לחלוק על ראשונים

[ישא ברכה]

הנושא של לחלוק על ראשונים הוא קצת אפור.

יש אחרונים שאין מושג כזה אצלם, ויש אחרונים שחולקים. כיום מקובל יותר לא לחלוק.

מי שבידו מאמר או ידיעה חשובה בענין, אשמח אם יביאו בביהמ"ד זה.

[בברכה המשולשת]

יעויין במאמרו של הגרז"מ קורן בספר בירורים בהלכות הראי"ה

[עדיאל ברויאר]

לכאורה הנושא הזה קשור במחלוקת הידועה של החזו"א ור' אלחנן וסרמן בעניין חילופי הדורות.

אני יכול להעיד רק על שיטתו של מו"ר הרב שמואל טל שליט"א (היא עולה גם מהספר שלו, טל חיים - כללי הוראה. בעיקר בסימנים על לא תסור ועל תוקף התלמוד הבבלי) - המקור האחרון המחייב את כל ישראל הוא התלמוד הבבלי. הסמכות של הגאונים והראשונים היא מצד המציאות - שאין לנו דרך ויכולת להבין את הבבלי בלי הראשונים (כולנו מכירים את מצב ההבנה שלנו בירושלמי...). אך מצד הגדר ההלכתי התיאורתי, לא היינו אמורים להיות מחויבים להבנה שלהם. אמנם בין סיעות הראשונים יש לנו בעיקרון גם יכולת מציאותית להכריע, אלא שלא מילתא זוטרתא היא, ולא כל בר בי רב דחד יומא מסוגל לכך, וגם לא בכל סוגייה כל כך קל למצוא סיעה שהרבה יותר מרווחת מחברתהּ.

לפני מספר שנים, אחד מידידיי ליקט כמה וכמה אחרונים שחלקו במקומות אחדים על כל הראשונים בהבנת הגמרא, וסללו דרך חדשה באותה סוגייה להלכה ולמעשה.

[ישא ברכה]

לכאורה הנושא הזה קשור במחלוקת הידועה של החזו"א ור' אלחנן וסרמן בעניין חילופי הדורות.

אני יכול להעיד רק על שיטתו של מו"ר הרב שמואל טל שליט"א (היא עולה גם מהספר שלו, טל חיים - כללי הוראה. בעיקר בסימנים על לא תסור ועל תוקף התלמוד הבבלי) - המקור האחרון המחייב את כל ישראל הוא התלמוד הבבלי. הסמכות של הגאונים והראשונים היא מצד המציאות - שאין לנו דרך ויכולת להבין את הבבלי בלי הראשונים (כולנו מכירים את מצב ההבנה שלנו בירושלמי...). אך מצד הגדר ההלכתי התיאורתי, לא היינו אמורים להיות מחויבים להבנה שלהם. אמנם בין סיעות הראשונים יש לנו בעיקרון גם יכולת מציאותית להכריע, אלא שלא מילתא זוטרתא היא, ולא כל בר בי רב דחד יומא מסוגל לכך, וגם לא בכל סוגייה כל כך קל למצוא סיעה שהרבה יותר מרווחת מחברתהּ.

לפני מספר שנים, אחד מידידיי ליקט כמה וכמה אחרונים שחלקו במקומות אחדים על כל הראשונים בהבנת הגמרא, וסללו דרך חדשה באותה סוגייה להלכה ולמעשה.

זה ברור שתוקף התלמוד שונה מתוקף הגאונים והראשונים.

השאלה היא האם המרחק הוא גדול עד כדי שאין לנו שיג ושיח עמהם, ואנו במרחק כ"כ עצום, בלי זכות התדינות עצמהם. או שמא עדיין בכוחינו לאחר עיון ראוי לחלוק או להכריע.
בידי רשימה לכאן ולכאן, ואני מחפס עוד בירורים בענין.

[בברכה המשולשת]

בזה בדיוק עוסק המאמר אליו ציינתי

[עדיאל ברויאר]

לכאורה התייחסתי לשאלתך (ההתייחסות לבבלי הייתה כרקע לכך). בפועל, מו"ר עצמו מכריע בין ראשונים לעיתים, כפי שהוא עשה כמה פעמים בספרי טל-חיים.

[ישראל אליהו]

אין כאן ענין של "מותר או אסור".

פשוט צריך להבין ששכלם ולבם של הראשונים לא במושגים שלנו.

נתאר לעצמינו את העילוי הכי מופלג שאנו מכירים, שעל כל שאלה שלנו, ענה על המקום בבהירות. וכל קושיא שהקשנו עליו, פרך אותה ברגע. והנה אותו ת"ח נפטר, ופתאום "מצאתי" גמ' נגדו.

מותר לחלוק עליו? ....

ועכשיו נכפיל את אותו עילוי פי כמה וכמה, ואלו "הראשונים".. לא שייך כאן "מותר או אסור". בגדול אין איסור לחלוק, אלא שאנו צריכים להכיר מיעוט ערכנו כלפי גאונים ממנו לאין שיעור.
[אכן, פעמים שיש דעה יחידאה, שכבר הראשונים כולם דחאוה, ועוד כיו"ב. יש יוצא מן הכלל. אולם באופן כללי, כנלע"ד].

[מה שנכון נכון]

viewtopic.php?f=17&t=19234

[לוי]

נדמה לי שהגישה המקובלת בישיבות היא שאין אמנם איסור כלשהו לחלוק על הראשונים, ומי שחולק על הראשונים אינו רשע, אבל הוא פשוט לוקה בטפשות (או לחילופין בשגעון גדלות).

גם מי שחושב שבכחו להכריע בין הראשונים, מתייחסים אליו כטיפש.

ואם מישהו חושב שהואיל ומצאנו בין גדולי האחרונים (כהגר"א וכדו') שחלקו על הראשונים, אפשר להסיק שאף אנחנו יכולים לחלוק על הראשונים, אזי הוא טיפש בכפליים.

[עתניאל בן קנז]

viewtopic.php?f=17&t=19234&start=40#p188527

[עדיאל ברויאר]

נדמה לי שהגישה המקובלת בישיבות היא שאין אמנם איסור כלשהו לחלוק על הראשונים, ומי שחולק על הראשונים אינו רשע, אבל הוא פשוט טיפש...

גם מי שחושב שבכחו להכריע בין הראשונים, מתייחסים אליו כטיפש.

ואם מישהו חושב שהואיל ומצאנו בין גדולי האחרונים (כהגר"א וכדו') שחלקו על הראשונים, אפשר להסיק שאף אנחנו יכולים לחלוק על הראשונים, גם הוא כנראה קצת טיפש.

כמדומה שלפחות חלק מגדולי ישראל חולקים ה"גישה המקובלת בישיבות"

[יאיר1]

אני דווקא חושב שאי אפשר לחלוק על הראשונים, וזה לא משנה עם זה ענין של איסור והיתר או ענין של פער הדורות.
תכלס אי אפשר.
אני דווקא כן מעוניין לראות היכן האחרונים חולקים על הראשונים.
נראה במה מדובר.
זה לא יתכן שיבואו כמה ראשונים ויפרשו סוגיא באופן אחד, ועל פי זה יפסקו הלכה, ויבוא מישהו מהאחרונים ויחלוק.
אם ישנו מצב שיש חוסר בהירות בראשונים, זה ענין אחר.

