השוואות...

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
עושה חדשות
הודעות: 7154
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' נובמבר 08, 2018 12:51 am

סעדיה כתב:
איש טלז כתב:שמעתי אריכות מחכם אחד
דשורש המחלוקת אם ישנה לשחיטה מתחילה ועד סוף דפליגי בהא ר"י ור"ל, תליא במחלוקתם אם חצי שיעור אסור מה"ת דלשיטתו ל"ש שסוף העשיה תגדיר מחדש את העשיה מתחילתה ולכן ע"כ שאוסר אף החצי הראשון ועיין

viewtopic.php?t=24062&start=200#p274067


ומיהו החכם אליו התכוין הרב מטלז?

האם בס' המידות לחקר ההלכה מדה ד,
או אולי להורות נתן חי"ד סי' לג,
או שמא משנה הלכות ח"ג סי' קסג.
או מי?

איש טלז
הודעות: 523
הצטרף: ה' מרץ 10, 2016 10:05 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי איש טלז » ש' נובמבר 17, 2018 6:51 pm

בשו"ע שתית כל המסובין מכוס הקידוש מצטרף למלוא לוגמיו ועי"ש במשנ"ב ובאפיקי ים ב ב ובערוך השולחן שם קישר זאת להא דמצינו ששתית כל המסובין מצטרפת דדמי ללחם הפנים דאכילת כל הכהנים מצטרפת ועיין

איש טלז
הודעות: 523
הצטרף: ה' מרץ 10, 2016 10:05 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי איש טלז » ג' נובמבר 20, 2018 9:49 pm

שו"ת תשב"ץ ח"א סימן פ"ג, וע"א אי לא משקר במילתא דעבידא לאגלוי מתורת שני עדים הוא דמהימן דאנן סהדי בהכי וע"פ ידיעתינו אנו דנין כי אנו היודעים ועדים שזה אמת הוא ובמילתא דאתחזקא לדידן דהכי הויא שפיר מקריא העדאת עדים כדמוכח בפ"ק דב"מ בההיא דרבי חייא קמיתא דאמרינן התם והא הכא דאנן סהדי כיון דתפיס וכו' והשוו שם בעלי הגמ' דעתנו זאת להעדאת עדים דוק ותשכח

איש טלז
הודעות: 523
הצטרף: ה' מרץ 10, 2016 10:05 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי איש טלז » ו' נובמבר 23, 2018 12:11 am

ט"ז שו"ע רצו' דל"א מיגו לאפטורי משבועה כמו בחזקה דלא אלזינן אחר חזקה ורוב היכא דאיכא לברורי וה"נ איכא לברורי [וכ"ה בתורי"ד בב"ק קז] ואכ"מ

איש טלז
הודעות: 523
הצטרף: ה' מרץ 10, 2016 10:05 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי איש טלז » ו' נובמבר 23, 2018 12:17 am

שו"ת מהרי"ט סימן קנא' שדן אי בספק שבועה מצי הנתבע לומר קים לי כהשיטות שפוטרני מן השבועה כמו דמהני לומר קים לי בממון או"ד כמו דל"מ מיגו לאפטורי משבועה ה"נ לא מהני קים לי עכ"ד

איש טלז
הודעות: 523
הצטרף: ה' מרץ 10, 2016 10:05 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי איש טלז » ש' נובמבר 24, 2018 9:34 pm

הר"ן סוף שבועות הביא מתלמידי הרשב"א דל"ש גלגול שבועה אלא היכא שטען את טענת הגלגול ביחד עם עיקר הטענה שנתחייב עליה שבועה אבל כל שנתחייב לו שבועה ואח"כ בא לגלגל דברים אחרים והוכיח לה ממודה במקצת שענינו כעין גלגול שחזינן דאחר טענה אינו מגלגל שבועה עכ"ד

איש טלז
הודעות: 523
הצטרף: ה' מרץ 10, 2016 10:05 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי איש טלז » ג' דצמבר 18, 2018 9:04 pm

תשובת הרמ"א לג' האם שייך לחייב ערב באופן שאינו יודע כמה הוא משתעבד והוכיח זאת משעבוד נכסים [מוכח שזה דומה לא רק בגדר השעבוד אלא גם בסיבת השעבוד ואכ"מ]

איש טלז
הודעות: 523
הצטרף: ה' מרץ 10, 2016 10:05 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי איש טלז » ג' דצמבר 18, 2018 9:05 pm

