מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

האם הכינרת נחשבת למים חיים או כמי גשמים

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
פי האתון
הודעות: 692
הצטרף: ה' יוני 25, 2015 12:27 am

האם הכינרת נחשבת למים חיים או כמי גשמים

הודעהעל ידי פי האתון » ה' אוגוסט 06, 2015 4:28 pm

ידוע שיש הרבה שיטות בגאונים וראשונים שזָבָה (ונשי דידן ג"כ בס' זָבָה) צריכה טבילה במים חיים (יעויין קונטרס מקואות בהלכה -מטוסוב שמוֹנֶה י"ב שיטות כאלו)
ויש לדון על הטובל במי ים כינרת האם חשיב כמים חיים?
נערך לאחרונה על ידי פי האתון ב ו' אוגוסט 07, 2015 10:27 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

בברכה המשולשת
הודעות: 14105
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: האם הכינרת נחשבת למים חיים או כמי גשמים

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ה' אוגוסט 06, 2015 5:12 pm

א. לא פסקינן כך, וזכורני שיש בפוס' שהחושש לכלך הוי כמוציא לעז על הראשונים ח"ו.
ב. במאמר במוריה שנת תש"ן בעניין חמץ בכנרת (כמדומני של הרב רייכמן) מתאר בדיוק את המציאות בכנרת בימינו ונפק"מ גם לנד"ד

אוצר מתנת חינם
הודעות: 34
הצטרף: ה' מאי 14, 2015 2:44 pm

Re: האם הכינרת נחשבת למים חיים או כמי גשמים

הודעהעל ידי אוצר מתנת חינם » ה' אוגוסט 06, 2015 10:22 pm

בכינרת ישנה בעיה של "זוחלין".
נשפך (עכ"פ זרזיף) מהכינרת לירדן.

פי האתון
הודעות: 692
הצטרף: ה' יוני 25, 2015 12:27 am

Re: האם הכינרת נחשבת למים חיים או כמי גשמים

הודעהעל ידי פי האתון » ה' אוגוסט 06, 2015 10:41 pm

בברכה המשולשת כתב:
א. לא פסקינן כך, וזכורני שיש בפוס' שהחושש לכלך הוי כמוציא לעז על הראשונים ח"ו.
ב. במאמר במוריה שנת תש"ן בעניין חמץ בכנרת (כמדומני של הרב רייכמן) מתאר בדיוק את המציאות בכנרת בימינו ונפק"מ גם לנד"ד


א. כמדומה שהבן איש חי בתורה לשמה כתב לחשוש לדעות אלו,
וידוע שהרבי מסקויר (הקודם) בנה את שיכון סקויר בנ"י במקומו הנוכחי כיון שהיה שם מעיין...
ב. במאמר במוריה שם לא מתייחס לנושא זה
(אגב,שמעתי פעם סברא כמדומני בשם הרב דוב לנדו שאם אסור לשתות את מי הכנרת בפסח אז אסור גם לנשום...
מכיון ששופכים שם גם בירה וזה מתאדה בשמש והופך לאויר וחמץ אסור גם בהנאה... אודה למי שיאמת או יכחיש שמועה זו)

יבנה
הודעות: 3618
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: האם הכינרת נחשבת למים חיים או כמי גשמים

הודעהעל ידי יבנה » ו' אוגוסט 07, 2015 2:34 am

ב"ח יו"ד סי' ר"א אות ב' הביא שיטה שטעונים מים חיים, ושרש"י דחאו מתורת כהנים ושכן דעת כל הפוסקים דלא כהאי שיטה, ואפ' מדרבנן א"צ. וכך נפסק בשו"ע שם ס' א' ובש"ך וגר"א שם. ועי' תשובות ר' נטרונאי גאון סי' רנ"ב שהצריך, ובהערות שם הביאו שר' האי גאון כינה דבריו טעות גדולה שסותר לתוספ' מגילה פ"א הי"ד.

בברכה המשולשת
הודעות: 14105
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: האם הכינרת נחשבת למים חיים או כמי גשמים

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ו' אוגוסט 07, 2015 9:22 am

פי האתון כתב: במאמר במוריה שם לא מתייחס לנושא זה
(אגב,שמעתי פעם סברא כמדומני בשם הרב דוב לנדו שאם אסור לשתות את מי הכנרת בפסח אז אסור גם לנשום...
מכיון ששופכים שם גם בירה וזה מתאדה בשמש והופך לאויר וחמץ אסור גם בהנאה... אודה למי שיאמת או יכחיש שמועה זו)


א. במאמר במוריה מתאר את המציאות בכנרת, ועל-פי תיאור המציאות אפשר לדון בשאלה שהעלה כת"ר (וכפי שכתבתי מעיקרא)
ב. על השמועה הנ"ל איני יודע, אך יעויין מש"כ הצי"א בנדון חמץ בכנרת.

ישראל אליהו
הודעות: 1794
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

Re: האם הכינרת נחשבת למים חיים או כמי גשמים

הודעהעל ידי ישראל אליהו » ו' אוגוסט 07, 2015 5:43 pm

פי האתון כתב:[שמעתי פעם סברא כמדומני בשם הרב דוב לנדו שאם אסור לשתות את מי הכנרת בפסח אז אסור גם לנשום...
מכיון ששופכים שם גם בירה וזה מתאדה בשמש והופך לאויר וחמץ אסור גם בהנאה... אודה למי שיאמת או יכחיש שמועה זו)

במחילה, דבר זה תמוה מאוד.
נפסק בשו"ע שחמץ בפסח אוסר במשהו. מה יש לענות על זה? שאם כך אז אסור לנשום?

ולעצם השאלה, י"ל שרק האלכוהול שבבירה מתאדה.

בברכה המשולשת
הודעות: 14105
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: האם הכינרת נחשבת למים חיים או כמי גשמים

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ש' אוגוסט 08, 2015 10:02 pm

בצי"א שציינתי מביא ממרנא הנצי"ב דברים נפלאים בכגון זה

פי האתון
הודעות: 692
הצטרף: ה' יוני 25, 2015 12:27 am

Re: האם הכינרת נחשבת למים חיים או כמי גשמים

הודעהעל ידי פי האתון » ש' אוגוסט 08, 2015 10:10 pm

ישראל אליהו כתב:
ולעצם השאלה, י"ל שרק האלכוהול שבבירה מתאדה.

מאן מפיס שרק האלכוהול מתאדה ולא המי שעורים? וכי נביא אתה?
בברכה המשולשת כתב:
בצי"א שציינתי מביא ממרנא הנצי"ב דברים נפלאים בכגון זה

באיזה כרך ואיזה סימן?

ישראל אליהו
הודעות: 1794
הצטרף: ב' מרץ 02, 2015 9:32 pm

Re: האם הכינרת נחשבת למים חיים או כמי גשמים

הודעהעל ידי ישראל אליהו » ש' אוגוסט 08, 2015 10:16 pm

פי האתון כתב:
ישראל אליהו כתב:
ולעצם השאלה, י"ל שרק האלכוהול שבבירה מתאדה.

מאן מפיס שרק האלכוהול מתאדה ולא המי שעורים? וכי נביא אתה?
?

זה פשוט. רק האלכהול שנמצא במי שעורים מתאדה. ונשאר ריכוז של מי שעורים.

בכל אופן, זה היה רק לעצם השאלה..

בברכה המשולשת
הודעות: 14105
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: האם הכינרת נחשבת למים חיים או כמי גשמים

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » א' אוגוסט 09, 2015 8:29 am

פי האתון כתב:
בברכה המשולשת כתב:
בצי"א שציינתי מביא ממרנא הנצי"ב דברים נפלאים בכגון זה

באיזה כרך ואיזה סימן?


איני זוכר, ואין לי אפשרות לחפש כרגע. מדובר במכתב של מרנא הנצי"ב לבנו הגר"ח ברלין רבה של ירושת"ו, המופיע בתור נספח בסוף הכרך הנ"ל בצי"א לתשובתו של הצי"א

בקרו טלה
הודעות: 3931
הצטרף: ה' יוני 26, 2014 5:23 pm

Re: האם הכינרת נחשבת למים חיים או כמי גשמים

הודעהעל ידי בקרו טלה » א' אוגוסט 09, 2015 5:27 pm

בברכה המשולשת כתב:
פי האתון כתב:
בברכה המשולשת כתב:
בצי"א שציינתי מביא ממרנא הנצי"ב דברים נפלאים בכגון זה

באיזה כרך ואיזה סימן?


איני זוכר, ואין לי אפשרות לחפש כרגע. מדובר במכתב של מרנא הנצי"ב לבנו הגר"ח ברלין רבה של ירושת"ו, המופיע בתור נספח בסוף הכרך הנ"ל בצי"א לתשובתו של הצי"א

הנני מביא את התשובה ועי' בסוף התשובה
שו"ת ציץ אליעזר חלק יז סימן כג
א. אודות שתיית המים של מי - כנרת בפסח היות ומרובים היושבים ואוכלים חמץ על שפת ימה ומשליכים חמץ הנשאר להם אל תוך המים.
ב"ה, ז"ך אדר תשמ"ה. אל הוד כבוד ידי"נ וידי"ע הגאון הגדול מעוז ומגדול וכו' הראשון לציון כש"ת מוהר"ר עובדיה יוסף שליט"א.
אתמול בשבתנו יחד במושב ביה"ד הגדול העלה כ"ג בעיא חמורה שמתלבט בה אודות שתיית המים של מי - כנרת בטבריה בפסח, היות ומרובים המה היושבים ואוכלים חמץ על יד שפת ימה ומשליכים חמץ הנשאר להם אל תוך המים, וגוף החמץ מונח בעין בתוך התערובת של המים גם בימי הפסח, וחמץ הרי אוסר בפסח בכל שהוא. והוסיף להעמיד חומרת הבעיא היות וכהיום מרובים גם יהודים תיירים וכדומה שעושים בכזאת, וא"כ לא שייך בכאן אפילו ההיתר מה שכמה מגדולי הפוסקים מצדדים לומר שמחמץ של נכרים לא קנסו לאסור במשהו אלא בששים בלבד. וכבו' בקשני לעיין בזה ולהודיעו את הנלענ"ד. ולעשות רצונו חפצתי והנני לשרטט לו בקצרה מה שעלתה במצודתי בצדדי דהיתרא.
א) בראשונה ברצוני לומר כי אלא המתירים בחמץ של נכרים שלא קנסו לאסור במשהו מתירים מהאי טעמא גם בחמץ של הפקר, וכך כותב בהדיא גם השערי תשובה או"ח סימן תס"ז סק"ל דגם בחמץ של הפקר יש לומר בכזאת דאינו אוסר במשהו ע"ש, וא"כ לפי"ז ישנו גם צידוד היתר אפילו אם יהודי' משליכים חמץ אל ים הכנרת היות ומפקירים זאת ונעשים הפקר וממילא אינם אוסרים כבר במשהו כ"א בששים בלבד היות ואין שום רשות שזוכה את החמץ לאיזה בעלים שהוא, אם לא שנאמר שזוכה לממשל המדינה ששלטונה מתפשטת על שם.
ב) בשו"ת טוטו"ד להגרש"ק ז"ל מהדו"ג ח"א סי' רי"ד כותב לענין חמץ בבאר וז"ל: יש לומר כיון דבא מן המעיין א"כ כל פעם מושך מן המעיין מים בצונן א"כ מקררין המים החדשים את שהוי מכבר והרי אפילו בכבוש בכלי אם הוסיפו בתוך מעת לעת מים צוננים לא הוי ליה כבוש, וא"כ בזה נמי כיון דבתוך מעל"ע באו מים חדשים מן המעיין ובפרט ע"י השאיבה נתווסף בכל פעם מים חדשים אין לו דין כבוש כלל וזה היתר נכון עכ"ל.
למדנו מדברי הגרש"ק ז"ל דבכגון מעיינות אשר בכל תוך מעל"ע מתווספים מים חדשים אין לחמץ הנמצא בתוכם דין כבוש כלל, וא"כ נלמד מזה בככל כגון זה גם ימים ונהרות שהמים הולכים בהם הלוך וחזור דאין לחמץ הנמצא בתוכם דין כבוש כלל, ובתוך זה גם מימי ים כנרת דהגם שהוא ים שקט ואין בו גלים, אבל המים שבתוכו גם כן הולכים הלוך וחזור, וגם נחלי - מים נופלים אל תוכו, כגון מי נחל ואדי סאמאק, או נחל הנקרא ואדי עין - גיב, גם הירדן נופל לים כנרת, (עיין בספר אדמת קדש (גולדהאר) פרק ד', ועוד), ויש לשער איפוא כי בודאי בכל תוך מעל"ע מתערבים ובאים מים חדשים אל המקומות שחמץ נמצאים שם, וא"כ אין לזה דין כבוש כלל.
ג) בספר שו"ת יהושע סימנים ה' וט' ישנן חילופי מכתבים בין הגאון המחבר ז"ל לבין הגאון בעל חות דעת ז"ל אודות העיירות היושבים אצל הנהרות הגדולים וכו' שאין להם שום מים מלבד ששואבים מן הנהרות, והרבה רחיים עומדים וטוחנים בפסח תבואה וכו', ואם חמץ אוסר אף במשהו בצונן האיך שותין ומבשלים מן המים הללו בפסח, והגאון בעל חו"ד חוה חות דעתו כי בנחל שוטף אין בו אפילו טעם משהו, והגאון בעל הס' יהושע ענה לו ע"ז כי אמת אם לא היה רק משהו אחת דבריו מתוקים מאד, אבל מה נעשה דהלא כמו שהנחל שוטף מבלי הפסק כך במשהו חמץ יורד בכל פעם ופעם ובכל רגע ורגע לכל מים ומים חדשים אשר באים ולא ברחיים אחת ושתים כי אם מכל הרחיים אשר המה סביב למים טוחנים בלי הפסק תמיד.
והגאון בעל שו"ת יהושע כותב מדידיה טעם להתיר מפני דלא גזרו חז"ל במשהו רק דוקא במקום דיכול לבוא לידי נתינת טעם משא"כ בנהרות הגדולים אף אם יתן שם כל החמץ שיש להם לא יתנו טעם במים ומכש"כ בצונן דאי אפשר לבוא לידי כבישה [לעיל מינה כותב הגאון בעל ס' יהושע לומר כסברת הטוטו"ד הנ"ל שאי אפשר לבוא לידי כבישה כיון דהמים מחולפין לעולם זה נכנס וזה יוצא] עיין שם.
יוצא לנו דלדעת הגאון מליסא ז"ל אין בנהרות אפי' טעם משהו, ולדעת הגאון בעל ס' יהושע הגם שיש משהו [או ליתר דיוק: אפילו אם יש משהו] מכל מקום בכה"ג לא גזרו חז"ל במשהו מכיון שאינו יכול לבוא שם לידי נתינת טעם.
וכהאמור כותב לומר גם בשו"ת שערי דעה ח"א סי' כ"א שנשאל ג"כ לענין שתיית מי נהר בפסח ממקום שעומדים עליו בתי חרושת שעושין יי"ש, והשיב וז"ל: ואמיתים הדברים שלא אסרו חז"ל חמץ בפסח במשהו אלא במקום שזה המשהו יש לו חשיבות קצת לתת טעם במקומו, משא"כ בכה"ג דרדיפא מיא ומתחלפין בכל פעם וכו' וה"נ לענין משהו בפסח מסתבר דכל שאין בכחו ליתן טעם במקומו לא חשיב אפילו משהו וזהו מן המושכלות הראשונות עיין שם.
חזינן דהגאון בעל שערי דעה מיזג בדבריו האמורים משתי הסברות יחד של הגאונים החוו"ד והספר יהושע, והסביר לומר דכל שאין בכחו ליתן טעם לא רק שלא קנסו בכה"ג של משהו, אלא דכל כה"ג מכיון שאין בכחו ליתן טעם לא חשיב אפילו משהו.
עכ"פ כל הסברות האמורות שייכים להחילם ולאומרם גם בנוגע לים - כנרת ולהתיר שתיית מימיו בפסח.
בידידות ובהערצה רבה אליעזר יהודה וולדינברג

