מחשש תולעים וכד', האם צריך לשמור קדושת שביעית ולא להפסידם ? ענה לו הרב שינהג בזה כמו בכל השנה.

ממרומי היער כתב:אתה מתכוון לומר שהוא ענה לי אליבא דהשואל, בהכירי קצת אותו, גם הוא היה נוהג כמו שהורה לי.

אגב, עמדתי על ידו ומשגיח כשרות של רבנות רמת השרון לא מהדרין, שנותנת הכשר גם על היתר מכירה, שאל אותו מה הוא יעשה כשהוא בודק ירקות מתולעים והוא צריך לזרוק ירקות מחשש תולעים וכד', האם צריך לשמור קדושת שביעית ולא להפסידם ? ענה לו הרב שינהג בזה כמו בכל השנה.

א. מעניינת תשובתו למשגיח ההוא, כי כעת זה מעורר שאלה חדשה: מה היה עונה לך אילו היצגת לו אוקימתא, שנמצאו תולעים בתפוצ'יפס שנקנה בטעות, האם היה חוזר לומר שיש לשים על הגג? במילים אחרות: האם תשובתו לאותו משגיח היא רק לאותו משגיח, והיינו אליבא דמ"ד שאין חשש שביעית בירקות ההם של התר מכירה, אבל למ"ד שבירקות ההם של התר המכירה יש איסור שביעית ואסור לזורקם אז ממילא ה"ה בנמצאו תולעים בתפוצ'יפס שנקנה בטעות?

ב. עדין מסקרן אותי גם לדעת, מה היה עונה לשאלה הראשונה ששאלתי, על מי שסומכים רק על הכשר הרב לנדא אך בטעות קנו עוף מהכשר בד"צ העדה החרדית. מה אתה חושב שהוא היה עונה לך בכה"ג? האם היה מורה לך (כדרך שהורה לך על התפוצ'יפס) לשים את העוף השחוט על הגג (משום בל תשחית והפסד), ולהימנע (משום לפני עוור) מלמסור אותו למי שנוהגים לאכול מהכשר בד"צ העדה החרדית?

ג. אגב: מסתמא מה שהורה לך לשים על הגג במקום לזרוק, זה משום חשש פסידא דפירות שביעית, אבל אם כך אז לכאורה צ"ע למה לא נגיד שיש איסור פסידא במניחם על הגג, דהא לכאורה לא גריעא מהנחתם בתוך כבשן וכדומה (ואולי ס"ל דהנחתם בשמש הוי גרמא, או שהוא מחלק בין תולדות האור לבין החמה עצמה כי היכי דמפלגינן הכי בדיני בישול בשבת, אם כי לפו"ר סברא זו נראית קלושה, ועדין צ"ע).