מה שנכון נכון כתב:ראה גם רמב"ם רפ"ה.
יאיר1 כתב:מה שנכון נכון כתב:ראה גם רמב"ם רפ"ה.
תודה רבה.
למרות בקשתי להביא חומר מבואר בחרת לשלוח הפנייה. אז אני יעשה את העבודה שלך ויביא את ההלכה שהפנית אליה.
בברכה המשולשת כתב:ולגבי מלחמות בית דוד להרווחה אמרתי בס"ד כמה פעמים בדרשות שזו אחת מהסיבות שדהע"ה נקרא חסיד, שהרי חסיד זה מי שעושה לפנים משורת הדין, וכאן דהע"ה נלחם בגויים והרגם גם כשלא היה חייב מן הדין
בברכה המשולשת כתב:ולגבי מלחמות בית דוד להרווחה אמרתי בס"ד כמה פעמים בדרשות שזו אחת מהסיבות שדהע"ה נקרא חסיד, שהרי חסיד זה מי שעושה לפנים משורת הדין, וכאן דהע"ה נלחם בגויים והרגם גם כשלא היה חייב מן הדין
בברכה המשולשת כתב:אמרתי שגם, לא רק. והרי הגמ' בסנהדרין גם מספרת על חסידותו של דהע"ה שהיה משלם מכיסו עבור בעל דין עני וגם זה חסידות, שכן כל דרכו של דהע"ה היתה בחסידות.
והרי דהע"ה היה נשבע על חרבו ומשמע שהיה לה דין של תשמיש קדושה כמו תפילין.
ונוסיף שבתהילים יש הרבה בקשות של דהע"ה מהקב"ה לנצח ולהרוג את הגויים, והרי כל תהילים זה ברוה"ק
ואין מתנאי הנביא שיהיו לו מעלות המידות כולן, עד שלא תחסרהו פחיתות כלל, שהרי שלמה נביא, כעדות הכתוב בגבעון נראה ה'" וכו', ומצאנו לו בפרוש פחיתות מידות, והיא רוב התאוה, וזה בריבוי הנשים, וזו מפעולות תכונת רוב התאוה. ואמר, מבואר "הלא על אלה חטא שלמה" וכו'. וכן דוד, עליו השלום - נביא, אמר: "לי דיבר צור ישראל", ומצאנוהו בעל אכזריות. ואף על פי שהשתמש בה בגוים ובהריגת הכופרים, והיה רחמן לישראל, אבל באר בדברי הימים שה' לא מצאו ראוי לבנין בית המקדש, לרוב מה שהרג, ואמר לו "לא תבנה בית לשמי, כי דמים רבים שפכת".
בברכה המשולשת כתב:את זה שנלחם כתוב בפסוקים, זה לא חידוש שלי...
וכבר הפניתי לפסיקתא רבתי שהרשב"י אמר כן
והנה מש"כ השנה בנושא קרוב:
כל שנה בימי הפורים שבה ועולה הארת המלחמה בעמלק, ומכוחה בכל אומות העולם. זאת, מפני ש-"ראשית גויים עמלק", ודבר הלמד מעניינו, שכשם שיש לעם ישראל מלחמה לעולמי עולמים עם עמלק, שהוא "ראשית גויים", עד שיושמד וייכחד מתחת השמים לנצח נצחים, כך עומד עם ישראל ונלחם מלחמת חורמה גמורה עם כל הגויים, ההולכים בדרכו של עמלק, ורוצים להשמיד את עם ישראל ולעקור שם השי"ת מהעולם, ח"ו. השמדה זו של האומות על-ידי עם ישראל נובעת אך ורק מתוך אהבת ה' ויראתו, וכשעם ישראל משמידים את כל אומות העולם מתחת השמים עם ישראל עצמם מתעלים על ידי זאת מעלה מעלה.
