פורום אוצר החכמה

בפשטות מעלת הגרים נמוכה מישראל וכמו שכתוב בכוזרי שגר אינו יכול לקבל נבואה(חוץ מעובדיה שזה מיוחד)ואין הנבואה שורה אלא על משפחות מיוחסות, אבל ראיתי בשם הגר"א שאומר שהגר למעלה מישראל , האם זו מחלוקת או בחינות שונות, האם יש מקורות בעניין?
http://www.otzar.org/aspcrops/51809_235_1736321506-762015.asp

יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא?

אפשר דדבר זה תלוי בפירושים שהובאו בתוס' קידושין ע'. ד"ה קשים גרים.

עבודה זרה כ. תוד"ה ורבי מאיר

וא"ת וכי אם יש לו לאדם חפץ למכור יתננו לגר קודם שימכרנו לעובד כוכבים, והלא אפי' לישראל אינו מצוה על כך ?

מנין כתב:עבודה זרה כ. תוד"ה ורבי מאיר

וא"ת וכי אם יש לו לאדם חפץ למכור יתננו לגר קודם שימכרנו לעובד כוכבים, והלא אפי' לישראל אינו מצוה על כך ?

מדובר שם על גר תושב.

על הראיה שהובאה בשם הגר"א ממה שמצינו אצל גר שמזכיר ה אחר תיבת אחת ממה שאמר יתרו ברוך ה, יש להעיר שמצינו כן גם בישראל. כגון ש"א כה, לב לט. ש"ב יח,כח. מ"א ח,טו. וכן בתהלים כ"פ ועוד. וגם אצל גוי מצינו כן מ"א ה,כא.

מחולת המחנים כתב:יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא?

בפתגם חז"לי זה ה'גיורא' אינו גר שנתגייר ליהדות אלא מי שעבר למקום מגורים חדש. כך הבנתי מאז ומתמיד.

אכן, יציבא הוא תרגום של אזרח.

חכם באשי כתב:

מחולת המחנים כתב:יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא?

בפתגם חז"לי זה ה'גיורא' אינו גר שנתגייר ליהדות אלא מי שעבר למקום מגורים חדש. כך הבנתי מאז ומתמיד.

אע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר, על הפסוק (שמות יב יט) "בגר ובאזרח הארץ" תרגם אונקלוס "בגיורא וביציבא דארעא".

כנסת ישראל כתב:אכן, יציבא הוא תרגום של אזרח.

שם בתרגום אונקלוס אין הכוונה לאזרח סתם, אלא לישראל.

רש"י בעירובין ט. על המאמר הנ"ל פירש יציבא - אזרחי.

ישראל אליהו כתב:אפשר דדבר זה תלוי בפירושים שהובאו בתוס' קידושין ע'. ד"ה קשים גרים.

איתא בברכות, אמר להו רבא לבניה וכו' ואיכא דאמרי דלא תנסבו גיורתא.
אפשר לבאר ע"פ דברי ה"ר אברהם גר בתוס' קדושין (עא ע"א) שפירש מאמר הגמ' שקשים גרים לישראל כספחת, לפי שהגרין בקיאין במצות ומדקדקים בהם, קשים הם לישראל כספחת, דמתוך כן הקב"ה מזכיר עונותיהן של ישראל כשאין עושין רצונו. ע"ש. וכ' הב"ח בהגהותיו שם, דמ"ש שהגרים מדקדקים במצות, הכי משמע בפסחים סוף דף צ"א דאין עושין חבורה שכולה גרים שמא ידקדקו בו ויביאוהו לידי פסול. ע"ש. ועי' בס' ברוך שאמר על התפילה (עמוד קלג) שביאר בזה מדוע קוראים לגרים גרי צדק. ע"ש. וע"ע שם (בעמ' שה) שביאר עוד מדוע זכותם של גרים גדולה מזכות ישראל, משום שהגרים צריכים יותר לעבוד על עצמם כדי לקיים את התורה, משא"כ הנולד ממשפחה ישראלית שמחזיקים כבר ביראת ה'. ע"ש. וע"ע במ"ש בס"ד בחי' לקדושין (עו ע"ב). ומבואר ביבמות (סג ע"א), דנחית דרגא ונסיב אתתא. ולכן אמר רבא לבניו אל תנסבו גיורתא.
ועי' במהרש"א (הוריות יג ע"א בח"א סד"ה מפני) שכ', שמ"ש בגמ' שם הכל רצין לישא גיורת, ה"ט משום דאמרינן נחית דרגא נסיב אתתא חפצים בה יותר מבישראלית. ע"כ. ולדברינו איפכא הוא. ועי' למהר"י גויטע ז"ל בס' שדה יצחק (הוריות שם) שאי אפשר לומר שרצין אחריה יותר מישראלית. ע"ש [וע"ע בס' משולחנו של רבינו - שמושה של תורה ח"ב (עמוד קנב) שכ' בשם מהרא"מ שך ז"ל (מח"ס אבי עזרי) שאין שום פגם לישא גיורת. וכ"כ בשו״ת תשובות והנהגות (ח״א סימן תשכח וח״ב סימן תרכג). אולם בשו״ת משנה הלכות ח״ט (סימן רלז) וח״י (סימן רלט) אזיל כל בתר איפכא. ע"ש].
ועוד יש לבאר כוונת רבא ע"פ דברי רבי חמא ברבי חנינא בקדושין (ע ע"ב) שכשהקב"ה משרה שכינתו, אין משרה אלא על משפחות מיוחסות שבישראל. ועי' בדברי רבה בר רב הונא שם. וכן אומרות המיוחסות בתענית (לא ע"א). ובס' עין איה ביאר וז"ל: כי ראוי לדאוג שיהיו תולדותיו זרע ברך ד' בטבעם קשורים ג"כ בקשר טבעי לעם ד'. אבל הגיורת, קשורה אינו כ"א בחירי ואינו חזק כ"כ כהטבעי. ע"כ יש לחוש על קיומו, גם המדות הקדושות שהאומה הישראלית מעוטרת בהם חסרות המה בהכרח, והמזג פועל על הבנים. ע"כ. ועי' בס' מלחמות אלהים (עמ' רח).

viewtopic.php?t=3706#p27794
*
לגבי עובדיה הגר, ראה גמ' ורש"י סנהדרין לט:
*
בהא דשנינו שלהי הוריות דישראל קודם לגר וכו', למה מצות אהבת הגר לא משנה את דיני הקדימה?

עושה חדשות כתב:בהא דשנינו שלהי הוריות דישראל קודם לגר וכו', למה מצות אהבת הגר לא משנה את דיני הקדימה?

ומה עם כל ואהבת לרעך כמוך?

וצריך לומר כמש"כ הצפנת פענח על איש קודם לאישה ואעפ"כ נתגרשו שניהם שווים.

ראוי לציין דברי ההגהה בספר של"ה (מסכת שבועות) שמעלת הגרים הם תחת כנפי השכינה, וישראל נשואים על כנפים ע"ש