[לוי]

כמדומה שלפחות חלק מגדולי ישראל חולקים ה"גישה המקובלת בישיבות"

מי הם גדולי ישראל שחולקים על הגישה המקובלת בישיבות?

האם ישנו אחד מגדולי ישראל בדורנו או בדורות הסמוכים אלינו שחולק על הראשונים?

אם הכוונה לגדולי ישראל כהגר"א וכדו', הרי זו בדיוק הטענה שדי מגוחך להשוות אותנו אליהם.

[עדיאל ברויאר]

כמדומה שלפחות חלק מגדולי ישראל חולקים ה"גישה המקובלת בישיבות"

מי הם גדולי ישראל שחולקים על הגישה המקובלת בישיבות?

האם ישנו אחד מגדולי ישראל בדורנו או בדורות הסמוכים אלינו שחולק על הראשונים?

אם הכוונה לגדולי ישראל כהגר"א וכדו', הרי זו בדיוק הטענה שדי מגוחך להשוות אותנו אליהם.

אינני בקיא כ"כ בדברי גדולי ישראל בדורות האחרונים, לכן איני יכול להביא לך כאלו.
אמנם לכאורה הרב שמואל אויערבך שליט"א, הרב אשר וייס שליט"א, הרב מאיר מאזוז שליט"א, ולהבדיל בין חיים לחיים גם הרב עובדיה זצ"ל והרב אליהו זצ"ל חולקים[/חלקו] על הגישה שהצגת. לא משום שהם חלקו על ראשונים או הכריעו ביניהם, אלא משום שאני יודע עד כמה הם מעריכים[/העריכו] ומוקירים[/הוקירו] את מו"ר הרב טל שליט"א, ובפרט את סברותיו וחשיבתו העמוקה והישרה. וכיצד אפוא יעריכו כל כך אדם "טיפש" שמכריע בין ראשונים?! [נקטתי כאן רק את גדולי ישראל שידוע לי בוודאות שיודעים שהוא עושה זאת]

[לוי]

אני מתנצל. לא שמתי לב שאתה תלמידו של הרב הנ"ל.

לא היתה לי שום כוונה לכתוב על אדם מסויים, ובפרט שאינני מכירו וכמעט לא ידוע לי עליו מאומה. ובמיוחד אם יש לו כאן תלמידים.

הייתי צריך לשנות מעט את הניסוח, ולא לכתוב שהיחס במובן האישי אל החולק או המכריע בין הראשונים הוא כאל טיפש, אלא שהמעשה נחשב כמעשה שטות.

[יאיר1]

אף אחד כאן לא בא לעסוק בכבודו של הרב טל, רוב הציבור החרדי אינו מכיר כמעט, וקצת שמע עליו.
מדובר בראש ישיבה, שלמען הגילוי הנאות פונה עם ישיבתו מגוש קטיף ומאז השתנה משהו מהותי בהשקפה שלו, מה שלא יהיה מדובר בתלמיד חכם.
דא עקא שהוא עדיין לא אחד מגדולי הדור שנלמד ממנו מה לעשות.
ואם הגרש"ז העריך אותו זה לא אומר שהוא מסכים עם כל מה שהוא עשה.

טוב יותר אם נמצא רבנים שגדלו על בירכי הגרש"ז האם הם חולקים על ראשונים. או הגרש"ז עצמו.

וגם בהקשר של הרב טל אני רוצה לראות דוגמאות, מדובר ביהודי פיקח ביותר, מלבד היותו תלמיד חכם [ואינני נמנה על תלמידיו, לא ראיתי אותו בחיים, קצת קראתי דברים שלו ושמעתי עליו לא מעט], אינני מאמין שהדברים כפי שהם נשמעים כאן.
אז הרב ברויאר, אתה מוזמן לשלוח כאן או בפרטי כמה דוגמאות שנבין על מה מדובר.

החזו"א בשמיטה אולי חלק על ראשונים. וגם אין לי כרגע דוגמא לזה. אבל שם מדובר במקום שלא היה ברור מה דעות הראשונים בזה...

[בברכה המשולשת]

בפשטות, אין כמעט דוגמאות של מחלוקות על ראשונים (קצת מאוד במהרש"ל- ועוד פחות בש"ך)

[עדיאל ברויאר]

"לוי" - לא נפגעתי אישית. אבל הסגנון לא מתאים בכל מקרה, גם אם יש פה תלמיד וגם אם אין פה, זה לא נפק"מ. לטעמי, גם הסגנון המתוקן ממש לא במקום.

"יאיר1" - לכאורה אין קשר לשינוי ההשקפתי שהתחיל בעקבות הגירוש ובין שיטת הפסיקה של מו"ר. הקשר היחיד, שהוא מקרי בהחלט, שקצת לפני הגירוש הוא התחיל לפרסם את דבריו בספרי טל חיים.
אני מודע לזה שהוא לא אחד מגדולי הדור. אבל רציתי להבהיר ל"לוי" שהיחס של גדולי הדור לעניין הזה יותר מורכב ממה שהוא מציג. אף אם הם בעצמם לא הולכים בדרך הזאת. וכבר ציינתי באשכול אחר שמו"ר אמר לי שאלמלא גדולי הדור היו אומרים לו שדרכו לגיטימית, הוא לא היה הולך בה. אמנם הדברים נאמרו יותר בהקשר של המנהג והשו"ע וכו', אבל ברור לי (מתוך שיחות שהוא מסר בעניין הכפיפות לגדולי ישראל) למעלה מכל ספק שזה נכון גם בנושא הזה. (בשעתו הוא גם אמר שחלקם אף עודדו אותו ואמרו לו שהוא צריך ללכת עם האמת שלו, או אף אסור לו להמנע מלומר את האמת שלו. אולם איני בטוח אם אמרו זאת רק על הכרעותיו כנגד הפסיקה המקובלת או גם על הכרעותיו בין ראשונים).
אני רוצה לשוב ולהדגיש - מו"ר אינו חולק על ראשונים, אלא רק מכריע ביניהם. אני יודע שגם זה לא מקובל כיום, אבל זו נקודה חשובה. על פניו, אין צורך שאני אביא את הדברים, כיוון שהם נמצאים כבר בספרי טל חיים. אציין כדוגמה שני מקרים: דעת מו"ר שיש איסור דאורייתא לטלטל ברה"ר שאין שישים ריבוא, והוא אפילו לא מצרף את הדעה השנייה כספק (ט"ח שבת ח"א). דעת מו"ר שמותר להגיד לגוי בשבת לעשות מלאכה דאורייתא לצורך מצווה, והוא פסק כך מתוך שהכריע (ולא כספק) כנגד שיטת הרי"ף ודעימיה (ט"ח שבת ח"ג).
מן הראוי להדגיש שבדרך כלל הוא לא מגיע למקום הזה, כי באמת קשה להכריע בין הראשונים. והמקרים הללו הם החלק המועט שבין פסיקותיו.

על אף שאינו עיקר לנידוננו, לא אמנע מלציין לאחת מהסקירות של הרב יואל קטן על ספרי טל חיים (שהכיר את מו"ר מימי ישיבת שעלבים) - viewtopic.php?f=7&t=10290&p=129905&hilit=%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA+%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C+%D7%98%D7%9C#p129905

[עדיאל ברויאר]

בפשטות, אין כמעט דוגמאות של מחלוקות על ראשונים (קצת מאוד במהרש"ל- ועוד פחות בש"ך)

אני מסכים שהדוגמאות נדירות. אבל: א. הן יותר ממה שחושבים. ב. יש יותר גדולי ישראל שעשו כך מאלו שציינת.
אנסה בע"ה להשיג רשימה מאחד מידידיי, שידיו רב לו בפוסקים.