מאירי יומא ס' דעגלה ערופה אין בה מעילה משום דהוי כחטאות המתות ואכמ"ל

איש טלז
הודעות: 523
הצטרף: ה' מרץ 10, 2016 10:05 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי איש טלז » ו' דצמבר 28, 2018 10:53 am

אור זרוע ח"ב סימן שפו' שדן לגבי ארון הקודש העשוי בבנין אבנים בתוך החומה אם יש בזה קדושה ודן דאין בזה משום תשמישי קדושה ודימה לע"ז שאינה נאסרת במחובר וקבר שאינו נאסר במחובר והוסיף כההיא דר"פ בנהנה מן ההקדש דאף חטא האמור במעילה בתלוש מן הקרקע דמי עכ"ד הרי שדימה מהא דאין מעילה במחובר דמה"ט אף במחובר אין בזה איסור תשמישי קדושה [וע"ע כלי חמדה פרשת ראה ובראשי בשמים או"ח ל'] צא ולמד גדר מעוט המחובר שאין בו מעילה ואכ"מ

איש טלז
הודעות: 523
הצטרף: ה' מרץ 10, 2016 10:05 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי איש טלז » ג' ינואר 15, 2019 10:33 pm

ראב"ן בב"מ תנן מי שחשוד ונתחייב שבועה דאוריתא שכנגדו נשבע ונוטל, ואם אמר שכנגדו אני מאמינו בשבועה השביעוהו ויפטור מאי, מי אמרינן מידי דהוי אקאו"פ דפסול לעדות וכי קבלי' קבלי' וסמכינן אעדות הכא נמי ל"ש או לא, ונראה לי חשוד על השבועה חלוק ב' פנים, האחד מועל בשבועה והשני משחק בקוביא ומפריחי יונים ומלוי רבית והדומה להם, ומועל בשבועה לא דמי למקבל פסול לעדות דפסול לעדות לא מעל בעדות להעיד שקר דאי הוי לא מצי מועיל לקבלי' דתנן החשוד על הדבר לא דנו ולא מעידו, אלא בגזלן וכיו"ב דעוברין על דת משום חימוד ממון מיירי, דאמרינן כיון דמחמידי ממון שקלי שוחדא ומסהדי, הילכך כי הימנוה הימנוה, אבל מועל בשבועה שכבר מעל בה אע"ג דהימנוה לא קא מהימן הוא, אבל משחק בקוביא ומלוה ריבית והדומין להן שלא מעלו עדיין בשבועה נראה לי דדמי לקבלת פסול לעדות דאי הימנוה הימני', ומשביעין לי' שבועה הנוהגת בזה"ז שאינה חמורה בכל כך ליענש עלי' כל העולם, אבל שבועה שהיתה נוהגת בימי חכמים שהיתה חמורה שנפרעין ממנו ומכל העולם נראה לי דלא היו משביעין אותו אפילו כי הימנוה דלא ליענשו עלי', עכ"ל
[למדנו מדבריו דהא דברצה התובע להשביע חשוד מהני לאו משום דכל ענינו דחשוד משום דאין מוסרין לחשוד אלא משום דמהני שיקבל את שבועתו כקבלת פסולים ואכ"מ בחידוש זה]

עושה חדשות
הודעות: 7154
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' ינואר 22, 2019 4:16 pm

תבואות שור סימן יד.png
תבואות שור סימן יד.png (20.09 KiB) נצפה 228 פעמים


ובאותו הסימן עומד התבו"ש על דמיון נוסף, האיבעיות של הגמ' בחולין ע. לגבי קדושת בכור כאשר נולד רובו במיעוט אבר או חציו ברוב אבר, מופיעות ממש באותה הצורה בזבחים דק"ה לגבי פרים הנשרפים.

עושה חדשות
הודעות: 7154
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' ינואר 27, 2019 11:35 pm

לעיל הבאתי את שיטת האו"ז במס' ר"ה (הובא בהג"א שם, וכך נקט שם הרמב"ן במלחמות בשם רה"ג, וכן הגר"א או"ח סי' ס), שהפלוג' האם מצוות צריכות כוונה תלויה בפלוג' התנאים בחולין האם מהני טבילה ושחיטה בלי כוונה. [הדימוי צ"ב, והרמב"ן בחולין מאריך לחלק].

גם הבאתי את מש"כ מהר"ח או"ז להוכיח מהסוג' בחולין של כוונה בשחיטה וטבילה, דמהני גם כוונת אחרים. והיינו דאפילו אם האשה הטובלת אינה מכוונת להיטהר, והכוונה לעיכובא, מ"מ מהני כוונת חברתה בשבילה, אף שחברתה לא נקפה אצבע במעשה הטבילה. ומהר"ח או"ז למד מזה גם לגבי שימור מצה, ועוד.

