מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

השוואות...

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
רון
הודעות: 795
הצטרף: ב' מרץ 21, 2016 9:02 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי רון » ג' מאי 03, 2016 1:28 am

חן חן להרה"ג עושה חדשות שליט"א אשר ידיעותיו המפליגות מפליאות בכל עת.
תיתי לו להרב שליט"א שבזה הרווחנו שהנה פליגי רבותינו האחרונים אם מי שהיה עוסק במצוה ולא התפלל אם מתפלל תשלומין. דהנה בשו"ע ביו"ד סי' שמא' סעיף ב' כתב דאונן פטור מתשלומין אם לא התפלל, וכתב דלא דמי לשכח ולא התפלל דמתפלל תשלומין. והגר"א בביאור הוסיף שהיה פטור לגמרי. ולא מובן מה הוסיף הגר"א אך נראה שכונתו שאין זה פטור צדדי במה שהיה אונן רק פטור בעצם.
אך החולקים ע' בט"ז שם יסברו כפי הרמ"ע מפאנו שהביא הנ"ל דחשיבי מחוייבים בעצם אלא שפטורים מצד אחר.

בברכת שלו' רב לאוהבי תורתך.

עושה חדשות
הודעות: 7777
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' מאי 05, 2016 9:29 am

עוד השוואה:
רמב"ן יבמות קג: -
סנדל של עכו"ם לא תחלוץ ואם חלצה חליצתה כשירה ... ויש מפרש לכתחילה לא תחלוץ משום דנהנית שנשאת בו, ואם חלצה חליצתה כשירה נהי דעבדה איסורא חליצתה לא מיפסלא, ולא דייק לי מהא דגרסינן בפרק ראוהו ב"ד רבא אמר אחד זה ואחד זה לא יצא הדר אמר רבא אחד זה ואחד זה יצא מאי טעמא מצות לאו ליהנות ניתנו, אלמא אי ניתנו ליהנות כיון שאם יצא נהנה ועבד איסורא, ואי לא יצא לא עשה ולא כלום ונמצא שלא נהנה, אמרינן דלא יצא

ומלבד שההשוואה בין קיום מצוה לעשיית חליצה צ"ע, יש לשאול האם זה טעם חדש לדינא דאי עביד לא מהני? וכל "חלות" שנעשית בעבירה לא תחול כי אם לא תחול נמצא שלא עבר עבירה?

רון
הודעות: 795
הצטרף: ב' מרץ 21, 2016 9:02 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי רון » ה' מאי 05, 2016 10:09 am

לכבוד הרה"ג בעל עושה חדשות המסעיר את האשכולות ביינה של תורה שליט"א
אחדשה"ט כיאות!
א. עצם הדבר דחליצה היא מצוה כמדומה שכתב בזהה בחכם צבי לדון אי חליצה היא מצוה ויש בזה נפ"מ גדולה לכמה ענינים ואכמ"ל בזה.
ב. הנה עצם היסוד שהוצאתם מהרמב"ן הלא הוא מה שידוע בשם המהרי"ט שאי עביד לא מהני הוא דוקא היכא דיתוקן האיסור. והדברים עתיקים מרע"א בשו"ת קכט' ובקצות כמדומה סי' רח'.
אומנם לכאורה יש לדון דדברי המהרי"ט הם רק בענין של "חלות", אבל שיוצא יד"ח אינו ענין של חלות אלא שצריך ללמוד דברי הגרע"א שכתב כן לענין אם יוצא יד"ח במילה שלא בזמנה בשבת אם נימא ע"ז אי עביד לא מהני

אשריכם ת"ח שדברי תורה חביבים עליכם ביותר

עושה חדשות
הודעות: 7777
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' מאי 05, 2016 10:24 am

רון כתב:א. עצם הדבר דחליצה היא מצוה כמדומה שכתב בזהה בחכם צבי לדון אי חליצה היא מצוה ויש בזה נפ"מ גדולה לכמה ענינים ואכמ"ל בזה.
ב. הנה עצם היסוד שהוצאתם מהרמב"ן הלא הוא מה שידוע בשם המהרי"ט שאי עביד לא מהני הוא דוקא היכא דיתוקן האיסור. והדברים עתיקים מרע"א בשו"ת קכט' ובקצות כמדומה סי' רח'.
אומנם לכאורה יש לדון דדברי המהרי"ט הם רק בענין של "חלות", אבל שיוצא יד"ח אינו ענין של חלות אלא שצריך ללמוד דברי הגרע"א שכתב כן לענין אם יוצא יד"ח במילה שלא בזמנה בשבת אם נימא ע"ז אי עביד לא מהני

יש"כ!!!
א. אני לא מונח מספיק בסוג' של חליצה, אבל גם אם יש מצוה בחליצה, אטו חלות ההיתר ע"י החליצה תלויה בקיום המצוה? הרי גם יש מצוה לקדש אשה, וא"כ כל קידושין של איסור לא יחולו מה"ט שכ' הרמב"ן.
ב. כ"ז נכון בנוגע לדין אי עביד לא מהני, אבל האי דינא בתקיעת שופר של איסוה"נ אינו תלוי בדין אעל"מ, וא"כ ד' הרמב"ן הם הלכה נוספת. (אמנם הסוג' במס' ר"ה רבא קאמר לה, והוא ס"ל בתמורה אעל"מ, וצריך לבדוק האם הראש' או האחרו' קישרו בין הסוג', ובפרט ע"פ ד' הרעק"א שציין כת"ר).

עושה חדשות
הודעות: 7777
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' מאי 05, 2016 1:34 pm

דבר שאינו מתכוין / מלאכה שאצל"ג
כידוע הרי זה ב' מושגים חלוקים, אלא שנצרך לבאר למה כל מלאכה שאצל"ג אין בה פטור של א"מ, וכל א"מ למה ל"ח גם אצל"ג.
ואכמ"ל.
אבל באמת יש שי' דהכל הוי דבר אחד, וכדלהלן.

ראבי"ה סי' קצד -
רבים אומרים מי יראינו טוב בפלוגתא דר' יהודה ור' שמעון. וראיתי כי הראשונים מרבותינו [האריכו] לבאר. ושיטתם דכי אמר [ר'] שמעון דבר שאינו מתכוון מותר גבי גורר אדם מטה כסא וספסל ור' יהודה פליג עליה בפרק ב' דביצה, כדתנן ר' יהודה אומר כל הכלים אין נגררים חוץ מן העגלה מפני שהיא כובשת, הני מילי דאינו מתכוון ולאו פסיק רישיה, ספק אם יעשה חריץ, והלכך שרי ר' שמעון, שאפי' יעשה חריץ איסורא היא דאיכא, היינו מלאכה שאינה צריכה לגופה, שהרי [אינו] צריך לחריץ, ולר' יהודה אסור, שהרי אם יעשה חריץ חייב חטאת, ואזדו לטעמייהו שהא בהא תליא. ואפי' למאן שמוקי פלוגתייהו בגדולים, מיהו ספק אם יעשה חריץ. והיינו דאמרינן בכמה דוכתי מודה ר' שמעון בפסיק רישיה ולא ימות, וא[סרינן] פסיק רישיה, היינו מלאכה שאינה צריכה לגופה אף על פי שאינו מתכוון לגוף המלאכה, גם לר' שמעון. וקשיא לי אב"י העזר"י בה טובא...

ערכי תנאים ואמוראים רבי יוסי בן המשולם -
משום דרב שמואל בחיבור הלכות דבר שאין מתכוין ומלאכה שאינה צריכה לגופה הא בהא תליא. משום דאינו מתכוין הוי דבר הנעשית מלאכה שאינה צריכה לגופה. והעמיד דבריו נכוחים וכנים ובחונים

אבל צ"ע מגמ' מפורשת שבת דמ"ב בדבר שאין מתכוין סבר לה כרבי שמעון במלאכה שאינה צריכה לגופה סבר לה כרבי יהודה וצ"ע.

