מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

כללי הפסיקה

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
בברכה המשולשת
הודעות: 10307
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: כללי הפסיקה

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » א' יוני 28, 2015 10:33 pm

עבד לעבדי ה' כתב:
בברכה המשולשת כתב:יש על נושא האשכול ספר שלם של רבה של קרית אונו הרה"ג רצון ערוסי



איך ניתן לתקשר איתו?


דרך הרבנות קרית אונו או דרך האתר שנקרא כמדומני "נצח ישראל"

מה שנכון נכון
הודעות: 9087
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: כללי הפסיקה

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » א' יוני 28, 2015 10:35 pm

בברכה המשולשת כתב:יש על נושא האשכול ספר שלם של רבה של קרית אונו הרה"ג רצון ערוסי

ככל הידוע לי אין לו ספר בענין זה, אתה מתכוין כנראה לעבודת הד"ר שלו.

בברכה המשולשת
הודעות: 10307
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: כללי הפסיקה

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » א' יוני 28, 2015 10:56 pm

מה שנכון נכון כתב:
בברכה המשולשת כתב:יש על נושא האשכול ספר שלם של רבה של קרית אונו הרה"ג רצון ערוסי

ככל הידוע לי אין לו ספר בענין זה, אתה מתכוין כנראה לעבודת הד"ר שלו.


וזה לא ספר?

מה שנכון נכון
הודעות: 9087
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: כללי הפסיקה

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » א' יוני 28, 2015 10:58 pm

בלשון בני אדם יש הבדל בין השניים.
בכל אופן עבודת הד"ר שלו זמינה רק בספריות וכו', ולא למכירה.

בברכה המשולשת
הודעות: 10307
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: כללי הפסיקה

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » א' יוני 28, 2015 11:01 pm

מה שנכון נכון כתב:בלשון בני אדם יש הבדל בין השניים.
בכל אופן עבודת הד"ר שלו זמינה רק בספריות וכו', ולא למכירה.


אכן, מה שנכון נכון, ונקטתי בלשון שגורה בפי תמיד בכה"ג.

עדיאל ברויאר
הודעות: 2991
הצטרף: ה' נובמבר 20, 2014 11:57 pm

Re: כללי הפסיקה

הודעהעל ידי עדיאל ברויאר » ב' יוני 29, 2015 12:16 am

טריד בגירסיה כתב:
ישראל אליהו כתב:בענין נושא האשכול, יש לחקור מדוע כשנחלקו ר"ל ור"י הל' כר"י.
האם משום שר"י היה רבו. או מפני שפשוט חכמי התלמוד בדקו כל מחלוקת ומחלוקת, ו'במקרה' הסיקו בכל המחלוקות כר' יוחנן?
[גילוי נאות, נ"ל שיש לי תשובה, אלא שברצוני לדעת מה דעת הרבנים כאן].

viewtopic.php?f=17&t=21462&p=210957&hilit


ראייה לכאורה נגד האפשרות השנייה:

רשב"ם ב"ב קלג ע"ב ד"ה ת"ש
ת"ש דא"ל שמואל כו'. אלמא פליגי רבנן עליה מדקאמר שמואל הכי דאי לא תימא הכי שמואל דאמר כמאן והכי הלכתא כרבנן דקם שמואל כוותייהו ואע"ג דא"ר יוחנן הלכה כרשב"ג בכ"מ במשנתנו חוץ מערב וצידן וראיה אחרונה שמואל לית ליה האי כללא וגם רבא דקאמר במסכת ע"ז בפרק חמישי (דף סט:) הלכה כרשב"ג לית ליה נמי האי כללא הלכך כל כללות שבגמרא כגון הלכה כסתם משנה הלכה כר"ע מחבירו כר' יוסי מחבירו כרשב"ג במשנתנו ר"א ור' יהושע הלכה כר' יהושע ר' יהודה ור"ש הלכה כר' יהודה וכן ר"מ ור' יהודה הלכה כר"י כולהו קי"ל הכי בר מהיכא דמפרש גמרא דלית הלכתא הכי.

