מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

השוואות...

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
איש טלז
הודעות: 566
הצטרף: ה' מרץ 10, 2016 10:05 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי איש טלז » ד' יוני 19, 2019 2:54 pm

אולי הזכירו
כתב הרמ"ה ב"ב דע"א בכתב וע"א בע"פ מהני רק בשטרי ממון ולא בשטרי גיטין וכמו דאמרינן או כולו בקיום הגט או כולו בתקנ"ח עכ"ד ויש בזה אריכות בביאור הענין ואכ"מ

עושה חדשות
הודעות: 8130
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' יוני 21, 2019 3:18 pm

מנחות דט"ו
ואמאי לימא קל וחומר ומה (תודה) המפגל אין מתפגל הבא לפגל ולא פיגל אינו דין שלא יתפגל ומי אמרינן קל וחומר כי האי גוונא והתניא מעשה באחד שזרע כרמו של חבירו סמדר ובא מעשה לפני חכמים ואסרו את הזרעים והתירו את הגפנים ואמאי לימא קל וחומר הוא ומה האוסר אינו נאסר הבא לאסור ולא אסר אינו דין שלא יתאסר.

איש טלז
הודעות: 566
הצטרף: ה' מרץ 10, 2016 10:05 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי איש טלז » ו' יוני 21, 2019 4:03 pm

עושה חדשות כתב:מנחות דט"ו
ואמאי לימא קל וחומר ומה (תודה) המפגל אין מתפגל הבא לפגל ולא פיגל אינו דין שלא יתפגל ומי אמרינן קל וחומר כי האי גוונא והתניא מעשה באחד שזרע כרמו של חבירו סמדר ובא מעשה לפני חכמים ואסרו את הזרעים והתירו את הגפנים ואמאי לימא קל וחומר הוא ומה האוסר אינו נאסר הבא לאסור ולא אסר אינו דין שלא יתאסר.


עוד דמיון לזה
הראשונים ריש מכות דימו זאת לק"ו דבר פדא המחלל אינו מתחלל הבא לחלל ולא חילל

איש טלז
הודעות: 566
הצטרף: ה' מרץ 10, 2016 10:05 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי איש טלז » ו' יוני 21, 2019 4:11 pm

הגהות אשר"י גיטין דיט' ע"ב הביא מרבינו שמחה [וכ"ה בארוכה בתשובת חכמי אשכנז] חידוש עצום דגם בחתימת עד מהני בזה שליחות וכתב לדמות לר"א עי"ש ודבריו צ"ע רב
וז"ל השיב רבינו שמחה גט שלא חתמו עדים בכתב ידן אלא הסופר חתמו כשר אפילו לר"מ דאמר ע"ח כרתי ל"ה מזויף מתוכו דמדר"א נשמע לר"מ כי היכי דלר"א משתעי קרא דאיהו בעי למיכתב ואפ"ה בעל משוי שליח לכתיבה ואומר לסופר כתוב גט לאשתי לר"מ נמי דאמר וכתב אעדי חתימה קאי דגופו של גט אפילו מצאו באשפה וכו' אם יאמרו לסופר חתום שמינו והוחתמו כשר כיון דחותמים לפנינו והבעל נתנו לאשה לפנינו כשר כיון דלאו לראיה קאי שאם נעבירנו באש לאחר שקיבלתו לאתר מגורשת עכ"ד

עושה חדשות
הודעות: 8130
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' יוני 28, 2019 2:44 pm

קובץ שעורים בבא בתרא אות תמא
ואין להקשות לדעת הרא"ש דאפשר לבטל למפרע אם כן יוכל לבטל השליחות גם לאחר שכבר עשה המעשה ונמצא שלא היה שלוחו מעיקרא, די"ל דלאחר שעשה שליחותו תו ליכא שליחות בעולם ולא שייך לבטל דבר שאינו, וכעין סברא זו בפרק בהמה המקשה ע' למ"ד בכור למפרע קדוש מ"מ בחותך ומשליך לכלבים אבר אבר לא קדוש למפרע, דכיון דליתיה בעולם בשעת יציאת רוב אמאי תיחול קדושה - רש"י - ואפשר דמה"ט אין נשאלין על הככר באכלה כולה.

