מי עוד ניצל במבול

[חובב_ספרים]

מלבד נח ומשפחות ניצל עוג במול כדאיתא בנדה דף ס"א ע"א, ואיתא שם סיחון ועוג אחי הוו דאמר מר סיחון ועוג בני אחיה בר שמחזאי הוו, יוצא שניצל גם או סיחון או שמחזאי אביו. האם היו עוד אנשים שניצלו?

[ר_חיים_הקטן]

בספר חמדת ימים (בראשית ז:כג בת"ט) דייק ממש"כ "ומכל החי מכל בשר שנים מכל" (בראשית ו:יט) דכל מי שניצל ניצל בזוג וזה כולל עוג ובת זוגו. הרי שגם אשת עוג ניצלה מן המבול.

[יורה_דעות]

הנצי"ב כותב שנח הכניס עמו לתיבה משרתים ועוזרים

[תוכן]

לפי אלו הסוברים שהמבול לא היה בכל העולם, אז ניצלו כל אלו שלא היו באזור המבול.

[מה שנכון נכון]

הנצי"ב כותב שנח הכניס עמו לתיבה משרתים ועוזרים

היכן?

[יורה_דעות]

כמדומני בהעמק דבר

[מה שנכון נכון]

כמדומני בהעמק דבר

לא מצאתי שם לפו"ר, ואודה על מ"מ מדוייק.

[עולה מן הארץ]

כמדומני בהעמק דבר

לא מצאתי שם לפו"ר, ואודה על מ"מ מדוייק.

פרק ז' פסוק א'

[שף ויתיב]

מלבד נח ומשפחות ניצל עוג במול כדאיתא בנדה דף ס"א ע"א, ואיתא שם סיחון ועוג אחי הוו דאמר מר סיחון ועוג בני אחיה בר שמחזאי הוו, יוצא שניצל גם או סיחון או שמחזאי אביו. האם היו עוד אנשים שניצלו?

לא כתוב איפה שהוא שסיחון נולד מאשת חם שנתעברה משמחזאי ונולד לאחר המבול?

[מה שנכון נכון]

כמדומני בהעמק דבר

לא מצאתי שם לפו"ר, ואודה על מ"מ מדוייק.

פרק ז' פסוק א'

תודה רבה.

[מן השורה]

מלבד נח ומשפחות ניצל עוג במול כדאיתא בנדה דף ס"א ע"א, ואיתא שם סיחון ועוג אחי הוו דאמר מר סיחון ועוג בני אחיה בר שמחזאי הוו, יוצא שניצל גם או סיחון או שמחזאי אביו. האם היו עוד אנשים שניצלו?

לא כתוב איפה שהוא שסיחון נולד מאשת חם שנתעברה משמחזאי ונולד לאחר המבול?

נדה ס"א. תוד"ה זה עוג, הכי נמי נפלט סיחון מדור המבול כיון דאחי הוו וכו'.

מהרש"א שם, והוא דחוק דלא לישתמיט תלמודא וכו', ושמעתי דאיתא במדרש שזה אחיה בר שמחזאי אביו של עוג בא בזנות על אשת חם בן נח קודם המבול והיתה הרה ממנו בבואה אל התיבה וילדה בתיבה את סיחון ומזה הטעם כשראה חם שאשתו כבר הרה שימש עמה בתיבה.

[מן השורה]

מלבד נח ומשפחות ניצל עוג במול כדאיתא בנדה דף ס"א ע"א, ואיתא שם סיחון ועוג אחי הוו דאמר מר סיחון ועוג בני אחיה בר שמחזאי הוו, יוצא שניצל גם או סיחון או שמחזאי אביו. האם היו עוד אנשים שניצלו?

דגים שבים, קידושין י"ג.

[סיפרון]

אלה דברי הנצי"ב בהעמק דבר בראשית (ז א): בא אתה וכל ביתך. והנה המפרשים הבינו שכוון ה' לבניו ונשותיהם. ואם כן אין בזה חדשות. וגם סיום דבר ה' כי אתך ראיתי צדיק וגו'. אינו מובן למה נתן עתה טעם ולא בדבור הקודם.

אלא נראה במשמעות וכל ביתך עבדים ובהמותיו שהיו לצרכי ביתו ותשמישו ולא לקיום העולם. והיה מגיע טובה גדולה מזה לנח להקל עבודתו בתיבה ועל זה בא דבר ה'. דבכל מקום שמדבר בקיום העולם כתיב "אלהים", ולא רק משום ששם הזה הוא שופט העולם, אלא גם משום שהוא ברא העולם כמ"ש ריש פפרשת בראשית. אבל כאן מדבר ברחמי שמים על נח והשגחתו הפרטית לטובת הצדיק על כן כתיב ויאמר "ה'" ופירש לו הטעם שחומל ומרחם עליו יותר מצורך קיום העולם כי אתך וגו'. ועי' להלן ח' ז'. ועתה חוזר ומדבר בכל הברואים.

