הודעהעל ידי יאיר1 » ה' אוגוסט 27, 2015 7:24 pm
תודה רבה.
לגבי הביאור במשנה ד', אכן כך מבארים כמה אחרונים.וכך מבאר הפאת השולחן.
מה שכתבת במשנה ו' ראיתי כעין זה.
ויש מוסיפים שהוי לאוקמי, כלומר שאם ימנעו ממלאכה זו יתקלקל האילן, ולכן הותר.
התירוצים הללו בעצם מיישבים את הקושיא בלי לגלות לנו חידוש נוסף, אני מחפש דווקא הצעות אחרות שיעשו אותי יותר חכם...
ודרך אגב לי בהתחלה היה פשט אחר בדברי הר"ש, דלא כהתויו"ט.
אקדים, שלמעשה נחלקו האחרונים האם יש לדחוק את דברי הראשונים ולומר שאסור לדלל לצורך תועלת לעץ, או שחידשו שמותר מכל מיני טעמים.
ואני הקטן חשבתי בדרך אחרת, ובהקדם לזה יש לתמוה כיצד הותר לעקור עץ פרי, והוי אוקימתא לומר ששווה לעצים להסקה יותר מלפירות.
ולכן חשבתי שמוכרח להיות שמתכוין גם לשם דילול הפרדס, ולכן מותר לעקור, אך מתכוין בעיקר לעצים להסקה. מלבד מה שזה לא ממש כתוב, אבל קצת יותר טוב מהדוחק של התויו"ט. אולם יוצא מזה חידוש לדין, שמותר לאדם לעשות מעשה שיש בו שתי כוונות, האחת אסורה והאחת מותרת, כל עוד עיקר כוונתו למלאכה המותרת. וזה גם קשור למשנה א' שם ואכמ"ל.