עושה חדשות
הודעות: 8130
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' יולי 03, 2019 11:01 pm

שו"ת הרשב"א חלק ג סימן קי - כל שבאו עדים והעידו בב"ד שגנב אינו יכול לפטור מתשלומי כפל שכבר נמצאת הגנבה בידו בעדים. ומכל מקום אפשר שיהא נאמן לומר החזרתי וכדעת מקצת מרבותי נ"ע שאמרו שהגוזל חברו בעדים אין צריך להחזיר לו בעדים שאף הוא ניתן לחזרה וכמו שהמלוה חברו בעדים אין צריך לפרעו בעדים. ומ"מ אין נאמנותו בחזר' פוטרתו מן הכפל שהכפל תלוי בהעדת עדים כמו שאינו נאמן לומר אחר שבאו עדים כבר הודתי לו על הגנבה קודם שבאו עדים אלו לפטור עצמו מכפל כך אינו נאמן בטענת החזרתי. ואל תתמה ותאמר שזה תלוי בזה ואם נאמן שהחזיר כבר האמנתו על ההודאה, שאין זה תלוי בזה שהרי מצינו כיוצא בו בשלשה שישבו לקיים השטר וקרא ערער על אחד מהם דעד שלא חתמו מעידין עליו וחותם, ואוקימנא בערער דגזלניתא ומעידין עליו שחזר בתשובה אבל הוא אינו נאמן להכשיר עצמו אף על פי שהוא נאמן לגבי הממון לומר החזרתי וכדעת מקצת רבותי ג"כ שכתבתי שהגוזל נאמן לומר החזרתי. והוא הדין והוא הטעם בזה שהוא נאמן על הממון אבל אינו נאמן על הכפל כיון שבאו עדים שגנב, ולא להכשיר את עצמו. ועוד כי במה שהוא חייב נאמן לומר פרעתי אבל אינו נאמן לומר לא נתחייבתי בכפל שהרי העדים מעידין עליו.

עושה חדשות
הודעות: 8130
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' יולי 16, 2019 12:49 am

שערי ישר שער ז פרק א
לפי"ז אם ילפינן דבר דבר מממון שיתקיימו קדושין עפ"י שני עדים, הוא ג"כ כעין הקיום שמתקיים דבר של ממון אצל בי"ד, היינו חצי קדושין על פי עד אחד, וחצי על פי עד השני, ועי"ז חלין הקדושין בהצטרפות של שני העדים, ומשו"ה יש לדון אם נתקדשה בפני עד אחד לחוד שנתפס עי"ז חצי קדושין, אם נאסרת מחמת זה באיסור אשת איש, דבדין התפסת קדושין מצינו דגם התחלת חלות של קדושין מהני לאסור על העולם שלא תנשא בלא גט, דבמקדש מעכשיו ולאחר ל' סובר רבי יוחנן דמפרשינן הלשון דמעכשיו מתחילים ונגמרים לאחר ל' יום, ואם קדשה אחר בתוך ל' תופסים קדושי שניהם, דכיון דחיילי קצת שוב לא פקע, וכמו שכתבו בתוס' ב"מ ריש פרק המפקיד, ולכן סוברים כמה אמוראי דמקדש בעד אחד חוששין לקדושין, היינו דמחמת שחצי חלות נעשה על פי עד אחד יש לחוש לאסור, אף שלא נגמרו הקדושין, ואם תתקדש לאחר יתפסו קדושין ג"כ וכמש"כ אליבא דרבי יוחנן, ואם תזנה לא תתחייב קטלא, ומדויק לשון חוששין, אף שהוא מדין תורה, אבל כיון שאינם קדושין גמורים ורק איסור קצת הרי זה כעין חששא.

עושה חדשות
הודעות: 8130
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' יולי 19, 2019 4:07 pm

תרומת הדשן ח"א סי' שיח -
מקח שחציו על מטלטלין וחציו על קרקעות, לגבי דין אונאה. מישך שייכא לדין 'פלגינן דיבוריה'.
"ואין נראה לחלק בהאי סברא דהא מדמה התם מילי אחריני להך מילתא".
עי"ש.

איש טלז
הודעות: 566
הצטרף: ה' מרץ 10, 2016 10:05 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי איש טלז » ג' יולי 23, 2019 9:33 pm

אגב התרומת הדשן עצמו יש לו צד לדונו כספק ודימה לעצמך ונכסי דהוי נמי ספק ושם התוס' הכריעו דיד בעל השטר על התחתונה וצ"ב מה מצא בדברי התוס' דהכא כיון דהוי ספק שפיר דינו ככל ספיקות והמוציא מחבירו עליו הראיה ובתוס' הנושא הוא יד בעל השטר על התחתונה וצ"ב

ע"ע תשובת הרשב"א ח"ה סימן רלג' דקישר את הספק בפודה פטר חמור אם פדיונו לפודה או לבעלים וספק הגמ' אם כיון דאסור בהנאה לחד מ"ד ל"ח כבעלים או לא כיון דיכול לפדות והוכיח מזה דאוסר נכסיו א"ע כיון דאפשר ומצוה להשאל וחזו ליה עדין חשיב בעלים וצ""ב הדמיון

עושה חדשות
הודעות: 8130
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' יולי 29, 2019 1:11 am

רבי אברהם מן ההר, נדרים צ:
הילכך כי לא מהימן לה שריא ליה, דלא מציא לאפקועי נפשה ממאי דמשעבדא ליה בהך דיבורא. דהויא ליה כנטמאו טהרותיך והלה מכחישו דלא מהימן.