והשוה דברי הנצי"ב לדברי הרב מלבי"ם שם: ויאמר ה' לנח. עתה יספר מה שאמר ה' לנח ז' ימים קודם המבול, והנה דבור זה אינו מענין דבור הקודם, שבדבור הקודם נזכר שם אלהים, ובדבור הזה נזכר שם הויה, שדבור הקודם היה מצד שהוא אלהים בורא העולם שהעולם נברא ומתקיים בשם אלהים, כמש"ש שבכל פרשה בראשית לא נזכר רק שם אלהים, והוא אשר השגיח עתה שבבוא המבול לא יחסר מין אחד מן המציאות וצוה לו שיקח זוג אחד מכל מין להחיות, ופה אמר מאמר אחר מיוחד מצד השגחתו הפרטיית על נח שהיה צדיק לפניו וה' ישגיח על עניני האדם הצדיק וקניניו וצרכי ביתו, כי נח היה לו כסף וזהב וכלי בית וכלי תשמישו וכלי אומניות וגם בהמות בייתיות שהיו מקנה קנינו טהורות וטמאות וכן היו לו עופות בייתיות כמו יונים ותרנגולים וכדומה, ולא ידע אם הורשה לו לקחתם אתו אל התיבה כמו שיקח אתו את בגדו אשר לבוש בו או אין לו רשות לקחתם אתו, ואמר לו ה' "בא אתה וכל ביתך", שכולל כל הנמצא בביתו, שמרשה לו לקחת אל התיבה כל הנמצא בביתו מלבושים וכרים וכסתות וכל מיני כלים בענין שיוקבע ביתו בתיבה, (כמו ויפקידהו על ביתו ולאדון לכל ביתו וכדומה), ובאר שמרשה לו זה כי אותך ראיתי צדיק לפני, ר"ל שזה אינו מפני ההשגחה הכללית על העולם שאמרתי לך בשם אלהים, רק מצד צדקו הפרטי והשגחת השם בשם ההוי"ה על ביתו וקנינו" ודו"ק היטב. [וכבר היה אשכול אם פירוש המלבי"ם השפיע על פירוש הנצי"ב ראה שם].

אבל המלבי"ם לא הזכיר בדבריו "עבדים", כמ"ש הנצי"ב, אלא רק כתב "כל הנמצא בביתו מלבושים וכרים וכסתות וכל מיני כלים בענין שיוקבע ביתו בתיבה", ודבריו כדברי חז"ל הביאם רש"י בראשית (י"ח ל"ב): אולי ימצאון שם עשרה, על פחות לא בקש, אמר דור המבול היו שמונה נח ובניו ונשיהם ולא הצילו על דורם ועל תשעה על ידי צירוף כבר בקש ולא מצא", ולנצי"ב היו גם עבדי נח וצ"ב.

[אורח]

מנוחש 1.PNG (113.87 KiB) נצפה 5421 פעמים

מנוחש 2.PNG (156.03 KiB) נצפה 5421 פעמים

מנוחש 3.PNG (42.83 KiB) נצפה 5421 פעמים

[לייטנר]

אלה דברי הנצי"ב בהעמק דבר בראשית (ז א): בא אתה וכל ביתך. והנה המפרשים הבינו שכוון ה' לבניו ונשותיהם. ואם כן אין בזה חדשות. וגם סיום דבר ה' כי אתך ראיתי צדיק וגו'. אינו מובן למה נתן עתה טעם ולא בדבור הקודם.

אלא נראה במשמעות וכל ביתך עבדים ובהמותיו שהיו לצרכי ביתו ותשמישו ולא לקיום העולם. והיה מגיע טובה גדולה מזה לנח להקל עבודתו בתיבה ועל זה בא דבר ה'. דבכל מקום שמדבר בקיום העולם כתיב "אלהים", ולא רק משום ששם הזה הוא שופט העולם, אלא גם משום שהוא ברא העולם כמ"ש ריש פפרשת בראשית. אבל כאן מדבר ברחמי שמים על נח והשגחתו הפרטית לטובת הצדיק על כן כתיב ויאמר "ה'" ופירש לו הטעם שחומל ומרחם עליו יותר מצורך קיום העולם כי אתך וגו'. ועי' להלן ח' ז'. ועתה חוזר ומדבר בכל הברואים.

והשוה דברי הנצי"ב לדברי הרב מלבי"ם שם: ויאמר ה' לנח. עתה יספר מה שאמר ה' לנח ז' ימים קודם המבול, והנה דבור זה אינו מענין דבור הקודם, שבדבור הקודם נזכר שם אלהים, ובדבור הזה נזכר שם הויה, שדבור הקודם היה מצד שהוא אלהים בורא העולם שהעולם נברא ומתקיים בשם אלהים, כמש"ש שבכל פרשה בראשית לא נזכר רק שם אלהים, והוא אשר השגיח עתה שבבוא המבול לא יחסר מין אחד מן המציאות וצוה לו שיקח זוג אחד מכל מין להחיות, ופה אמר מאמר אחר מיוחד מצד השגחתו הפרטיית על נח שהיה צדיק לפניו וה' ישגיח על עניני האדם הצדיק וקניניו וצרכי ביתו, כי נח היה לו כסף וזהב וכלי בית וכלי תשמישו וכלי אומניות וגם בהמות בייתיות שהיו מקנה קנינו טהורות וטמאות וכן היו לו עופות בייתיות כמו יונים ותרנגולים וכדומה, ולא ידע אם הורשה לו לקחתם אתו אל התיבה כמו שיקח אתו את בגדו אשר לבוש בו או אין לו רשות לקחתם אתו, ואמר לו ה' "בא אתה וכל ביתך", שכולל כל הנמצא בביתו, שמרשה לו לקחת אל התיבה כל הנמצא בביתו מלבושים וכרים וכסתות וכל מיני כלים בענין שיוקבע ביתו בתיבה, (כמו ויפקידהו על ביתו ולאדון לכל ביתו וכדומה), ובאר שמרשה לו זה כי אותך ראיתי צדיק לפני, ר"ל שזה אינו מפני ההשגחה הכללית על העולם שאמרתי לך בשם אלהים, רק מצד צדקו הפרטי והשגחת השם בשם ההוי"ה על ביתו וקנינו" ודו"ק היטב. [וכבר היה אשכול אם פירוש המלבי"ם השפיע על פירוש הנצי"ב ראה שם].

אבל המלבי"ם לא הזכיר בדבריו "עבדים", כמ"ש הנצי"ב, אלא רק כתב "כל הנמצא בביתו מלבושים וכרים וכסתות וכל מיני כלים בענין שיוקבע ביתו בתיבה", ודבריו כדברי חז"ל הביאם רש"י בראשית (י"ח ל"ב): אולי ימצאון שם עשרה, על פחות לא בקש, אמר דור המבול היו שמונה נח ובניו ונשיהם ולא הצילו על דורם ועל תשעה על ידי צירוף כבר בקש ולא מצא", ולנצי"ב היו גם עבדי נח וצ"ב.

למה 'צ"ב'?
בעוד המלבי"ם (מלבד התייחסותו באופן ישיר לביקורת המקרא המחלקת בין שמות ה' כמקורות שונים) לא סובר ש'ביתך' כולל עבדים, הנצי"ב חולק עליו (והשווה להעמ"ד במדבר טז לב ד"ה ואת בתיהם).
האם זו פעם ראשונה שאתה נתקל במחלוקת פרשנים?

[סיפרון]

מה שכתבתי "וצ"ב", הכוונה שלפענ"ד לכאורה אין דברי הנצי"ב ז"ל עולים עם דברי חז"ל בב"ר (מט יג) שהביא רש"י שם שאמרו שבתיבת נח היו רק שמונה בני אדם, ואילו להסבר הנצי"ב היו יותר משמונה בתיבה שהרי היו גם העבדים, אלא שמע מינה דחז"ל כמלבי"ם סבירא להו. אמנם מצינו גם מצינו שמפרשי התורה פירשו פשט המקראות לפי דרכם ולא כדברי רז"ל כמפורסם, ומכל מקום היה לו לנצי"ב לרמוז לזה.

ודברי הנצי"ב מחודשים לומר שהיו עוד בני אדם בתיבה חוץ מנח וב"ב, וכגון דא צריך ראיה, ומדוע לא נזכרו כלל במקראות, ומה עלה בגורלם כשיצאו מהתיבה, והאם פרו ורבו, ומה יצא מהם ומי תולדותיהם וכו'.

וראה בדברי הרמ"ע מפאנו המובאים לעיל, שהעיר ותמה שהרי היו בתיבה עשרה עם עוג וסיחון, ותירץ שלא היו בגוף התיבה וכו', ובודאי לא סבירא ליה דברי הנצי"ב שהיו עוד עבדים בתיבה.

[לייטנר]

מה שכתבתי "וצ"ב", הכוונה שלפענ"ד לכאורה אין דברי הנצי"ב ז"ל עולים עם דברי חז"ל בב"ר (מט יג) שהביא רש"י שם שאמרו שבתיבת נח היו רק שמונה בני אדם, ואילו להסבר הנצי"ב היו יותר משמונה בתיבה שהרי היו גם העבדים, אלא שמע מינה דחז"ל כמלבי"ם סבירא להו. אמנם מצינו גם מצינו שמפרשי התורה פירשו פשט המקראות לפי דרכם ולא כדברי רז"ל כמפורסם, ומכל מקום היה לו לנצי"ב לרמוז לזה.

ודברי הנצי"ב מחודשים לומר שהיו עוד בני אדם בתיבה חוץ מנח וב"ב, וכגון דא צריך ראיה, ומדוע לא נזכרו כלל במקראות, ומה עלה בגורלם כשיצאו מהתיבה, והאם פרו ורבו, ומה יצא מהם ומי תולדותיהם וכו'.

וראה בדברי הרמ"ע מפאנו המובאים לעיל, שהעיר ותמה שהרי היו בתיבה עשרה עם עוג וסיחון, ותירץ שלא היו בגוף התיבה וכו', ובודאי לא סבירא ליה דברי הנצי"ב שהיו עוד עבדים בתיבה.

השווה להעמ"ד במדבר טז לב ד"ה ואת בתיהם