[יאיר1]

"לוי" - לא נפגעתי אישית. אבל הסגנון לא מתאים בכל מקרה, גם אם יש פה תלמיד וגם אם אין פה, זה לא נפק"מ. לטעמי, גם הסגנון המתוקן ממש לא במקום.

"יאיר1" - לכאורה אין קשר לשינוי ההשקפתי שהתחיל בעקבות הגירוש ובין שיטת הפסיקה של מו"ר. הקשר היחיד, שהוא מקרי בהחלט, שקצת לפני הגירוש הוא התחיל לפרסם את דבריו בספרי טל חיים.
אני מודע לזה שהוא לא אחד מגדולי הדור. אבל רציתי להבהיר ל"לוי" שהיחס של גדולי הדור לעניין הזה יותר מורכב ממה שהוא מציג. אף אם הם בעצמם לא הולכים בדרך הזאת. וכבר ציינתי באשכול אחר שמו"ר אמר לי שאלמלא גדולי הדור היו אומרים לו שדרכו לגיטימית, הוא לא היה הולך בה. אמנם הדברים נאמרו יותר בהקשר של המנהג והשו"ע וכו', אבל ברור לי (מתוך שיחות שהוא מסר בעניין הכפיפות לגדולי ישראל) למעלה מכל ספק שזה נכון גם בנושא הזה. (בשעתו הוא גם אמר שחלקם אף עודדו אותו ואמרו לו שהוא צריך ללכת עם האמת שלו, או אף אסור לו להמנע מלומר את האמת שלו. אולם איני בטוח אם אמרו זאת רק על הכרעותיו כנגד הפסיקה המקובלת או גם על הכרעותיו בין ראשונים).
אני רוצה לשוב ולהדגיש - מו"ר אינו חולק על ראשונים, אלא רק מכריע ביניהם. אני יודע שגם זה לא מקובל כיום, אבל זו נקודה חשובה. על פניו, אין צורך שאני אביא את הדברים, כיוון שהם נמצאים כבר בספרי טל חיים. אציין כדוגמה שני מקרים: דעת מו"ר שיש איסור דאורייתא לטלטל ברה"ר שאין שישים ריבוא, והוא אפילו לא מצרף את הדעה השנייה כספק (ט"ח שבת ח"א). דעת מו"ר שמותר להגיד לגוי בשבת לעשות מלאכה דאורייתא לצורך מצווה, והוא פסק כך מתוך שהכריע (ולא כספק) כנגד שיטת הרי"ף ודעימיה (ט"ח שבת ח"ג).
מן הראוי להדגיש שבדרך כלל הוא לא מגיע למקום הזה, כי באמת קשה להכריע בין הראשונים. והמקרים הללו הם החלק המועט שבין פסיקותיו.

על אף שאינו עיקר לנידוננו, לא אמנע מלציין לאחת מהסקירות של הרב יואל קטן על ספרי טל חיים (שהכיר את מו"ר מימי ישיבת שעלבים) - viewtopic.php?f=7&t=10290&p=129905&hilit=%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA+%D7%A1%D7%A4%D7%A8+%D7%A9%D7%9E%D7%95%D7%90%D7%9C+%D7%98%D7%9C#p129905

א. שינוי או עדכון או הבהרת השקפותיו, אינה נוגעת לענין כפי שאתה אמרת, אני רק כתבתי את זה כדי לעזור למי שאינו מכירו לזהות אותו, כי בזמנו התפרסם שיש כזה ראש ישיבה... פשוט אצל החרדים הוא לא מוכר, ורק אז התפרסם מעט. כמו שרבים לא מכירים את רוב ראשי הישיבות, זה לא רק ענין של צבע.... בשונה מאחד ממאות ראשי הישיבות שאינם מוכרים, הוא קצת התפרסם בהתנתקות.... הבהרתי את זה למען הסר ספק.
ב.אני מסכים שהשיח צריך להיות מכובד גם אם אין לו כאן תלמידים. אך אני לא חשוב שמאן דהוא בא לפגוע. בעיני אדם אחד מי שחולק על ראשונים הוא לא חכם, זה לא ישתנה אם הוא יתקן את הסגנון, ואני גם יכול להבין את זה. כי לחלוק על ראשונים זו לא חכמה אלא.... ואם באמת יש אדם חכם שעושה כן, צריך להבין דבריו. התואר לא חכם אינו נאמר על האדם אלא על המשעה, ואם נעשה מאדם חכם צריך להבין ולבדוק. ואפשר גם לא לקבל. כך שכנראה זו היתה כוונת לוי ולא צריך להוציא את הדברים מפרופורציה....
ג. לגופו של ענין. אם הבנתי אותך הוא לא חולק על הראשונים, וזה כבר מוריד את עיקר החידוש/הבעיה. וטוב שהבהרת!
ד. להכירע בין ראשונים זה כן דבר מקובל לעיתים. אם יהיה מדובר בלהקל באיסור דאורייתא זה ענין אחר... הדוגמאות שאתה מונה הם שהחמיר באיסור דאורייתא. וזה כמובן קצת יותר פשוט. על אף שגם זה לא ממה פשוט.
ה. מה שאמרו לו ועודדו אותו כדבריך, במידה והבנת אותו נכון. יש לברר האם הכוונה שינהג כן לעצמו, או אפילו גם לחוג תלמידיו המצומצם, או אף מעבר לכך. וכאן יש נקודה עקרונית. אם תלמיד חכם יצא לו מהסוגיא ענין כאחד מהראשוני לחומרא זה מובן שינקוט כך לעצמו כעיקר הדין. וצריך לברר בדיוק מה אמרו לו ומי אמר כך.

האשכול נהפך לאשכול בענין הרב טל. ולמרות כבודו וחשיבותו, אני מעדיף להמתין למידע שאתה הבטחת להביא, דוגמאות למחלוקות אחרונים על ראשונים.
כמובן שאני לא אתרג ממהרש"ל שחולק על מרדכי, אני מחפש רע"א שחולק על רמב"ן. או רשז"א שחולק על הר"ן.
נמתין בסבלנות.

[יאיר1]

עוד רגע אדבר בו.
הבהרה קטנה, והרב ברויאר יתקן אותי אם אני טועה.
מפני כבודו של הרב טל 'העלו אותו כאן לשולחן הניתוחים'.
גם אני וגם ברויאר שגינו שכתבנו שהרב טל שינה את השקפותיו.
הרב טל לא שינה את השקפותיו, השקפותיו נותרו כפי שהיו [על פי מעט ההיכרות שיש לי עם דעתו], השינוי היה במדינה, המדינה היתה ציונית ועתה היא אנטי ציונית, וממילא הוא מתייחס אליה כפי שכל רב הצועד במשנתו של הראי"ה יתייחס לישות מדינית אנטי ציונית. וכמובן שיש עוד האריך בזה ואכמ"ל.