עושה חדשות
הודעות: 7777
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' מאי 06, 2016 11:19 am

דוגמא מפורסמת: טור אורח חיים הלכות תפלה סימן קיד -
והר"ם מרוטנבורק היה רגיל לומר בשמיני עצרת ברכת אתה גבור תשעים פעמים עד משיב הרוח ומוריד הגשם כנגד ל' יום שאומר אותו ג' פעמים בכל יום ועכשיו אם היה מסופק א"צ לחזור וראייתו מפרק כיצד הרגל (כד א) דאמר גבי שור המועד ריחק נגיחותיו חייב קירב נגיחותיו לא כ"ש ה"נ כיון דאחר ל' יום אם הוא מסופק א"צ לחזור כ"ש צ' פעמים ביום אחד וה"ר פרץ ז"ל כתב לא חזינא לרבנן קשישי דצרפת דעבדי הכי שאין הנדון דומה לראיה דהתם טעמא משום שהוחזק ליגח ואם הוחזק ג' רחוקות כ"ש בג' קרובות אבל גשם שנתקן בתפלה והדבר תלוי בהרגל לשונו לא אמרינן הכי. וא"א הרא"ש ז"ל היה נוטה לסברת הר"ם

עושה חדשות
הודעות: 7777
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' מאי 09, 2016 8:37 pm

עושה חדשות כתב:מרדכי מגילה תשצז -
ונשאל לה"ר טוביה מווינ"א איך סגיא נהור פוטר בניו ובני ביתו מקידוש והא לרבי יהודה דאמר סומא פטור מן המצות פרק החובל א"כ לא מיחייב אלא מדרבנן והיכי אתי דרבנן ומפיק דאורייתא והשיב דאשכחן דכוותיה גבי קידוש גופיה דאמרינן פרק תפלת השחר מתפלל אדם של שבת בע"ש ואומר קדושה על הכוס והתם מוכח דהיינו שעה ורביע קודם הלילה שעדיין לא קידש היום ... ואפ"ה נפיק בההוא קידוש דמקדש מבע"י דאינו אלא מדרבנן ע"י קידוש דאורייתא שיתחייב לאחר שתחשך גם בנדון זה האי סגי נהור יש לומר שמוציא אחרים המחויבים מדאורייתא אף על פי שאינו מחויב הוא אלא מדרבנן

ובמנ"ח מצוה שו למד מכאן על קטן שהגדיל באמצע ספירת העומר שמהני החיוב מדרבנן קודם שהגדיל ואין חשבונו בטל, וכן במצוה תכ הביא מזה דאם קרא קריה"ש קודם שהגדיל יוצא בזה יד"ח החיוב דאו'.
(וצ"ע דהא להדיא מבו' בגמ' דקטן אינו מוציא גדול, ועכצ"ל כמש"כ האחרו', דקטן חשיב כאינו מחוייב כלל, ורק אביו חייב בחינוכו. ולפ"ז ודאי קטן לא יוציא את עצמו כלפי הזמן שכבר יהיה גדול ומחוייב מדאו').

ונסתפקתי, בעבד שתקע בשופר בר"ה, ואף בירך ע"ז וציוונו, ושיחררו רבו, האם זה גם תלוי בנידון הנ"ל, כי לפי המובא במרדכי הרי י"ל - כשם שאינו מוציא את האחרים המחוייבים, כך אינו מוציא את עצמו לכשיתחרר.
ומסתמא יש בזה דברים מפורשים, נא הודיעוני.

עושה חדשות
הודעות: 7777
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' מאי 10, 2016 8:33 pm

ריטב"א חולין קלב: -
אמר רבא זאת אומרת הדין עם הטבח. פרש"י ז"ל דינו של כהן לתבוע מתנותיו אצל הטבח, פירוש לפירושו אף על פי שבהמה של ישראל, כל (היכא) דהוו מתנות ברשותיה מיניה תבע, כל היכא דאיתנהו בעיניהו שיש לדבר תובעים במכירי כהונה, ולא מצי אמר ליה לאו בעל דברים דידי את זיל אצל בעלים, מיהו דוקא בעודן ברשותו, אבל אם נתנה טבח לבעלים או שמכרן אין לכהן על הטבח כלום, וזה מבואר, וכן כל כיוצא בזה כגון ראובן שהפקיד מנה לשמעון, והמעות של לוי, ויודע לוי שזה הפקידו לשמעון, הרי זה תובע ממונו משמעון, אבל אם החזירה שמעון אין ללוי עליו כלום

וקצ"ע איך אפשר ללמוד מהמצוה המוטלת על הטבח ליתן מתנו"כ כדילפי' מקרא דזובחי הזבח לגבי כל מפקיד ונפקד. ואולי כוונתו של הריטב"א היא להשוות את החלק השני שאם החזירה שמעון/הטבח - לראובן/לבעלים - אין ללוי/לכהן - תביעה עליו.
ועצ"ע.
אגב, עצם הדין של הריטב"א, על ב' חלקיו, מוסכם?

סעדיה
הודעות: 1391
הצטרף: ה' אוגוסט 13, 2015 10:43 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי סעדיה » ג' מאי 10, 2016 8:40 pm

עושה חדשות כתב:
עושה חדשות כתב:מרדכי מגילה תשצז -
ונשאל לה"ר טוביה מווינ"א איך סגיא נהור פוטר בניו ובני ביתו מקידוש והא לרבי יהודה דאמר סומא פטור מן המצות פרק החובל א"כ לא מיחייב אלא מדרבנן והיכי אתי דרבנן ומפיק דאורייתא והשיב דאשכחן דכוותיה גבי קידוש גופיה דאמרינן פרק תפלת השחר מתפלל אדם של שבת בע"ש ואומר קדושה על הכוס והתם מוכח דהיינו שעה ורביע קודם הלילה שעדיין לא קידש היום ... ואפ"ה נפיק בההוא קידוש דמקדש מבע"י דאינו אלא מדרבנן ע"י קידוש דאורייתא שיתחייב לאחר שתחשך גם בנדון זה האי סגי נהור יש לומר שמוציא אחרים המחויבים מדאורייתא אף על פי שאינו מחויב הוא אלא מדרבנן

ובמנ"ח מצוה שו למד מכאן על קטן שהגדיל באמצע ספירת העומר שמהני החיוב מדרבנן קודם שהגדיל ואין חשבונו בטל, וכן במצוה תכ הביא מזה דאם קרא קריה"ש קודם שהגדיל יוצא בזה יד"ח החיוב דאו'.
(וצ"ע דהא להדיא מבו' בגמ' דקטן אינו מוציא גדול, ועכצ"ל כמש"כ האחרו', דקטן חשיב כאינו מחוייב כלל, ורק אביו חייב בחינוכו. ולפ"ז ודאי קטן לא יוציא את עצמו כלפי הזמן שכבר יהיה גדול ומחוייב מדאו').

ונסתפקתי, בעבד שתקע בשופר בר"ה, ואף בירך ע"ז וציוונו, ושיחררו רבו, האם זה גם תלוי בנידון הנ"ל, כי לפי המובא במרדכי הרי י"ל - כשם שאינו מוציא את האחרים המחוייבים, כך אינו מוציא את עצמו לכשיתחרר.
ומסתמא יש בזה דברים מפורשים, נא הודיעוני.

טורי אבן ר"ה כ"ח ע"א

עושה חדשות
הודעות: 7777
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' מאי 12, 2016 12:56 am

מתוך חידושי רבי אלעזר מטרשקון בגדר פסוקי קדוש וברוך דקדושה -
פסקי רבי אלעזר מטרשקון.png
פסקי רבי אלעזר מטרשקון.png (69.35 KiB) נצפה 4277 פעמים

עושה חדשות
הודעות: 7777
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' מאי 12, 2016 12:56 am

מאירי נדרים סו:
והלכך נערה המאורסה אביה ובעלה צריכין בהפרת נדרה ואם בגרה אין להם בה הפרה שהרי פקע רשות האב ממנה ואין לארוס כח להפר לבדו שאף משנשאת אינו יכול להפר בקודמין

עושה חדשות
הודעות: 7777
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' מאי 12, 2016 12:57 am

שו"ת הרשב"א חלק א סימן תקטז (וכ"כ בתוה"ב) -
ועיקר טעמו של דבר זה שאמרו בנותן טעם בר נותן טעם בבשר בחלב היינו לפי שכל בלע היתר שנחלש ונקלש עד שאין בו אלא נותן טעם בר נותן טעם אינו ראוי לחול עליו שם איסור. ואין לך בזה אלא ב' בלבד והם בשר בחלב וקדשים. שהבשר שנתבשל בכלי ואחר כך נתבשלו דגים באותו כלי וקבלו הדגים טעם מן הקדרה. כבר נקלש טעם הבשר כל כך שאין ראוי לחול עליו שם בשר כשאוכלו בכותח. כיוצא בו בקדשים שאמרו בשילהי עבודה זרה גבי השפוד והאסכלא מגעילין. דאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה כל יום ויום נעשה גיעול לחברו. ועל כרחנו אין אומרים כן באיסורין דעלמא. שאילו שפוד שצלו בו בשר נבלה אף על פי שצלו בו אחר כך בשר שחוטה לא יצא מאיסורו ועוד צריך ללבנו. ולא עוד אלא שכולו נאסר כדקיי"ל בשל מתכת חם מקצתו חם כולו. ולפיכך צריך ללבן את כולו. ואילו בקדשים כל שצלה בקצתו חטאת השתא נעשה גיעול לשלמים דאמש מיקמי דנהוי נותר. וטעמא כדאמרן דכל שצלה בו חטאת האידנא נקלש ונחלש בלע של שלמים שנבלע בו ולא נשאר בו כל כך שיהא ראוי לחול עליו שם נותר. אבל בלע של איסור אין אומרים נותן טעם בר נותן טעם מותר

עושה חדשות
הודעות: 7777
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' מאי 12, 2016 9:24 pm

גיליוני הש''ס פסחים דמ''ט.png
רבי יוסף ענגל
גיליוני הש''ס פסחים דמ''ט.png (49.54 KiB) נצפה 4272 פעמים

עושה חדשות
הודעות: 7777
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ש' מאי 14, 2016 11:33 pm

ספר הלכות גדולות סימן יז, הלכות ראש השנה עמוד רכה -
אמר רבי יוחנן שמע תשע תקיעות בתשע שעות ביום יצא, מתשעה בני אדם כאחת, לא יצא. תקיעה מזה ותרועה מזה בזה אחר זה יצא, ואפילו בסירוגין ואפילו כל היום כולו. והני מילי הוא דשמע להו ממאן דבר חיובא הוא, אבל ודאי שמיע להו מאשה או מחרש או משוטה או מקטן דלאו בני חיובא נינהו לא נפיק, דתנן (שם כט א) זה הכלל כל שאינו מחוייב בדבר אינו מוציא את הרבים ידי חובתן. [פסק] והיכא דשמע מן מאן דנפק יצא, דתני אהבה בריה דרבי זירא כל הברכות כולן אף על פי שיצא מוציא, חוץ מברכת הפירות וברכת המזון שאם לא יצא מוציא ואם יצא אינו מוציא

והו"ד בראבי"ה וראב"ן וכו', ויש כמה חידושים בהשוואה זו, ואכמ"ל.

