לוחות הברית - מחוברים?

[ברזילי]

מתנצל על שאלה של בורות

האם מפורש בחז"ל (או בראשונים) אם לוחות הברית היו שני לוחות נפרדים או שהיו מחוברים מקשה אחת?

רש"י בבראשית ושני צמידים כנגד שני לוחות מצומדות, אבל אין בלשון מצומדות הכרע על חיבור ממש.
לע"ע מצאתי מפורשות רק בברטנורה אבות ה,ו, שהלוחות היו כאבן אחת שאורכה ורוחבה שוים, ונחלקה לשנים (וגם שם אין זה ברור אם נחלקה פירושו חלוקה לשני אזורים באותה האבן, או חלוקה שיש בה הפרדה ממש)

[גימפעל]

בפשטות בגמ' שהלוחות היו מרובעות משמע שהם היו מחולקים לגמרי,
ועוד שהרי השם עצמו שני לוחות הברית מרמז שהיו שניים.

[צופר הנעמתי]

.

[ברזילי]

ר' שמואל בר נחמן בשם ר' יונתן הלוחות היו אורכן ששה טפחים ורחבן שלשה והיה משה תפיש בטפחיים והקב"ה בטפחיים וטפחיים ריוח באמצע כיון שעשו ישראל אותו מעשה ביקש הקב"ה לחוטפן מידו של משה וגברה ידו של משה וחטפן ממנו

ומוכח שהלוחות היו מחוברים

[צופר הנעמתי]

ר' שמואל בר נחמן בשם ר' יונתן הלוחות היו אורכן ששה טפחים ורחבן שלשה והיה משה תפיש בטפחיים והקב"ה בטפחיים וטפחיים ריוח באמצע כיון שעשו ישראל אותו מעשה ביקש הקב"ה לחוטפן מידו של משה וגברה ידו של משה וחטפן ממנו

ומוכח שהלוחות היו מחוברים

למה? הכוונה באורך. משה תפש את שני הלוחות בטפחיים התחתונים לוח בכל יד, והקב"ה כל לוח בטפחיים העליונים.

[גימפעל]

ר' שמואל בר נחמן בשם ר' יונתן הלוחות היו אורכן ששה טפחים ורחבן שלשה והיה משה תפיש בטפחיים והקב"ה בטפחיים וטפחיים ריוח באמצע כיון שעשו ישראל אותו מעשה ביקש הקב"ה לחוטפן מידו של משה וגברה ידו של משה וחטפן ממנו

ומוכח שהלוחות היו מחוברים

מה הראיה מהירושלמי הרי כ"א מהחלקים היה אורך ורחב ששה טפחים.

[ברזילי]

לדעת הירושלמי כ"א מהלוחות היה רוחבו שלשה, כמפורש בציטוט הנ"ל

[צופר הנעמתי]

לדעת הירושלמי כ"א מהלוחות היה רוחבו שלשה, כמפורש בציטוט הנ"ל

מה משנה הרוחב? עדיין לא הבנתי את הראיה. ומענין שבירושלמי שקלים ו' א' כתוב שהיו ו' על ו', ואולי הגירסא בתענית היא ט"ס.

[ברזילי]

הנחתי שהטפחיים מכל צד היו ברוחב, הקב"ה החזיק בטפחיים בלוח אחד ומשה בטפחיים בלוח שני. אבל אתה צודק, כי ייתכן שהחלוקה היא באורך.

בירושלמי סוטה מפורש שרוחב הלוחות שלשה, ולפי החשבון שם נראה שא"א שהוא ט"ס.

[חכם באשי]

על לוחות הברית יש מאמר מקיף ומפליא (שעוד נכתב טרום מאגרי המידע השונים) בספר הזכרון לר"מ ליפשיץ (ישנו באוצר). תבדוק שם, אולי תמצא מזור לשאלתך

[צופר הנעמתי]

הנחתי שהטפחיים מכל צד היו ברוחב, הקב"ה החזיק בטפחיים בלוח אחד ומשה בטפחיים בלוח שני. אבל אתה צודק, כי ייתכן שהחלוקה היא באורך.

בירושלמי סוטה מפורש שרוחב הלוחות שלשה, ולפי החשבון שם נראה שא"א שהוא ט"ס.

במשנת אליהו בשקלים שם מדבר על הסתירה מתענית לשקלים. לא עיינתי בכל דבריו אבל הוא מגיה בשקלים ג' כמו בתענית.