והרי אם היו בודקים בכל מקום, כיצד זה פירשה הגמרא אחרת פתאום? וכעיקרון, רואים שכל הכללים הללו הם על דרך העיקר, וכנראה משום שאחד היה חריף יותר. וכמו שהלכה כרב באיסורי וכשמואל בדיני, וכי במקרה יצא להם תמיד שהלכה כרב באיסורי? אלא בפשטות ראו שסברתו ישרה או שהוא גדול ובקיא או ששימש את הדורות שלפניו וכדו' וכדו' בנושא זה יותר, ולכן העיקר כמותו למעט מקום שנראה אחרת. וכך בכל הכללים.
יתרה מכך, כיצד נבין את הכללים שחידשו רבותינו הגאונים ונתקבלו בכל התפוצות? (כמדומני שהלכה כבתראי הוא דוגמה לכך). האם ניתן לומר שהם בדקו בכל אתר ואתר וכל הגאונים כולם הסכימו על כך? אלא שהם ראו שהאמוראים האחרונים מדקדקים בדבריהם יותר להלכה (כדברי התוספות [יתכן שאיני מדייק בהבאת דבריהם], וכך נראה מכל הראשונים שנקטו שבתראי היינו רק מרבא ואילך) או משום שאחרון ראה דברי הראשון ובכ"ז חלק עליו (כך נראה לדייק מכך הראשונים שנקטו שבתראי אף לפני רבא). וכו' וכו'.
ובכלל, ראיתי פעם אצל הרב זיני (בספר על רבנן סבוראי וכללי התלמוד. פעם רפרפתי בחלקים ממנו) שיש מחלוקת עקרונית בגישה לכללים - יש ראשונים שהלכו בכיוון שתמיד משתמשים בכללים אלא אם הסוגייה מוכיחה אחרת. ויש ראשונים שהלכו בכיוון שתמיד לומדים את הסוגייה, ואם אין דרך להכריע מתוכה משתמשים בכללים. הנפק"מ בין הדרכים היא במקום שהדין נוטה מהסוגייה לכיוון מסוים אך אינו מכריע בצורה ברורה. וכן לגבי השאלה כמה הראשון יכניס את סברתו ונטיית ליבו שלו בסוגייה (כגון שינויי דחיקי [ראיתי פעם בפי' ר"ח על מסכת שבת שדוחה את דעת רב אשי, ומציין שעל אף שהלכה כבתראי, הכא שינויי דחיקי נינהו, ובגלל זה בלבד, מסברתו דיליה, מכריע כרבה/רבא]). לאור האמור, אם בכל מקום דקדקו שהלכה כך, איזה מקום יש לנו לדון כנגד הכללים - הרי זו הכרעת התלמוד! (והשיטה השנייה אינה מוכיחה כנגד, וניתן לבאר שיש פה עניין של משקלים של כמה לתת מקום להבנה של הפוסק שלומד את הסוגייה לעומת העקרונות המנחים).

בברכה המשולשת
הודעות: 10307
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: כללי הפסיקה

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ב' יוני 29, 2015 7:07 am

כבר הבאנו באשכול אחר את דברי המהרי"ק שהכללים נאמרו דרך כלל בלבד ורק בהלכות הנוהגות

ישא ברכה
הודעות: 1373
הצטרף: ש' יוני 06, 2015 11:50 pm

Re: כללי הפסיקה

הודעהעל ידי ישא ברכה » ב' יוני 29, 2015 11:17 pm

אני חושב שהגדרת הדברים היא שבני אשכנז קיבלו את הרמ"א כמרא דאתרא, (ואפ' לקבל גם אחר פטירתו כמבואר בתשו' הרשב"א רנ"ג ועוד).
אבל מי שראוי יכול לחלוק על מרא דאתרא, ולכן האחרונים חולקים עליו, ורק בחייו לא נוהגים משום כבודו. (וגם זה אינו מוחלט, ויתכן כי א"א להקל משום כך, ואכמ"ל).

עדיאל ברויאר
הודעות: 2991
הצטרף: ה' נובמבר 20, 2014 11:57 pm

Re: כללי הפסיקה

הודעהעל ידי עדיאל ברויאר » ה' יולי 16, 2015 5:37 pm

דוגמה לכך שכללי הפסיקה (מהסוג הזה) לא מחייבים כנגד סברא -
בית הבחירה למאירי מסכת ראש השנה דף כז עמוד ב: "ומ"מ גדולי הפוסקים והמחברים פסקו כלשון ראשון ואף על פי שבכל התלמוד אמרו הלכתא כלישנא בתרא לא חששו לכך וכן יש מי שאומר שלא נאמר כן אלא בלשון איכא דאמרי ואין זה כלום אלא שאין למדין מן הכללות במקום שהסברא נותנת כדברי הראשון אלא שיש אומרים שלא אמרו הלכה כלישנא בתרא לקולא אלא בשל סופרים הא בדאוריתא ולחומרא לא נמצא שלדעתם מ"מ אין אנו צריכים אלא לשני תנאים ולדעת גדולי הפוסקים לשלשה ולדעתנו לארבעה וכן הסכימו חכמי האחרונים וכן עקר".