אולם, חילוק יש בדבר. לעמלק אין ולא יכולה להיות כל תקנה מלבד השמדתו וכילויו הגמור מתחת השמים כי הוא שורש הרע ולכן כל עניינו בעולם הוא רק רע כל היום ואין בו כל צד של טוב. לפיכך, כל תיקונו של עמלק בעולם הינו אך ורק על ידי השמדתו הגמורה והמוחלטת ע"י עם ישראל. לעומת זאת, לשאר האומות יש תקנה כלשהי של קיום אפילו בעולם הזה, והיא שיקבלו על עצמם עבדות גמורה לעם ישראל וגם יקבלו על עצמם ז' מצוות בני נח כדת וכדין בפני בית דין של ישראל ומתוך כפיפות לקדושת עם ישראל. אכן, אם תיבחרנה האומות ללכת אחרי עמלק, יהיה דינן כדין עמלק, והן תושמדנה גם הן מתחת השמים בכל, מכל כל, לתיקונן לטובתן.
אכן, בעולם הזה, בפועל, כמו בימי מרדכי ואסתר, כך בכל דור דור וגם בדורותינו, נוהרים כל הגויים אחרי עמלק ולא אחרי האור האלוקי השורה בעם ישראל, וכל רצונם רק להשמיד את עם ישראל ולמחות שם שמים מהעולם. לפיכך, חובה עלינו להשתוקק להילחם בהן, לרצות בכילויין ואובדנן של האומות כולן, מאיש ועד אשה מנער ועד זקן, מתוך אהבתנו אותן, על מנת לתקנן, ולעשות כן בפועל.
מה שנכון נכון כתב:וכדאי לדעת גם מש"כ הרמב"ם בשמונה פרקים פ"ז.ואין מתנאי הנביא שיהיו לו מעלות המידות כולן, עד שלא תחסרהו פחיתות כלל, שהרי שלמה נביא, כעדות הכתוב בגבעון נראה ה'" וכו', ומצאנו לו בפרוש פחיתות מידות, והיא רוב התאוה, וזה בריבוי הנשים, וזו מפעולות תכונת רוב התאוה. ואמר, מבואר "הלא על אלה חטא שלמה" וכו'. וכן דוד, עליו השלום - נביא, אמר: "לי דיבר צור ישראל", ומצאנוהו בעל אכזריות. ואף על פי שהשתמש בה בגוים ובהריגת הכופרים, והיה רחמן לישראל, אבל באר בדברי הימים שה' לא מצאו ראוי לבנין בית המקדש, לרוב מה שהרג, ואמר לו "לא תבנה בית לשמי, כי דמים רבים שפכת".
דוד לא נשבע בחרבו אלא בשם ה' שהיה חקוק עליה כדברי הזוהר.
תשמישי קדושה מאן דכר שמיהו הכא? לכל היותר תשמישי מצוה [כדין הנשק הצהל"י וכידוע].
ולקרוא 'חסיד' לאדם בגלל שהרג כמה שיותר אנשים אפילו שהוא לא חייב, זה מנהג אלו שנאמר עליהם על חרבך תחיה או והוא יהיה פרא אדם, ורחוק ממדות ישראל בתכלית הריחוק. ההכרח לא יגונה אך גם לא ישובח. [חוץ ממה שבלא"ה עיקר הפירוש לא נכון וכנ"ל].
בברכה המשולשת כתב:מה שנכון נכון כתב:וכדאי לדעת גם מש"כ הרמב"ם בשמונה פרקים פ"ז.ואין מתנאי הנביא שיהיו לו מעלות המידות כולן, עד שלא תחסרהו פחיתות כלל, שהרי שלמה נביא, כעדות הכתוב בגבעון נראה ה'" וכו', ומצאנו לו בפרוש פחיתות מידות, והיא רוב התאוה, וזה בריבוי הנשים, וזו מפעולות תכונת רוב התאוה. ואמר, מבואר "הלא על אלה חטא שלמה" וכו'. וכן דוד, עליו השלום - נביא, אמר: "לי דיבר צור ישראל", ומצאנוהו בעל אכזריות. ואף על פי שהשתמש בה בגוים ובהריגת הכופרים, והיה רחמן לישראל, אבל באר בדברי הימים שה' לא מצאו ראוי לבנין בית המקדש, לרוב מה שהרג, ואמר לו "לא תבנה בית לשמי, כי דמים רבים שפכת".
דוד לא נשבע בחרבו אלא בשם ה' שהיה חקוק עליה כדברי הזוהר.
תשמישי קדושה מאן דכר שמיהו הכא? לכל היותר תשמישי מצוה [כדין הנשק הצהל"י וכידוע].