[אלי כהן]

הדוגמאות שאתה מונה הם שהחמיר באיסור דאורייתא. וזה כמובן קצת יותר פשוט. על אף שגם זה לא ממש פשוט...אם תלמיד חכם יצא לו מהסוגיא ענין כאחד מהראשוני לחומרא זה מובן שינקוט כך לעצמו כעיקר הדין. וצריך לברר בדיוק מה אמרו לו ומי אמר כך.

אם תבדוק טוב תראה שעדיאל נתן שתי דוגמאות: האחת לחומרא והאחרת לקולא.

[יאיר1]

צודק טעיתי.
אני כרגע לא בסוגיא, אבל נדמה לי שעיקר ההיתר מבוסס על דברי הרמ"א רעו ב.
אלא שרבים מפקפקים בהיתר זה.
שוב זה רק מראה שיש זהירות מירבית. הוא בעצם פוסק כהרמ"א ועל פי מה שכנראה המנהג.

[אלי כהן]

נדמה לי שהגישה המקובלת בישיבות היא ש...אם מישהו חושב - שהואיל ומצאנו בין גדולי האחרונים (כהגר"א וכדו') שחלקו על הראשונים - אפשר להסיק שאף אנחנו יכולים לחלוק על הראשונים, אזי הוא טיפש בכפליים...אם הכוונה לגדולי ישראל כהגר"א וכדו', הרי זו בדיוק הטענה שדי מגוחך להשוות אותנו אליהם.

מתוך אלה שיקראו את דבריך (בשם "הגישה המקובלת בישיבות"), אולי עלול להיות מי שיתהה למי הכוונה ב"אנחנו" וב"אותנו". אני לא אתהה, אלא אדון לכף זכות את בעלי "הגישה המקובלת בישיבות" (שאת דעתם הבאת) ואניח אפוא - שהם מתכוונים לעצמם - ואם כן כוונתם היא שזו תהיה טיפשות מצידם להשוות את עצמם לגר"א. ובכן מזה אני מסיק שלדעתם הגר"א היה יותר גאון מהם, ואם כך אז תגובתי היא - שהואיל ואינני מכיר אישית את בעלי "הגישה המקובלת בישיבות" שאליהם התכוונת - אז לגביהם הדבר היחיד שעליו נותר לי לסמוך הוא הודאת בעל דין שלהם על עצמם, ומהודאה זו אני מסיק שהם - לא רק צנועים - אלא גם חכמים (אף אם לדעתם הם אינם חכמים כהגר"א), ויישר כחם.

מאידך, אם יבואו בני אדם (אינני מתכוין לבעלי "הגישה המקובלת בישיבות" כפי שמוכח מהפיסקה הקודמת) ויעלו את הטענה - שהגר"א הוא אחרון הגאונים - ושאחריו לעולם ועד לא יוכל להיוולד אדם שיהיה גאון יותר מהגר"א, אז הייתי אומר שטענתם מגוחכת ומטופשת. ועתה איעצך: אם תפגוש בני אדם הסבורים - שהגר"א הוא אחרון הגאונים - ושאחריו לעולם ועד לא יוכל להיוולד אדם שיהיה גאון יותר מהגר"א, אל תטיח בפניהם - את מה שהטחתי אני - שטענתם מגוחכת או מטופשת, כי זה עלול להעליב אותם. כמובן אני עצמי (במשפט הראשון של פיסקה זו) הייתי פטור מאזהרה זו, כי אני טרם נתקלתי בבני אדם שהעלו את הטענה המגוחכת והמטופשת הנ"ל, וממילא מה שאני חושב עליה נשאר עדין רק בתיאוריה - עד שאתקל בהם בפועל ואז התיאוריה תהפוך למציאות בפועל. על כל פנים, אם אתקל בהם - אז כמובן לא אגיד להם את מה שאני חושב על דעתם - כדי שלא ייעלבו.

וכעת אוסיף משהו בנוגע לחוכמתם ולצניעותם של בעלי "הגישה המקובלת בישיבות", כפי שהוכחתי בפיסקה הראשונה: ובכן חוכמה וצניעות הולכים בדרך כלל ביחד: ככל שאדם חכם יותר, כך הוא צנוע יותר, וכן להפך; ככה זה בדרך כלל (גם אם לא בהכרח תמיד). לכן לא התפלאתי כלל כאשר, מתוך דברי בעלי ה"גישה המקובלת בישיבות" - נוכחתי שהם לא רק חכמים אלא גם צנועים. אבל אני לעיתים כן מתפלא כשאני נתקל בחריגים ששוברים את הכלל הנ"ל, כלומר בכאלה שהינם אמנם חכמים מאד (עד כדי יכולתם למשל לתרץ על המקום ובאופן גאוני כל קושיה על כל תוס' קשה) אבל הינם גם מאד יהירים (עד כדי למשל חוסר יכולתם לקבל את זה שיש מי שחולק עליהם וכדומה). בפורום הזה, טרם נתקלתי בכאלו, אבל בדיונים שאני עורך בעל פה, אני לעיתים (נדירות) כן נתקל בכאלה, וזה מפתיע אותי בכל פעם מחדש - איך הכלל הנ"ל נשבר מידי פעם בפעם (גם אם הפעמים נדירות).

[יאיר1]

נדמה לי שהגישה המקובלת בישיבות היא ש...אם מישהו חושב - שהואיל ומצאנו בין גדולי האחרונים (כהגר"א וכדו') שחלקו על הראשונים - אפשר להסיק שאף אנחנו יכולים לחלוק על הראשונים, אזי הוא טיפש בכפליים...אם הכוונה לגדולי ישראל כהגר"א וכדו', הרי זו בדיוק הטענה שדי מגוחך להשוות אותנו אליהם.

מתוך אלה שיקראו את דבריך (בשם "הגישה המקובלת בישיבות"), אולי עלול להיות מי שיתהה למי הכוונה ב"אנחנו" וב"אותנו". אני לא אתהה, אלא אדון לכף זכות את בעלי "הגישה המקובלת בישיבות" (שאת דעתם הבאת) ואניח אפוא - שהם מתכוונים לעצמם - ואם כן כוונתם היא שזו תהיה טיפשות מצידם להשוות את עצמם לגר"א. ובכן מזה אני מסיק שלדעתם הגר"א היה יותר גאון מהם, ואם כך אז תגובתי היא - שהואיל ואינני מכיר אישית את בעלי "הגישה המקובלת בישיבות" שאליהם התכוונת - אז לגביהם הדבר היחיד שעליו נותר לי לסמוך הוא הודאת בעל דין שלהם על עצמם, ומהודאה זו אני מסיק שהם - לא רק צנועים - אלא גם חכמים (אף אם לדעתם הם אינם חכמים כהגר"א), ויישר כחם.