ישראל אליהו
הודעות: 1397
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

Re: כללי הפסיקה

הודעהעל ידי ישראל אליהו » ה' יולי 16, 2015 8:33 pm

הגרי"ח סופר אומר, "בכל כלל יש יוצא מן הכלל, וגם זה כלל".

וירטואלי
הודעות: 253
הצטרף: ד' ינואר 14, 2015 9:23 pm

Re: כללי הפסיקה

הודעהעל ידי וירטואלי » ו' יולי 17, 2015 8:48 am

quote="אוצר החכמה"]
מה שנכון נכון כתב:
אוצר החכמה כתב:גם הב"י עצמו בשיטה שקבע לעצמו ללכת אחר הכרעת הרוב בין גדולי הפוסקים המפורסמים סותר את הרעיון הזה. כי לא בא ואמר צריך ללכת אחר פוסק מסויים אלא קבע כלל.

הטעם שבחר הב"י ללכת דוקא אחרי הרי"ף הרמב"ם והרא"ש הוא משום שכבר התקבלו הוראותיהם בארצות ספרד ונהגו העם על פיהם וכידוע, כך שאין כל סתירה.


לא הבנתי את כוונתך. אני מבין שהסיבה למה בחר באלו השלשה ולא בבעלי התוספות היא כפי שכתבת. אבל אני משער שהרעיון שמציג הב"י לבחון בכל נושא את דעת הרוב ביניהם לא היה מנהג ספרד ולרעיון זה כיוונתי.[/quote]
רדב"ז ח"ב סי' תרכו' -
שבכל הגלילות הללו קבלו עליהם דברי הרי"ף והרמב"ם והרא"ש להיות הכרעתם הכרעה בין להקל בין להחמיר

נתן
הודעות: 97
הצטרף: ד' יוני 03, 2015 12:09 am

Re: כללי הפסיקה

הודעהעל ידי נתן » ב' יולי 20, 2015 7:48 am

בקובץ בית אהרן וישראל שנה זו (לא זכור לי איזה חודש) יש מאמר ארוך מהרב יוחנן שבדרון בעניני שמיטה ומביא יכמה מאות מראי מקומות בענין זה של קבלנו פסקי הבית יוסף ובאשכנז הרמא מסתמא תמצא עזר לעניניך

עדיאל ברויאר
הודעות: 2991
הצטרף: ה' נובמבר 20, 2014 11:57 pm

Re: כללי הפסיקה

הודעהעל ידי עדיאל ברויאר » א' ספטמבר 20, 2015 9:59 am

נקודה מעניינת מאת הרי"ף לעניין היחס לכללי הפסיקה שבתלמוד:

רי"ף ראש השנה ח ע"ב-ט ע"א
פקדונות הרי הן כזכרונות כגון וה' פקד את שרה וכגון פקוד פקדתי אתכם דברי רבי יוסי רבי יהודה אומר פקדונות אינן כזכרונות ואף על גב דקי"ל דר' יוסי ורבי יהודה הלכה כרבי יוסי הכא נהוג עלמא כרבי יהודה


לפי זה מסתבר שמצד אחד הרי"ף כן רואה בכללי הפסיקה של התלמוד יציאה מכלל גדר ספק, שהרי אם הם עדיין היו בכלל ספק אז היינו צריכים לומר שבשל תורה הלך אחר המחמיר ובשל סופרים הלך אחר המיקל (וגם לא היה שום תועלת ומשמעות לכלל הפסיקה של התלמוד...), אך מצד שני זה עדיין לא בגדר הכרעה גמורה שיקוב הדין את המנהג, שהרי רק במקום שהלכה רופפת בידך הלך אחר המנהג ופוק חזי מאי עמא דבר. נמצאנו למדים שיש מקום הלכתי כזה שנחשב הלכה רופפת אך הוא כבר לא ספק.

