יאיר1 כתב:ג. וזה עיקר הבעיה שלי, שאם אין לישראל פרנסה אינו בדין שילכו ללסטם את הבריות, גם אם הם גויים.
באופן כללי אין זה נכון שתמיד יש מספיק פרנסה לכולם (עוד מבלי שנדון עד כמה צריכים העשירים לתת צדקה לעניים), ואפילו אם נגדיר פרנסה באופן המינימלי - מניעת מוות מרעב. אם האוכלוסיה גדלה יותר ממה שהמדינה מסוגלת לייצר, יש מחסור. דומני שאתה משליך מהמציאות החריגה של העולם המערבי בעשרות השנים האחרונות על ימות עולם.יאיר1 כתב:א. לא מובן מפני מה אין לעשירים מספיק כדי לפרנס את העשירים? במצב כלכלי נורמאלי יש לעשירים מספיק גם לעניים.
לענין ג' יפה ענוך שזה גדר מלחמת הרשות, אבל באמת לענ"ד שאלתך שאלה גדולה היא - אם פלוני צריך לממון והוא לוקח אותו באלימות מאלמוני, גזלן מקרי. ואם חבורה של אנשים מצטרפים יחד לשוד כזה, הרי הם חבורת לסטים. ואילו כאשר אותם אנשים עצמם יכריזו על עצמם כממלכת ליליפוט ויעמידו עליהם מלך, שוב הופך הדבר כשר וישר לשלול שלל ולבוז בז את סביבותיהם, ומלחמת הרשות ייקרא, ושללה קנוי בקנין כיבוש.יאיר1 כתב:ג. וזה עיקר הבעיה שלי, שאם אין לישראל פרנסה אינו בדין שילכו ללסטם את הבריות, גם אם הם גויים.
[ד. כרגיל יציאה למלחמה היא דבר שמבזבז כסף, ולא דבר שמכניס כסף, אלא אם פושטים על בארות הנפט של סעודיה וכווית].
ברזילי כתב:אבל באמת לענ"ד שאלתך שאלה גדולה היא - אם פלוני צריך לממון והוא לוקח אותו באלימות מאלמוני, גזלן מקרי. ואם חבורה של אנשים מצטרפים יחד לשוד כזה, הרי הם חבורת לסטים. ואילו כאשר אותם אנשים עצמם יכריזו על עצמם כממלכת ליליפוט ויעמידו עליהם מלך, שוב הופך הדבר כשר וישר לשלול שלל ולבוז בז את סביבותיהם, ומלחמת הרשות ייקרא, ושללה קנוי בקנין כיבוש. .
יאיר1 כתב:[ד. כרגיל יציאה למלחמה היא דבר שמבזבז כסף, ולא דבר שמכניס כסף, אלא אם פושטים על בארות הנפט של סעודיה וכווית].
בברכה המשולשת כתב:ונוסיף גם את דברי הרמב"ם שכל מלחמת הרשות של ישראל, גם כשהיא להרווחה, מקדשת שם ה' בעולם
ועוד יעויין במש"כ מרן הגר"ש ישראלי על מלחמת הרשות בספרו עמוד הימיני
ברזילי כתב:באופן כללי אין זה נכון שתמיד יש מספיק פרנסה לכולם (עוד מבלי שנדון עד כמה צריכים העשירים לתת צדקה לעניים), ואפילו אם נגדיר פרנסה באופן המינימלי - מניעת מוות מרעב. אם האוכלוסיה גדלה יותר ממה שהמדינה מסוגלת לייצר, יש מחסור. דומני שאתה משליך מהמציאות החריגה של העולם המערבי בעשרות השנים האחרונות על ימות עולם.יאיר1 כתב:א. לא מובן מפני מה אין לעשירים מספיק כדי לפרנס את העשירים? במצב כלכלי נורמאלי יש לעשירים מספיק גם לעניים.לענין ג' יפה ענוך שזה גדר מלחמת הרשות, אבל באמת לענ"ד שאלתך שאלה גדולה היא - אם פלוני צריך לממון והוא לוקח אותו באלימות מאלמוני, גזלן מקרי. ואם חבורה של אנשים מצטרפים יחד לשוד כזה, הרי הם חבורת לסטים. ואילו כאשר אותם אנשים עצמם יכריזו על עצמם כממלכת ליליפוט ויעמידו עליהם מלך, שוב הופך הדבר כשר וישר לשלול שלל ולבוז בז את סביבותיהם, ומלחמת הרשות ייקרא, ושללה קנוי בקנין כיבוש.יאיר1 כתב:ג. וזה עיקר הבעיה שלי, שאם אין לישראל פרנסה אינו בדין שילכו ללסטם את הבריות, גם אם הם גויים.
[ד. כרגיל יציאה למלחמה היא דבר שמבזבז כסף, ולא דבר שמכניס כסף, אלא אם פושטים על בארות הנפט של סעודיה וכווית].
