ברכה-כוחה

[טוב להודות]

בעניין ברכה שאדם מברך את חבירו,האם זה רק איחול ואין לזה משמעות אמיתית או שלברכה יש כח מיוחד ואם כן מהו,והאם ברכה של רשע מועילה

[חכם באשי]

עי' ברכות ז ע"א (=מגילה טו ע"א): "אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך". והנצי"ב (במרומי שדה) כתב, שהחידוש הוא בגוי, כי ביהודי על אחת כמה וכמה. (אני כותב מזכרון רחוק, ולא בדקתי עכשיו)

[מה שנכון נכון]

הרמב"ם בפט"ו מתפלה ה"ו וה"ז כתב

כהן שלא היה לו דבר מכל אלו הדברים המונעין נשיאת כפים אף ע"פ שאינו חכם ואינו מדקדק ה במצות או שהיו הבריות מרננים אחריו או שלא היה משאו ומתנו בצדק הרי זה נושא את כפיו ואין מונעין אותו, לפי שזו מצות עשה על כל כהן וכהן שראוי לנשיאת כפים ואין אומרים לאדם רשע הוסף רשע והמנע מן המצות. ואל תתמה ותאמר ומה תועיל ברכת הדיוט זה, שאין קבול הברכה תלוי בכהנים אלא בהקדוש ברוך הוא שנאמר ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם, הכהנים עושים מצותן שנצטוו בה והקב"ה ברחמיו מברך את ישראל כחפצו.

ומשמע שבשאר הדיוט שייך לתמוה ולומר מה תועיל ברכתו?!
ולענין התלמוד במגלה אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך, י"ל שלא מדובר שם בעבריין, כי ארונה גר תושב היה ודריוש מלך כשר היה, משא"כ בישראל שאינו מדקדק במצוות, וזהו ההדיוט שדבר עליו הרמב"ם. [ו'אינו חכם' היינו ע"ה, ולא לאפוקי ת"ח].
ובראש דוד לחיד"א ר"פ נשא כתב בשם בנו ר' אברהם לחלק בין מקום שמברך ההדיוט מעצמו, דאז אמרינן אל תהי וכו', למקום שמברך רק בגלל הציווי. וע"ש עוד.
וראה עוד ברמב"ן עה"פ למה זה צחקה שרה.

[טוב להודות]

זכורני שיש איזה הסבר ברמחל בעניין כוח הברכה שאין זה חלק מהאדם וכו' מישהו יודע היכן זה כתוב

[בברכה המשולשת]

למיטב זכרוני יש על זה פלא יועץ (אולי בערך ברכה)

[חיים סופר]

עיין בענין זה בספר העיקרים מאמר ד פרק יט