סעדיה
הודעות: 1391
הצטרף: ה' אוגוסט 13, 2015 10:43 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי סעדיה » א' מאי 15, 2016 12:23 am

עושה חדשות כתב:ספר הלכות גדולות סימן יז, הלכות ראש השנה עמוד רכה -
אמר רבי יוחנן שמע תשע תקיעות בתשע שעות ביום יצא, מתשעה בני אדם כאחת, לא יצא. תקיעה מזה ותרועה מזה בזה אחר זה יצא, ואפילו בסירוגין ואפילו כל היום כולו. והני מילי הוא דשמע להו ממאן דבר חיובא הוא, אבל ודאי שמיע להו מאשה או מחרש או משוטה או מקטן דלאו בני חיובא נינהו לא נפיק, דתנן (שם כט א) זה הכלל כל שאינו מחוייב בדבר אינו מוציא את הרבים ידי חובתן. [פסק] והיכא דשמע מן מאן דנפק יצא, דתני אהבה בריה דרבי זירא כל הברכות כולן אף על פי שיצא מוציא, חוץ מברכת הפירות וברכת המזון שאם לא יצא מוציא ואם יצא אינו מוציא

והו"ד בראבי"ה וראב"ן וכו', ויש כמה חידושים בהשוואה זו, ואכמ"ל.

מה הם החידושים שבהשוואה?

עושה חדשות
הודעות: 7777
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' מאי 15, 2016 9:40 pm

סעדיה כתב:
עושה חדשות כתב:ספר הלכות גדולות סימן יז, הלכות ראש השנה עמוד רכה -
אמר רבי יוחנן שמע תשע תקיעות בתשע שעות ביום יצא, מתשעה בני אדם כאחת, לא יצא. תקיעה מזה ותרועה מזה בזה אחר זה יצא, ואפילו בסירוגין ואפילו כל היום כולו. והני מילי הוא דשמע להו ממאן דבר חיובא הוא, אבל ודאי שמיע להו מאשה או מחרש או משוטה או מקטן דלאו בני חיובא נינהו לא נפיק, דתנן (שם כט א) זה הכלל כל שאינו מחוייב בדבר אינו מוציא את הרבים ידי חובתן. [פסק] והיכא דשמע מן מאן דנפק יצא, דתני אהבה בריה דרבי זירא כל הברכות כולן אף על פי שיצא מוציא, חוץ מברכת הפירות וברכת המזון שאם לא יצא מוציא ואם יצא אינו מוציא

והו"ד בראבי"ה וראב"ן וכו', ויש כמה חידושים בהשוואה זו, ואכמ"ל.

מה הם החידושים שבהשוואה?

אכתוב בקצרה.
ודאי מבו' בזה לא כחידושו של השאג"א שדין יצא מוציא נאמר רק בברכות דרבנן.
וכן מבו' כאן שדין ערבות נצרך תמיד כדי להוציא את המחוייב, ולא רק לאפוקי מ"ברכה לבטלה" כמו שרצו לומר עפ"ד הרי"ף בר"ה ח. דלפי הנ"ל הרי בשופר ודאי מהני יצא מוציא ול"ב דין ערבות.

עושה חדשות
הודעות: 7777
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' מאי 16, 2016 9:20 pm

מסתבר שזה לש' בעלמא, אבל בכל זאת...
ר"ן על הרי"ף חולין פרק י מה: לגבי מתנות כהונה -
ומיהו מסתברא דאף על גב דהדין עם הטבח טובת הנאה לבעלים דהיאך הלה עושה סחורה בפרתו של זה

עושה חדשות
הודעות: 7777
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' מאי 17, 2016 10:38 pm

השוואות להיתר נ"ט בר נ"ט, אחת לסימנא בעלמא, ואחת בטעם ותוכן הדין.

ז"ל ס' המאורות וכן בס' או"ה לריב"מ מבניולש -
אם נתבשלו בקדרה של בשר מותר לאוכלן בכותח או בחלב, דנ״ט בר נ״ט הוא ומותר. ונותנין סימן לדבר אין שני עושה שלישי בחולין

ז"ל כתוב שם לראב"ד בפ' כיצד צולין -
גם מה שכתב דהא [דתני] רב כהנא [דף עו ב] בפת שאפאה עם הצלי וכו' ועובדא דההיא ביניתא [שם] מסייעי לדרב. ואיך לא הבין ולא חשב דהני תרתי מידחו מדגים שעלו בקערה של בשר דאפסיקא הלכתא במסכת חולין [דף קיא א] דלא כרב דאסר אלא כשמואל דשרי. מעתה בשר שחוטה ונבלה מותרת, כלוי דאי עבד(י) שאפאה עם הצלי. וביניתא דאטויא [בהדי בשרא] מותרים לאכלן [בכותח] לכתחלה כעין דגים שעלו בקערה

עושה חדשות
הודעות: 7777
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' מאי 17, 2016 11:45 pm

ז"ל חתם סופר בגיטין פב. -
דע כי עיקור שקלא וטריא דשמעתין הוא במשייר או במתנה תנאי בגט ולשון חוץ הוא שיורא, ולשון אם לא תנשאי הוה לשון תנאי ולברייתא דריבר"י אף על גב דלשון תנאי הוא מ"מ הואיל והתנה בעניני נישואין ואישות ה"ל שיור בגט אבל בזה אין ספק דאם לא תנשאי הוה לשון תנאי, ובלשון ע"מ מצינו פלוגתא דתנאי בחולין קל"ד ע"א אי הוה כמו חוץ או כמו תנאי ובב"ב ס"ג ע"א סתם בריי' ס"ל ע"מ שיורא הוא ובנזיר י"א ע"א פליגי בי' אמוראי ריב"ל ורבינא ע"ש ובמקום אחר הארכתי בישוב הפסקים אבל אינו ענין לדשמעתין כי מאן דס"ל ע"מ שיורא א"כ הוא בסוג חוץ דשמעתין ומאן דס"ל תנאי הוא הוה בכלל תנאי דשמעתין ומיהו שמעתין וכל מס' גיטין וקידושין ריהטא דע"מ תנאי הוה אמנם בלשון אלא מספקא בשמעתין

אבל בס' ההשלמה בחולין קלד. כתב -
הא דתנן ואם אמר לו חוץ מן המתנות פטור מן המתנות, רמינן עלה מהא דתניא ואם אמר לו על מנת שהמתנות שלי נותן לכל כהן שירצה, ומפרקינן על מנת אחוץ קא רמית, חוץ שיורא על מנת לאו שיורא. וכן הלכתא דקיימא לן בפרק בתרא דגיטין [פ״ב ע״ב] דעל [מנת] לא כחוץ דמי. והא דתניא בפרק המוכר את הבית [ב״ב ס״ג ע״א] בן לוי שמכר שדהו לישראל ואמר לו על מנת שמעשר ראשון שלי מעשר ראשון שלו, סבירא ליה לההוא תנא על מנת כחוץ דמי

וע"ע בשטמ"ק ב"ב קמח. בשם הראב"ד, ובש"ך יו"ד סא-יח.

עושה חדשות
הודעות: 7777
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' מאי 19, 2016 12:00 am

חולין קלד. ילפי' מקרא דעני ורש הצדיקו - צדק משלך ותן לו, ומה"ט ספק לקט לקט וכו'. ובגמ' שם הק' מכח זה על הפטור בספק מתנות כהונה, ופשיט"ל לדמות מתנו"כ למתנו"ע לענין האי דינא דחייב בספק משום צדק משלך ותן לו. ובתוס' קל: כ' דה"ה לענין ממון שאין לו תובעין ד"מסברא אין לנו לחלק בין מתנות ללקט שכחה ופאה". וצ"ע שבכתבי הגרב"ב זי"ע יש בזה נידון "מהו החילוק בין מתנו"כ למתנו"ע לענין דין צדק משלך"? עי' בקונטרס הביאורים להגרמש"ש נדרים סי' כה. ושמא י"ל לפמש"כ החת"ס שם "קמה אקמה רמי לי' וכו' נראה דס"ל כדאיתא בירושלמי איכא דלא יליף מעני ורש הצדיקו אלא מתעזוב ע"ש וס"ל לרבין דלהך מ"ד לא נאמר כן אלא במתנות עניים לקט שכחה ופאה ולא במתנות כהונה ושארי מתנות".

עושה חדשות
הודעות: 7777
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' מאי 19, 2016 9:06 pm

עושה חדשות כתב:השוואות להיתר נ"ט בר נ"ט, אחת לסימנא בעלמא, ואחת בטעם ותוכן הדין.

ז"ל ס' המאורות וכן בס' או"ה לריב"מ מבניולש -
אם נתבשלו בקדרה של בשר מותר לאוכלן בכותח או בחלב, דנ״ט בר נ״ט הוא ומותר. ונותנין סימן לדבר אין שני עושה שלישי בחולין

ז"ל כתוב שם לראב"ד בפ' כיצד צולין -
גם מה שכתב דהא [דתני] רב כהנא [דף עו ב] בפת שאפאה עם הצלי וכו' ועובדא דההיא ביניתא [שם] מסייעי לדרב. ואיך לא הבין ולא חשב דהני תרתי מידחו מדגים שעלו בקערה של בשר דאפסיקא הלכתא במסכת חולין [דף קיא א] דלא כרב דאסר אלא כשמואל דשרי. מעתה בשר שחוטה ונבלה מותרת, כלוי דאי עבד(י) שאפאה עם הצלי. וביניתא דאטויא [בהדי בשרא] מותרים לאכלן [בכותח] לכתחלה כעין דגים שעלו בקערה



דימויים נוספים להיתרא דנ"ט בר נ"ט:
ז"ל או"ז הל' בב"ח סי' תס -
וע"כ פי' ר"ת ל"ש אלא בין תבשיל לתבשיל פי' בין תבשיל בשר לתבשיל חלב דהוי רשות ליטול ידים דהוה כמו נ"ט בר נ"ט ואין כאן לא ממשות בשרא ולא ממשות חלב וגבינה אבל בין תבשיל בשר לתבשיל גבינה חובה שיש כאן ממשות בגבינה ואין כאן ממשות בשר ומותר לאכול בלא קינוח הפה וכן נמצא כתוב שהשיב רב יהודאי גאון כך. וגדולה מזו אומר ר"ת זצ"ל שאפי' אם אכל בשר. מותר לאכול גבינה מיד אחריו כיון שיעשה הדחת פיו וקינוח ונטילת ידים

וכיו"ב כ' בס' המנהיג הל' סעודה -
אמ' רב נחמן לא שנו אלא בין תבשיל לתבשי', אבל בין תבשי' לגבינה חובה. פי' רב יהודאי גאון ז"ל בשאלתות שנשאלו לפניו בין תבשיל דבשר לתבשיל דחלב רשות הוא לאכול דהוי כמו נותן טעם בנותן טעם שהרי לא אכל בשר ולא גבינה ואין בו לא ממשות גבינה ולא ממשות בשר, אבל בין תבשיל דבשר לגבינה חובה אף על גב דליכא ממשות דלא אכל בשר איכא ממשות גבינה, אבל בין בשר לגבינה בעי קינוח הפה והדחה

אך יש לציין כי בדברי המהר"ם מרוטנבורק משמע שאין מדובר בהשוואה ודמיון לדין נ"ט בר נ"ט, אלא באותו הדין ממש,
ז"ל שו"ת בעלי התוספות סימן נא -
וששאלת על תבשיל של ירק ושל קטנית שנתבשל בקדירה של בשר שהודח יפה יפה שאין לחוש שיש בה לממשות בשר, מהו לאכל גבינה אחר אותו תבשיל בלא קינוח הפה ונטילת ידים ... ועוד חוזרני להביא ראיה להיתר דהא נותן טעם בר נותן טעם ליכא מאן דאסר כי הכא דהכשר נותן טעם בקדירה, והקדירה בתבשיל של ירק או הקטנית, והתבשיל נותן טעם בידו ובפיו של האדם האוכל, ואכתי כולהו בהיתירא, והיאך נאסר אחרי כן לאכול גבינה או חלב. ועוד השלישי לא נותן טעם הוא, כי צונן הוא ולא יהיב טעמא בידי אדם או בפיו. ועוד דאמר פ' כל הבשר: אמצעי' רשות, לא שנו אלא בין תבשיל לתבשיל, אבל בין תבשיל בשר לתבשיל גבינה חובה. ומפרש ר"ת בין תבשיל שנתבשל בו בשר ואינו אוכל הבשר אלא התבשיל שנתבשל בו בשר, ואחר כן לאכול התבשיל שנתבשל בו גבינה, כיון דלא אכיל בישרא וגבינה בעינייהו לא בעי הדחה וקינוח הפה. אבל בין תבשיל דבשר לגבינה שאחריו חובה. ואעפ"י שרשב"ם פירש בין תבשיל דבשר לתבשיל דגבינה לא נהירא, דמאי נטילת ידים שייך התם דאיצטריך למימר רשות. והשתא אפילו אחר תבשיל שנתבשל בו בשר כי בעי למיכל תבשיל של גבינה הוי רשות, כ"ש בתבשיל זה דאית ביה כמה נותני טעם, דמותר לאכול אפילו גבינה גופה אחריו בלא נטילת ידים. ושלום מאיר בר ברוך


---

עוד דוגמא,
עי' ש"ך יו"ד סי' פז סקל"א ובפמ"ג שם, ודו"ק.

עושה חדשות
הודעות: 7777
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' מאי 23, 2016 12:27 am

שו"ת נודע ביהודה מהדורא קמא - אבן העזר סימן נד -
ועוד נלע"ד כיון דרגילות הוא בכל כי האי גוונא לקדש על תנאי משום תקנת האשה ועכ"פ נתברר לן שהרב המסדר נתן דעתו לקדש באופן זה וא"כ הוי רגלים לדבר ושוב מועיל עדותו של מוהר"ר ליב שמעיד שהיה במעמד החופה ושמע שהרב סידר הקידושין על תנאי זה דהיכא דרגלים לדבר יש להאמין ע"א אפילו בדבר שבערוה ואפילו איתחזיק איסורא שהרי עיקר הלימוד דאין דבר שבערוה פחות משנים ילפינן דבר דבר מדכתיב כי מצא בה ערות דבר והרי בערות דבר גופיה היכא דרגלים לדבר נאמן ע"א שהרי סוטה שקינא לה ונסתרה שוב נאמן ע"א על הטומאה מטעם שרגלים לדבר שהרי קינא לה ונסתרה והרי שם בחזקת היתר עומדת ונאמן עד אחד לאסור ק"ו שנאמן להתיר שהרי יותר נאמן להתיר מלאסור
וכ"כ בבית מאיר סי' קעח.

והאחרו' האריכו בחידוש זה, ומהם שהק' ממש"כ הרשב"א בקידושין סה: ודכותה רבי רחמנא עד אחד בטומאה שלאחר קנוי וסתירה מועד אין בה ולמאי דרבי רבי ולא גמרי' מינייהו דא"כ ג"ש למאי אתא ואין לך בהן אלא מקומן, וכן הק' מהא דקי"ל כרבא בקדושין סו. דאשתו זינתה בעד אחד ושותק אינו נאמן. גם יש להעיר לפי המפרשים שע"א בטומאה אינו נאמן מצ"ע אלא דבכה"ג אין לה השקאה וממילא אסורה, דלפ"ז ודאי ל"ש למילף מינה בעלמא להאמין ע"א ע"י רגל"ד. עוד יל"ע לפמש"כ תוס' בסוטה כח. דהאי רגל"ד הוי כספק השקול וכמו ספק נגע בשרץ, ואטו בכל כה"ג יהיה נאמן ע"א אליבא דהנוב"י, וע"ע קר"א שם.

ולאידך גיסא מצינו בד' הגר"א לגבי הא דאין ע"א נאמן לאסור אשה משום שבויה, ז"ל באבן העזר סימן ז ס"ק ח - אפילו היה כו'. כמ"ש בריש סוטה ומשקה לה ע"פ שנים ואף ר"א ל"פ אלא משום דרגלים לדבר שהרי קינא לה. והיינו דזהו המקור שאין ע"א נאמן, דהא מצינו בסתירה דבעי' משקה ע"פ שניים.

עושה חדשות
הודעות: 7777
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' מאי 24, 2016 10:32 pm

גיליון רעק''א או''ח סי' תנב.png
גיליון רעק''א או''ח סי' תנב.png (36.4 KiB) נצפה 4147 פעמים

ויל"פ בהוכחה זו, דשמא יש לחלק בין איסור הבטל ברוב ובין איסור שיש בו היתר של נטל"פ. ובחזו"א יו"ד סי' כט סק"ט דן לחלק בזה מצד אחר דנטל"פ שמשביח הוי התחדשות טפי. ועי"ש בחזו"א מה שכ' לדחות דברי ה"אגלי טל" במלאכת דש סי' לז בהגה בענין הנ"ל.

גם יל"ע בד' הרעק"א למה אי"ז סותר את האמור בשו"ע בסי' צד לגבי תחיבת כף חלבית פעמיים בקדירה בשרית, דל"א דהתחיבה הראשונה הויא נ"ט בר נ"ט דהיתרא, ועי' נפש חיה יו"ד סי' כח-כט, ותמצא נחת.
(אמנם מה שתירץ שם הנפש חיה דלעולם איסור הבטל ברוב הוי כהיתר לענין דחשיב נ"ט בר נ"ט דהיתרא, ושאני התם בסי' צד דאיירי בלא נודע, ובזה תי' הטעם מש"כ השו"ע שם "ולא נודע" אף דס"ל דבנודע נמי אמרי' חוזר וניעור, ותירץ הנפש חיה דאם נודע הוי כנ"ט בר נ"ט דהיתרא -- יש להעיר שהרי יסוד הסתירה הוא בטור עוד לפני השו"ע, והשו"ע כאן הוא רק העתקה מהטור, ובשי' הטור תירוצו אינו עולה יפה, כי הטור הרי ס"ל דבצלייה אין היתר של נ"ט בר נ"ט, והאי תחיבת הכף הוי כ"נצלו", ודו"ק).
נערך לאחרונה על ידי עושה חדשות ב ו' יוני 17, 2016 10:45 am, נערך 2 פעמים בסך הכל.

עושה חדשות
הודעות: 7777
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' מאי 26, 2016 10:06 pm

שותפות גוי בבית לפטור ממזוזה ולטהר מנגעים.

ז"ל המרדכי בחולין סי' תשמא -
שאל ה"ר אביגדור את ר' חיים בית ישראל ועובד כוכבים שותפין בו אם חייב במזוזה ... וזאת אשר השיב אומר אני בקוצר דעתי הואיל והרשני הרב כי נ"ל שבית שישראל ועובד כוכבים שותפות בו פטור מן המזוזה אף על גב דלא אשכחן קרא בפ' ראשית הגז למעוטי שותפות בכל הני דממעט התם מכל מקום פטור דכיוצא בו מצינו בפ"ק דיומא גבי הא דתניא בית השותפין מטמא בנגעים וכו' דמרבה שותפות דישראל ולא ממעט שותפות דעובד כוכבים ואפ"ה שותפות דעובד כוכבים לא מטמא בנגעים כדתניא בתוס' דנגעים והטעם כיון שיש לעובד כוכבים חלק בבית זה ועובד כוכבים לאו בר טמויי בנגעים הרי אין כאן בית שלם לגבי טומאת נגעים דבעינן בית שלם עם כל זויותיו וכן לגבי מזוזה כיון שיש לעובד כוכבים חלק בגוף הבית ובשער ועובד כוכבים לאו בר מזוזה הוא הרי אין כאן בית שלם להתחייב במזוזה ואנן בעינן בית שלם לענין מזוזה דהא ממעטינן בפ"ק דסוכה בית שאין בו ד' אמות וכן שער שלם בעינן וכי שקלת לחלק עובד כוכבים הוי חצי בית וחסר ולענין מזוזה ונגעים דהבית עומד בחזקת שניהם וכל פורתא ופורתא יש בו חלק דעובד כוכבים לא צריך קרא למעוטי ואפילו אם לא נאמר הטעם שאמרתי אלא דבלא קרא לא ממעטינן שותפות דעובד כוכבים לענין מזוזה מ"מ הא חזינן דבית שישראל ועובד כוכבים שותפין בו לא מטמא בנגעים וה"ה לענין מזוזה דדין אחד להם

ובשו"ת בעלי התוספות סימן קז מופיעה תש' זו בתוספת, ז"ל -
והשיב נראה לי דפטור מן המזוזה אף על גב דלא אשכחן קרא בפ' ראשית הגז למעוטי שותפין גוי ככל הני דממעט התם, מ"מ פטור. כיוצא בו מצינו פ"ק דיומא דתני בית השותפין מטמא בנגעים. ופריך פשיטא, ומשני ובא אשר לו הבית ולא להם קמ"ל. ופריך ואימא ה"נ, אמר קרא ארץ אחוזתם הרי מצינו דמרבה שותפות ישראל ולא ממעט שותפות גוי. ואפילו הכי שותפות גוי לא מטמא בנגעים, דתניא בתוספתא דנגעים בית שצדו אחד גוי וצדו אחד ישראל (בין) [צדו אחד] בארץ (בין) [וצדו אחד] בחוץ לארץ לא מטמא בנגעים. והשתא מנלן כיון דרבי שותפות ישראל אימא אפילו שותפות גוי. ואי מהא דמייתי פ' בתרא דגיטין דאין בתי גוים מטמאין בנגעים, הני מילי שכולו שלהן. אבל שותפין ישראל וגוי אימא דחייב. אלא התם אין צריך מיעוט. והטעם כיון דיש לגוי חלק בבית הזה לאו בר טמויי בנגעים הוא והרי אין כאן בית שלם. וגבי טומאת נגעים בעינן בית שלם. (עם) [בית] דיגון טריגון אינ' טמא כדמייתי פ' (כתב) [גט פשוט] דב"ב. כ"ש כשיש לגוי חלק בכל הבית. גם גבי מזוזה כיון שיש לגוי חלק בבית ובשער, והגוי לאו בר מזוזה הוא, אין כאן בית שלם להתחייב במזוזה. ובעינן בית שלם לעניין מזוזה, דהא ממעטינן ספ"ק דסוכה בית שאין בו ד' אמות. וכן שער שלם בעינן, דהא אפילו שער העשוי ככיפה פליגי כ"ש חסר חציו. וכי שקלת חלק דגוי הוי כחצי בית וחסר. ומה שצריך למעט שותפות דגוי בכל הני דראשית הגז כגון פיאה, מיירי כגון שקצר חצי שדה לחלקו והניח לישראל חצי אחר עבור שותפות, וס"ד כיון שהנשאר כולו של ישראל תתחייב בפאה, קמ"ל כיון דחציו של גוי פטור מן הפיאה. וכן בראשית הגז גזז הגוי חלקו והניח השאר לישראל שותפות, סד"א זה כולו של ישראל, והוי ראשית הגז של ישראל, קמ"ל כיון דחציו של גוי פטור. וכן יש לפרש בביכורים. אבל בית לעניין מזוזה ונגעים דהבית עומד בכח שניהן, ובכל פורתא יש חלק דגוי לא צריך קרא למעוטי. ומאחר דאינו מטמא בנגעים, ה"ה דפטור ממזוזה, דדין אחד להם. ושמא אינה דרשא דילפינן בית דמזוזה מנגע, דאם נאמר יש חילוק ביניהן אף על גב דשותפות דנגע לא מטמא, לעניין מזוזה חייב, א"כ פ"ק דיומא דפריך ובית הכנסת מי מטמא בנגעים כו' עד לא קשיא הא ר' מאיר הא רבנן. דתניא בית הכנסת שיש בו דירה לחזן חייב במזוזה, ושאין בו דירה ר' מאיר מחייב וחכמים פוטרים. והשתא מה ראייה ממזוזה לנגעים, דילמא הא דפטרי רבנן ב"ה גבי מזוזה אבל גבי נגעים אי אימא דמודו דמטמא. או איפכא לר' מאיר דהא לעניין שותפות דגוי חייב במזוזה ולעניין נגע לא מטמא. ועוד דבית הכנסת ובית השותפות מחד קרא נפקא לעניין נגעים ואי איכא חילוק מה מייתי ממזוזה על נגע, לימא הכי כי היכי דלעניין שותפות יש חילוק, הוא הדין לעניין בית הכנסת. אלא ש"מ דין אחד להם

אמנם בים של שלמה נחלק על הדמיון, ז"ל -
ונראה שיש לחלק בין נגעים למזוזה, דבנגעים תלוי הענין בקירות הבית, ומאחר דלא אמרינן ברירה בדאורייתא, נמצא דלא הוי נגע בקירתו, אבל מזוזה שהוא חובת הדר, כל היכא שיש לו בית דירה לזה, ובית דירה לזה, חייב במזוזה, ומה בזה שהחצי היא של גוי, מ"מ מאחר שנכנס דרך השער הבית, חייב במזוזה, ואינו דומה לסתור חציו, דאין שם שער עליו כלל

וע"ע באבי עזרי הל' מזוזה.

עושה חדשות
הודעות: 7777
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' מאי 26, 2016 10:09 pm

עושה חדשות כתב:דימויים נוספים להיתרא דנ"ט בר נ"ט:
ועוד קצת...

-תשובות מיימוניות קדושה סימן ה, מאכלות אסורות -
ואפילו נגע בכלי כשחוזר ואופה תחתיו היה ראוי להתיר דכיון שהוא מעט וגם כח האור מייבש הו"ל כדגים שעלו בקערה (שם קיא ב) דשרי בדיעבד והו"ל פליטה המועטת כנ"ט בר נ"ט


-ז"ל גיליון מהרש"א יו"ד סי' צד -
'.png
'.png (23.28 KiB) נצפה 4137 פעמים

עושה חדשות
הודעות: 7777
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' מאי 26, 2016 10:10 pm

הגעלת כלים / טבילת כלים

מאירי פסחים מג: -
ושמא תאמר והלא גיעולי גוים טעמו ולא ממשו הוא ואסור מן התורה גיעולי גוים חדוש הוא ואין אומרין כן בשאר איסורין ושמא תאמר מ"מ גיעולי גוים מצד כל האיסורין הוא אלמא שבכל איסורין טעמו ולא ממשו אסור שאם לא כן היאך אפשר לאסרן בכלים ולהתירן בעלמא תירצו בה גדולי הדורות מעלה הוא שנתנה תורה בכלי הואיל ונבלע באיסור אף על פי שאין ממש איסור בפליטתו ומ"מ נותנת טעם לשבח ודומיא דטבילה שהוצרכה אף לכלים חדשים והם סוברים שהטבילה מן התורה ואף על פי שמחוסר טבילה אם עבר ובשל בו לא שמענו בו איסור אפשר בשהכלי ראוי לטבילה אבל כל שהכלי נבלע באיסור אינו ראוי לטבילה וטבילה מעכבת בו ואף על פי שיש כלים שאין צריכין טבילה מ"מ כל שכנגדו בכלי ראויים לטבילה כשר בדיעבד וכל שכנגדו בכלים בני טבילה אין ראויים לטבילה אף בדיעבד אסור ואף בכלים שלנו עשה בהם מעלה זו והדברים דחוקים הרבה

וכיו"ב כ' בבדק הבית על תורת הבית בית ד שער א דף יא עמוד א -
ויש כאן שאלה חזקה, כיון דאמרינן בגיעולי נכרים דטעמו ולא ממשו אסור היאך אפשר לומר דבשאר איסורין מותר וכי גיעולי נכרים משם (אחד) [אחר] הוא גיעולי נכרים משום כל איסורין שבתורה הוא דמיתסר וכיון דבגיעולי נכרים מתסרי כל איסורין שבתורה בטעמו ולא ממשו היכי אפשר דלא מתסרי בעלמא. וזו קושיא הקשה בה מורי הרב רבנו משה ז"ל, ותירץ דאפשר דמשום מעלה הוא דכיון דנבלע הכלי מאיסור אף על פי שעכשיו כשפולט אין כאן אלא טעם לא יבטל ברוב שהכלי נאסר עלינו משום מעלה ולפיכך אסר פליטתו כל היכא דחשיבא פליטה כלל כלומר דאיכא טעמא דהוי בשאינו מינו דומיא בטבילה דאצרכה קרא אפילו לכלים חדשים דמסתמא דטבילה דאורייתא היא משום מעלה ואף על גב דבמחוסר טבילה לא שמעינן דאם עבר ובישל בדיעבד יהא אסור הני מילי ראוי לטבילה אבל האי דודאי לא חזאי לטבילה כל היכא דבליע מאיסורא עד דאיתכשר דהא כלים ישנים נמי צריכין טבילה כל שאינו ראוי לטבילה טבילה מעכבת בו ואפילו בכלים שאינן בני טבילה אפילו הכי אמרינן כל שכנגדו בכלים בני טבילה ראוין לטבילה כשר בדיעבד אסור ואפשר שלא חלק הכתוב בהם ואפילו בכלים שלנו אסר כן ואפשר דאפילו בכלים שלנו עבד בהו רחמנא מעלה בכלים דכיון שנבלעו מאיסור שוב אין חוזרין להיתרן אלא בהכשר. זו היא שיטת מורי רבנו משה ז"ל וזיוה מבהיק ועליה ראוי לסמוך ולעשות מעשה לכתחילה

ומצינו עוד בד' הראש' דוגמת ענין זה, שהרי כ' להצריך הגעלה קודם טבילה,
ז"ל הר"ן בע"ז לט: מדפ"ה (וכיו"ב כ' שא"ר) -
הלוקח כלי תשמיש מן העובדי כוכבים וכו' מדיחן ומטבילן. פירשו בירושלמי שצריך להטבילן מפני שיצאו מטומאתו של עובד כוכבים ונכנסו לקדושתו של ישראל ולפיכך נראה שצריך להכשיר הכלי תחלה לפי מה שהוא בהדחה או בהגעלה או בלבון ואחר כך יטבילנו אבל אם הטבילו תחלה הרי הוא בשעת טבילה בטומאתו כטובל ושרץ בידו

ודו"ק.
ויש לציין עוד מש"כ הריטב"א ביבמות מז: -
שהויי מצות לא משהינן. וא"ת ולמה משהין אותו למולו בתחלה ולהמתין עד שיתרפא, יטבילוהו בתחלה. וי"ל כשהוא ערל אין טבילה מועלת דהו"ל כטובל ושרץ בידו ואפילו בדיעבד מעכב, ותדע דהלוקח כלים מן הגוים שצריכים להגעיל ולהטביל הגעלה קודמת, ואף על גב דהתם בדיעבד אם הקדים טבילה יצא שאני הכא דטומאת ערלות טומאה גמורה

עושה חדשות
הודעות: 7777
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' מאי 26, 2016 10:13 pm

קידושין - הקדש
דימויים רחבים זה יפה, אבל צריך לזכור לא להגזים...
שו"ת הלכות קטנות חלק א סימן כט -
שאל מאן דהו אם יש שאלה לחכם בקדושין [מהמפתחות: ד' הרב המחבר ז"ל בכאן אינם רק לחידוד התלמידים] ועל דא מילתא אפקוה להאי צורבא מדרבנן מבי מדרשא כההיא דב"ב (כ"ג ע"ב) דאפקוה לר' ירמיה משום דאטרח לרבנן דבעי מלתא דפשיטא. וה"נ מה ענין שאלה אצל קדושין דוכתב לה אמר רחמנא בכתיבה מתגרשת ואינה מתגרשת בכסף כ"ש בשאלה ועוד אין לך ממזר בישראל דיתיר הקדושין וחכם עוקר למפרע ולא היתה אשת איש מעולם. שלח ליקח רשות לבא לתת טעם לדבריו עמדו חכמי ההסגר למנין ויצא ע"פ ארבע חמשיות שישב בחוץ ידבר ולא יכנס לפנים. בא וישב לו על פתח בית המדרש ועמד ואמר תורה היא וללמוד אני צריך וכל כי האי לימא איניש קמי רביה ולאו טרחנא אנא לימדתנו רבינו דאסר לה אכ"ע כהקדש דכל דבר שנאסר על ידי דיבור ויוצא מרשות לרשות מיקרי הקדש כגון תרומה וחלה והקדש והפקר שאסור למפקיר ונשאל לחכם. ובתוספות פ"ק דקדושין דף ז' ז"ל שלכך דקדק רש"י ופי' דהא מקודשת בלשון הקדש קאמר לה וכדאמרינן בפ"ב [בר"פ] דאסר לה אכ"ע כהקדש שאדם עושה אותם כהקדש לפיכך יש לה להיות דינה כהקדש אבל אם היה אומר מאורסת או חד מהנהו לישני דלעיל ע"ז לא היה מקשה ונפשטו קדושין בכולה ע"כ. ומה שהקשו עלי דבכתיבה מתגרשת אני לא אמרתי לשאול כדי שתהא מגורשת אלא שתהיה כמי שלא נתקדשה לעולם ותהיה מותרת לכהן. והא דלא יש ממזרים בישראל וכי אחריות ממזרים עלינו ועוד בכל הנדרים לא יהיה שם מי שיתיר נדרו. ועל דא אעיילוה אמרו תורה מבחוץ (ועי' ח"ב סי' מ"ד):

ובחלק ב סימן מד -
שאלה אם מועיל שאלה בקדושין: תשובה לכאורה משמע שאין לה רגלים אבל כי מעיינת שפיר תמצא שורש דבר במה דאמרינן בגמ' (קדושין ב':) דאסר לה אכ"ע כהקדש ובמה שכתבו התוס' רפ"ק (ז' ד"ה ונפשטה) גבי המקדש חצי אשה דמדמה לקדוש דבהמה ושם מחלקין בין כשאומר לה בלשון הרי את לקוחתי או נשואתי לאומר בלשון הקדש הרי את מקודשת ע"ש ומ"ש בכתיבה מתגרשת וכו' (שם ה') היינו כשלא אמר לה בלשון הקדש א"נ שלא מצא פתח להתיר למפרע דאז מיגז גייז מכאן ולהבא ונקראת גרושה ואסורה לכהן אבל כשא"ל בלשון הקדש ומצא פתח ועקר והתיר למפרע או שהיא רחוקה מנא לך ונ"ל דאיתא בח"א (סי' כ"ט: לפילפולא בעלמא):

איש טלז
הודעות: 557
הצטרף: ה' מרץ 10, 2016 10:05 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי איש טלז » ו' מאי 27, 2016 2:44 pm

על קידושין הקדש

ראה ברא"ש ריש פ"ג בקידושין דהא דקידושי טעות אינם קידושין משום דהקדש בטעות אינו הקדש [ וכ"ה בהגר"א שו"ע שם ]
וראה עוד רש"י סנהדרין כדומה דסט' שכתב שקטן אינו יכול לקדש משום דאיש בעינן ועמד שם הקר"א הלא קטן אינו בפרשת קנינים ולמאי הוצרך רש"י להוסיף בזה גבי קידושין קרא וראה שם בקר"א שיישב דכיון דקידושין הוי הקדש ס"ד דיהני בזה מופלא הסמוך לאיש וע"כ בעי קרא דל"מ קידושי קטן

עושה חדשות
הודעות: 7777
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' מאי 30, 2016 10:23 pm

עושה חדשות כתב:הרמ"א ביו"ד סי' קב למד מהדין האמור לגבי חתיכה הראויה להתכבד, שאם נבלע איסור בחתיכה הר"ל כיון שהאיסור עצמו אינו חשוב אלא רק החתיכה שהוא בלוע בה אז זה בטל ברוב, דה"ה לגבי דבר שיש לו מתירין, שאם האיסור רק בלוע בדבר אחר אז הוא בטל למרות שהוא דבר שיל"מ. וכבר תמהו בזה, עי"ש בדברי הש"ך בסק"י.
השוואה נוספת בענין זה, (האם בב"ח דרבנן חמיר כדאו' להיחשב שהאיסור הוא מצ"ע ולא בבליעתו), עי' בד' חוו"ד סי' פז סק"ג, וגי' רעק"א מה שהעיר בזה.

עושה חדשות
הודעות: 7777
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' מאי 30, 2016 10:27 pm

נובי"ת חו"מ סי' ז -
ועוד נלע"ד דבמס' סנהדרין דף ט"ו ע"א מיבעי' לן בשורו של כה"ג אם הוא בכ"ג או בע"א דדבריו של גדול הוא. ולדעת הרמב"ם בפ"ה מהל' סנהדרין הל' א' שהוא בע"א ע"ש בלח"מ והא ודאי דעבדו לא גרע משורו

וכבר העיר שם בנו -
מה דפשיטא לי' לאאמ"ו הגאון המחבר דעבד של מלך צריך ע"א דלא גרע משורו יש לתמוה דגבי שור יש לנו היקש כמיתת הבעלים כך מיתת השור והוא גזירת הכתוב אבל עבד יש לו דין ממונו של כה"ג כדין עבד של הדיוט כמו שאמר אביי שם במס' סנהדרין מדקא מבעיא לי' שורו מכלל דממונו פשיטא לי' דלא דרשינן דבריו של גדול ע"ש

עושה חדשות
הודעות: 7777
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' מאי 30, 2016 10:56 pm

עושה חדשות כתב:בספר הכריתות לר"ש מקינון בכללי המיגו, הוא מזכיר שיש כל מיני 'מיגו' אחרים...

ז"ל: יען כי משפטי מגו מפוזרים בתלמוד והם נצרכים מאוד בהרבה מקומות אמרתי לכתוב אשר השיגה ידי למען יהיו סדורים בפי וכו' בלשון זה יש שדומה לאגב ומכל מקום הוי מגו לענין ממון, והם שלשה, מגו דזכי לנפשיה זכי נמי לחבריה כגון (ב"מ ט') המגביה מציאה בשבילו ובשביל חבירו אפילו אמרינן המגביה מציאה לחבירו לא קנה חבירו אבל היכא דדעתו בעבורו ובעבור חבירו קנה חבירו בהאי מגו, והיכא שאינו זוכה בעבורו אבל מצי למזכי כגון מי שליקט את הפיאה ואמר הרי זו לפלוני עני בזה פליגי, אי מעני לעני מחלוקת דשייך בזה מגו דאי בעי זכי לנפשיה כיון שהוא עני ואינו בעל השדה זכי נמי לחבריה אבל אי הוי בעל השדה או עשיר לא שייך האי טעמא דהא לא מצי למזכי לנפשיה, והיכא שאינו זוכה לנפשיה וגם אינו יכול לזכות לעצמו כי אם עד שיעשה נכסיו הפקר יש תרי מגו, מגו דאי בעי מפקר לנכסיה והוי עני ואי הוה עני מגו דמצי זכי לנפשיה זכי לחבריה וזה למ"ד מעשיר לעני מחלוקת, וא"כ הם שלשה דינין, למ"ד מעני לעני מחלוקת דמ"ד לא זכה לו ס"ל מגו דזכי אבל לא מגו דאי בעי זכי וכל שכן דלא סבירא ליה מגו דאי בעי מפקר לנכסיה, ומאן דאמר דאית ליה זכה לו סבירא ליה מגו דאי בעי זכי אבל לא סבירא ליה מגו דאי בעי מפקר דכולי עלמא אית להו דלא אמרינן מגו דאי בעי מפקר, ולמאן דאמר מעשיר לעני מחלוקת איכא למימר אית להו מגו דזכי ומגו דאי בעי זכי ולא פליגי אלא במגו דאי בעי מפקר נכסיה, והאי מגו דמי קצת להא דאמר בשבועות (פ' שבועות תניין דף כ"ד) שבועה שלא אוכל תאנים וחזר ואמר שלא אוכל תאנים וענבים דמגו דחיילא שבועה אענבים חיילא נמי אתאנים והוי כמו אגב מכל מקום לא חיילא לענין זכיית ממון. וכוונתי להביא מגו דאיכא נפקותא לענין זכיית ממון ולא דמיין האי להאי על דרך האמת.

אבל הרדב"ז כבר לא מדגיש את החילוק ביניהם... (והעירני לזה חברינו הרה"ג איש טלז)
ז"ל בח"א סי' תז -
שאלת ממני אודיעך דעתי על המגו דאמרינן בכולי תלמודא באי זה דרך הוא דהא ברוב טענות הטעונין משכחת בהו מגו ואני צריך כלל על איזה מגו אסמוך. תשובה דבר זה צריך ישוב גדול ובדיקה רבה בכל התלמוד ובדברי המפרשים ז"ל אבל אכתוב לך בקוצר אותם אשר הקיפה ידיעתי ומהם תדין השאר כי השכחה מצויה וכ"ש בזקנים. א' מגו במקום עדים ... ב' מגו להכחיש את העד ... ג' מגו במקום אנן סהדי ... ד' מגו במקום חזקה ... ה' מגו לאפוקי ממונא ... ו' מגו לאפטורי משבועה ... ז' מגו במקום העזה ... ח' מגו מטענה טובה לטענה רעה ... ט' מגו למפרע ... י' מגו בעדים ... י"א מגו מטענה לטענ' ... י"ב מגו אחר כדי דבור ... י"ג מגו דאי אמר טענה דמשוי נפשיה רשיעא ... י"ד מגו מענין לענין לא אמרינן כגון עני שיש לו שדה ולקט את הפיאה ואמר לפלוני עני נותנה לעני ראשון ולא אמרינן מגו דזכי לנפשיה בפיאה של אחרים זכי בפיאה דידיה לצורך פלוני עני. והירושלמי חולק בזה ואומר דזכה פלוני בהאי מגו. הנל"ד כתבתי.

וכן בסוף אות יג הנ"ל כתב חד מגו אמרינן תרי מגו לא אמרינן וזה לכאו' לקוח ג"כ מב"מ ד"ט לגבי מיגו דזכי וכו'.
וצ"ע.

עושה חדשות
הודעות: 7777
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' יוני 07, 2016 12:24 am

ישועות מלכו כתבים סימן יז.png
ישועות מלכו כתבים סימן יז.png (65.24 KiB) נצפה 4092 פעמים
ועי"ש עוד בכל דבריו.

עושה חדשות
הודעות: 7777
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' יוני 09, 2016 10:38 pm

רמב"ם ביכורים י-טו: ראשית הגז מצותה בתחלה ואם הפריש בין באמצע בין בסוף יצא.
וכ' רדב"ז - לפי שאמר הכתוב וראשית גז צאנך וכן כל דבר שנאמר בו ראשית כגון חלה או תרומה מצותן בתחלה.
ועי"ש דרך אמונה.