מאידך, אם יבואו בני אדם (אינני מתכוין לבעלי "הגישה המקובלת בישיבות" כפי שמוכח מהפיסקה הקודמת) ויעלו את הטענה - שהגר"א הוא אחרון הגאונים - ושאחריו לעולם ועד לא יוכל להיוולד אדם שיהיה גאון יותר מהגר"א, אז הייתי אומר שטענתם מגוחכת ומטופשת. ועתה איעצך: אם תפגוש בני אדם הסבורים - שהגר"א הוא אחרון הגאונים - ושאחריו לעולם ועד לא יוכל להיוולד אדם שיהיה גאון יותר מהגר"א, אל תטיח בפניהם - את מה שהטחתי אני - שטענתם מגוחכת או מטופשת, כי זה עלול להעליב אותם. כמובן אני עצמי (במשפט הראשון של פיסקה זו) הייתי פטור מאזהרה זו, כי אני טרם נתקלתי בבני אדם שהעלו את הטענה המגוחכת והמטופשת הנ"ל, וממילא מה שאני חושב עליה נשאר עדין רק בתיאוריה - עד שאתקל בהם בפועל ואז התיאוריה תהפוך למציאות בפועל. על כל פנים, אם אתקל בהם - אז כמובן לא אגיד להם את מה שאני חושב על דעתם - כדי שלא ייעלבו.

וכעת אוסיף משהו בנוגע לחוכמתם ולצניעותם של בעלי "הגישה המקובלת בישיבות", כפי שהוכחתי בפיסקה הראשונה: ובכן חוכמה וצניעות הולכים בדרך כלל ביחד: ככל שאדם חכם יותר, כך הוא צנוע יותר, וכן להפך; ככה זה בדרך כלל (גם אם לא בהכרח תמיד). לכן לא התפלאתי כלל כאשר, מתוך דברי בעלי ה"גישה המקובלת בישיבות" - נוכחתי שהם לא רק חכמים אלא גם צנועים. אבל אני לעיתים כן מתפלא כשאני נתקל בחריגים ששוברים את הכלל הנ"ל, כלומר בכאלה שהינם אמנם חכמים מאד (עד כדי יכולתם למשל לתרץ על המקום ובאופן גאוני כל קושיה על כל תוס' קשה) אבל הינם גם מאד יהירים (עד כדי למשל חוסר יכולתם לקבל את זה שיש מי שחולק עליהם וכדומה). בפורום הזה, טרם נתקלתי בכאלו, אבל בדיונים שאני עורך בעל פה, אני לעיתים (נדירות) כן נתקל בכאלה, וזה מפתיע אותי בכל פעם מחדש - איך הכלל הנ"ל נשבר מידי פעם בפעם (גם אם הפעמים נדירות).

יצאת שנון..

[לוי]

לצערי, טעיתי בניסוח שנקטתי "הגישה המקובלת בישיבות".

יכול להשתמע מכך שמדובר בגישה המקובלת בין בחורי ישיבת חברון או אברכי כולל פוניבז'. הרי איש לא העלה בדעתו שבחורי ישיבות או אברכי כוללים יחלקו על רבותינו הראשונים. כל המקום לדיון הוא האם גדולי הדורות האחרונים יכולים לעשות כך.

ובכן, הניסוח הנכון הוא: הגישה המקובלת בעולמה של תורה בכל הדורות האחרונים, אצל כל גדולי ישראל, מכל החוגים והעדות והגוונים, הבית הלוי והאבני נזר, המשנה ברורה וכף החיים, האחיעזר והשפת אמת וכו' וכו', שאין בדורות אלו מי שראוי ויכול לחלוק על רבותינו הראשונים ז"ל, וגם לא להכריע מסברא בין הראשונים. ואם יקום תלמיד חכם בן זמננו ויסבור שהוא ראוי לכך, מתייחסים אליו בפליאה (ננסח זאת כך בעדינות...).

מצאנו לגדולי הפוסקים, כמו המשנה ברורה, שהכריעו לדינא בין שיטות הראשונים, מתוך הצורך לפסוק הלכה למעשה. אך ההכרעה אינה מסברא בעלמא, כאומר נראים לי דברי פלוני, אלא הכרעה למעשה מכח מנין ומשקל הסוברים כצד זה או אחר, או דרכי הכרעה דומים.

ולהר"ר עדיאל שליט"א, כאשר כתבתי שמקובל לראות בכך מעשה שטות, לא ידעתי שכך שיטתו של רבך שליט"א, ולא היתה לי חלילה כוונה למישהו באופן אישי. כמדומה שרק התגובה שלך העמידה את דברי מול דמותו של רבך. לכן התנצלתי על הניסוח.

אבל עד שאנו חוששים לכבודו של תלמיד חכם בן זמננו, האם אין לנו לחשוש לכבוד רבותינו הראשונים כמלאכים, אשר באמת ובתמים נחשבים בעינינו כמלאכי מרום, ועצם המחשבה שאנשים כערכנו ראויים לחלוק עליהם היא כפגיעה בכבוד תורתם הנשגב ומרומם הרבה מעבר להשגתנו.

אתה מוכיח מכך שרבנים חשובים בדורנו מעריכים ומוקירים את רבך שליט"א. אינני בקי בפרטים, ואינני יודע מה הם כתבו אליו ועליו, ומה הסיבות שהביאום לזה, אך למעלה מכל ספק שאין אחד מאותם רבנים חשובים שסבור שאפשר וראוי לחלוק או להכריע בין הראשונים, כפי שאכן הם אינם נוהגים בעצמם, לא קיבלו דרך זו מרבותיהם, וגם לא הנחילו דרך זו לתלמידיהם.

[יאיר]

והלואי ונזכה כולנו להתבטא בכבוד כר' לוי.

[עדיאל ברויאר]

"יאיר1" - באמת מו"ר אינו הנושא כאן, ואשיב בקצרה.
א. בתחילה אחרי הגירוש אתה צודק שהשינוי בהשקפה נבע מהשינוי במדינה. אמנם בשנים שאחרי הגירוש הוא גם שינה מעיקרא את ההשקפה.
ב. הוא פוסק שם לקולא לגמרי, וזה דלא כרמ"א. והסיבה שהוא פוסק היא לא בגלל הרמ"א. תראה את דבריו שם, הוא פוסק כך אך ורק בגלל הסוגייה שמוכח ממנה כאותם ראשונים.

"לוי" - אתה יכול לשאול את אותם גדולים מה הם חושבים עליו. אתה יכול גם לראות את זה בהסכמות לספריו, אבל אין כמו לשמוע מפיהם (של החיים...). ההיכרות של כל הנ"ל עם מו"ר היא אישית ובמשך שנים.
מו"ר אמר לנו שאחד מהדברים שהוא למד ממורו ורבו הרב גוסטמן זצ"ל, היה האפשרות להכיל ביחד כבוד והערצה למישהו, והרגשה כלפיו כקטן, ובכ"ז לחלוק עליו. [איני בא לומר שהרב גוסטמן הכריע בין ראשונים. איני מכיר את כתביו כמעט. מו"ר דיבר על העיקרון]. אני יכול להבטיחך שמו"ר מקפיד מאוד על כבודם של הדורות הקודמים. והדברים אינם סותרים. וכבר ידוע המשל שהביא הרי"ד של ננסים על גבי ענקים כשנשאל כיצד הוא מעיז לחלוק על הרי"ף. והשיב שהננסים רואים רחוק יותר לא בגלל גדלותם, אלא בגלל שהם ניצבים על גבי הענקים... [הנושא הזה כשלעצמו, האם לחלוק הוא פגיעה בכבוד קדמונים, היו בו גישות שונות לאורך הדורות]
והעיקר - רצוני לומר שהדברים מורכבים. ואותם גדולים כן נותנים לגיטימיות לדבר כזה באופן מיוחד. על אף שהם עצמם לא עושים כך אפילו לא לעיתים נדירות.

