אם רעב שונאך האכילהו לחם

[קומי_אורי]

"אם רעב שונאך האכילהו לחם כי גחלים אתה חותה על ראשו"
האם באמת מותר לעשות טובה לשונא, כדי לנקום בו, וירגיש גחלים על ראשון?

[יאיר]

וכי נקמה יש פה?

[קומי_אורי]

אני מניח שאם ר' אריה לוין היה מאכיל את שונאו הוא היה מתכוין לש"ש, אבל מלשון החכם בפסוק נראה שהוא משכנע את האדם הפשוט, שלמרות שהוא שונא אדם מסויים, ואינו רוצה להיטיב לו, הוא יכול להאכילו לחם, כי בכך הוא מתבייש ומתענה יותר, וזאת שאלתי: במקרה שאדם מרגיש את רגש הנקמה או עכ"פ את האונאה שבדבר, האם זה מותר, או שהפסוק נאמר רק לחסידים שמבטילים את רגשותיהם לגמרי (וא"כ לא היה צריך לומר להם שגחלים חותה על ראשו, כי זה יגרום להם לחשוש מלהאכילו לחם...)

[איש גלילי]

לכאורה בא בכתוב לחזק גם את מי שאיננו חסיד, וחפץ ברעת שונאו, ולכן אומר לו שטובה זאת מכאיבה לו יותר מכל נקמה.
ואכן החסיד משיב לו טובה אמתית בלא לזכור בלבו כלל את מה שעשה לו (איסור 'לא תטור' הוא רק כאשר מזכיר בפה).

[קומי_אורי]

אז אתה אומר שמותר לעשות טובה לשונא וליהנות מהמבוכה שלו ומהגחלים על ראשו, נטירה ודאי אין כאן, אולי אפשר להגדיר כנקמה, וצ"ע אם יש נקמה בדבר שהוא בעצם טוב, ויש בו רק הרגשה של נקמה.

[יאיר]

לכאורה בא בכתוב לחזק גם את מי שאיננו חסיד, וחפץ ברעת שונאו, ולכן אומר לו שטובה זאת מכאיבה לו יותר מכל נקמה.
ואכן החסיד משיב לו טובה אמתית בלא לזכור בלבו כלל את מה שעשה לו (איסור 'לא תטור' הוא רק כאשר מזכיר בפה).

מנין לך?

מרש"י אין ראיה כי בסה"כ הביא דוגמא וא"כ גם נקימה תהיה רק בפה וידוע שהדין לא כך.

[יאיר]

לענין האם נטירה היא דוקא בפה או גם בלב מצאתי דעות לכאן ולכאן.

[איש גלילי]

לענין האם נטירה היא דוקא בפה או גם בלב מצאתי דעות לכאן ולכאן.

אולי תצטט לנו מהדעות?

[יאיר]

חיפוש פשוט באוצר 'נטירה , בפה' [9]

[מה שנכון נכון]

לענין האם נטירה היא דוקא בפה או גם בלב מצאתי דעות לכאן ולכאן.

אולי תצטט לנו מהדעות?

תורת האדם.PDF

(433.53 KiB) הורד 212 פעמים

[אוצר החכמה]

לא הבנתי את השאלה. יש דין לא תטור ביצה"ר?

[צבי וחמיד]

לענין האם נטירה היא דוקא בפה או גם בלב מצאתי דעות לכאן ולכאן.

אולי תצטט לנו מהדעות?

תורת האדם.PDF

הרב תורת אדם (מיהו?) מבאר בפשטות את דברי המס''י שאין נטירה אלא כשמזכיר בפה. ואנכי בעניי לא כן ראיתי בדבריו, שהרי כתב בתחילה שאיסור נטירה היינו להזכיר איזה זכרון, ואח''כ בהרחבת הדברים כותב שכיון שהיצר מרתיח ומבקש להניח איזה זכרון ואפי' קטן, היינו שהקטן אף הוא בכלל הנטירה האמורה, ומ''מ התורה דברה כנגד היצר הרותח ומבקש היתר וכללה הכל בואהבת לרעך כמוך, פירוש, תאהב אותו עד הסוף ולא תשאיר פינה בלבבך שאינה שלמה עימו מחמת מעשהו הקודם. אך הכל בכלל הנטירה

[חוקר ודורש]

יש הלכה שאסור לנחם ניחום אבלים שונא מאחר שיש כאן איזה סוג של נקמה ,
שונה הדבר שהשונא רעב וביוזמתו הוא בה לבקש לחם וודאי מצוה לתת לו
וכמו שאמרו לעיל הת"ח שזה עניין להרגיע את השונא שלא ינקום ולא יתן כי הנתינה
היא זאת התרופה.

[צבי וחמיד]

לא הבנתי את השאלה. יש דין לא תטור ביצה"ר?

אף אם דרשה דרשו בו על היצה''ר מ''מ מקרא לא יצא מכלל פשוטו. עי' רש''י ועוד.