סעדיה
הודעות: 1375
הצטרף: ה' אוגוסט 13, 2015 10:43 pm

Re: כללי הפסיקה

הודעהעל ידי סעדיה » א' ספטמבר 20, 2015 10:38 am

עדיאל ברויאר כתב:נקודה מעניינת מאת הרי"ף לעניין היחס לכללי הפסיקה שבתלמוד:

רי"ף ראש השנה ח ע"ב-ט ע"א
פקדונות הרי הן כזכרונות כגון וה' פקד את שרה וכגון פקוד פקדתי אתכם דברי רבי יוסי רבי יהודה אומר פקדונות אינן כזכרונות ואף על גב דקי"ל דר' יוסי ורבי יהודה הלכה כרבי יוסי הכא נהוג עלמא כרבי יהודה


לפי זה מסתבר שמצד אחד הרי"ף כן רואה בכללי הפסיקה של התלמוד יציאה מכלל גדר ספק, שהרי אם הם עדיין היו בכלל ספק אז היינו צריכים לומר שבשל תורה הלך אחר המחמיר ובשל סופרים הלך אחר המיקל (וגם לא היה שום תועלת ומשמעות לכלל הפסיקה של התלמוד...), אך מצד שני זה עדיין לא בגדר הכרעה גמורה שיקוב הדין את המנהג, שהרי רק במקום שהלכה רופפת בידך הלך אחר המנהג ופוק חזי מאי עמא דבר. נמצאנו למדים שיש מקום הלכתי כזה שנחשב הלכה רופפת אך הוא כבר לא ספק.

אולי כונתו שהציבור קיבלו על עצמם להחמיר ולהזכיר פסוקי זכרונות ממש, וזה מחייב בתורת מנהג.

עדיאל ברויאר
הודעות: 2991
הצטרף: ה' נובמבר 20, 2014 11:57 pm

Re: כללי הפסיקה

הודעהעל ידי עדיאל ברויאר » א' ספטמבר 20, 2015 1:21 pm

סעדיה כתב:
עדיאל ברויאר כתב:נקודה מעניינת מאת הרי"ף לעניין היחס לכללי הפסיקה שבתלמוד:

רי"ף ראש השנה ח ע"ב-ט ע"א
פקדונות הרי הן כזכרונות כגון וה' פקד את שרה וכגון פקוד פקדתי אתכם דברי רבי יוסי רבי יהודה אומר פקדונות אינן כזכרונות ואף על גב דקי"ל דר' יוסי ורבי יהודה הלכה כרבי יוסי הכא נהוג עלמא כרבי יהודה


לפי זה מסתבר שמצד אחד הרי"ף כן רואה בכללי הפסיקה של התלמוד יציאה מכלל גדר ספק, שהרי אם הם עדיין היו בכלל ספק אז היינו צריכים לומר שבשל תורה הלך אחר המחמיר ובשל סופרים הלך אחר המיקל (וגם לא היה שום תועלת ומשמעות לכלל הפסיקה של התלמוד...), אך מצד שני זה עדיין לא בגדר הכרעה גמורה שיקוב הדין את המנהג, שהרי רק במקום שהלכה רופפת בידך הלך אחר המנהג ופוק חזי מאי עמא דבר. נמצאנו למדים שיש מקום הלכתי כזה שנחשב הלכה רופפת אך הוא כבר לא ספק.

אולי כונתו שהציבור קיבלו על עצמם להחמיר ולהזכיר פסוקי זכרונות ממש, וזה מחייב בתורת מנהג.


אכן, אתה צודק בהחלט, וממילא אי אפשר לדייק כדבריי.

ירושלים
הודעות: 106
הצטרף: ד' אוגוסט 19, 2015 10:58 am

Re: כללי הפסיקה

הודעהעל ידי ירושלים » ג' נובמבר 28, 2017 11:54 am

[quote="מה שנכון נכון"]איפה כתוב שמכח מנהג בעלמא אפשר להקל בדינים דאוריתא?