ולקרוא 'חסיד' לאדם בגלל שהרג כמה שיותר אנשים אפילו שהוא לא חייב, זה מנהג אלו שנאמר עליהם על חרבך תחיה או והוא יהיה פרא אדם, ורחוק ממדות ישראל בתכלית הריחוק. ההכרח לא יגונה אך גם לא ישובח. [חוץ ממה שבלא"ה עיקר הפירוש לא נכון וכנ"ל].
א. הבאתי את הפסיקתא שמבואר בה הפך דברי הרמב"ם, שהשי"ת אמר שמפני שדמים רבים שפכת התעלית במרגה עד כדי כלך שא"א להחריב עשה ידיך, ולכן יבנהו שלמה שהיה במעלה פחותה כי לא נלחם בגויים.
ב. בודאי שעיקר היה ששם ה' היה חקוק על החרב, אך היא גופא מלמדת שרצון ה' היה ששמו ייקרא על חרבו של דהע"ה.
ג. א"א להישבע על תשמישי מצווה רק על תשמישי קדושה (רוב ישראל על ס"ת ות"ח על תפילין)
ד. דהע"ה לא הרב "אנשים" אלא גויים ימש"ו שעצם קיומם הוא חירוף וגידוף כלפי מעלה והיא מידת ישראל המתקנים עולם במלכות שדי
דבר אחר מזמור שיר חנוכת בוא וראה שלמה בונה את הבית והוא נקרא לשמו של דוד אלא דוד היה ראוי לבנותו ובשביל דבר אחד לא בנה אותו ואע"פ שחשב לבנותו בא נתן הנביא ואמר לו לא תבנה לי הבית למה כי דמים רבים שפכת ארצה [לפני] (דהי"א כ"ב ח') כיון ששמע דוד נתיירא אמר הרי נפסלתי מלבנות בית המקדש אמר רבי יהודה בר אלעאי אמר לו הקב"ה דוד אל תירא חייך כך הם לפני כצבי ואיל לכך נאמר שפכת ארצה ואין ארצה אלא צבי ואיל שנאמר [הטמא והטהור יאכלנו כצבי וכאיל רק הדם לא תאכלו] על הארץ תשפכנו כמים (דברים י"ב ט"ו וט"ז). [דבר אחר] אמר לו הקב"ה חייך כל דמים ששפכת היו לפני קרבנות שכן כתיב כי דמים רבים שפכת [ארצה] לפני אמר ר"ש בן יוחאי אין לפני אלא קרבנות שנאמר ושחט את בן הבקר לפני ה' (ויקרא א' ה') אמר לו דוד א"כ ולמה איני בונה אותו אמר לו הקב"ה שאם אתה בונה אותו הוי קיים ואינו חרב אמר לו והרי יפה אמר לו הקב"ה גלוי וצפוי לפני שעתידים לחטא ואני מפיג חמתי בו ומחריבו וישראל ניצולין שכן כתב באהל בת ציון שפך כאש חמתו (איכה ב' ד') אמר לו הקב"ה חייך הואיל וחשבת לבנותו אע"פ ששלמה בנך בונה אותו לשמך אני כותבו מזמור שיר חנוכת הבית לדוד.
מה שנכון נכון כתב: א. אם בכחך להכריע נגד הרמב"ם מהפסיקתא אשריך. אני, תודה לה', לא באתי לידי מדה זו.
אגב לדעת ר' יהודה בר אלעאי בפסיקתא שם רק נאמר לו שאינו נענש על הדמים ששפך. כמובן לק"מ על מר שכנראה כוחו יפה להכריע גם במחלוקות תנאים, או לבחור את המדרש המתאים לדעות הקדומות. ועל דרך שאמרו אין אדם למד אלא ממקום שלבו חפץ...