אם נצרף את שני החידושים, לכאו' יוצא לגבי הדין של מצוות צריכות כוונה, שיועיל כוונת אחר. דהיינו אם ראה אדם את חבירו שתוקע בשופר בסתמא ואינו מכוין לשם מצוה, יכוין 'בשבילו' ותקויים המצוה.

מפליא.

עושה חדשות
הודעות: 7154
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' ינואר 30, 2019 10:55 pm

שערי ישר שער ג פרק כו
ועפ"י מה שנתבאר ענין זה של איסור גורם, הנה מה דפליגי תנאי ואמוראי בדין זה וזה גורם נראה לי דכיון דאין בדבר הנגרם שום חלק ותערובות ממש מן האיסור עצמו רק שבא בגרמת דבר האסור, י"ל בכה"ג דהוו שני גורמים גורם איסור וגורם היתר, דהאיסור הוא רק חצי גורם, גורם זה אינו יכול לפעול שום דין על הנגרם דחצי גורם לא חשוב גורם, או אפשר לומר להיפוך דחצי גורם כגורם שלם חשיב כיון דעכשיו בא השבח ע"י גורם איסור דאם היה נחסר כח זה לא היה בא התועלת הנרצה, וכעין שמצינו בשנים שעשו במסכת שבת דף צ"ג ע"א דממעטינן מקרא בשנים שעשו, ובלא"ה חשבינן כאילו כל אחד עשה דבר שלם, יעו"ש, וכעין שכתב הסמ"ע חו"מ סימן קע"ו סקט"ו דבשור לחרישה חולקים בשוה דכל החלקים מצטרפים, ואי אפשר לזה בלי זה הוי כאילו כל אחד מביא את השבח. יעו"ש. ועל דרך זה פליגי אם חשוב כל אחד כגורם שלם או להיפוך דחצי גורם אינו כלום.

סעדיה
הודעות: 1312
הצטרף: ה' אוגוסט 13, 2015 10:43 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי סעדיה » ה' ינואר 31, 2019 5:39 am

עושה חדשות כתב:לעיל הבאתי את שיטת האו"ז במס' ר"ה (הובא בהג"א שם, וכך נקט שם הרמב"ן במלחמות בשם רה"ג, וכן הגר"א או"ח סי' ס), שהפלוג' האם מצוות צריכות כוונה תלויה בפלוג' התנאים בחולין האם מהני טבילה ושחיטה בלי כוונה. [הדימוי צ"ב, והרמב"ן בחולין מאריך לחלק].

גם הבאתי את מש"כ מהר"ח או"ז להוכיח מהסוג' בחולין של כוונה בשחיטה וטבילה, דמהני גם כוונת אחרים. והיינו דאפילו אם האשה הטובלת אינה מכוונת להיטהר, והכוונה לעיכובא, מ"מ מהני כוונת חברתה בשבילה, אף שחברתה לא נקפה אצבע במעשה הטבילה. ומהר"ח או"ז למד מזה גם לגבי שימור מצה, ועוד.

אם נצרף את שני החידושים, לכאו' יוצא לגבי הדין של מצוות צריכות כוונה, שיועיל כוונת אחר. דהיינו אם ראה אדם את חבירו שתוקע בשופר בסתמא ואינו מכוין לשם מצוה, יכוין 'בשבילו' ותקויים המצוה.

מפליא.

אין הדמיון עולה יפה.
בשחיטה לא משנה אם ראובן שוחט או שמעון שוחט, ממילא יש מקום לומר שאפשר לצרף מעשה של ראובן עם מחשבה של שמעון.
בתקיעת שופר שראובן בעצמו צריך לתקוע או לשמוע, הוא הדין שהוא בעצמו צריך לכוין.

וכן מבואר בשו"ת הרשב"א ח"א סי' כ"ו בשם רבנו יונה.

עושה חדשות
הודעות: 7154
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' פברואר 06, 2019 6:51 pm

מוסר אחר מוסר, רוכל אחר רוכל, מרבה בחבילה.

מרדכי מסכת בבא קמא פרק שור שנגח את הפרה רמז נה
נראה בעיני אם ידוע שכבר מסר בעל הסעודה את ראובן [*לשופט] ואת נפתלי אוכל לחמו ומשרתו טרם יבא שמעון [*למסרם] לשופט ושוב בא שמעון ומסר גם הוא כעוקב אחר מנאף דשמעון פטור מידי דהוה המרבה בחבילות דבלאו איהו [נ"א לא] הוה אזיל מאי קעביד (*וכמה) [*וכמו] כופף קמתו של חבירו בפני הדליקה דבלאו איהו הוה מטיא ליה ברוח מצויה דמאי קעביד הכי נמי כבר ברי הזיקא כתוא מכמר מכיון דנפל למכמר התפול פח (*לארץ) [*על הארץ] ולכוד לא ילכוד [*כ"ש] הכא (נמי) בנדון זה ברור הוא שהחוב שהיה לו לראובן על השופט מופסד היה ושמעון קמחא טחינא טחן דמיקלא קלייה כבר המוסר הראשון ואוקמינהו עילויה ושמעון לאו מידי עבד לענין ממון שהפסיד [*ראובן].

חפץ חיים רכילות - באר מים חיים כלל ד
ולכאורה דין זה דומה למאי דאמרינן בב"ק (דף י') והאיכא מרבה בחבילה ע"ש, ועיין בתוספות שם בד"ה מאי קעביד וז"ל: בכולה שמעתין צריך לומר מאי קעביד טפי מאחריני וישלם כל אחד חלקו וכו', ובא אחר והשלימו לעשרים כולם חייבין אף על גב דבלאו איהו הוה מתה, מיהו בזה צריך לדקדק וכי בשביל שהשליך עץ אחד לתוך אש גדולה וכו', אלא לחופר בור י' ובא אחר והשלימו לי"א, ועי' בהרא"ש שם שפירש מאי קעביד ופטור לגמרי וכן פירש הנמוקי יוסף, ועיין בשו"ע ח"מ בסימן שצ"ו ומבואר שם שיש שתי דעות בזה, ועיין בביאור הגר"א שם שהתוס' והרמב"ם והרשב"א מסכימים לדעת אחת דכולן חייבין, וקושית התוס' מיהו יש לדקדק וכו' תירץ הרשב"א דלא אמרו מרבה בחבילה אלא שיש בה לילך ולהזיק, כמו בחופר בור עשר ועשרים, ולכך חייב השני כמו הראשון כיון דע"י חבילתו לבד היה בא ג"כ ההיזק, הא לאו הכי דומה להשלים לי"א, והרא"ש והנמוקי יוסף סבירא להו דהשני פטור לגמרי. והוא הדין בעניננו, לדעת התוספות והרמב"ם והרשב"א כיון שע"י סיפורו של השני לבד ג"כ היתה נכנסת שנאה בלבו של שמעון על אותו פלוני כמו ע"י הראשון, גם עליו יש לאו זה.

ישנו
הודעות: 496
הצטרף: ה' נובמבר 24, 2016 9:39 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי ישנו » ד' פברואר 06, 2019 7:04 pm

עושה חדשות כתב:מוסר אחר מוסר, רוכל אחר רוכל, מרבה בחבילה.

מרדכי מסכת בבא קמא פרק שור שנגח את הפרה רמז נה
נראה בעיני אם ידוע שכבר מסר בעל הסעודה את ראובן [*לשופט] ואת נפתלי אוכל לחמו ומשרתו טרם יבא שמעון [*למסרם] לשופט ושוב בא שמעון ומסר גם הוא כעוקב אחר מנאף דשמעון פטור מידי דהוה המרבה בחבילות דבלאו איהו [נ"א לא] הוה אזיל מאי קעביד (*וכמה) [*וכמו] כופף קמתו של חבירו בפני הדליקה דבלאו איהו הוה מטיא ליה ברוח מצויה דמאי קעביד הכי נמי כבר ברי הזיקא כתוא מכמר מכיון דנפל למכמר התפול פח (*לארץ) [*על הארץ] ולכוד לא ילכוד [*כ"ש] הכא (נמי) בנדון זה ברור הוא שהחוב שהיה לו לראובן על השופט מופסד היה ושמעון קמחא טחינא טחן דמיקלא קלייה כבר המוסר הראשון ואוקמינהו עילויה ושמעון לאו מידי עבד לענין ממון שהפסיד [*ראובן].
.

דברי המרדכי תמוהים מאוד, מה עניין זה למרבה בחבילה, במוסר אחר מוסר השני באמת לא עשה כלום, שהרי השלטון כבר הולך להוציא את הממון מהנמסר, והשני לא עביד מידי אלא עקימת שפתיים בלבד, משאי"כ במרבה בחבילות למעשה האש של השני הזיקה, אלא שהיא לא מיוחסת אליו כי הנזק היה קורה בלעדיו.


חזור אל “בית המדרש”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 37 אורחים