דעה עצמית או קיבעון מחשבתי

[רוצה ללמוד]

אציגה נא שאלה/תמיהה עלינו משתתפי הפורום הזה ובעצם על כל יהודי/אדם באשר הוא

מדי פעם פורץ לו לחלל אשכול ובו ויכוחים עזים עד לב השמים אודות חסידות/התנגדות, הבעש"ט/הגר"א וכו' וכו', וכמובן תמיד הכותבים החסידיים יסבירו בכל להט את צדקת דרך החסידות והכותבים הליטאים באותה התלהבות יסבירו את הצד ההפוך.

שאלתי: כיצד ייתכן שאדם בעל שכל ישר וחד כמו רבים מהכותבים כאן יחשוב שבדיוק גרם מזלו המוצלח והוא זכה להיוולד במקום הנכון ואילו רעהו האומלל נולד במקום שקרי... הרי רובנו ככולנו לא בחרנו בדרך לפיה אנו נוהגים אלא נולדנו אצל אב ואם שזו דרכם, וא"ת מדוע זה דרכם של הורינו, וי"ל כי כן ראו אצל הוריהם ולמעלה בקודש עד דורם של הגר"א והבעש"ט... או לחילופין אם מצאצאי ילדי טהרן ומסורת אבות נשכחה מהם, הרי סבו של זה זכה להתקרב ע"י הרב מפוניבז' זצ"ל ואת ילדיו שלח לישיבתו ויהפכו לליטאים ואילו סבו של רעהו זכה להתקרב ע"י ה"בית ישראל" או ה"אמרי חיים" וכדו' וכך הפכו צאצאיו לחסידים

אסכם את שאלתי: האם כל טענותינו העזות נגד הדרך השניה מגיעים ממקום חכם או שמא ממקום מקובע ומרובע ללא שמץ של מחשבה עצמית???

[יאיר]

התשובה ברורה. הרי אין לך נגיעה גדולה מזו ואדם קרוב הוא אל עצמו אך אם נאמר שיש דרך יותר מובחרת בעבודת ה' אז אכן יש הצודקים בטענותיהם ודבריהם...

[פלתי]

מאד אהבתי את השאלה הזו.
.

[צולניק]

ראה בספר חיי עולם פרק כה ותמצא נחת.

[רוצה ללמוד]

ראה בספר חיי עולם פרק כה ותמצא נחת.

אז אנחנו באמת מתווכחים כתינוקים (במחילה מכבודנו) על סמך דעות שאחרים הכניסו לנו בראש?

[אוצר החכמה]

הנחת היסוד הדיכוטומית של השואל היא השגיאה כאן. כל אחד מאיתנו מורכב מקצת מזה ומקצת מזה. ולכן אנחנו מתווכחים על יסוד מחשבותינו, אבל כן, אנחנו גם מושפעים מדרך חינוכינו וטוב שכך.

[תוכן]

על זה דן ר' ישראל סלנטר באור ישראל מכתב ל' בהגהה.

[רוצה ללמוד]

הנחת היסוד הדיכוטומית של השואל היא השגיאה כאן. כל אחד מאיתנו מורכב מקצת מזה ומקצת מזה. ולכן אנחנו מתווכחים על יסוד מחשבותינו, אבל כן, אנחנו גם מושפעים מדרך חינוכינו וטוב שכך.

גם או "רק", איך יתכן שקרוב ל100% נשארים בדרך שבה חונכו ומגינים עליה בלהט אם מעורב בזה גם מחשבה עצמית?

כמה מאתנו משעמדו על דעתם פנו לבדוק האם אכן דרכם היא הנכונה או שיש להחליף דרך?

(ואגב, סליחה, מה זה "דיכוטומית")

[אוצר החכמה]

דיכוטומי פירושו משהו שמניח רק שתי אפשרויות או זה או זה.
ואני לא חושב שהמציאות היא כמו שאתה מתאר. הרבה מאד אנשים לא "מגינים בלהט" על כל מה שהם חונכו. או להיפך מגינים בלהט דווקא על דברים שהם סיגלו לעצמם עם השנים במפגשיהם עם אנשים שונים.

[אדג]

חלק גדול מה"להט" נובע מבורות והיכרות שטחית. גדלתי בבית חבד"י, עם כל ההסברים עד כמה יש לרחם על ה'ליטוואק' ועד כמה עבודת ה' אצל מי שלא זכה לאור החסידות היא רדודה וחסרת נשמה, וכשגדלתי ולמדתי בכולל בין אברכים ליטאיים הבנתי שלא כך (בהכרח) הם פני הדברים. ולהיפך.

הדבר נכון במיוחד בסוגיות סבוכות (צדיקים, צמצום כפשוטו ועוד ועוד) שלשתי הדעות יסודות מוסדים, וכמובן שכל אחד מכיר היטב את הצד 'שלו'.

רובא דרובא של מי שמכיר את שני הצדדים היטב לא מנהל "ויכוחים עזים עד לב השמים", אלא יש לו דעה מוצקה תוך הבנה של הצד השני. זו רק דעתי.

[יאיר]

בני האדם מונעים מכח האנרציה כמו אלקטרון שנע תמיד לאותו כיוון (כך כתב בפתיחת הספר 'חידת החיים').