ומלבד זאת אי"ז כלל הפירוש בפסיקתא. וז"לדבר אחר מזמור שיר חנוכת בוא וראה שלמה בונה את הבית והוא נקרא לשמו של דוד אלא דוד היה ראוי לבנותו ובשביל דבר אחד לא בנה אותו ואע"פ שחשב לבנותו בא נתן הנביא ואמר לו לא תבנה לי הבית למה כי דמים רבים שפכת ארצה [לפני] (דהי"א כ"ב ח') כיון ששמע דוד נתיירא אמר הרי נפסלתי מלבנות בית המקדש אמר רבי יהודה בר אלעאי אמר לו הקב"ה דוד אל תירא חייך כך הם לפני כצבי ואיל לכך נאמר שפכת ארצה ואין ארצה אלא צבי ואיל שנאמר [הטמא והטהור יאכלנו כצבי וכאיל רק הדם לא תאכלו] על הארץ תשפכנו כמים (דברים י"ב ט"ו וט"ז). [דבר אחר] אמר לו הקב"ה חייך כל דמים ששפכת היו לפני קרבנות שכן כתיב כי דמים רבים שפכת [ארצה] לפני אמר ר"ש בן יוחאי אין לפני אלא קרבנות שנאמר ושחט את בן הבקר לפני ה' (ויקרא א' ה') אמר לו דוד א"כ ולמה איני בונה אותו אמר לו הקב"ה שאם אתה בונה אותו הוי קיים ואינו חרב אמר לו והרי יפה אמר לו הקב"ה גלוי וצפוי לפני שעתידים לחטא ואני מפיג חמתי בו ומחריבו וישראל ניצולין שכן כתב באהל בת ציון שפך כאש חמתו (איכה ב' ד') אמר לו הקב"ה חייך הואיל וחשבת לבנותו אע"פ ששלמה בנך בונה אותו לשמך אני כותבו מזמור שיר חנוכת הבית לדוד.
רשב"י לא אמר שבגלל שפיכת הדמים התעלה דוד שלא יחרבו מעשי ידיו, ומש"א מאמר לו דוד ולמה איני בונה וכו' שאם אתה בונה אותו אינו נחרב וכו' עד סוף הקטע קאי בין לר' יהודה ובין לרשב"י, והטעם הוא שמעשה ידיהם של צדיקים אינו בטל, ודרגת צדיק לענין זה יודע לשקול רק אל דעות. [וכיו"ב איתא בספרים שאם משה היה בונה את ביהמ"ק לא היה נחרב ו[גם] לכן לא נכנס משה לא"י]. וכל ההבדל ביניהם הוא רק במה ענה ה' לדוד על חששו שנפסל מלבנות את ביהמ"ק בגלל הדמים הרבים ששפך: לר' יהודה ענה לו שהם כצבי וכאיל, ולרשב"י שהם כקרבנות. ואיך שיפרש ר' יהודה את הפסוק כי דמים רבים שפכת, יפרש גם רשב"י.
ב. לא הבנתי.
ג. הוא נשבע בשם ה', ולא בעצם החרב.
ד. הצלחתי להבין מאות זו רק שמר שונא גויים ומאחל להם שימח שמם וזכרם, כדרכו 'בקודש' לא להזכיר מילת גוי בלא קללה.
בברכה המשולשת כתב:א. ח"ו לא באתי להכריע נגד הרמב"ם מהפסיקתא. כזכור, הרב יאיר1 כתב לי שדבריי אינם כחז"ל, ואז הבאתי מקור מחז"ל (וציינתי באחת מההודעות לעיל שהראיה היא מדברי רשב"י), ואז כת"ר הקשה עלי מהרמב"ם, וכתבתי שבפסיקתא מבואר דלא כדבריו, דהיינו שדבריי אינם נדחים, כפי שרצה כת"ר לומר, אלא שזו מחלוקת (שהרי יש גם מקורות המורים כהרמב"ם), וממילא יש להם מקום.
וממילא, גם לא הכרעתי במחלוקת התנאים (ח"ו ורח"ל) אלא הפניתי במפורש (לעיל) לדברי רשב"י דווקא.
לגבי הפשט בפסיקתא- אני הבנתי כפי שכתבתי, ולענ"ד כך עולה מהפסיקתא (וכבר קדמוני בביאור זה) וכת"ר הבין אחרת, ושערי פירושים לא ננעלו.
