רבי יעקב כתב:עדיאל ברויאר כתב:"יאיר1" - באמת מו"ר אינו הנושא כאן, ואשיב בקצרה.
א. בתחילה אחרי הגירוש אתה צודק שהשינוי בהשקפה נבע מהשינוי במדינה. אמנם בשנים שאחרי הגירוש הוא גם שינה מעיקרא את ההשקפה.
ב. הוא פוסק שם לקולא לגמרי, וזה דלא כרמ"א. והסיבה שהוא פוסק היא לא בגלל הרמ"א. תראה את דבריו שם, הוא פוסק כך אך ורק בגלל הסוגייה שמוכח ממנה כאותם ראשונים.
"לוי" - אתה יכול לשאול את אותם גדולים מה הם חושבים עליו. אתה יכול גם לראות את זה בהסכמות לספריו, אבל אין כמו לשמוע מפיהם (של החיים...). ההיכרות של כל הנ"ל עם מו"ר היא אישית ובמשך שנים.
מו"ר אמר לנו שאחד מהדברים שהוא למד ממורו ורבו הרב גוסטמן זצ"ל, היה האפשרות להכיל ביחד כבוד והערצה למישהו, והרגשה כלפיו כקטן, ובכ"ז לחלוק עליו. [איני בא לומר שהרב גוסטמן הכריע בין ראשונים. איני מכיר את כתביו כמעט. מו"ר דיבר על העיקרון]. אני יכול להבטיחך שמו"ר מקפיד מאוד על כבודם של הדורות הקודמים. והדברים אינם סותרים. וכבר ידוע המשל שהביא הרי"ד של ננסים על גבי ענקים כשנשאל כיצד הוא מעיז לחלוק על הרי"ף. והשיב שהננסים רואים רחוק יותר לא בגלל גדלותם, אלא בגלל שהם ניצבים על גבי הענקים... [הנושא הזה כשלעצמו, האם לחלוק הוא פגיעה בכבוד קדמונים, היו בו גישות שונות לאורך הדורות]
והעיקר - רצוני לומר שהדברים מורכבים. ואותם גדולים כן נותנים לגיטימיות לדבר כזה באופן מיוחד. על אף שהם עצמם לא עושים כך אפילו לא לעיתים נדירות.
[ובאשר לפגיעה, פשוט לי שלא התכוונת. אלא שלא התגובה שלי גרמה לכך, אלא דבריך. אני רק הראיתי לך מה המשמעות של דבריך, אף שלא התכוונת אליהם]
אני תומה מאוד על כך, ברור הדבר כשמש שהרבנים הנמנים על הדת"ל לכל גווניו, יסודו היא באומץ לבם לעשות דברים חדשים, ברור שיש שם כבוד לקולא חריפה [כמובן מבוססת בראיות לדעתם], ברור הוא שהרבנים וגדו"י מהציבור החרדי בפרט עם הדורות האחרונים נרתעו בביטול ומתוך ההכרה אמיתית ביכולת לחלוק ואף גם לרוב להכריע בין הראשונים, מבלי להתחייס להרב טל, וגאונותו [גאונות זה תואר חשוב מאוד כיום אצל רבים לחלוק על ראשונים מכח גאונותם], ברם אני לא מצליח אף פעם להבין, האיך מיוסד השיטה שהמציאו בני הדת"ל, שבו מביאים ראיות מרבנים החרדים וגדו"י החרדים, שאמרו פה ושם איזו מילה או שנים או אפילו הפליגו ממש אודות מעלה של הרב ההוא והרב ההוא, או שכתבו שבחים מפליגים עליהם, הרי שהם מסיקים מכך שזוהי הסכמה לשיטה, זוהי הסכמה לדרך, זוהי הסכמה לפסיקה וכו' וכו', זהו דבר עתיק אצל תלמידי הרב קוק והוא נמשך גם אח"כ, איני מבין, אם הוא מספיק גדול אז אין הוא צריך להגרש"ז, אבל אם הוא לא כ"כ גדול וצריך לתמיכת הגרש"ז,, אם כן אתמהמה מדוע הגרש"ז לא שלח עליו שאלות בהלכה, ולא העמידו על מדין וכו', ומדוע הוא עצמו לא קיבל ממנו את שיטתו.
כמובן אין הכוונה להטיל דופי ח"ו במעלתו וצדיקותו וכו' של הרב טל שאיני מכירו, אולם כן אני מטיל דופי בניסיון לומר שגדו"י מתוך הציבור החרדי קיבלו ותמכו בשיטתו...
כאדם חרדי, אני מכיר את הבורות החרדית בהבנת הציבור הד"ל, מאיזה שהיא סיבה אני נזדקקתי לחקור ולתהות על קנקנו של ציבור זה, ובמילה אחת המסקנא החשובה ביותר היא, שאנשים לא יודעים, וסבורים שיש בציבור הד"ל כמה גוונים: חוגי מרכז והר המור על ההבדל שבניהם, חוגי ישיבות ההסדר, והפושרים יותר. אבל האמת שיש שם אין ספור גוונים, כמעט כל רב שם הוא גוון לעצמו.... ואכמ"ל.
אמנם יש מכנה משותף בין כולם, ואחד מהם זה האהבה לחדש חידושים, המילה חידוש אצלנו ואצלם אינה מתפרשת באותו האופן, וזה קריטי.
מכל מקום אני לא כל כך מהר הייתי דן את הרב טל עם אותה שיטה.
אם אתה מדבר באופן תיאורטי, זה קצת קשה.
כי אורי שרקי יכול בהנף אצבע לבטל את כל דברי חז"ל הראשונים והאחרונים וכו', בגלל הברקה גאונית אחת, וכן הדין בעוד כמה אינשי דלא מעלי... ואכמ"ל.
אנחנו עוסקים כרגע ברבנים שלא רק כובדו על ידי גדולי הדור, אלא באמת נמצאים בתוך הקונצנזוס.
אני מסכים איתך שבחוסר ההסכמה עם הגישה. השאלה כאן היא האם זו באמת טעות, או שיש רשות לעשות כך, וזה שהגרש"ז החזו"א והרב וואזנר, ויבדלו לחיים הרב שלום גלבר והרב מרדכי גרוס והרב וואזנר הבן והרב יצחק יוסף, לא נוהגים כך, אינו אומר בהכרח שכך מוכרח להיות.
ואת זה בא האשכול הזה לברר.