עושה חדשות
הודעות: 8130
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' יולי 29, 2019 1:11 am

ר"ש נגעים פרק ב
ועוד תניא בתוספתא [פ"א] נאמן הכהן לומר נגע זה פשה ונגע זה לא פשה אם בהרת קדמה לשער לבן אם שער לבן קדם לבהרת ונאמן הוא על נגעי עצמו ושמא יש לחלק בין היכא דאיתחזיק איסורא להיכא דלא איתחזיק איסורא כדאשכחן בריש האשה רבה (דף פח א) דמחלק גבי עד אחד נאמן באיסורין דצורבא מרבנן חזי לנפשיה היכא דלא איתחזיק איסורא אבל היכא דאיתחזיק איסורא לא.

עושה חדשות
הודעות: 8130
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' יולי 29, 2019 1:12 am

יד רמ"ה ב"ב קכז:
הא למה לי קרא לא יהא אלא דקא בעי למיתב ליה מתנה מי לא יהיב ליה, ומגו דאי בעי מיתב ליה הני פי שניים במתנה מצי יהיב, כי אמר בכור הוא למשקל פי שנים מהימן. דהא קימא לן דלא שנא בממונא לא שנא באיסורא כל היכא דבידו לעשות אותו דבר שהוא מעיד עליו נאמן להעיד עליו ואפילו יחידי ואפילו קרוב ואפילו אשה. גבי איסורא כדאמרינן בפרק האשה רבה (יבמות דף פ"ח ע"א) טבל והקדש וכיוצא בהן משום דבידו לתקנו. גבי ממונא נמי כדאמרן בסנהדרין בפרק דיני ממונות בתרא (דף ל' ע"א) זה הכלל כל שבידו ליטלן דבריו קיימין וכל שאין בידו ליטלם לא אמר כלום. ואם כן הכא נמי לרבנן למה לי קרא יכיר, לישתוק קרא מיניה ואנא ידענא דמגו דיכיל למיתב ליה במתנה כי אמר בכור הוא מהימן למשקל פי שנים.

איש טלז
הודעות: 566
הצטרף: ה' מרץ 10, 2016 10:05 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי איש טלז » ה' אוגוסט 01, 2019 10:58 pm

גמ' סנהדרין ההיא איתתא דנפק שטרא מתותי ידא אמרה ליה ידענא בהאי שטרא דפרוע הוא הימניה ר"נ א"ל רבא כמאן כרבי דאמר אותיות נקנות במסירה ע"כ וביד רמה שם ביאר דכיון דלרבי אותיות נקנות במסירה א"כ יש לשליש נאמנות לומר פרוע מיגו דאי בעי אמר לקוחה בידי וכ"ה בראב"ד פ"ט מנחלות] אבל ברש"י שם וה"נ קנאתו והוי כדידיה ונאמנת לומר פרוע [מבואר שהמחלוקת רחבה יותר והיא בהגדרת דיני שטר וזה גם הטעם והביאור בתורי"ד ששיך זאת לדינא דר"מ ור"א דע"ח או ע"מ ואכ"מ] וצ"ב

עושה חדשות
הודעות: 8130
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' אוגוסט 08, 2019 10:53 pm

עושה חדשות כתב:
עושה חדשות כתב:בספר הכריתות לר"ש מקינון בכללי המיגו, הוא מזכיר שיש כל מיני 'מיגו' אחרים...

