אבל מי שמניח הכתוב כמו שהוא ומבארו ואומר עת לעשות לה' הפרו תורתיך יאמר שכשנגזרת עת עונש ונקמה יבואו סבות לבני אדם שיפרו תורה כדי שתחול עליהם הגזירה כשהם חייבים וענין זה ארוך ורחוק עמוק עמוק מי ימצאנו כי נצא מזה לשאלת השכר והעונש אל תבקש ממני בענין שאנחנו עכשיו בו זולתי ביאור הדברים בלבד כלומר ביאור פשטי הדברים לפי שיש סתירות הרבה במקראות בענין זה וכן במאמרי חכמים אבל העיקר הוא שהקב"ה גומל לצדיקים ומעניש את הרשעים וכל זה בצדק שכן העיד על עצמו שהכל בצדק כי כל דרכיו משפט וכו' ונקודת הצדק בזה אין כח באדם להשיגה כמו שאין בכח השכל האנושי להשיג היקף ידיעתו יתעלה וכבר הודיענו יתעלה שאין בכח תבונתנו להשיג חכמתו וצדקו בכל מה שעשה ויעשה והוא אמרו כי כאשר גבהו שמים מארץ כן גבהו דרכי מדרכיכם ומחשבותי ממחשבותיכם לכן סמוך על העיקר הזה ואל תטריד עצמך לחקור בענין זה לפי שכל מי שחקר בענין זה מאנשי אמונתינו וזולתם לא השיג גדולות אלא נשאר כמו שאומרים עליהם השלום צלל במים אדירים והעלה חרס בידו ואם תראה בדברי המדברים בענין זה איזה דמיון והרצאת דבר מה שנדמה כראיה ואינו כן אלא אם תיטיב להתבונן אז יוסר המסוה ויבואו הקושיות ויחזור הדבר למה שאמרתי לך ורק הפסדנו אריכות דברים וחבור ספרים אבל דברי הפילוסופים המומחים בפילוסופיא בענין זה הוא דבר נפלא מאד ועמוק מאד שצריך להקדמות רבות והכשרה בלמודים ואיש משכיל יוכל להבין אותם הדברים ויתרים דבריהם עם אמרו יתעלה ויתרומם ראה נתתי לפניך היום את החיים ואת הטוב וכו' אותו באות ויסיק מדבריהם קרוב למה שאמרתי לך ביסוד זה או משהו יותר עמוק ודק העיון ועוד נדבר על משהו מענין זה במסכת אבות
ובמסכת אבות בהקדמה פ"ח ביאר שכשמגיעה עת הגזירה נמנע מהרשעים לעשות תשובה. ונתחבט לבבי אם זו כל כוונתו כאן מה ראה להאריך בקושי הענין ועומקו דמה קושי יש בזה שעבר על הרשע זמן הבחירה והגיע זמן העונש?
ומחמת שעצלותי רבה ודעתי קצרה על כן אחלה את פני היודעים ללמדני על רגל אחת את שיטת הרמב"ם בזה ובאם א"א אלא בדרך ארוכה שהיא קצרה ג"כ אודה למי שיפריש מעתותיו ללמדני פרק זה.