עושה חדשות
הודעות: 7777
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' יוני 12, 2016 11:16 pm

סהמ"צ להר"מ מצ"ע פב -
ויש למקשה שיקשה עלי ויאמר לאי זה דבר מנית פדייתו ועריפתו בשתי מצות ולא מנית אותן מצוה אחת ותהיה עריפתו מדיני המצוה כמו שקבלת בשורש השביעי. הנה יודע האל כי ההקש היה מחייב זה לולי מה שמצאנו לרבותינו ז"ל לשון יורה על היותם שתי מצות. והוא אמרם (בכורו' יג א) מצות פדיה קודמת למצות עריפה ומצות יבום קודמת למצות חליצה. וכמו שהיבמה מוכנת אם ליבום או לחליצה והיבום מצוה (מ"ע ריו) והחליצה מצוה (מ"ע ריז) כל אחת מצוה בפני עצמה כמו שנזכר כן פטר חמור מוכן או לפדיה או לעריפה וזו מצוה וזו מצוה כמו שאמרנו:

עוד יהודי
הודעות: 146
הצטרף: א' מאי 01, 2016 11:19 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עוד יהודי » ג' יוני 14, 2016 4:15 pm

עושה חדשות כתב:מאירי נדרים סו:
והלכך נערה המאורסה אביה ובעלה צריכין בהפרת נדרה ואם בגרה אין להם בה הפרה שהרי פקע רשות האב ממנה ואין לארוס כח להפר לבדו שאף משנשאת אינו יכול להפר בקודמין

לכאורה כוונתו פשוטה שהיכא שנישאת אין הארוס יכול להפר בקודמין אף מה שנדרה בעודה ארוסה. ומבואר מזה שחסרון כח הארוס אינו רק משום שיש חלק לאב אלא שאינה לגמרי ברשותו. ולכך אף בבגרה שאין לאב רשות בה אין הארוס יכול להפר לבדו.

עושה חדשות
הודעות: 7777
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' יוני 17, 2016 11:41 am

מושב זקנים פרשת בהעלותך.png
מושב זקנים פרשת בהעלותך.png (33.98 KiB) נצפה 4049 פעמים

עושה חדשות
הודעות: 7777
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' יוני 19, 2016 12:28 am

ב"ב קנג:
דתניא מי מוציא מיד מי הוא מוציא מידיהן בלא ראיה והן אין מוציאין מידו אלא בראיה דברי רבי יעקב רבי נתן אומר אם בריא הוא עליו להביא ראיה שהיה שכיב מרע אם שכיב מרע הוא עליהן להביא ראיה שבריא היה אמר רבי אלעזר ולטומאה כמחלוקת דתנן בקעה בימות החמה רשות היחיד לשבת ורשות הרבים לטומאה בימות הגשמים רשות היחיד לכאן ולכאן

ופי' הר"י מיגאש שם -
הכי איתחזי לן פירושה. ולענין טומאה אינו כן כלומר אף על גב דלענין מתנת שכיב מרע קסבר רבה שמעמידין את הדבר בחזקת מה שהוא עכשיו כרבי נתן לענין טומאה מיהא כמחלקתו של רבי נתן סבירא ליה דהיינו תנא קמא החולק עליו בכך ואינו מעמיד את הדבר בחזקת מה שהוא עכשיו ולא איכפת ליה בהכי מדקאמר לא שנא שהבקעה בימות החמה רשות הרבים לטומאה אלא שלא עברו עליה ימות הגשמים על זו הטומאה אבל עברו עליה ימות הגשמים והטומאה באותה בקעה כיון שהוחזקה אותה בקעה להיותה רשות היחיד לענין אותה טומאה שיש בה ואף על פי שהרי באו עליה ימות החמה ואילו היתה בה עכשיו טומאה חדשה לא היינו דנין אותה לענין אותה טומאה אלא כרה"ר לענין ההיא טומאה ישנה מיהא אין אנו דנין אותה בחזקת מה שהיא עכשיו אלא במה שהיתה קודם לכן בימות הגשמים שהיא רשות היחיד דהא לענין טומאה לא העמיד רבה הדבר בחזקת מה שאנו רואין אותה עכשיו ולא הועיל אצלו בדין היותה עכשיו בתורת רשות הרבים אילו היה בה טומאה חדשה שלא עברו עליה ימות הגשמים כלום כסברא דתנא קמא שהוא מחלוקת של רבי נתן דלא איכפת ליה להעמיד הדבר במה שהוא עכשיו ואין ענין זה מועיל אצלו בדין כלום

ובשטמ"ק בשם הראב"ד כתב -
כלומר הא דרבי נתן דאזיל בתר השתא כעין מחלוקת לענין טומאה שאינו שוה לענין ממון דתנו בקעה בימות החמה רשות היחיד לשבת שהרי יש לה מחיצות והיא כעין קרפף ורשות הרבים לטומאה שאין בה מים וטיט ועוברים בה רבים ואינו מקום סתירה דילפינן לה מסוטה בימות החמה אבל עברו עליה ימות הגשמים כיון שנעשות רשות היחיד לטומאה שעה אחת שוב אינה חוזרת רשות הרבים שכיון שהוחזק אותו מקום בטומאה שוב אין מטהרין אותה ואינו בדין שיחזור חלילה עכשיו טמא בימות הגשמים ועכשיו טהור בימות החמה. ואי קשי לך הא דתנן במסכת טהרות פרק ששי ממקום שהיה רשות היחיד ונעשית רשות הרבים וחזר ונעשה רשות היחיד כשהוא רשות היחיד ספקו טמא כשהוא רשות הרבים ספקו טהור. התם שנשתנה גוף הרשות כגון שנפלו מחיצות ודרסו בו רבים וחזרו ונבנו שהשינוי מוכיח עליו אבל בקעה זו שלא נשתנו מחיצותיה אם משנין טומאתה וטהרתה מזמן לזמן אתי לקלקולי והוו מילי דרבנן כחוכא ואטלולא. הנה עתה דלענין טומאה לא אזלינן בתר השתא וכעין מחלוקת היא ואינה מחלוקת גמורה דענין טומאה שאני דאזלינן בה לחומרא. אי נמי לענין שכיב מרע היינו טעמא דרבי נתן כיון דכולי עלמא בחזקת בריאים והוא נמי בחזקת בריא היה והשתא נמי בריא הוא ומפיק נפשיה מהנך חזקות משום הכי מפקינן מיניה ממונא מחזקתיה

והדברים צריכים ביאור טובא.

עושה חדשות
הודעות: 7777
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' יוני 19, 2016 12:29 am

רש"י זבחים עט.
הא דתנן לעיל רואין אותו כאילו הוא יין אדום דרביה הוא דמחמיר בביטול כי היכי דמחמיר במין ומינו ואמר לא בטיל כלל ומין בשאינו מינו נמי דאית ליה דבטל וקיימא ליה כל זמן שמראה המועט ניכר ברוב לא בטיל מחמיר נמי ואמר דהיכא דמראיהן שוין כגון יין לבן במים דרואין אותו כאילו אדום ולא סגיא ליה ברובא

עושה חדשות
הודעות: 7777
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' יוני 23, 2016 9:41 pm

המבטל איסור לכתחילה במזיד - איסור מעשה שבת.
ז"ל מג"א סי' שיח -
נראה לי דלמי שנתבשל בשבילו הוי ג"כ דינו כמו הוא עצמו כמ"ש ביו"ד סי' צ"ט ס"ה, דה"נ טעמא משום קנסא. ומיהו מדברי הרב"י שם משמע דוקא התם חיישי' שיאמר לעכו"ם לבטלו, אבל הכא הא בלא"ה צריך להמתין בכדי שיעשה כשבישלו עכו"ם, ולישראל לא חיישינן דאין אדם חוטא ולא לו
וכיו"ב כ' בסי' רנג, ז"ל -
...א"כ ה"ה ה"נ אסור לכל, ולבני ביתו פשיטא דאסור דה"ל כמי שנתבשל בשבילו וע' ביו"ד סי' צ"ט ס"ה
והנו"כ דנו לחלק בזה.

ויש להזכיר גם את מש"כ רבינו משולם (והעתקתי דבריו כאן - viewtopic.php?f=7&t=24208&p=283802#p283582 ) "ומי שרוצה לאסור למערב המאכל ולהתירו לאחרים יש לנו להביא ראיה כי אותה הדומיא שמדמהו למבשל בשבת רעועה היא בעינינו".

עושה חדשות
הודעות: 7777
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' יוני 26, 2016 12:25 am

רמב"ם סוף הל' חובל ומזיק -
ספינה שחשבה להשבר מכובד המשוי ועמד אחד מהן והקל ממשאה והשליך בים פטור, שהמשא שבה כמו רודף אחריהם להרגם ומצוה רבה עשה שהשליך והושיעם
השגת הראב"ד -
ספינה שחשבה וכו' שהמשא שבה כמו רודף אחריהם להרגם. א"א אין כאן לא מלח ולא תבלין שאין כאן דין רודף כלל ואין זה דומה למעשה דחמרא דפרק הגוזל ודין זה שהטיל לים אף על פי שהטיל משל איש אחד מחשבין על כולם לפי משאם כדאיתא בגמרא


והשוואה נופלת על השוואה, עי' במובאה דלהלן -

עובר הרודף - משא הרודף.png
עובר הרודף - משא הרודף.png (90.32 KiB) נצפה 3764 פעמים


חזור אל “בית המדרש”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 27 אורחים