לענין ד' - שוב אתה משליך ממציאות ימינו, שבה שלילת שלל היא דבר האסור, על ימות עולם. הרבה מאד מלחמות ניזומו כדי למלא את אוצרות המלכים. כמו כל מיזם עסקי, גם במלחמה יש סיכון לכשלון ואי-החזר ההוצאות, אבל במקרים רבים זה גם הצליח.
בברכה המשולשת כתב:ברזילי כתב:אבל באמת לענ"ד שאלתך שאלה גדולה היא - אם פלוני צריך לממון והוא לוקח אותו באלימות מאלמוני, גזלן מקרי. ואם חבורה של אנשים מצטרפים יחד לשוד כזה, הרי הם חבורת לסטים. ואילו כאשר אותם אנשים עצמם יכריזו על עצמם כממלכת ליליפוט ויעמידו עליהם מלך, שוב הופך הדבר כשר וישר לשלול שלל ולבוז בז את סביבותיהם, ומלחמת הרשות ייקרא, ושללה קנוי בקנין כיבוש. .
לגבי מלחמות אומות העולם- כידוע העיר על זה מרנא הנצי"ב ויעויין בדברי הגרש"י זווין בספרו לאור ההלכה בפרק על המלחמה. (ומפורסם המעשה בגאון רבי אייזיל חריף)
יאיר1 כתב:א. יתכנו מצבי רעב קיצוניים בצורת וכדומה, אך בימי דוד לא ידוע לנו, מלבד גמרא זו, שהיה מצב של מחסור גדול, וודאי שלא היתה בצורת.
יאיר1 כתב:בברכה המשולשת כתב:ברזילי כתב:אבל באמת לענ"ד שאלתך שאלה גדולה היא - אם פלוני צריך לממון והוא לוקח אותו באלימות מאלמוני, גזלן מקרי. ואם חבורה של אנשים מצטרפים יחד לשוד כזה, הרי הם חבורת לסטים. ואילו כאשר אותם אנשים עצמם יכריזו על עצמם כממלכת ליליפוט ויעמידו עליהם מלך, שוב הופך הדבר כשר וישר לשלול שלל ולבוז בז את סביבותיהם, ומלחמת הרשות ייקרא, ושללה קנוי בקנין כיבוש. .
לגבי מלחמות אומות העולם- כידוע העיר על זה מרנא הנצי"ב ויעויין בדברי הגרש"י זווין בספרו לאור ההלכה בפרק על המלחמה. (ומפורסם המעשה בגאון רבי אייזיל חריף)
אולי תתרום את המידע המפורסם שלכל הפחות אני אינני יודע אותו.
היה רעב גם בימי דוד כנ"ל, אבל גם בלי זה צריך להזהר מלהשליך את מושגי חברת השפע של השנים האחרונות, שהיא חריגה יוצאת דופן ממנהגו של עולם, על העבר. לאורך מרבית ההיסטוריה האנושית חברות אנושיות חיו "על הקצה" - כלומר, במצב הרגיל גודל האוכלוסיה היה פחות או יותר כזה המנצל את כל המשאבים הקיימים כדי לאפשר חיים נסבלים. מה שנקררא בזמנם רעב היה סטיה לרעה אף מן הנורמה הזו.יאיר1 כתב:א. יתכנו מצבי רעב קיצוניים בצורת וכדומה, אך בימי דוד לא ידוע לנו, מלבד גמרא זו, שהיה מצב של מחסור גדול, וודאי שלא היתה בצורת, וממילא מן הסתם היתקיים בהם וננתי גישמכם בעיתם ועץ השדה יתן פריו, וממילא לא היה אמור להיות מחסור, עד כדי שלעשירים לא יהיה דיי צרכם והותר לתת לעניים, כדי לחיות בצורה נורמאלית.
מה שנכון נכון כתב:יאיר1 כתב:א. יתכנו מצבי רעב קיצוניים בצורת וכדומה, אך בימי דוד לא ידוע לנו, מלבד גמרא זו, שהיה מצב של מחסור גדול, וודאי שלא היתה בצורת.
ראה ש"ב פרק כא.
בברכה המשולשת כתב:
מרנא הנצי"ב כתב שההיתר למלחמה הוא בכך שזה מנהג העולם ואה"נ אם זה לא היה אז זה היה אסור מדין רצח וגזל.
דברי הגרשי"ז ציינתי למ"מ.