[איש גלילי]

הרב תורת אדם (מיהו?)

הרב צבי ויינברגר שליט"א מעיה"ק צפתובב"א, הוא תלמיד חכם עצום ובקי גדול בענינים אלו.

[צבי וחמיד]

הרב תורת אדם (מיהו?)

הרב צבי ויינברגר שליט"א מעיה"ק צפתובב"א, הוא תלמיד חכם עצום ובקי גדול בענינים אלו.

יש''כ

[אוצר החכמה]

לא הבנתי את השאלה. יש דין לא תטור ביצה"ר?

אף אם דרשה דרשו בו על היצה''ר מ''מ מקרא לא יצא מכלל פשוטו. עי' רש''י ועוד.

זה ידעתי וכוונתי לומר שעיקר העניין בתורה ומצוות כמבואר בגמרא בבמה אשה. רק המפרשים מפרשים גם לפי פשוטו. באין מקרא יוצא מדי פשוטו אין מקום להקשות קושיות הלכתיות.

[צבי וחמיד]

לא הבנתי את השאלה. יש דין לא תטור ביצה"ר?

אף אם דרשה דרשו בו על היצה''ר מ''מ מקרא לא יצא מכלל פשוטו. עי' רש''י ועוד.

זה ידעתי וכוונתי לומר שעיקר העניין בתורה ומצוות כמבואר בגמרא בבמה אשה. רק המפרשים מפרשים גם לפי פשוטו. באין מקרא יוצא מדי פשוטו אין מקום להקשות קושיות הלכתיות.

רש''י כותב על פסוק זה ''כמשמעו''. איך שלא תסביר זה תמיד נקימה בשונא, אז איך יתכן שפירושו כמשמעו, לעולם לא תימלט מחקירתנו זו.

[אוצר החכמה]

כי מדובר בגוי.

[המעיין]

איכפל תנא לאשמעינן גוי?

[אוצר החכמה]

הלא זה מה שהסברתי. שאם זה עיקר כוונת הכתוב צריך להבין מה ההוראה המעשית וע"ז אפשר להקשות כקושייתך, אבל אם עיקר הפסוק לאשמעינן יצה"ר אין כאן קושיה.

[אבן זועקת]

"אם רעב שונאך האכילהו לחם כי גחלים אתה חותה על ראשו"
האם באמת מותר לעשות טובה לשונא, כדי לנקום בו, וירגיש גחלים על ראשון?

הרי פירוש הפסוק בדיוק להיפך! שלא תנקום בו אלא תאכילהו לחם ומים. ומ"ש כי גחלים אתה חותה על ראשו פירש הרלב"ג שאם ירע לך, דע שהוא מצטער מזה. עכ"ד. אבל אין הפירוש שיעשה כן בשביל לצערו, אלא בעצם המצב ששונאו נזקק לו הוא מצטער בין אם ייטיב לו וכל שכן אם ינקום בו וישאירהו רעב.
והראב"ע פירש שעל ידי כך ישמר מלעשות לך רע ולפ"ז לא בא הפסוק לדבר כלל על שמחה בצער אויבו אלא חיתוי הגחלים משמעו שהשונא ימנע מלהרע לך עוד.

[צבי וחמיד]

כי מדובר בגוי.

לא ירדתי לסוף דעתך, מנ''ל שמדובר בגוי? אולי מרבי יהושע גבי אסתר והמן?

שוב, כיצד למד מר שעיקר הפסוק קאי ביצה''ר, לפי ראות עיני במפרשים כ' הפוך

[שועל שבחבורה]

"ויאסור אותו לעיניהם, הרי ביארוהו, שרק לעינהם אסור, ואחר שיצאו היה מאכיל ומשקה אותו. ואם תאמר שרצונו של יוסף היה משום שכתוב, אם רעב שונאך האכילהו לחם ואם צמא וגו', שעל כן האכיל והשקה את שמעון שהיה שונאו, יוסף שהיה צדיק איך עשה כזאת, שהרי כתוב בסיום הכתוב, כי גחלים אתה חותה על ראשו, וה' ישלם לך. אלא חס ושלום שיוסף היה מתכוין לכך, אלא כאיש לאחיו, כן היה עושה ומתנהג עמו באחוה, ולא באופן אחר, ולא רק עמו לבדו אלא עם כל אחיו, כמו שכתוב ויצו יוסף וימלאו את כליהם וגו', כדי להתנהג עמהם באחוה..."
(עפ"י זוהר מקץ על הפסוק "ויאסור אותו לעיניהם", בסולם אות קסו-ז)

אמנם כמדומה ראיתי אולי בספר במחיצתם מסופר על החזון איש שעשה "נקמה" בגבאי שזלזל בו ע"י שנתן סכום גדול לקופת הצדקה. וכן במפרשים בפסוק לא משמע כהזוה"ק. וצ"ע.