דע את האויב

[יאיר]

מצאתי כתוב:

"צריך האדם לידע ולזכור תמיד תמיד בכל עת ורגע, שהיצר הרע אורב לו ומצפה ותאב להכשילו ולהחטיאו לפני בוראו בכל זמן.

והוא יסוד גדול בעבודת ה' ולכן היצר משתדל מאוד להשכיחו דבר זה ומסמא שכלו מלזכור שהוא במלחמה [ה]תמידית, מלחמת היצר (והוא סוד גיד הנשה דיעקב ושרו של עשו).

ודבר זה ראוי לכל ירא ה' באמת, להחדיר אל שכלו ולהשיב אל ליבו תמיד בכל יום ובכל רגע פנוי לו, לבל ישכיחהו זאת ולבל יפתהו ויפילו ברשתו אשר כל הנופל שם אוי לו ולנשמתו ומאבד עולמו הניצחי הטוב אשר ייעד לו האלקים, והוא מה שאמרו "אין אדם חוטא אא"כ נכנסת בו רוח שטות" (סוטה ג.) דבאמת הרי יודע מהו גורל ועונש החוטא לפני בוראו ומדוע לא יפחד וירעד מאימת הדין ומעונשו הצפוי לו?, אלא ששיכח זאת יצרו ממנו והכניס בו מחשבת חוץ אחרת, כדי להשמידו עדי עד.

וכבר נתבאר דעיקר תכלית האדם הוא לימוד התורה הקדושה אשר כל חפצים לא ישוו בה ואין לך מצוה גדולה ממנה, דלימוד אות אחת בתורה שקול כנגד כל המצוות כולן.

והנה אחת ממעלות לימודה היא אמרם ז"ל "בראתי יצה"ר, בראתי לו תורה תבלין" (קידושין ל:)
ו"אם פגע בך מנוול זה משכהו לבית המדרש" (סוכה נב:) דאין לך דבר המבטל את היצר יותר ממנה.
וכאשר ילמד ויעסוק בה תדיר, הנה יצרו נחלש ומתבטל מאליו.

ולכן גם בזה יתאמץ מאוד היצר להילחם ויבלבל דעתו תמיד למנוע ממנו ללומדה".

מי יכול להרחיב בנושא, מ"מ וכו'?

[ברוך ברגר]

נראה לי שזה מבוסס על זה....

סוכה נב. קידושין ל: אמר רבי יצחק יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום שנאמר {בראשית ו-ה} רק רע כל היום אמר רבי שמעון בן לקיש יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום ומבקש להמיתו שנאמר {תהילים לז-לב} צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו ואלמלא הקב''ה שעוזר לו אינו יכול לו.

[מה שנכון נכון]

והנה אחת ממעלות לימודה היא אמרם ז"ל "בראתי יצה"ר, בראתי לו תורה תבלין" (קידושין ל:)
ולכן גם בזה יתאמץ מאוד היצר להילחם ויבלבל דעתו תמיד למנוע ממנו ללומדה".
מי יכול להרחיב בנושא, מ"מ וכו'?

הח"ח בכמה מקומות בספריו.

[בקרו טלה]