לגבי ר' אייזיל- הוא סיפר משל על מלאלך המגיע לעיירת יהודים ומתחיל לשוחח אתם ואז מגיע השוטר הגוי ודוש ממנו פספורט. המלאך שואל את היהודים מה רוצה הגוי השיכור הזה והם אומרים לו שזו תעודה שמנפיק השלטון, ע"מ לוודא שאתה לא גנב או רוצח וכה"ג. המלאך שואל- והגוי השיכור הזה אחראי על זה? ועונים לו שלא שהוא רק השוטר המקומי, ואז בסוף מגיעים שהכל זה מפקודת הצאר. שואל המלאך- ומי הוא הצאר, ומשיבים- הרבה מלחמות עשה הרבה מיסים הטיל. אומר המלאך- והגוי הרשע הזה שרצח אלפי אנשים וגזל ממאות אלפים צריך תעודה שאני לא גנב ורוצח?
יאיר1 כתב:מה שנכון נכון כתב:יאיר1 כתב:א. יתכנו מצבי רעב קיצוניים בצורת וכדומה, אך בימי דוד לא ידוע לנו, מלבד גמרא זו, שהיה מצב של מחסור גדול, וודאי שלא היתה בצורת.
ראה ש"ב פרק כא.
כנראה מה שנכון מתכין לפסוק הזה.
שמואל ב פרק כא
וַיְהִי רָעָב בִּימֵי דָוִד שָׁלֹשׁ שָׁנִים שָׁנָה אַחֲרֵי שָׁנָה וַיְבַקֵּשׁ דָּוִד אֶת פְּנֵי יְקֹוָק ס וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל שָׁאוּל וְאֶל בֵּית הַדָּמִים עַל אֲשֶׁר הֵמִית אֶת הַגִּבְעֹנִים:
כמובן שכוונתו לסייע לדברי, ישר כח [תקן אותי אם אני טועה].
מבואר בנביא שבכל ימי דוד המלך לא היה רעב, מלבד כאשר היה עליהם חטא. משמע שהתקיים בהם הפסוק ונתתי גישמכם....
ברזילי כתב:פשטיה דקרא שרעב של שנה אחת לא היה חריג בכלל, אבל כאשר יש רעב שלש שנים שנה אחר שנה, אז וַיְבַקֵּשׁ דָּוִד אֶת פְּנֵי ד'
יאיר1 כתב:ברזילי כתב:פשטיה דקרא שרעב של שנה אחת לא היה חריג בכלל, אבל כאשר יש רעב שלש שנים שנה אחר שנה, אז וַיְבַקֵּשׁ דָּוִד אֶת פְּנֵי ד'
נו נו, מי אומר?
לא מצינו שהיה רעב, וממילא למה להמציא?
ברזילי כתב:יאיר1 כתב:ברזילי כתב:פשטיה דקרא שרעב של שנה אחת לא היה חריג בכלל, אבל כאשר יש רעב שלש שנים שנה אחר שנה, אז וַיְבַקֵּשׁ דָּוִד אֶת פְּנֵי ד'
נו נו, מי אומר?
לא מצינו שהיה רעב, וממילא למה להמציא?
למה חיכה דוד לשלש שנים רעב כדי לבקש את פני ד׳?
ברזילי כתב:כמו שהבאת מן הרס"ג, וכמו שכתבתי לעיל, פשטיה דקרא שרעב של שנה אחת לא היה חריג (וראה גם בארבנאל - שלש שנים.. כדי שיכירו בנ"א שהוא ענין השגחי). מכל מקום, אין צורך בזה לראיות מן הפסוקים, שהוא דבר הידוע לכל וכנ"ל (אלא שי"ל שגם המושג רעב הוא יחסי, וממילא נאמר שלא כל שנת בצורת ומחסור נקראת רעב, והמדרש יידרש על רעב החורג ממנהגו של עולם. אבע"א גם על דבר הבא במנהגו של עולם יש להתעורר לתשובה והארכנו במק"א, והפסוק בא לומר שכאן מדובר ברעב קיצוני מעבר לזה).
ולעיקר השאלה, כנ"ל - אמנם יש מן האחרונים שהבינו שאין היתר למלחמה שאיננה התגוננות אם לא מלחמת הרשות בישראל שהיא ע"פ סנהדרין (וגם זה עדיין צ"ב - הלא אין כח לסנהדרין להתיר את האסור, ואיך רשותם מועילה להפוך מעשי גזל ורצח לדבר המותר), ויש לדון לדבריהם מה הדין כשיש שתי מדינות יהודיות, האם מותר לצאת למלחמת הרשות זו כנגד זו או שמא רק כנגד אוה"ע. אבל לענ"ד הדרך הפשוטה יותר היא שבאוה"ע פשיטא שיש רשות לכל המלכים לעשות מלחמה כדרכו של עולם (וכמ"ש הנצי"ב, ומומחש יפה בסיפור שהוזכר מר"א חריף), ורק בישראל צריך גם רשות סנהדרין.
קטע מתוך כתבי בריסק ואין להעתיק אותו.
משתמשים הגולשים בפורום זה: Google [Bot] ו־ 204 אורחים