[ובאשר לפגיעה, פשוט לי שלא התכוונת. אלא שלא התגובה שלי גרמה לכך, אלא דבריך. אני רק הראיתי לך מה המשמעות של דבריך, אף שלא התכוונת אליהם]

[אלי כהן]

הגישה המקובלת בעולמה של תורה בכל הדורות האחרונים, אצל כל גדולי ישראל, מכל החוגים והעדות והגוונים, הבית הלוי והאבני נזר, המשנה ברורה וכף החיים, האחיעזר והשפת אמת וכו' וכו', שאין בדורות אלו מי שראוי ויכול לחלוק על רבותינו הראשונים ז"ל, וגם לא להכריע מסברא בין הראשונים. ואם יקום תלמיד חכם בן זמננו ויסבור שהוא ראוי לכך, מתייחסים אליו בפליאה (ננסח זאת כך בעדינות...).

כמובן אילו היה קם ת"ח - בין בדורם של ראשונים ובין בדורנו - והיה מעיד על עצמו שהוא יותר גאון מפלוני (כגון מרש"י או מהגר"א או להבדיל אא"ה מירקן פלוני שבשוק), אז כולם היו מתייחסים לאותו ת"ח כאל גאוותן, מה שהיה משפיע מיידית גם על עצם התיחסותם לפסיקותיו, שהרי כידוע אחד מקנייני תורה הוא מידת הענווה.

אבל אם לא יעיד על עצמו שהוא יותר גאון מפלוני (כגון מהגר"א שחלק על ראשונים), אלא רק ישאל בתום לב:
"מאי שנא הגר"א - אשר היה יכול לחלוק על הראשונים, מתלמידי חכמים שעוד יבואו אחריו - לאו דווקא כולם אלא נניח חלקם? הרי סוף סוף מאז חורבן ביהמ"ק אין לנו נביאים לדעת מי יוולד בעוד כך וכך שנים, ואפילו אין לנו נביאים לדעת מי כבר נולד בדורנו באיזשהו מקום נסתר על פני כדור הארץ"...
אז על הקושייה הזו של אותו ת"ח - נצטרך לתת תשובה מניחה את הדעת, כי זו קושיה חזקה מאד - כפי שכבר רמזתי בתגובתי הקודמת ד"ה מאידך. אמנם אינני טוען שעל קושייתו לא תהיה תשובה שתניח את דעתו, אני רק טוען שנצטרך איכשהו להשיב לו תשובה שתניח את דעתו. ואין להשיב לו שזה בגלל "ירידת הדורות", שהרי עצם מחלוקתו של הגר"א על בני הדורות שקדמו לו - מפריכה את עצם הטענה של "ירידת הדורות".

[בברכה המשולשת]

אחזור שוב- אני הקטן לא מכיר כמעט דוגמאות של אחרונים שחולקים לגמרי על ראשונים מכוח עצמם (ולא מדברי ראשונים אחרים), מלבד המרש"ל במספר מצומצם מאוד של מקרים, הש"ך במספר קטן עוד יותר (חד ספרתי) והגר"א אולי במקרה אחד או שניים

[ישא ברכה]

המהרש"ל חולק קצת יותר ממש"כ. וכן הש"ך והגר"א. כמובן שלא בהינף יד אלא אחר העיון הראוי.
מי שחולק עוד זה הפנ"י לעיתים, היעב"ץ, החו"י, הפר"ח, ובדורות האחרונים הצפנ"ח (והאג"מ לעיתים נדירות).

[יאיר1]

א. בנושא של לחלוק על ראשונים. מציינים כאן לכל מיני מקרים, אפשר אולי להעלות אותם. ישא ברכה הזכיר את האג"מ, אני מכיר רבים מפסקיו ולא זוכר שהוא חלק על ראשונים.
אז דוגמאות בבקשה.
ב. להכריע בן ראשונים. כאשר ישנה מחלוקת ראשונים באיסור דרבנן, במקרים רבים ניתן ללכת אחר המיקל בלי להכריע, אמנם טוב להחמיר, שלא להיכנס למחלוקת. ממילא תלמיד חכם שלומד את הסוגיא ונראה לו באופן ברור כצד אחד, יתכן מאד שאין לומר לו שטוב להחמיר, וממילא הוא פוסק להקל.

המצב היום שאף אחד לא מוכן לחלוק על הדור הקודם....

[פרנצויז]

אני לא מכיר את הרב טל, ולא מדבר עליו בכלל.
אבל אני מנסה לדמיין איך ייראה ספר קיצור הלכות של הדור הבא.
יהיה כתוב שם בערך כך:
"בענין שיעור רשות הרבים דאורייתא, נחלקו בזה אבות העולם, הרמב"ן (לדוגמא בעלמא) סובר כצד א' והביא ראיה מגמרא דף פלוני, והרשב"א (לדוגמא בעלמא) חלק עליו וסובר כצד ב' ודחה שהפשט בגמרא דף הנ"ל שונה לגמרי ואין משם ראיה.
ויש פוסקים שחששו לשתי השיטות, ובמשך כל הדורות ההלכה היתה עמומה.
עד שבא הגאון רבי זונדל מיטוואך שליט"א, משיב בישיבת הסדר בגוש פלוני, מחבר ספר "מוריד הגשם", והכריע מלשון הגמרא ממש (ולא מסברא) שהפשט בגמרא נראה כהרמב"ן ולא כהרשב"א. ובא לציון גואל".
איני יודע איך נראה לכם, אבל לי זה נראה מוזר ...

[רבי יעקב]

"יאיר1" - באמת מו"ר אינו הנושא כאן, ואשיב בקצרה.
א. בתחילה אחרי הגירוש אתה צודק שהשינוי בהשקפה נבע מהשינוי במדינה. אמנם בשנים שאחרי הגירוש הוא גם שינה מעיקרא את ההשקפה.
ב. הוא פוסק שם לקולא לגמרי, וזה דלא כרמ"א. והסיבה שהוא פוסק היא לא בגלל הרמ"א. תראה את דבריו שם, הוא פוסק כך אך ורק בגלל הסוגייה שמוכח ממנה כאותם ראשונים.

"לוי" - אתה יכול לשאול את אותם גדולים מה הם חושבים עליו. אתה יכול גם לראות את זה בהסכמות לספריו, אבל אין כמו לשמוע מפיהם (של החיים...). ההיכרות של כל הנ"ל עם מו"ר היא אישית ובמשך שנים.
מו"ר אמר לנו שאחד מהדברים שהוא למד ממורו ורבו הרב גוסטמן זצ"ל, היה האפשרות להכיל ביחד כבוד והערצה למישהו, והרגשה כלפיו כקטן, ובכ"ז לחלוק עליו. [איני בא לומר שהרב גוסטמן הכריע בין ראשונים. איני מכיר את כתביו כמעט. מו"ר דיבר על העיקרון]. אני יכול להבטיחך שמו"ר מקפיד מאוד על כבודם של הדורות הקודמים. והדברים אינם סותרים. וכבר ידוע המשל שהביא הרי"ד של ננסים על גבי ענקים כשנשאל כיצד הוא מעיז לחלוק על הרי"ף. והשיב שהננסים רואים רחוק יותר לא בגלל גדלותם, אלא בגלל שהם ניצבים על גבי הענקים... [הנושא הזה כשלעצמו, האם לחלוק הוא פגיעה בכבוד קדמונים, היו בו גישות שונות לאורך הדורות]
והעיקר - רצוני לומר שהדברים מורכבים. ואותם גדולים כן נותנים לגיטימיות לדבר כזה באופן מיוחד. על אף שהם עצמם לא עושים כך אפילו לא לעיתים נדירות.