ד. ח"ו איני שונא את הגויים ימש"ו, וכל מש"כ זה מתוך האהבה העליונה להם
מה שנכון נכון כתב:וכדאי לדעת גם מש"כ הרמב"ם בשמונה פרקים פ"ז.ואין מתנאי הנביא שיהיו לו מעלות המידות כולן, עד שלא תחסרהו פחיתות כלל, שהרי שלמה נביא, כעדות הכתוב בגבעון נראה ה'" וכו', ומצאנו לו בפרוש פחיתות מידות, והיא רוב התאוה, וזה בריבוי הנשים, וזו מפעולות תכונת רוב התאוה. ואמר, מבואר "הלא על אלה חטא שלמה" וכו'. וכן דוד, עליו השלום - נביא, אמר: "לי דיבר צור ישראל", ומצאנוהו בעל אכזריות. ואף על פי שהשתמש בה בגוים ובהריגת הכופרים, והיה רחמן לישראל, אבל באר בדברי הימים שה' לא מצאו ראוי לבנין בית המקדש, לרוב מה שהרג, ואמר לו "לא תבנה בית לשמי, כי דמים רבים שפכת".
ולקרוא 'חסיד' לאדם בגלל שהרג כמה שיותר אנשים אפילו שהוא לא חייב, זה מנהג אלו שנאמר עליהם על חרבך תחיה או והוא יהיה פרא אדם, ורחוק ממדות ישראל בתכלית הריחוק. ההכרח לא יגונה אך גם לא ישובח. [חוץ ממה שבלא"ה עיקר הפירוש לא נכון וכנ"ל].
בברכה המשולשת כתב:דהע"ה לא הרב "אנשים" אלא גויים ימש"ו שעצם קיומם הוא חירוף וגידוף כלפי מעלה והיא מידת ישראל המתקנים עולם במלכות שדי
עקביה כתב:בברכה המשולשת כתב:דהע"ה לא הרב "אנשים" אלא גויים ימש"ו שעצם קיומם הוא חירוף וגידוף כלפי מעלה והיא מידת ישראל המתקנים עולם במלכות שדי
על אף, ודווקא מפני, הערכתי למעכת"ה, בושני בדעה הרעה שהציג באשכול זה. מאיזה בית מדרש באה שנאה עזה זו (שאין לה, כמובן, כל אחיזה במקורות)?
עקביה כתב:בברכה המשולשת כתב:דהע"ה לא הרב "אנשים" אלא גויים ימש"ו שעצם קיומם הוא חירוף וגידוף כלפי מעלה והיא מידת ישראל המתקנים עולם במלכות שדי
על אף, ודווקא מפני, הערכתי למעכת"ה, בושני בדעה הרעה שהציג באשכול זה. מאיזה בית מדרש באה שנאה עזה זו (שאין לה, כמובן, כל אחיזה במקורות)?
בברכה המשולשת כתב:את המקורות הבאתי לעיל באשכול.
יברכהו הקב"ה בכל אשר יפנה
אוצר החכמה כתב:מצד שלישי אני שואל את עצמי האם ההתנפלות על הרב בברכה משולשת באמת נובעת רק מהשאלה ההלכתית הפשוטה כמו למשל שאלה בדיני תרו"מ או שגם למתקיפים יש דעות קדומות כפי שהם טוענים עליו ודעות אלו שרשם במי שלא מפרגן לנו.
והשי"ת יהרוג את שאר הגויים, מלבד אלו שיקבלו על עצמם ז' מצוות בני נח בבית דין כיאות.
אני חרדי, נכד לניצולי שואה, חי כל ימיו בארץ ישראל, כואב עד מאד את מה שחווינו כולנו בחודשים האחרונים - איבוד אחים יקרים בידי זדים ארורים. ובכל זאת, לא עולה על דעתי לחשוב כמו הדעה שמציג הרב בבה"מ, ואיני מוצא לדעה זו מקום. מה גורם לו לתפוס אותה כמושכל ראשון?
צדקו דבריך מאד לענ"ד, ודווקא משום כך יש להזהר מהשוואת נוסח הדיבור שנהג בעבר לזמן בו החלשים כבר קצת פחות חלשים ב"ה, והמרחק בין דיבורים למעשים כבר לא כל-כך רב כשהיה (במק"א נידונו הקללות על הגויים שיש בפיוטים וסליחות, ואפילו מן הפסוק אשרי שינפץ וכו' אני לא בטוח שאפשר ללמוד לדינא שאכן כך ראוי לעשות).אוצר החכמה כתב:... הקללה והגנאי מיפלט החלשים הוא. כאשר תראה שנים רבים ובסוף המריבה אחד צועק לשני כינויי גנאי, מה צריך להסיק מזה, בדרך כלל שהשני ניצח וכוחו רב יותר, ומה נשאר לחלש המנוצח זה שלא יכול לתת אגרוף או זה שלקחו ממנו את ממונו? לעמוד לצעוק ולקלל.
