מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

השוואות...

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
עושה חדשות
הודעות: 8650
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' פברואר 14, 2020 1:18 am

עושה חדשות כתב:עוד משהו.
כידוע יש דברים שהם אסורים מה"ת כעיקר האיסור, אבל יש להם פטור ממלקות וכד'. האחרו' השוו את זה לחצי שיעור, שאסור מה"ת אבל פטור עליו. וראוי לדון בכל מקום האם זאת רק דוג' לאיסור בלי העונש, או דהמכוון הוא דהוי חצי שיעור באיכות האיסור, דוג' חצי שיעור בכמותו. אם כן, יש לנו עוד השוואה, חצי שיעור בכמות / חצי שיעור באיכות.
עי' רמב"ם מאכ"א פ"ג ה"ו, (בפשטות כוונתו רק לדוג' בעלמא), מגיד משנה שם ח-טז, (נוטה יותר שזה חצי שיעור באיכות). ועוד...
המהרש"ל בשבועות פ"ב לכאו' השתמש בהשוואה הזו לנפק"מ, דלר"ש דמחייב מלקות על כ"ש ולא בעי כזית, ה"ה דמחייב על 'שלא כדרך'.
ובאחיעזר ח"ג סי' לא כתב: הרי נתבאר דמצד דין דם שבשלו אין היתר בדבר דלבד ד' הראשונים דיש בזה איסור תורה יש בזה ג"כ איסור נבילה, וחשש יוצא מן החי בדם הנפש, ומש"כ מעכ"ת לדון דהוה חצי שעור באיכות וכו' חידוש דין זה דחצי שעור באיכות לא שמענו, והשעור הוא רק בכמות".
ועין באנצ"ת טז ערך חצי שיעור בסופו "כעין חצי שיעור", שהביאו מקורות רבים לענין זה.

ועוד רמב"ם, מאכ"א ז,טז - "יראה לי שכל אלו החוטין והקרומות איסורן מדברי סופרים ואם תאמר שהן אסורין מן התורה בכלל כל חלב וכל דם אין לוקין עליהן אלא מכת מרדות ויהיו כחצי שיעור שהוא אסור מן התורה ואין לוקין עליו".

עושה חדשות
הודעות: 8650
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ש' פברואר 15, 2020 11:54 pm

ספר הישר לר"ת (חלק החידושים) סימן תקטז
וטומאת מגע נמי איכא בכל הני מילי דאיכא למיגזר דבעי לבטוליה ואיכא למימר טומאה עוררת טומאה כי התם. אבל מדאוריתא פרחה לה טומאת מגע כיון דבטלה. אבל טומאת משא לא פרחה מינה דדמי לטומאת בית הסתרים דאיכא טומאת משא ולא טומאת מגע. ואיסור טעמו לא פרחה מינה אם מבשלה עד דאיכא ששים.

???

עושה חדשות
הודעות: 8650
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' פברואר 18, 2020 7:19 am

ב"ח יורה דעה סימן נג
שניה בעוף נמי אם נשמטו אגפיה טרפה כדעת בעל העיטור ולא מהניא לה בדיקה וכן פסק בסה"ת (סי' כא) ובסמ"ג (שם) ובסמ"ק (סי' רא דין נשמט קצב) והוא הדין בנשבר ממש במקום חבורו דלא גרע מנשמט וכן בנשבר סמוך לחבורו בגוף נמי נהגינן להחמיר כדעת יש אומרים שכתב רבינו והמסקנא בין האחרונים דמשערינן ברוחב אגודל מחבורו בגוף דזה אינו נקרא סמוך ואפשר דכיון דאשכחן (מנחות ל א) בריוח שנתנו חכמים בחומשים בין דף לדף דהוי כמלא רוחב אגודל לאו סמוך מקרי משם מצאו סמך לנהוג דברוחב אגודל לאו סמוך לגוף קרינן ליה ואפילו אינו ברוחב אגודל אלא בצמצום כשר.