[ובאשר לפגיעה, פשוט לי שלא התכוונת. אלא שלא התגובה שלי גרמה לכך, אלא דבריך. אני רק הראיתי לך מה המשמעות של דבריך, אף שלא התכוונת אליהם]

אני תומה מאוד על כך, ברור הדבר כשמש שהרבנים הנמנים על הדת"ל לכל גווניו, יסודו היא באומץ לבם לעשות דברים חדשים, ברור שיש שם כבוד לקולא חריפה [כמובן מבוססת בראיות לדעתם], ברור הוא שהרבנים וגדו"י מהציבור החרדי בפרט עם הדורות האחרונים נרתעו בביטול ומתוך ההכרה אמיתית ביכולת לחלוק ואף גם לרוב להכריע בין הראשונים, מבלי להתחייס להרב טל, וגאונותו [גאונות זה תואר חשוב מאוד כיום אצל רבים לחלוק על ראשונים מכח גאונותם], ברם אני לא מצליח אף פעם להבין, האיך מיוסד השיטה שהמציאו בני הדת"ל, שבו מביאים ראיות מרבנים החרדים וגדו"י החרדים, שאמרו פה ושם איזו מילה או שנים או אפילו הפליגו ממש אודות מעלה של הרב ההוא והרב ההוא, או שכתבו שבחים מפליגים עליהם, הרי שהם מסיקים מכך שזוהי הסכמה לשיטה, זוהי הסכמה לדרך, זוהי הסכמה לפסיקה וכו' וכו', זהו דבר עתיק אצל תלמידי הרב קוק והוא נמשך גם אח"כ, איני מבין, אם הוא מספיק גדול אז אין הוא צריך להגרש"ז, אבל אם הוא לא כ"כ גדול וצריך לתמיכת הגרש"ז,, אם כן אתמהמה מדוע הגרש"ז לא שלח עליו שאלות בהלכה, ולא העמידו על מדין וכו', ומדוע הוא עצמו לא קיבל ממנו את שיטתו.

כמובן אין הכוונה להטיל דופי ח"ו במעלתו וצדיקותו וכו' של הרב טל שאיני מכירו, אולם כן אני מטיל דופי בניסיון לומר שגדו"י מתוך הציבור החרדי קיבלו ותמכו בשיטתו...

[נהר שלום]

עיין עין יצחק עמוד תעז - תק ואכמ"ל

[וונדרבר]

ואם הגרש"ז העריך אותו זה לא אומר שהוא מסכים עם כל מה שהוא עשה.
טוב יותר אם נמצא רבנים שגדלו על בירכי הגרש"ז האם הם חולקים על ראשונים. או הגרש"ז עצמו.

איני מבין, אם הוא מספיק גדול אז אין הוא צריך להגרש"ז, אבל אם הוא לא כ"כ גדול וצריך לתמיכת הגרש"ז,, אם כן אתמהמה מדוע הגרש"ז לא שלח עליו שאלות בהלכה, ולא העמידו על מדין וכו', ומדוע הוא עצמו לא קיבל ממנו את שיטתו.

יש כאן אי הבנה. לא מדובר על הגרש"ז אויערבך זצ"ל, אלא על בנו הגר"ש שליט"א.

אמנם לכאורה הרב שמואל אויערבך שליט"א, ... שאני יודע עד כמה הם מעריכים[/העריכו] ומוקירים[/הוקירו] את מו"ר הרב טל שליט"א,

[עדיאל ברויאר]

הקדמה - הרב טל אינו משתייך כלל וכלל לישיבת הגוש ובנותיה. הוא גדל בישיבת הכותל (בתקופה ההיא למד ב"חברותא" עם הרב גוסטמן זצ"ל. וכן עם הרב נבנצאל שליט"א), לאחר מכן למד בישיבת מרכז, ואחריה בישיבת שערי חסד של הרב שמואל אויערבאך שליט"א. בהמשך עבר ללמוד וגם קצת ללמד בישיבת שעלבים, ומשם עבר לגוש קטיף ועמד בראש כולל שממנו צמחה ישיבת תורת החיים, שכיום הוא עומד בראשה.
כל מי שמכיר את השקפתו יודע שכבר בעבר היו בה הרבה סממנים חרדיים, וכיום באמת ניתן להגדירו כחרדי בהרבה מובנים.

"פרנצויז" - הצורה שבה הצגת את הדברים, ממש לא משקפת אותם כפי שהם. נגיד שכל גדולי ישראל בדורנו היו כמו מו"ר הרב טל, אז היה צריך לסכם כך: הרמב"ן נקט... בגלל ש... והרשב"א נקט... בגלל ש..., הרב אלמוני הכריע כשיטת הרשב"א משום ש... והרב פלמוני הכריע כשיטת הרמב"ן משום ש... והרב זוכמיר לא הכריע משום דס"ל שלשיטה זו קשה... ולשיטה השנייה קשה...
כלומר, מו"ר לא חושב שהנה, הוא מצא את התשובה הבלעדית, ומעתה והלאה בא לציון גואל. אלא הוא סובר שכך נראה לו אמת, אז מה הוא יכול לעשות? הרי הוא חייב לעשות כמו מה שנראה לו אמת, שהרי זוהי ההלכה לדעתו. הויכוח עם הפוסקים האחרים בדור הוא בשאלה עד כמה יש לי יכולת להאמין באמת שעולה אצלי מתוך בירור הסוגייה בהעמקה בעיון ובעמל.

"רבי יעקב" - כפי ששמת לב, ההכללה שלך (שממש לא מדויקת גם כשלעצמה), פשוט מפספסת את מו"ר הרב טל. מלבד זה שכיום הוא משתייך מבחינה השקפתית לציבור החרדי, הרי שהנקודה פה היא ממש לא חיפוש קולא. ודווקא יש לו לא מעט חומרות מלבד איסור טלטול ברה"ר בימינו. הנקודה היא בירור הדבר מצד עצמו, מתוך חתירה לאמיתה של תורה.
ולעצם טענתך - גדולי ישראל, ברוחב דעתם, מסוגלים להכיל גם גישות שאינן הגישות שלהם. כל עוד הם רואים שהגישה באה מיראת שמים טהורה וגם אין חשש שהיא תגרום לנזק. על כן, למרות ש"קצת"... קשה לומר שהרב שמואל אויערבאך שליט"א מחובר להלך הרוח של הציבור הדתי לאומי... מתוך היכרותו האישית עם הרב טל, הוא מעריך אותו מאוד. מו"ר הרב טל סיפר שאחרי שיצא טל חיים שבת ח"א, הוא דיבר עם הרב שמואל אויערבאך, והוא בירכו שיוציא עוד ספרים וכו' וכו'. ומו"ר אמר לו בערך כדבר הזה - הרב יודע שכאן חלקתי על הגר"א? הרב יודע ששם חלקתי על השו"ע? והרב אויערבאך אמר לו, כן כן, זוהי דרכך, וכיוון שכך, תמשיך ללכת בה. גם הרב אליהו זצ"ל (שכידוע היה מאוד מאוד שמרן בפסיקותיו) אמר לו שאם כך נראה לו שהיא האמת, אז אסור לו להורות אחרת.
כמדומה ששתי עדויות אלו מפריכות את טענותיך.
וברצוני לשוב ולהדגיש - שמו"ר אמר לי בפירוש שאילו גדולי הדור היו אומרים לו ששיטת הפסיקה שלו אינה לגיטימית, הוא לא היה הולך בה, על אף שהיא נראית לו אמיתית וישרה, כי אנחנו צריכים להיות כפופים לגדולי הדור!