+/מלואים/ כעת הזדמן לידי ספר זכרון בשם "גנזי מועדים" הנד"מ לזכרו של הג"ר אלכסנדר דינקל ז"ל, וראיתי תשובה נדפסת בו מכתי"ק של הגר"ח ברלין ז"ל שהשיב על שאלה שנשאל למעין נידוננו, וז"ל: ואם נמצאו פתיתי חמץ או מיני דגן בבאר מים, גם אנכי [כנראה שצ"ל: שמעתי] ממ"א הגזצ"ל שתמוה בעיניו חומרת הפוסקים בזה, וכי היאך אפשר שמים מחוברים יהיו נאסרים ע"י בליעה, וא"כ הרי נאסר כל מימות שבעולם דהא אמרינן בפ' חומר בקודש כ"ב א' בארעא כולה חלחולי מחלחלא, וא"כ הרי הנהרות הולכין למרחוק בכמה כפרים שעושים שם נכרים יי"ש בפסח, ושופכין המים החמוצים לנהר, וכיון דחמץ במשהו הרי נאסרו כל הנהרות שבעולם, ע"כ עיקר הענין הוא דבר תמוה ואינו מתקבל על הדעת. והן נודע מה שצדד בשערי תשובה סי' תס"ז סק"ז די"ל דחמץ של עכו"ם או הפקר אינו אוסר במשהו, והגם דרוב פוסקים מחו לה אמוחא, מכ"מ יש לצרף קולא זו לקולא נו"ט לפגם, כמש"כ המג"א סי' תמ"ז סק"ו דחיטים ושעורים בבאר הוא נוטל"פ, ולקולת השאילתות דחמץ בפסח בששים, ולצרף כולם נגד מצות שמחת יום טוב דאורייתא אם לא יהא בעיר מים אחרים לבשל, ויש להתיר לבשל במים הללו ע"י סינון, כן הוריתי כמה פעמים, ומכש"כ אין להחזיק בהם איסור מזמן לזמן עכ"ל הגרח"ב ז"ל.
תשובה זאת מוסיפה משקל לדברינו האמורים בזה בפנים הספר, ודברינו האמורים והמובאים בפנים מרחיבים ומחזקים את צדדי ההיתר שניתנים להאמר בזה.+

בסדר
הודעות: 449
הצטרף: ו' מאי 12, 2017 1:32 am

Re: חשש חמץ בכינרת

הודעהעל ידי בסדר » ג' מרץ 20, 2018 5:34 pm

שמעתי שטרם חג הפסח עושים איזה תיקונים במים שבאים מכנרת אודות חשש החמץ, מישהו עם יותר פרטים?

קו ירוק
הודעות: 5780
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: האם הכינרת נחשבת למים חיים או כמי גשמים

הודעהעל ידי קו ירוק » ג' מרץ 20, 2018 5:57 pm

רק כעת ראיתי את האשכול הותיק לגבי טבילת זב וזבה ומצורע במימי הכנרת,
ואני שואל את עצמי מ"ש כנרת מירדן (פרה פ"ח מ"י) שהם מים מעורבים. ובפרט שירדן הולך בים כנרת. וזו המציאות. (ועוד יותר בימים קדמונים).
אולי ביומי תשרי לא, כי כבר אין מי גשמים ואולי מעט מאוד. ומ"מ לא שמענו להדיא דירדן ביומי תשרי כשר, וה"נ כנרת לא.