...
כאמור אני לא בטוח שזה נוגע בדיוק לעניין, אבל קצת יש לי הרגשה כזאת גם כאן, אחרי שהגויים טובחים בנו ומכים בנו ומריעים לנו כמעט בכל אופן שאפשר לדמיין, לא תפרגנו לרב בברכה לפחות לומר עליהם שהם ארורים? הרי אנחנו לא נקים דעאש ושום ארגון טרור ולא נעשה לגויים שום דבר. לפחות שנוכל להגיד משהו.
אוצר החכמה כתב:אני חרדי, נכד לניצולי שואה, חי כל ימיו בארץ ישראל, כואב עד מאד את מה שחווינו כולנו בחודשים האחרונים - איבוד אחים יקרים בידי זדים ארורים. ובכל זאת, לא עולה על דעתי לחשוב כמו הדעה שמציג הרב בבה"מ, ואיני מוצא לדעה זו מקום. מה גורם לו לתפוס אותה כמושכל ראשון?
ובאותה מידה נשאלת השאלה מה גורם לך לתפוס את הצד השני כמושכל ראשון?
שש ושמח כתב:שאלת תם/שאינו יודע לשאול:
לא זכיתי להבין על מה הויכוח, הרי יש כמה וכמה דרגות בגויים, וגם הרב בברכה המשולשת כתב לעילוהשי"ת יהרוג את שאר הגויים, מלבד אלו שיקבלו על עצמם ז' מצוות בני נח בבית דין כיאות.
הרי שאלו שמקיימים ז' מצוות לא יימחו.
ולכאורה כו"ע מודו שהגויים הרשעים שאינם מודים במלכות השי"ת ואינם מקיימים ז' מצוות, או שהם אויבי עם ישראל, ראויים לשנאה, והם יימחו באחרית הימים.
וא"כ על מה הסער הגדול הזה. האם יש כאן רק מח' במציאות האם הגויים היום הם צדיקים ושומרים ז' מצוות?
עקביה כתב:אוצר החכמה כתב:אני חרדי, נכד לניצולי שואה, חי כל ימיו בארץ ישראל, כואב עד מאד את מה שחווינו כולנו בחודשים האחרונים - איבוד אחים יקרים בידי זדים ארורים. ובכל זאת, לא עולה על דעתי לחשוב כמו הדעה שמציג הרב בבה"מ, ואיני מוצא לדעה זו מקום. מה גורם לו לתפוס אותה כמושכל ראשון?
ובאותה מידה נשאלת השאלה מה גורם לך לתפוס את הצד השני כמושכל ראשון?
וכי בגלל שהנאצים עשו מה שעשו והמחבלים עושים מה שעושים עלי לשוש להשמיד להרוג ולאבד את כל הגויים, ולחשוב שעצם קיומם הוא פגם במלכות שמים (רעיון עוועים בזכות עצמו)?
איני יכול לענות בשם אחרים, אבל בעיני המחשבה שעלינו לייחל להשמדתו של סתם גוי אסקימואי שלא ראה צורת יהודי מימיו ולא הרע לאיש כל חייו (וגם אם נניח שהוא עע"ז הרי אין לך תינוק שנשבה גדול מזה) היא אכן דבר כה מופרך שאין צריך להביא לו ראיות בכלל, ולא חשיד קב"ה דעביד דינא בלא דינא.אוצר החכמה כתב:השאלה היא למה אתה תופס את זה כמושכל ראשון.
ברזילי כתב:איני יכול לענות בשם אחרים, אבל בעיני המחשבה שעלינו לייחל להשמדתו של סתם גוי אסקימואי שלא ראה צורת יהודי מימיו ולא הרע לאיש כל חייו (וגם אם נניח שהוא עע"ז הרי אין לך תינוק שנשבה גדול מזה) היא אכן דבר כה מופרך שאין צריך להביא לו ראיות בכלל, ולא חשיד קב"ה דעביד דינא בלא דינא.אוצר החכמה כתב:השאלה היא למה אתה תופס את זה כמושכל ראשון.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 514 אורחים