[יאיר1]

עיין עין יצחק עמוד תעז - תק ואכמ"ל

אולי תעשה לנו את השירות באופן מושלם ותתן לנו את מה שכתוב שם למי שקשה להגיע לשם...

[נהר שלום]

עיין עין יצחק עמוד תעז - תק ואכמ"ל

אולי תעשה לנו את השירות באופן מושלם ותתן לנו את מה שכתוב שם למי שקשה להגיע לשם...

אין לי גישה לאוצר החכמה עכשיו וכתוב שם באריכות גדול מתי שיהיה לי גישה לאוצר אני יעלה לכאן בעז"ה

[רבי יעקב]

הקדמה - הרב טל אינו משתייך כלל וכלל לישיבת הגוש ובנותיה. הוא גדל בישיבת הכותל (בתקופה ההיא למד ב"חברותא" עם הרב גוסטמן זצ"ל. וכן עם הרב נבנצאל שליט"א), לאחר מכן למד בישיבת מרכז, ואחריה בישיבת שערי חסד של הרב שמואל אויערבאך שליט"א. בהמשך עבר ללמוד וגם קצת ללמד בישיבת שעלבים, ומשם עבר לגוש קטיף ועמד בראש כולל שממנו צמחה ישיבת תורת החיים, שכיום הוא עומד בראשה.
כל מי שמכיר את השקפתו יודע שכבר בעבר היו בה הרבה סממנים חרדיים, וכיום באמת ניתן להגדירו כחרדי בהרבה מובנים.

"פרנצויז" - הצורה שבה הצגת את הדברים, ממש לא משקפת אותם כפי שהם. נגיד שכל גדולי ישראל בדורנו היו כמו מו"ר הרב טל, אז היה צריך לסכם כך: הרמב"ן נקט... בגלל ש... והרשב"א נקט... בגלל ש..., הרב אלמוני הכריע כשיטת הרשב"א משום ש... והרב פלמוני הכריע כשיטת הרמב"ן משום ש... והרב זוכמיר לא הכריע משום דס"ל שלשיטה זו קשה... ולשיטה השנייה קשה...
כלומר, מו"ר לא חושב שהנה, הוא מצא את התשובה הבלעדית, ומעתה והלאה בא לציון גואל. אלא הוא סובר שכך נראה לו אמת, אז מה הוא יכול לעשות? הרי הוא חייב לעשות כמו מה שנראה לו אמת, שהרי זוהי ההלכה לדעתו. הויכוח עם הפוסקים האחרים בדור הוא בשאלה עד כמה יש לי יכולת להאמין באמת שעולה אצלי מתוך בירור הסוגייה בהעמקה בעיון ובעמל.

"רבי יעקב" - כפי ששמת לב, ההכללה שלך (שממש לא מדויקת גם כשלעצמה), פשוט מפספסת את מו"ר הרב טל. מלבד זה שכיום הוא משתייך מבחינה השקפתית לציבור החרדי, הרי שהנקודה פה היא ממש לא חיפוש קולא. ודווקא יש לו לא מעט חומרות מלבד איסור טלטול ברה"ר בימינו. הנקודה היא בירור הדבר מצד עצמו, מתוך חתירה לאמיתה של תורה.
ולעצם טענתך - גדולי ישראל, ברוחב דעתם, מסוגלים להכיל גם גישות שאינן הגישות שלהם. כל עוד הם רואים שהגישה באה מיראת שמים טהורה וגם אין חשש שהיא תגרום לנזק. על כן, למרות ש"קצת"... קשה לומר שהרב שמואל אויערבאך שליט"א מחובר להלך הרוח של הציבור הדתי לאומי... מתוך היכרותו האישית עם הרב טל, הוא מעריך אותו מאוד. מו"ר הרב טל סיפר שאחרי שיצא טל חיים שבת ח"א, הוא דיבר עם הרב שמואל אויערבאך, והוא בירכו שיוציא עוד ספרים וכו' וכו'. ומו"ר אמר לו בערך כדבר הזה - הרב יודע שכאן חלקתי על הגר"א? הרב יודע ששם חלקתי על השו"ע? והרב אויערבאך אמר לו, כן כן, זוהי דרכך, וכיוון שכך, תמשיך ללכת בה. גם הרב אליהו זצ"ל (שכידוע היה מאוד מאוד שמרן בפסיקותיו) אמר לו שאם כך נראה לו שהיא האמת, אז אסור לו להורות אחרת.
כמדומה ששתי עדויות אלו מפריכות את טענותיך.
וברצוני לשוב ולהדגיש - שמו"ר אמר לי בפירוש שאילו גדולי הדור היו אומרים לו ששיטת הפסיקה שלו אינה לגיטימית, הוא לא היה הולך בה, על אף שהיא נראית לו אמיתית וישרה, כי אנחנו צריכים להיות כפופים לגדולי הדור!

עם כל הכבוד והיקר... אני חולק עליך קשות, את הכללה עשיתי ממה שאני מרבה לראות את התגובות הללו. לגבי אין חילוק האם הוא חרדי פחות או יותר. לגבי ההבחנה אודות שמרנות הפסיקה אני בטוח שהיא נכונה, כפי שציינתי הרב טל הוא לא הנושא, אני מדבר על העובדה שבטעות יסודה, שהערכה ותמיכה, ואפילו האמירה 'לך בדרכך', אין בזה שום הסכמה או תמיכה פומבית או ציבורית, לדמות ביחס לציבור ביחס לפסיקה שלו לאחרים, לגבי הדרך בין בהשקפה ובין בפסיקה, ישנו דרך נימוסין בין ת"ח וגדו"י, שאין הם מביעים דעתם מול רבנים אחרים דהיינו דעתם האמיתי, גם בין רבנים חרדים ואדמורי"ם, שנקראים ידידיים, ישנם רבים שבגלוי הם מביעים כבוד ויקר לשני, ברם לפני ולפנים הם מבעים ביקורת ואף סולדים מדרכם, וחולקים עליהם נחרצות, טעות ללמוד מהערכה ודברים ומכתבים שנכתבו כלפי דמויות מסוימות, המדד היחיד היא מה שהם נהגו, ומה שהם הורו לרבים, שוב יכול להיות שגישת מוריך הרב טל היא צודקת או נכונה, [לא נכנס לגבי עצם הענין], אלא על עצם המסקנה המוטעית שהערכה זו היא נתינת גושפנקה, זו פשוט טעות לעניו"ד.

ואודות הפסקה האחרונה, לפי העדות שלך זוהי האמת שלו, והוא ידוע כמוביל קהילה שהיא אי שם בגבול, הרב אויערבך ודאי לא מצפה שהוא יקבל את השקפתו ואת דרך הפיסקה שלו, אלא הוא מכבד אותו ממקום שהוא נמצא...