פלוריש
הודעות: 2378
הצטרף: ה' ינואר 15, 2015 6:17 pm
שם מלא: אריאל דוד

שתיית מי הכנרת בפסח

הודעהעל ידי פלוריש » ד' מרץ 21, 2018 8:26 am

הרב דוב ליאור דן בשאלה זו (שו"ת דבר חברון ב, תפא) והביא כמה טעמים מדוע אין לחשוש: א. מניחים שאם נזרקו פתיתי לחם לכנרת כבר אכלום דגים. ב. הריטב"א (ע"ז עג ע"א) מחדש לענין יין נסך, שאם נשפך ממנו לתוך מיכל ענק של יין - כל היין אסור, אך איסור זה הוא רק בתלוש: "והא דקתני מים במים בכלשהו, דוקא בתלושין דומיא דיין ביין, אבל במים מחוברים אינם נאסרין, וכן הורה רבינו ז"ל על גוי ששפך מים הידועים לבאר של ישראל". ופוסק הרב ליאור שהוא הדין לענין חמץ בפסח, שאף הוא איסורו במשהו (באכילה ובהנאה) - דין זה חל רק במים המכונסים בכלי, אך במים המחוברים לקרקע כים או נהר - לא נאסרים המים.

עושה חדשות
הודעות: 12521
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: שתיית מי הכנרת בפסח

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' מרץ 21, 2018 8:41 am

פלוריש כתב:הרב דוב ליאור דן בשאלה זו (שו"ת דבר חברון ב, תפא) והביא כמה טעמים מדוע אין לחשוש: א. מניחים שאם נזרקו פתיתי לחם לכנרת כבר אכלום דגים. ב. הריטב"א (ע"ז עג ע"א) מחדש לענין יין נסך, שאם נשפך ממנו לתוך מיכל ענק של יין - כל היין אסור, אך איסור זה הוא רק בתלוש: "והא דקתני מים במים בכלשהו, דוקא בתלושין דומיא דיין ביין, אבל במים מחוברים אינם נאסרין, וכן הורה רבינו ז"ל על גוי ששפך מים הידועים לבאר של ישראל". ופוסק הרב ליאור שהוא הדין לענין חמץ בפסח, שאף הוא איסורו במשהו (באכילה ובהנאה) - דין זה חל רק במים המכונסים בכלי, אך במים המחוברים לקרקע כים או נהר - לא נאסרים המים.

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=26516#p270318

צופר הנעמתי
הודעות: 1715
הצטרף: א' יולי 14, 2013 12:12 am

Re: האם הכינרת נחשבת למים חיים או כמי גשמים

הודעהעל ידי צופר הנעמתי » ד' מרץ 21, 2018 8:52 am

קו ירוק כתב:רק כעת ראיתי את האשכול הותיק לגבי טבילת זב וזבה ומצורע במימי הכנרת,
ואני שואל את עצמי מ"ש כנרת מירדן (פרה פ"ח מ"י) שהם מים מעורבים. ובפרט שירדן הולך בים כנרת. וזו המציאות. (ועוד יותר בימים קדמונים).
אולי ביומי תשרי לא, כי כבר אין מי גשמים ואולי מעט מאוד. ומ"מ לא שמענו להדיא דירדן ביומי תשרי כשר, וה"נ כנרת לא.


כל הדיון הזה מעיקרו תמוה כי הוא מחלוקת תנאים מפורשת בשני מקומות בפרה פ"ח מ"ח ובמקוואות פ"ה מ"ד וקיי"ל כר' יוסי דכל הימים מטהרין בזוחלין ופסולין לזבין ולמצורעים ולקדש מהם מי חטאת (ואמנם נחלקו הראשונים אם התיר ר' יוסי בזוחלין גם בים הגדול אבל לענין ים כנרת אין זה נוגע).

קו ירוק
הודעות: 5780
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: האם הכינרת נחשבת למים חיים או כמי גשמים

הודעהעל ידי קו ירוק » ד' מרץ 21, 2018 11:01 am

ים כנרת אינו ים. היה מקום לומר שהוא מים חיים מנחלי המעיינות הממשיכים לזרום אל ים המלח. אלא שזה באתי לומר, שזה לא כך.
הוא מלא במי גשמים המתנקזים מנחלי הגליל והגולן.

אם כבר דברנו בזה. האם ברכת רם הינה מים חיים ?

עזריאל ברגר
הודעות: 12907
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: האם הכינרת נחשבת למים חיים או כמי גשמים

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' מרץ 21, 2018 7:04 pm

קו ירוק כתב:ים כנרת אינו ים.

בהגדרה המדעית-מודרנית - אינו ים.
בלשון התורה ובלשון חז"ל - הוא ים.

קו ירוק
הודעות: 5780
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: האם הכינרת נחשבת למים חיים או כמי גשמים

הודעהעל ידי קו ירוק » ד' מרץ 21, 2018 7:15 pm

לענין מים חיים הנידון הוא רק אם זה מים חיים (הנובעין) או לא.
ואין זה נ"מ איך נקרא קיבוץ מים
ו'ים' הוא מקווה מים, אפילו מיכל גדול (ים שעשה שלמה)

עזריאל ברגר
הודעות: 12907
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: האם הכינרת נחשבת למים חיים או כמי גשמים

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ד' מרץ 21, 2018 7:30 pm

קו ירוק כתב:לענין מים חיים הנידון הוא רק אם זה מים חיים (הנובעין) או לא.
ואין זה נ"מ איך נקרא קיבוץ מים
ו'ים' הוא מקווה מים, אפילו מיכל גדול (ים שעשה שלמה)

נפק"מ, שכאשר חז"ל אמרו "כל הימין פסולים לזבים" הם כללו גם את הכנרת.

בתבונה
הודעות: 1299
הצטרף: ו' אוגוסט 12, 2016 3:58 pm

Re: האם הכינרת נחשבת למים חיים או כמי גשמים

הודעהעל ידי בתבונה » ד' מרץ 21, 2018 7:56 pm

[
ישראל אליהו כתב:
פי האתון כתב:
ישראל אליהו כתב:
ולעצם השאלה, י"ל שרק האלכוהול שבבירה מתאדה.

מאן מפיס שרק האלכוהול מתאדה ולא המי שעורים? וכי נביא אתה?
?

זה פשוט. רק האלכהול שנמצא במי שעורים מתאדה. ונשאר ריכוז של מי שעורים.

בכל אופן, זה היה רק לעצם השאלה..

האלכוהול בבירה הוא חמץ, המים שבמי השעורים כשלעצמם אינם חמץ הם רק מעורבים בחמץ
האלכוהול בבירה נוצר באמצעות תסיסה מהלתת של השעורים המים המעורבים עם השעורים המים עצמם הם ככל מים

קו ירוק
הודעות: 5780
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: האם הכינרת נחשבת למים חיים או כמי גשמים

הודעהעל ידי קו ירוק » ד' מרץ 21, 2018 8:11 pm

עזריאל ברגר כתב:
קו ירוק כתב:לענין מים חיים הנידון הוא רק אם זה מים חיים (הנובעין) או לא.
ואין זה נ"מ איך נקרא קיבוץ מים
ו'ים' הוא מקווה מים, אפילו מיכל גדול (ים שעשה שלמה)

נפק"מ, שכאשר חז"ל אמרו "כל הימין פסולים לזבים" הם כללו גם את הכנרת.

הוא אשר אני מדבר.
לדוג': ים סמך (החולה) שהוא א' מז' ימים המקיפים א"י, ביומי תשרי (וגם לפני כן) מקבל מימיו רק ממים הנובעים.


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 135 אורחים