כל האומר דבר בשם אומרו- האם נאמר בדברי תורה או גם בכל נושא?

[ש. ספראי]

מדברי המשנה באבות, מסכת כלה ועוד מקורות בחז"ל, נראה ש'כל האומר דבר בשם אומרו' אמר על דברי תורה, שהמשנה הביאה כן בהלכות תלמוד וקניני תורה וכבוד רבו, וכן נראה מכמה מקומות בש"ס, כשר' יוחנן הקפיד שיאמרו המימרות בשמו, כדי שפתיו ידובבו בקבר.
ואולם המקור למימרא/הלכה זו היא הרי מאסתר שסיפרה לאחשוורוש בשם מרדכי על בגידת בגתן ותרש, ולא היה זה דבר תורה.
ואכן ראיתי בתנחומא שמביא שהאומר דבר תורה שלא בשם אומרו, עובר על 'אל תגזול דל בריבו', ואילו האומר דבר שלא בשם אומרו, נלמד מאסתר, ומשמע דב' ענינים הם.
ואם כן קשה מדוע חז"ל, שבפשטות דיברו על ברי תורה, הוכיחו כן ממעשה מרדכי ואסתר.

אשמח לדעתכם

[בברכה המשולשת]

אולי כי כל העוסק בצרכי ציבור כעוסק בדברי תורה לכמה עניינים

[אוצר החכמה]

אפשר לומר שצריך שיהיה בזה איזה צורך או חשיבות לזה שאמר שיאמרו בשמו, וממילא אם מישהו מציל את המלך וודאי יש בזה מעלה שייאמר בשמו וכן כל דכוותיה. וגם בד"ת לעולם יש בזה מעלה שהרי שפתותיו דובבות בקבר ולכן יש לומר בשם אומרו.

[יבנה]

עי' שו"ת חלקת יעקב או"ח סי' מ"ו.

[שמואל דוד]

מענין לענין.

יש לעיין מדוע פעמים אמרו בגמרא ״מביא גאולה לעולם״ ופעמים ״שפתותיו דובבות בקבר״

ועוד, מדוע אצל גאולה לעולם כתב הגמרא ״כל האומר דבר בשם אומרו״ ומשמע אפילו עם הארץ.
משא״כ אצל דובבות בקבר כתב הגמרא ״כל תלמיד חכם״ כו׳

[סעדיה]

ועוד, מדוע אצל גאולה לעולם כתב הגמרא ״כל האומר דבר בשם אומרו״ ומשמע אפילו עם הארץ.
משא״כ אצל דובבות בקבר כתב הגמרא ״כל תלמיד חכם״ כו׳

דבר בשם אומרו הוא לאו דוקא בד"ת, כמו שהעירו לעיל.

[ישראליק]

מענין לענין...

האם יש מי שמפרש המאמר הזה בכזה אופן: שכל האומר דבר בדיוק בשם אומרו מביא גאולה לעולם?

[אש משמים]

מענין לענין...

האם יש מי שמפרש המאמר הזה בכזה אופן: שכל האומר דבר בדיוק בשם אומרו מביא גאולה לעולם?

פשוט שכך ואי"צ לומר כן בפירוש דאל"כ הרי הוא מביא חורבן לעולם ובגמ' ישנם דוגמאות לכך.