ראיתי עכשיו לגריח"ס שליט"א בס' ברכי נפשי ח"א עמ' קטו

כח המנהג אלים טפי מכל דבר כידוע, ולדוגמא אביא דברי חד מתקיפי קמאי מהר"י ווייל ז"ל בתשובותיו (סימן ע'): "ומה דמייתי מר ראיה מערבה בלולב וכו', טפי היה לך למייתי ראיה מחלב שעל הכרס דמחייב רבינו אפרים כרת, ובכל מדינות ריינוס אוכלין אותו, וכן בימות הגשמים שהנהרות גדולים מחמת הגשמים אסר ר"י לטבול בנהרות משום דרבו נוטפין על הזוחלין ואנן נהגינן בכל דוכתא דלית ביה מקווה לטבול בנהרות אף על פי שלפי ר"י אית בה כרת דלא עלתה לה טבילה" וכו', הרי לך שכח המנהג גדול ומכריע אף באיסורי כרת ואפילו להקל.

וכדבריו כתב גם בן דורו ועמיתו מהר"י ברונא ז"ל בתשובותיו (סימן כ"ג ד"כ סע"ב): "וכן לענין כרת תלוי במנהגא, כההיא דבריינוס [אכלי] ובשאר מקומות נוהגים כרת, וכן הוא בחולין (מ"ט ב') דאקשתא ודאייתרא", והגאון המובהק רבינו פני יהושע הזקן בתשובתו שבספר שו"ת גאוני בתראי (סימן ג' ד"ה ע"ג ד"ה ואת"ל) נמי כתב דמנהג מכריע בהלכה אפילו לגבי אסור מיתה ועריות דחמור, וזו לשונו: "ואם תמצי לומר מנהג אחרונים הוא, הלא מנהג עוקר הלכה מכל שכן כשהוא הלכה וכו' אם כן המנהג עוקר הלכה באיסור אשת איש בין לקולא בין לחומרא" וע"ש

יבנה
הודעות: 1768
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: כללי הפסיקה

הודעהעל ידי יבנה » ג' נובמבר 28, 2017 9:54 pm

ירושלים כתב:
מה שנכון נכון כתב:איפה כתוב שמכח מנהג בעלמא אפשר להקל בדינים דאוריתא?

ראיתי עכשיו לגריח"ס שליט"א בס' ברכי נפשי ח"א עמ' קטו

כח המנהג אלים טפי מכל דבר כידוע, ולדוגמא אביא דברי חד מתקיפי קמאי מהר"י ווייל ז"ל בתשובותיו (סימן ע'): "ומה דמייתי מר ראיה מערבה בלולב וכו', טפי היה לך למייתי ראיה מחלב שעל הכרס דמחייב רבינו אפרים כרת, ובכל מדינות ריינוס אוכלין אותו, וכן בימות הגשמים שהנהרות גדולים מחמת הגשמים אסר ר"י לטבול בנהרות משום דרבו נוטפין על הזוחלין ואנן נהגינן בכל דוכתא דלית ביה מקווה לטבול בנהרות אף על פי שלפי ר"י אית בה כרת דלא עלתה לה טבילה" וכו', הרי לך שכח המנהג גדול ומכריע אף באיסורי כרת ואפילו להקל.

וכדבריו כתב גם בן דורו ועמיתו מהר"י ברונא ז"ל בתשובותיו (סימן כ"ג ד"כ סע"ב): "וכן לענין כרת תלוי במנהגא, כההיא דבריינוס [אכלי] ובשאר מקומות נוהגים כרת, וכן הוא בחולין (מ"ט ב') דאקשתא ודאייתרא", והגאון המובהק רבינו פני יהושע הזקן בתשובתו שבספר שו"ת גאוני בתראי (סימן ג' ד"ה ע"ג ד"ה ואת"ל) נמי כתב דמנהג מכריע בהלכה אפילו לגבי אסור מיתה ועריות דחמור, וזו לשונו: "ואם תמצי לומר מנהג אחרונים הוא, הלא מנהג עוקר הלכה מכל שכן כשהוא הלכה וכו' אם כן המנהג עוקר הלכה באיסור אשת איש בין לקולא בין לחומרא" וע"ש

הרי בכל אלו יש מח' בהלכה, ורשאים לעשות כצד א' אם הם תלמידי א' מהשיטות וכדאמרו בפסחים ריש מקום שנהגו. אך מנין שאפשר לעשות כמנהג שאין לו שום מקור נגד ההלכה?


חזור אל “בית המדרש”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 30 אורחים