[אום אני חומה]

ברור שאצל חלק מהאנשים זה נובע מקיבעון,
וברור שאצל חלק מהאנשים זה נובע לאחר חיפוש ובדיקה, ולאחר שהגיעו להבנה שבכל שיטה ביהדות יש מעלות לצד חסרונות ואין שיטה אולטימטיבית, ואם כך כבר עדיף להישאר היכן שאני.

[נתן]

הרבה מהלהט אינו על הפרכת הצד שכנגד אלא על הגנת הצד שלו, וכל בעל שכל די ישר אפי' אם נולד לתוך איזה צד ואינו מעונין לשנות לצד אחר מ"מ לפחות מתבונן להבין היטיב הצד שלו ויש לו את הכח להגין עליו

[משולש]

כמדומני שהגרע"י סבר שיש לאשכנזים לנהוג כספרדים, והקה"י סבר שהספרדים צריכים לשנות מבטאם כאשכנזים, גם אצל גדולי ישראל בדורות קודמים אפשר לראות שכל אחד עושה לו סמוכות למנהג שלו וסבור שהוא המנהג המובחר מכולם.

[יאיר]

כמדומני שהגרע"י סבר שיש לאשכנזים לנהוג כספרדים, והקה"י סבר שהספרדים צריכים לשנות מבטאם כאשכנזים, גם אצל גדולי ישראל בדורות קודמים אפשר לראות שכל אחד עושה לו סמוכות למנהג שלו וסבור שהוא המנהג המובחר מכולם.

רק בשם ה'.
ועל אף שאולי אתה קצת צודק, יתכן שאסור לומר כך שגדו"י נוגעים בדבר (כמו שלומדים באוניברסיטה שאביי אמר כך ורבא אמר כך בגלל נגיעה ממונית וכדומה ה"י) ואולי זה כבר נכנס למחלוקת החזו"א ואחרים האם ת"ח יכול להיות נגוע.

[יאיר]

כמדומני שהגרע"י סבר שיש לאשכנזים לנהוג כספרדים

בכמה מקומות הוא כותב שגם בני אשכנז צריכים ללכת לפי פסיקות השולחן ערוך‏[39], עם זאת, במקומות רבים כתב שעל האשכנזים להמשיך לפסוק כרמ"א.

39^ שו"ת יביע אומר חלק ה - אורח חיים סימן לז: "... והגאון ר' בנימין מרדכי נבון ז"ל... כתב וז"ל: שאע"פ שיש לבני גלות אשכנז פעה"ק ירושלים ת"ו בית דין קבוע בפ"ע, וקהלה קבועה בפ"ע, חייבים לעשות כאן כמנהג בני עדות הספרדים... גם בנ"ד דינא הכי, שאף שבזמן הרב גנת ורדים היה להם קהל בפ"ע וב"ד בפ"ע, הרי אחר כך מרוב החובות ועלילות הגוים ברחו כולם ולא נשאר עד אחד מבני אשכנז, ואפילו כשהיה בא אחד להשתטח על קברי הצדיקים היה בא בהחבא ובאישון לילה מפני רשעת הגוים. ויותר ממאה שנה עברו שלא דרכה רגל אשכנזי פעה"ק ירושלים, עד שמקרוב בא הרב המופלא ר' מענדל אשכנזי מתלמידי הגר"א מווילנא ז"ל, והוא היה הראשון שבא לדור פעה"ק ואחריו באו מעט מעט עד שנעשו לקהל גדול, ה' עליהם יחיו, ואעפ"כ כי יהיה להם דבר למשפט באים לפני דייני העיר הספרדים, אלא שזה שנתיים ימים שרבתה המחלוקת בעוה"ר, והושיבו ב"ד מעדת האשכנזים, וא"כ מאן נימא לן דבכה"ג מותרים לשנות ממנהגי הספרדים שפוסקים עפ"ד מרן ז"ל. וכמ"ש מהרשד"ם הנ"ל. ע"כ".

[אורך רוח]

הביטחון בצדקת הדרך ללא ספק נובע מהחינוך שקיבלנו בילדותנו, ומהקושי לחשוב על האפשרות שחיינו בטעות. כמו כן כידוע אין אדם רואה את נגעי עצמו, והוא מבחין בעיקר בחסרונות הצד השני ובמעלות הדרך שלו.
אמנם אין בכל זה להוריד מנכונות הטענות שמעלה כל צד, ורק שאין בטענות אלו בדר"כ לקבוע חד משמעית שאכן צד זה הוא הצודק.

[חובב_ספרים]

כבר כתב הים של שלמה בהקדמתו לבבא קמא: הספרדי אומר, לעולם צדקו דברי המחברים אם הוא מן הספרדים. ובפרט דברי הרמב"ם, שהיה מעולה בכל מעלות, בפנימות וחיצונות, וכל חכמי הצרפתים כקליפות השום נגדו.

[יעקובי]

ובהמשך דבריו שם:

ומתוך זה ניתן לבעל דין לחלוק ולומר, קים לי כחד מנהון, הספרדי כספרדים, והצרפתי כצרפתים, וכל אחד בורר את שלו, ועם ועם כלשונו, וסובר התורה ירושה היא למשפחות, ולא זו הדרך ולא זו העיר.

[משולש]

גם המהרשד"ם כתב שיש לאשכנזים להחליף לנוסח הספרדים
וכמה מתפללי נוסח המכונה "ספרד" אמרו שהוא הנוסח המעולה מכל הנוסחאות.
ולעומתם יש את הרוקח וחסידי אשכנז ואחריהם פוסקים רבים.