ז"ל: יען כי משפטי מגו מפוזרים בתלמוד והם נצרכים מאוד בהרבה מקומות אמרתי לכתוב אשר השיגה ידי למען יהיו סדורים בפי וכו' בלשון זה יש שדומה לאגב ומכל מקום הוי מגו לענין ממון, והם שלשה, מגו דזכי לנפשיה זכי נמי לחבריה כגון (ב"מ ט') המגביה מציאה בשבילו ובשביל חבירו אפילו אמרינן המגביה מציאה לחבירו לא קנה חבירו אבל היכא דדעתו בעבורו ובעבור חבירו קנה חבירו בהאי מגו, והיכא שאינו זוכה בעבורו אבל מצי למזכי כגון מי שליקט את הפיאה ואמר הרי זו לפלוני עני בזה פליגי, אי מעני לעני מחלוקת דשייך בזה מגו דאי בעי זכי לנפשיה כיון שהוא עני ואינו בעל השדה זכי נמי לחבריה אבל אי הוי בעל השדה או עשיר לא שייך האי טעמא דהא לא מצי למזכי לנפשיה, והיכא שאינו זוכה לנפשיה וגם אינו יכול לזכות לעצמו כי אם עד שיעשה נכסיו הפקר יש תרי מגו, מגו דאי בעי מפקר לנכסיה והוי עני ואי הוה עני מגו דמצי זכי לנפשיה זכי לחבריה וזה למ"ד מעשיר לעני מחלוקת, וא"כ הם שלשה דינין, למ"ד מעני לעני מחלוקת דמ"ד לא זכה לו ס"ל מגו דזכי אבל לא מגו דאי בעי זכי וכל שכן דלא סבירא ליה מגו דאי בעי מפקר לנכסיה, ומאן דאמר דאית ליה זכה לו סבירא ליה מגו דאי בעי זכי אבל לא סבירא ליה מגו דאי בעי מפקר דכולי עלמא אית להו דלא אמרינן מגו דאי בעי מפקר, ולמאן דאמר מעשיר לעני מחלוקת איכא למימר אית להו מגו דזכי ומגו דאי בעי זכי ולא פליגי אלא במגו דאי בעי מפקר נכסיה, והאי מגו דמי קצת להא דאמר בשבועות (פ' שבועות תניין דף כ"ד) שבועה שלא אוכל תאנים וחזר ואמר שלא אוכל תאנים וענבים דמגו דחיילא שבועה אענבים חיילא נמי אתאנים והוי כמו אגב מכל מקום לא חיילא לענין זכיית ממון. וכוונתי להביא מגו דאיכא נפקותא לענין זכיית ממון ולא דמיין האי להאי על דרך האמת.

אבל הרדב"ז כבר לא מדגיש את החילוק ביניהם... (והעירני לזה חברינו הרה"ג איש טלז)
ז"ל בח"א סי' תז -
שאלת ממני אודיעך דעתי על המגו דאמרינן בכולי תלמודא באי זה דרך הוא דהא ברוב טענות הטעונין משכחת בהו מגו ואני צריך כלל על איזה מגו אסמוך. תשובה דבר זה צריך ישוב גדול ובדיקה רבה בכל התלמוד ובדברי המפרשים ז"ל אבל אכתוב לך בקוצר אותם אשר הקיפה ידיעתי ומהם תדין השאר כי השכחה מצויה וכ"ש בזקנים. א' מגו במקום עדים ... ב' מגו להכחיש את העד ... ג' מגו במקום אנן סהדי ... ד' מגו במקום חזקה ... ה' מגו לאפוקי ממונא ... ו' מגו לאפטורי משבועה ... ז' מגו במקום העזה ... ח' מגו מטענה טובה לטענה רעה ... ט' מגו למפרע ... י' מגו בעדים ... י"א מגו מטענה לטענ' ... י"ב מגו אחר כדי דבור ... י"ג מגו דאי אמר טענה דמשוי נפשיה רשיעא ... י"ד מגו מענין לענין לא אמרינן כגון עני שיש לו שדה ולקט את הפיאה ואמר לפלוני עני נותנה לעני ראשון ולא אמרינן מגו דזכי לנפשיה בפיאה של אחרים זכי בפיאה דידיה לצורך פלוני עני. והירושלמי חולק בזה ואומר דזכה פלוני בהאי מגו. הנל"ד כתבתי.

וכן בסוף אות יג הנ"ל כתב חד מגו אמרינן תרי מגו לא אמרינן וזה לכאו' לקוח ג"כ מב"מ ד"ט לגבי מיגו דזכי וכו'.
וצ"ע.


ויל"פ גם בתמורה יא:
...או דלמא חד מגו אמר תרי מגו לא אמר.

עושה חדשות
הודעות: 8130
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' אוגוסט 12, 2019 2:00 am

תמורה כה.
א"ל רב עמרם לרב ששת אמר על הבכור עם יציאת רובו עולה עולה הוי או בכור הוי עולה הוי דכל פורתא ופורתא דקא נפיק הוא כליל או בכור הוי דכל פורתא ופורתא דקא נפיק במילתיה הוא ל"א שכן קדושה חיילא עליה או דלמא בכור הוי שכן קדושתו מרחם א"ל מאי תיבעי לך היינו דבעי אילפא אמר על הלקט עם נשירת רובו יהא הפקר לקט הוי או הפקר הוי לקט הוי שכן קדושתו בידי שמים או דלמא הפקר הוי שכן זוכין בו עניים ועשירים ואמר אביי מאי תיבעי ליה דברי הרב ודברי תלמיד דברי מי שומעים ה"נ דברי מי שומעים.