[ברזילי]

על לוחות הברית יש מאמר מקיף ומפליא (שעוד נכתב טרום מאגרי המידע השונים) בספר הזכרון לר"מ ליפשיץ (ישנו באוצר). תבדוק שם, אולי תמצא מזור לשאלתך

פשפש ולא מצא

[יוס'ל]

פלא שעדיין לא הביאו מגמ' מפורשת בבא בתרא
גמ' ב''ב יד,א - יד,ב
משמעות ברורה שהיו נפרדות עד שהיה צריך ללמוד מפסוק שס''ת לא היה מונח ביניהם

1.jpg (162.21 KiB) נצפה 5516 פעמים

2.jpg (34.99 KiB) נצפה 5521 פעמים

[ברזילי]

תודה רבה!

[אספקלריא]

יש ראיה מחז"ל שהלוחות היו נפרדים.
עיין שקלים פרק ששי הלכה א', דף ט"ז ע"ב, כיצד היו הלוחות כתובים ... ר"ש בן יוחאי אומר עשרים על לוח זה ועשרים על לוח זה, רבי סימאי אמר ארבעים על לוח זה וארבעים על לוח זה, דכתיב (שמות ל"ב) מזה ומזה הם כתובים, טטרוגה.
ועיי"ש במפרשים שרבי סימאי אומר שהדברות היו כתובים ארבעה פעמים מארבע צידי הלוח, ב' פעמים בארכו, וב' פעמים על צידי רחבו, וטטרוגא פירושו מרובע בלשון יון.
ועל כרחך שהיו נפרדים.
www.otzar.org/wotzar/book.aspx?142557&page=P00003_0030

[גימפעל]

בפרשתנו פרשת עקב מביא רש"י ממדרש תנחומא לחת כתיב (היינו בכתיב חסר) ששניהם שוות.

[שף ויתיב]

לכאורה שוות אין הפירוש מחוברות.

[גימפעל]

לכאורה שוות אין הפירוש מחוברות.

אתה צודק אך מלשון התנחומא משמע שלכן כתיב בצורה שיהא משמע שיש אחד כי היה נראה כאחד.

[אספקלריא]

יש ראיה מחז"ל שהלוחות היו נפרדים.
עיין שקלים פרק ששי הלכה א', דף ט"ז ע"ב, כיצד היו הלוחות כתובים ... ר"ש בן יוחאי אומר עשרים על לוח זה ועשרים על לוח זה, רבי סימאי אמר ארבעים על לוח זה וארבעים על לוח זה, דכתיב (שמות ל"ב) מזה ומזה הם כתובים, טטרוגה.
ועיי"ש במפרשים שרבי סימאי אומר שהדברות היו כתובים ארבעה פעמים מארבע צידי הלוח, ב' פעמים בארכו, וב' פעמים על צידי רחבו, וטטרוגא פירושו מרובע בלשון יון.
ועל כרחך שהיו נפרדים.
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... 00003_0030

על לוחות הברית יש מאמר מקיף ומפליא (שעוד נכתב טרום מאגרי המידע השונים) בספר הזכרון לר"מ ליפשיץ (ישנו באוצר). תבדוק שם, אולי תמצא מזור לשאלתך

כעת ראיתי את המאמר הנ"ל שנדפס בספר הזכרון לרבי משה ליפשיץ, (וראה שם שכותב שהמאמר מבוסס על ספר "תורה שלימה"), ושם הביא (בין השאר) את דעת רבי סימאי בשקלים טז: שהיו כתובים ארבעים על לוח זה וכו', ואת הפירוש הפשוט בדעתו כפי שציינתי לעיל, ראה שם עמ' רמ"א אות ו' (ציון הערה שנ"ח) פירוש תקלין חדתין, ועמ' רמ"ב אות ט' (ציון הערה שנ"ח) פירוש קרבן העדה, (ראה מקורות והערות עמ' רס"ב). [ועוד הוסיף ללקט פירושים נוספים בדעת רבי סימאי, עיי"ש].
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?144237&

[דרומי]

כאן (לקראת הסוף) הרחיב בזה

[מאיר סובל]

בהנחתן בארון מפורש בגמ' שלא היו נראים כאחד ממש, אבל זכורני מדרש שהיו נראים כאחד.
ומשם למדו שהצורה שהיו לוחות מקושתות למעלן לא יתכן, כי אז בולט שהם שנים ואינם אחד.