עושה חדשות
הודעות: 8650
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' פברואר 18, 2020 7:20 am

הלכות לולב לראב"ד
ואחר כל אלה הסמנין אם היינו מוצאין זמן קצוב ליבשות ותכלית הליחה כמה היה טוב שלא נצטרך לשקול הדעת וראית העין והכרעת האומד, כי אין כל הדעות וההכרעות שוות, וכמה מחלוקות יוצאות על ראיית העין ועל שקול הדעת, זה ישקול במאזני שכלו וזה ישקול במאזני שכלו, ופעמים שלא יגמר להם הדעת כי אם במחלוקות ולא תשוה להם ההכרעה, ועל כן אם נמצא זמן שנתנו חכמים ליבשות וכליון הלחות כמה היה הדבר נכון ללמוד וללמד ממנו לכולם בדרך אחד וזמן אחד, ואני רואה כי הדבר הזה נכון ללמוד אותו ממה שאמרו רבותינו ז"ל (ע"ז ל"ד א') בחרצנין וזגין של גוים שנאמר בהם לחין אסורין יבשים מותרין, ופירשו בהן עד כמה הן לחין עד שנים עשר חדש, אבל לאחר שנים עשר חדש מותרין מפני שהן יבשין וכבר כלתה הליחה שבהן.

עושה חדשות
הודעות: 8650
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' פברואר 18, 2020 6:32 pm

סמ"ק מ' קנא -
וכל דבר שתחלתו עיסה ואחר כך נמלך לעשותו סופגנין מברכין עליו המוציא וחייב בחלה וטעון נטילת ידים, כי השלשה דינין אלו תלויין זה בזה.

היא שיחתי
הודעות: 3470
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: השוואות...

הודעהעל ידי היא שיחתי » ג' פברואר 18, 2020 6:37 pm

עושה חדשות כתב:סמ"ק מ' קנא -
וכל דבר שתחלתו עיסה ואחר כך נמלך לעשותו סופגנין מברכין עליו המוציא וחייב בחלה וטעון נטילת ידים, כי השלשה דינין אלו תלויין זה בזה.

זה כמעט גמרא בברכות, נטילת ידים זה ממילא מהמוציא

עושה חדשות
הודעות: 8650
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' פברואר 20, 2020 6:28 pm

קובץ שעורים, ביאורים בש"ש, סימן יא
דבכל ביטול ע"י תערובת בעינן ידיעה, וקודם שנודע התערובת לא בטיל. והטעם בזה נלע"ד, לפמ"ש הר"ן פג"ה לענין קבוע, דקודם שנתודע הספק אין כאן קבוע, משום דקבוע חידוש הוא, ואין לך בו אלא משעת חידושו ואילך. וזה מבואר בפ' מרובה לענין ע"ז דסובר רבא דאינו נפסל אלא מכאן ולהבא, משום דע"ז חידוש. ואף דהתם קיי"ל כאביי דלמפרע הוא נפסל, צ"ל לדעת הר"ן, דאביי סובר דע"ז לאו חידוש הוא, משום דמעידין על גופן של עדים, וכמבואר באחרונים בשם הטור. אבל בחידוש, גם אביי מודה דאינו אלא מכאן ולהבא, והיינו משעת ידיעה ואילך. וא"כ י"ל, לפי מה שביארתי לעיל דביטול אף שמהפך האיסור להיתר, מ"מ סיבת האיסור עדיין קיימת אף לאחר הביטול, וא"כ אפשר לומר דביטול נמי חידוש הוא ומשו"ה אין לך בו אלא משעת חידושו ואילך והיינו משעת ידיעה, וא"כ אפשר לומר, דכשם דבעינן שיהא נודע התערובת, ה"נ אף שנודע התערובת אלא שלא נודע הביטול דהיינו שאין ידוע לנו אם ההיתר הוא רוב, נמי מיקרי קודם ידיעה, ולא בטיל.

עושה חדשות
הודעות: 8650
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' פברואר 20, 2020 6:28 pm

ראבי"ה סי' תקסג (מרדכי שבת רעט)
ונראה בעיני שאם שכח ולא התפלל על הניסים בחנוכה ופורים אי נמי ענינו בתענית דאינו חוזר ... ומיהו כיון דנהיגי עלמא להזכיר וגם בירך על דעת להזכיר שויה עליה כחובה וחוזר. וראיה לי שפסק בהלכות גדולות דאפילו למאן דאמר תפילת ערבית רשות כיון שהתחיל להתפלל ושכח להזכיר של ראש חודש דחוזר דשוויה עליה כחובה, הכי נמי לא שנא. כן נראה לי.

חיים שאול
הודעות: 594
הצטרף: ג' אוגוסט 13, 2019 8:39 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי חיים שאול » ו' פברואר 21, 2020 3:59 pm

ראתי השבוע במאסף אהלי טהרות שהראב"ן בכ"מ משווה את דין טומאה בלועה לאיסור שבלוע, וכד׳ שאי"צ למכור חמץ בלוע ולגבי בישול בכלי הבלוע בו איסור (ותרו"מ בבלוע בכלי), דכמאן דליתא
טומאה בלועה זה לא בגלל שמתבטל לכלי?