סעדיה
הודעות: 1410
הצטרף: ה' אוגוסט 13, 2015 10:43 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי סעדיה » ב' אוגוסט 12, 2019 6:54 am

עושה חדשות כתב:תמורה כה.
א"ל רב עמרם לרב ששת אמר על הבכור עם יציאת רובו עולה עולה הוי או בכור הוי עולה הוי דכל פורתא ופורתא דקא נפיק הוא כליל או בכור הוי דכל פורתא ופורתא דקא נפיק במילתיה הוא ל"א שכן קדושה חיילא עליה או דלמא בכור הוי שכן קדושתו מרחם א"ל מאי תיבעי לך היינו דבעי אילפא אמר על הלקט עם נשירת רובו יהא הפקר לקט הוי או הפקר הוי לקט הוי שכן קדושתו בידי שמים או דלמא הפקר הוי שכן זוכין בו עניים ועשירים ואמר אביי מאי תיבעי ליה דברי הרב ודברי תלמיד דברי מי שומעים ה"נ דברי מי שומעים.
קבצים מצורפים
יד המלך.PDF
(606.55 KiB) הורד 22 פעמים

איש טלז
הודעות: 566
הצטרף: ה' מרץ 10, 2016 10:05 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי איש טלז » ו' אוגוסט 16, 2019 6:44 pm

עושה חדשות כתב:ב"י יו"ד סי' שלד -
וכתוב בקונדריסי משפטי החרם והנידוי והנזיפה (ריש שער ג) אין יושבין עמו בתוך ארבע אמותיו וכו' ונראה לי דארבע אמות שאמרו [שאסור לישב עם המנודה והמוחרם] הטעם משום דהוו חצרו ולכך הוא יכול לאסרם עלינו ונראה לי דארבע אמות אלו הוא באמצען [ודיו שנרחיק ממנו שתי אמות] אלא שהרז"ה כתב בעירובין (בהמאור יג.) דכל ארבע אמות שאמרו בכל מקום הם שמונה אמות והוא באמצען [ונמצא שצריך להרחיק ממנו ארבע אמות לכל צד] ויש לחוש לדבריו ונראה דארבע אמות שאמרו תפסי אפילו ברשות הרבים אף על גב דבמציאה (ב"מ י:) לא אמרו ארבע אמות אלא בסימטא או בשדה הפקר משום דשאני גבי מציאה משום דתקנתא דרבנן היא משום דדחקי ביה רבים ומיערבן ארבע אמות דידהו ואתו לאינצויי אבל במוחרם תפסי ארבע אמות אפילו ברשות הרבים כמו שאמרו בגט (גיטין עח.) אבל מכל מקום בשום מקום לא תקנו ארבע אמות בשדה חבירו הילכך מוחרם אינו אוסר ארבע אמותיו אלא ברשות הרבים או בסימטא או בשדה הפקר אבל לא בבית אחר כן נראה לי ויש לעיין ארבע אמות שהזכירו גבי מוחרם אי אמרינן דאפילו מהלך תופס ארבע אמות או דוקא יושב או עומד לפי שראיתי להראב"ד ז"ל שכתב גבי מציאה דאין ארבע אמות קונות אלא בעומד אבל במהלך לא וצריך עיון עד כאן לשונו.


וראה בתיקון סופרים לרשב"ש שער יט' דדן איך עבדינן אגב וכתב בשם הרב ברצלוני דסומכים על הד' אמות שיש לו שקונים בכל מקום והנה זה ברור שלא יקנה באגב רק היכא דאיכא בסימטה שיש לו ד"א וצ"ע כוונתו בזה

עושה חדשות
הודעות: 8130
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' אוגוסט 20, 2019 11:21 pm

חזו"א יו"ד סב,כה;

...ויש לעיין באדם המכשיל א"ע, אי עבר במעשה הראשונה, משום ל"ע. עוד יש לעיין באיסור ל"ע, הושיט כוס יין לנזיר, ונמלך ולא שתה מהו, ונראה דאין לפ"ע במחשבה לחוד, הרי זה כמדליק הגדיש, ובא אחר וכבהו, ומיהו אי שתה, מקרי עבירה בתחלה, ואפי' מת הנותן קודם ששתה, וכבר הוא חפשי מלאו דל"ע, הרי זה כמדליק הגדיש ומת דגובין מנכסיו וצ"ע.

עושה חדשות
הודעות: 8130
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ש' ספטמבר 21, 2019 8:42 pm

רשב"א ברכות נט:
בנה בית חדש וקנה כלים חדשים. ירושלמי (ה"ג): לא סוף דבר חדשים אלא אפילו שחקים חדשים הן לו. וכתב הראב"ד ז"ל דחדשים דנקט למעוטי מכרן וחזר וקנה אותן, כמו שאמרו (סוטה מב, א) באשה חדשה למעוטי מחזיר גרושתו שאינו חוזר עליה מעורכי המלחמה. וברכה זו מברך אותה משעת קניה אף על פי שעדיין לא נשתמש בהן, שאין הברכה אלא על שמחת הלב שהוא שמח בקנייתן או בבניינן, כדרך שהוא מברך על הגשמים משעת ירידתן אע"פ שאין הנאתן ניכרת מיד.

עושה חדשות
הודעות: 8130
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' אוקטובר 13, 2019 12:26 am

עושה חדשות כתב:
הרוקח הל' סוכות סי' ריט כתב:בסכות תשבו ז' ימים. יכול הבא מן הגייס או מן הים בחול של מועד שיאמר אשב מהיום ז' ימים בסכות. שהרי בועל נדה ביום ז' שלה היא טהורה לערב והוא טמא ז' ימים לכך אומר ישבו בסכות בסוף הפסוק שאומר שלא התחיל אלא בחולו של מועד ישב בסוכה כשאר בני אדם ולא יותר. זהו בסכות תשבו ז' ימים ולא יותר לאחר סוכות. לכך נכתב בעזרא פעמים ויעשו להם סכת איש על גגו וכתיב ויעשו כל הקהל השבים מהשבי סכות וישבו בסכות ולמעלה ויעשו להם סכות ואין כתוב וישבו אלא עשו סכות קודם סכות ולא ישבו עדיין בהם. ואותם שבאו ערב סכות ויעשו יותר סכות וישבו בלילה בהם מיד.


קצת משונה שהרוקח עצמו כמה קטעים קודם אומר את אותו דבר אבל בלי התוספות המחודשות הנ"ל, ז"ל -
בסכת תשבו ז' ימים הייתי או' אם בא מן הים בחולו של מועד יכול ישב מיום שבא ז' ימים לכך נאמר קרא יתירא ישבו בסוכות בעוד שהוא ימי סוכה בסכת תשבו.

איש טלז
הודעות: 566
הצטרף: ה' מרץ 10, 2016 10:05 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי איש טלז » ה' אוקטובר 17, 2019 11:41 am

אבןטובה כתב:בבא בתרא קסב: מלאהו קרובים כשר ואל תתמה שהרי אויר סוכה פוסל בשלשה סכך פסול פוסל בארבעה וד"ל


ברוח חיים על אבות כתב דהלא מדיני סוכה ניתן להוציא דין בדיני עגונה עכ"ד וכששאלו את הגרח"ק מה כוונתו ענה כדברי הגמ' דמהא דאויר פסול פוסל בד' וא"כ גם הגט כשר ודוק

עושה חדשות
הודעות: 8130
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' אוקטובר 20, 2019 1:47 am

ר"ש פרה פ"ג מ"ד -
לא חטאת ע"ג חטאת - דאם טיהרו עצמן על חטאת זו ואירע בה פסול לא יעשו אחרת על גב זו אלא צריכין שימור בתחלה ודמי למטבילין מגב לגב דתנן בפרק ב' דביצה (דף יז ב).

עושה חדשות
הודעות: 8130
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' אוקטובר 25, 2019 1:04 am

עושה חדשות כתב:שו"ת מהר"ח אור זרוע סימן עא -
שבת קובעת דאפילו אכילת עראי חשיבא קבע למעשר. נראה דגם לענין פת הבא בכיסנין שכתב אבא מרי זצ"ל שאם אחר ברכת המזון הביאו לפניו דיסתקא וכיוצא בזה המתובלת הרבה בתבלין ומתוך כך אין אוכלין ממנה כי אם מעט. מברך עליה בתחלה בורא מיני מזונות ולבסוף בורא נפשות רבות. אבל אי קבע סעודתו עליה בתחלה מברך עליה המוציא ולבסוף ברכת המזון גמור. ונראה דכל אכילת שבת חשיבא קבע כמו למעשר. ומיהו לאכול עראי בשבת חוץ לסוכה שמא אין לאסור מהאי טעמא דהתם בעינן תשבו כעין תדורו


ספר יחוסי תנאים ואמוראים כתב:ונ"ל דכל אכילה שהיא עראי בחול שהתירו חכמי' לאכלה חוץ לסוכה היינו דוקא בחולו של מועד משום דלא חשיבה אבל אם אוכל אכילת בשבת שבתוך החג נ"ל דאסור לאכול חוץ לסוכה דכי היכי דהתירו לאכול עראי ושתיית עראי לעניין מעשר בחול אבל לא בשבת דקיימ' לן דשבת קובעת למעשר אפי' ארעי משום דכל אכילת שבת עונג היא וחשובי' הם הכי נמי לעניין בשבת שבתוך החג אסור לאכול עראי חוץ לסוכה דאכילת עונג קבע היא

עושה חדשות
הודעות: 8130
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' אוקטובר 25, 2019 10:42 am

שו"ת מהרי"ל החדשות סימן ו
ומה שכתבת כשחותכין כנף דאין נשאר אלא ג' כנפות נראה דהנשארים אם חותכין אותו באלכסון ואי חותכין קצת בעיגול נראה דאפי' הכי חשוב כנף אפי' אם אינם חד כ"כ כחודו של מחט. אמנם אפי' אם אירע כן שחתכו הכנף בעגול לגמרי נראה לעניות דעתי דלא מיפסלי הני תלתא משום תעשה ולא מן העשוי דהתם הוא שנעשה בפסול ושוב אין לו תקנה לעשות, אבל כה"ג שנעשה בהכשר כשהיו לו ד' כנפים ואח"כ נחסר אחד יחזרו להכשירו כשחוזרין ומתקנין הרביעית, דלא נפסלו מהכשירן ע"י חסרון הרביעית. וקצת ראיה מסכך דסוכה דכתי' נמי תעשה ולא מן העשוי דפסול וגר' בפ"ק דסוכה עבדיה דרב אשי שכוחיה לכיתוניה אמטלותא, פירש כתנתו על הסכה לייבשה, ואמר ליה רב אשי שקליה דלא לימא כו', אלמא אף על גב דנפסל הסכך ע"י כתנת דהוי דבר המקבל טומאה כי הדר שקליה חוזר להיתרו הראשון. וכן מנהג פשוט יש בני אדם מעונגין שיש להם כנפי גגות שקורין ועטי"ך (וכשמגשים) [כשמגשים] מכסין בהם הסוכה וכשהגשם פוסק חוזרים ומגביהים אותם אלמא דחוזר להכשירו וכן זכר לדבר מעירוב שחוזר למקומו כדהוכיח ר"י מההיא דספינות שיתקשרו והותרו וחזרו ונתקשרו כו', אלמא דיש חילוק בין תחילת עשייתן בפסול ובין הנעשה בהיתר ונפסל. וכן ציצית גופיה דפסלינן היכא דתלאן ולא פסק החוטין משום תעשה ולא מן העשוי אבל כשפסקו ואח"כ תלאן אפי' חזרו ונתקשרו לא מפסיל אלא חוזר ומתירין, דאל"כ ישמיענו רבותא דאפי' כה"ג פסול. וכן מעשים בכל יום דציצית נקשרים פעמים וחוזרים ומתירי' [אות']. וכן פעמים שמתבלבלין החוטין ונכרכין כמה לאחד וקיימא לן דצריך לפרודי כי ציצית דארמאי וחוזרין ומפרידין אותם ומתכשרין. הילכך עניות דעתי נוטה דאין לפוסלם.


אמנם ראיתי לג"א שליט"א שהק' מד' הרמב"ם בהל' ציצית פ"א הט"ו דמשמע דאפי' אם חתך את השני מ"מ הראשון כבר נפסל, וק' על הפוס' שנטו להכשיר בכל כה"ג ולא הזכירו את ד' הרמב"ם.

עושה חדשות
הודעות: 8130
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' נובמבר 20, 2019 8:35 am

שבת פט:
המוציא עצים כדי לבשל ביצה קלה, תבלין כדי לתבל ביצה קלה ומצטרפין זה עם זה. ורמינהו תבלין שנים וג' שמות ממין אחד או משלשה מינין (ושם אחד) אסורין ומצטרפין זה עם זה ואמר חזקיה במיני מתיקה שנו הואיל וראויין למתק קדירה טעמא דחזו למתק את הקדירה הא לאו הכי לא הכי נמי חזו למתק.

(האם נמצא במפרשים שם ביאור לדימוי הזה?)