חובת הלבבות - השער החמישי - שער יחוד המעשה - פרק ה
בן אדם ! ראוי לך לדעת, כי השונא הגדול שיש לך בעולם הוא יצרך הנמסך בכחות נפשך, והמעורב במזג רוחך, והמשתתף עמך בהנהגת חושיך הגופניים והרוחניים, המושל בסודות (במידות) נפשך וצפון חובך, בעל עצתך בכל תנועותיך הנראות והנסתרות, שתהיינה ברצונך, האורב לפתות פסיעותיך (לעיתות פשיעתך), ואתה ישן לו והוא ער לך, ואתה מתעלם ממנו והוא אינו מתעלם ממך, לבש לך בגדי הידידות ועדה עדי האהבה לך, ונכנס בכלל נאמניך ואנשי עצתך וסגולת אוהביך [בדקות מרמתו], רץ אל רצונך בנראה מרמיזותיו וקריצותיו, והוא מורה אותך בחציו הממיתים לשרשך מארץ חיים, כמו שאמר הכתוב במי שענינו כך (משלי כו יח) כמתלהלה היורה זקים חצים ומות, כן איש רמה את רעהו ואמר הלא משחק אני. ומן החזק שבשלוחיו (שבשלחיו), אשר [יורה אותך] וילחם אותך בהם במצפון ענינך, שישתדל לספק עליך אמיתתך, ולשבש מה שנתברר לך, ולערבב את נפשך במחשבות כזבים וטענות שקרים, יטריד אותך בהם מתועלותיך, ויספק עליך מה שנתברר לך מאמונתך ודתך. ואם תהיה נזהר ממנו, ותזמין לו שלוחי (שלחי) שכלך להילחם אותו בהם, ותסלק חציו מעליך, תינצל ותימלט ממנו בעזרת השם, יתברך. ואם תשליך עניניך אליו ותימשך אחר רצונו, לא ירף ממך עד שיאבדך בשני העולמים וישרשך משני המעונים, כמו שאמר בסעיף מסעיפיו ואיש אחד מחייליו (משלי ז כו): כי רבים חללים הפילה ועצומים כל הרוגיה, דרכי שאול ביתה יורדות אל חדרי מות. על כן אל תטרידך מלחמת זולתו ממלחמתו, וקרב בלתי קרבו, והחרב עם מי שהוא רהוק ממך מן החרב עם מי שלא ייפרד ממך, ודחות מי שלא יגיע אליך כי אם ברשות מדחות מי שאינו שואל רשות בהימצאו עמך.

ואמרו על חסיד, שפגע אנשים שבים ממלחמת אויבים, ושללו שלל אחר מלחמה חזקה, אמר להם: שבתם מן המלחמה הקטנה שוללים שלל, התעתדו למלחמה הגדולה ! אמרו לו: ומה היא המלחמה הגדולה ? אמר להם: מלחמת היצר וחייליו. ומן התימה, אחי, כי כל אויב שיש לך, כשתנצח אותו פעם ושתים, ירף ממך ולא יעלה על לבו להילחם בך, לדעתו יתרון כחך על כחו, והוא מתייאש מנצח אותך ומגבור עליך. אבל היצר אין מספיק לו ממך ניצוח פעם ומאה פעמים, בין שנצח אותך, בין שנצחתו. כי אם ינצח אותך - ימיתך, ואם תנצחהו פעם אחת - יארוב לך כל ימיך לנצח אותך, כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה (אבות ב ד): אל תאמין בעצמך עד יום מותך. ואינו מקיל בקטנה שבקטנות עניניך לנצח אותך בה, כדי שתהיה לו מדרגה לנצח אותך במה שלמעלה ממנה - ועל כן ראוי לך, שתהיה נזהר ממנו. ואל תמלא ממשאלותיו בך מאומה, רק יגדל בעיניך המעט שבמעט מניצוחו והמצער מהתגברותו (מהתגברותך עליו), כדי שתהיה לך מדרגה אל מה שלמעלה ממנו, כי במהרה תהיה תשוקתו אליך, ולא יעמוד לפניך בעמדך כנגדו, כמו שכתוב (בראשית ד ז) ואליך תשוקתו ואתה תמשל בו. על כן אל יבהילך דברו, ואם עצמו חייליו, ואל יפחידך ענינו, ואם רבו עוזריו, כי עיקר כוונתו לאמת השקר, ומגמת חפצו להעמיד מכזב, וכמה היא קרובה מפלתו ואיבודו מהר, אם תרגיש לחולשתו.

[יאיר]

יישר כח!

כוונתי בעיקר למודגש למעלה, היש מי שיוכל להרחיב (גיד הנשה וכו' לפני הרבה שנים שמעתי הרצאה בנושא (הר' אסולין) והייתי שמח לשומעה שוב, אם במקרה מישהו יודע).

[יאיר]

www.otzar.org/wotzar/book.aspx?7331&page=PS0026

ד.ה על כן

אשמח אם מישהו יוכל להביא את הקטע.

[יאיר]

אשמח אם מישהו יעלה לכאן מספר 'מגדלות מרקחים - על התורה' עמ' 51 כל הקטע שבד.ה 'על כן'.

תודה רבה ויישר כח!

[מה שנכון נכון]

מגדלות.GIF (31.03 KiB) נצפה 3402 פעמים

[יאיר]

יישר כח עצום! (והוא בסופו).

[יאיר]

: