הודעהעל ידי מחשבות » ה' נובמבר 22, 2018 8:06 pm
בס"ד
להבנת עניין צאת הכוכבים בדברי הראשונים
בצאת הכוכבים מצאנו שני דעות בראשונים, דעת רוב הראשונים והפוסקים ההולכים בעקבותיהם, שדברי רבי יהודה בפסחים שהנשף הוא ד' מיל ודברי רבא ועולא שהנשף ה' מיל לא פליגי דד' מיל הוה בקו המשוה וה' מיל הוה בא"י וממילא שהנשף נמדד בכל מקום ובכל זמן לפי האופק בזמן המדובר ולדעתם כל סימני הרקיע שייך בכל יום לפי המקום ולדבריהם אנו בקיאין בכוכבים, ואורך הנשף הוא לפי חשבון של 50'18 מעלות מינוס
אמנם דעת ר"ת לפי המובא בתוס' דד' מיל הוא בכל מקום וזמן לילה וסימני חז"ל "הכסיף תחתון ועליון" הוא רק בא"י ובשאר מקומות לא שייך לתת סימני רקיע וכן לפי דיעה זו אין אנו בקיאין בכוכבים ואחרי ד' מיל הוה לילה אף כשיש אור רב, ועיין במרדכי שבת רצב "פעמים שאין מתחיל להחשיך כ"כ אע"פ שכבר לילה הוא" דהיינו שלפעמים בתחילת הלילה כבר חושך ולפעמים בתחילת הלילה לא חשוך ואעפ"כ דינו לילה. כי מודדים לדין לילה את הזמן מתחילת השקיעה ולא את החושך, ויתכן להסביר זאת, כי מודדים התרחקות השמש ממקום שקיעתו ובמשך ד' מיל השמש מאירה דרך החלון ממנו שקעה ואחרי כן היא מאירה רק מהצד ודינו כאילו נניח מראה ענקית שיתן לנו אור, הרי שאור זה דינו כנר שהדליקו ואינו נקרא אור יום, וכן אפשר לחשבו כאור הירח שהגם שהוא מאיר ע"י השמש אינו נחשב כלל ליום
ההשוואות המנסים להביא ראיה מהמנהג הכללי באירופה לגבי א"י הם לא נכונות כלל כי הרי גם באירופה הדליקו נירות בערב שבת בניסן ותשרי כשכבר הרבה יותר חשוך מהמצב בתמוז אחרי ד' מיל במוצ"ש ולכן כל מי שמנסה למדוד את האור בכל מקום באירופה במוצ"ש ולפי זה לומר מתי זה כבר לילה בא"י טועה ומטעה, כי הם לא מדדו כלל אור רק ד' מיל ובא"י גם אחרי 50 דקות או אפילו 70 דקות האור המועט שיש הוא אור המגיע מהשמש דרך נקודת השקיעה ואין להשוותו לאור שבאירופה אחרי ד' מיל וחוץ מזה היו הרבה אנשי סגולה שנהגו כפי דעת הראשונים והפוסקים הסוברים ה'מיל דהיינו סוף הנשף וחיכו גם באירופה לחושך מוחלט ובחדשי הקיץ הציאו שבת רק בחצות הלילה