סגי נהור
הודעות: 3653
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי סגי נהור » ד' נובמבר 20, 2019 8:41 am


עושה חדשות
הודעות: 8130
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' נובמבר 27, 2019 10:41 pm

עושה חדשות כתב:עירובין כד.
אמר רב נחמן אמר שמואל קרפף יותר מבית סאתים שלא הוקף לדירה כיצד הוא עושה פורץ בו פירצה יותר מעשר וגודרו ומעמידו על עשר ומותר איבעיא להו פרץ אמה וגדר אמה [ופרץ אמה וגדרה] עד שהשלימו ליותר מעשר מהו א"ל לאו היינו דתנן כל כלי בעלי בתים שיעורן כרמונים ובעי חזקיה ניקב כמוציא זית וסתמו וחזר וניקב כמוציא זית וסתמו עד שהשלימו למוציא רמון מהו וא"ל רבי יוחנן רבי שניתה לנו סנדל שנפסקה אחת מאזניו ותיקנה טמא מדרס נפסקה שניה ותיקנה טהור (בה) מן המדרס אבל טמא מגע מדרס ואמרת עלה מאי שנא ראשונה דהא קיימא שניה שניה נמי הא קיימא ראשונה ואמרת לן עלה פנים חדשות באו לכאן הכא נמי פנים חדשות באו לכאן קרי עליה לית דין בר אינש איכא דאמרי כגון דין בר נש.


שו"ת מהר"י וויל סי' כז - מאלוה רבה שלמא רבה, לגברא רבה, טובייני דחכימי מה"ר ישראל יצ"ו. נ"ל דהאי גיטא מעלייא הוא בלי גימגום, ואפי' לעז ליכא. דלא מיקרי חק תוכו' בכה"ג, כיון שקודם שמחק הרצועה לא הית' ב' גמורה, ולאחר שמחק הרצוע' עשה ב' גמור' ממנה, א"כ הוי שינוי השם ושינוי מעשה: דמתחילה לא היה עליו שם ב', ומעשה דידיה שויה. ובשינוי השם ושינוי מעשה, מהני לשוויה אות, זכר לדבר: דכה"ג מהני למקני אפי' גבי גזילה, כדאית' פרק הגוזל קמא ובפ' מרובה, והוי שינוי שאינו חוזר, מידי דהוי אזוזי חדתי ועבדינהו שחמי, דקנה, משום דאי אפשר למיהדר למיעבדינהו חדתי, דמידע ידעי שיחמייהו. הה"נ אי אפשר למחוק ולעשות כבראשונה קודם שעשה ב' גמור', דאם ימחו' ניכר המחק. ועוד, כיון דכבר לא היתה ב' גמורה, וסתמא היתה צורתה כמו נו"ן, ועשה מן הנו"ן ב', איכא למימר: פנים חדשו' באו לכאן. וכה"ג מהני אפי' לטהר כלי שנטמא, כדאיתא פרק אילו קשרים ופרק עושין פסין, דתנן: כל כלי בעלי בתי' שיעורן כרימוני', ובעי חזקיה: ניקב כמוציא זית וסתמו, וחזר וניקב כמוציא זית עד שהשלימו למוציא רימון כו' עד פנים חדשות באו לכאן וטהור. ופשט מיניה: קרפף שלא הוקף לדירה, ופרץ אמה וגדרה, ופרץ אמה וגדרה, עד שהשלימו ליותר מעשרה, דהוי פנים חדשות באו לכאן, והוי כאילו הוקף הכל לדירה. ואף על גב דלא ניקב כמוציא רימון בפעם אחת, וכן גבי מחיצה לא איפריץ יותר מעשר' בפעם אחת, אלא הטעם מטעם פני' חדשות. אלמא דמהני פנים חדשות לטהר ולעשות מחיצה, ואף על גב דלא אישתני השם, ומכ"ש בנדון דידן, דאיסתלק מעשה ראשון, ואישתני השם, ואיכא פנים חדשו'.

עושה חדשות
הודעות: 8130
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' דצמבר 08, 2019 10:52 pm

שבת קמו:
ושוין שנוקבין נקב ישן לכתחלה. אמר רב יהודה אמר שמואל לא שנו אלא במקום העשוי לשמר אבל לחזק אסור היכי דמי לשמר היכי דמי לחזק א"ר חסדא למעלה מן היין זהו לשמר למטה מן היין זהו לחזק רבא אמר למטה מן היין נמי זהו לשמר והיכי דמי לחזק כגון שניקבה למטה מן השמרים א"ל אביי לרבא תניא דמסייע לך בית סתום יש לו ארבע אמות פרץ את פצימיו אין לו ד' אמות בית סתום אינו מטמא כל סביביו פרץ את פצימיו מטמא כל סביביו.


חזור אל “בית המדרש”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 60 אורחים