עושה חדשות
הודעות: 8650
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' פברואר 21, 2020 4:01 pm

חיים שאול כתב:ראתי השבוע במאסף אהלי טהרות שהראב"ן בכ"מ משווה את דין טומאה בלועה לאיסור שבלוע, וכד׳ שאי"צ למכור חמץ בלוע ולגבי בישול בכלי הבלוע בו איסור (ותרו"מ בבלוע בכלי), דכמאן דליתא
טומאה בלועה זה לא בגלל שמתבטל לכלי?


viewtopic.php?f=17&t=24062&p=336552&hilit#p336552

חיים שאול
הודעות: 594
הצטרף: ג' אוגוסט 13, 2019 8:39 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי חיים שאול » ו' פברואר 21, 2020 4:12 pm

יש"כ, וכמדומני שר"י לנדו שם דן בדברי ר"ד דבילצקי בהערות לראב"ן שם בכ"מ

עושה חדשות
הודעות: 8650
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' פברואר 27, 2020 12:03 am

ראבי"ה חלק ב - מסכת מגילה סימן תקנח [הובא באו"ז ומרדכי וכו' ונזכר בשו"ע סי' תרפח]
תניא בתוספתא דמגילה היוצא בשיירא והמפרש בספינה קורין בארבעה עשר. וכן כתוב בהלכות גדולות לא אמרו להקדים אלא לכפרים. ויש מרבותי שאמרו אם אין בידם מגילה מוטב שיקראו ויקדימו ממה שלא יקראו כלל. וכן נראה בעיני, דגרסינן בירושלמי דמגילה תניא רבי נתן אומר כל החודש כשר לקרות המגילה מה טעם והחודש אשר נהפך להם וגומר אמר רבי חלבו ובלבד עד חמשה עשר, דאמר רבי אבהו ולא יעבור ולא יעבר כל החודש כשר לקרות המגילה בשביל הולכי דרכים שאין בידם מגילה אבל סעודה אין עושין אלא בארבעה עשר וחמשה עשר ויהיו אילו לסעודה ואילו לקריאה. ואפילו קודם אחד עשר נראה לי, דקריאת <אחד עשר> לא תנן אלא לכפרים משום יום הכניסה, אבל להולכי דרכים לא, מדלא אמר רבי חלבו ובלבד מאחד עשר ועד חמשה עשר, שמע מינה כדפרישית. ותו ראיה, דגרסינן בפרק ראשון דפסחים אמר רב המפרש בים והיוצא בשיירא קודם שלשים יום אינו זקוק לבער <לאחר שלשים יום זקוק לבער>, ואמר רבא הא דאמרינן קודם שלשים אינו זקוק לבער לא אמרן אלא שאין דעתו לחזור אבל דעתו לחזור אפילו מראש השנה זקוק לבער, משמע מהתם דבתוך שלשים אפילו אין דעתו לחזור אף על גב דלית ביה משום בל יראה מקדימין זמן בדיקה ומיחייב ליבדוק. וההיא דתוספתא בשאפשר לו לקרות עמהם


לא הבנתי מה הביא מקור מבדיקת חמץ לקריאת המגילה, (והאם אפשר לקרוא מגילה כבר בט"ו בשבט).

סגי נהור
הודעות: 3932
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי סגי נהור » ה' פברואר 27, 2020 12:36 am

עושה חדשות כתב:ראבי"ה חלק ב - מסכת מגילה סימן תקנח [הובא באו"ז ומרדכי וכו' ונזכר בשו"ע סי' תרפח]
תניא בתוספתא דמגילה היוצא בשיירא והמפרש בספינה קורין בארבעה עשר. וכן כתוב בהלכות גדולות לא אמרו להקדים אלא לכפרים. ויש מרבותי שאמרו אם אין בידם מגילה מוטב שיקראו ויקדימו ממה שלא יקראו כלל. וכן נראה בעיני, דגרסינן בירושלמי דמגילה תניא רבי נתן אומר כל החודש כשר לקרות המגילה מה טעם והחודש אשר נהפך להם וגומר אמר רבי חלבו ובלבד עד חמשה עשר, דאמר רבי אבהו ולא יעבור ולא יעבר כל החודש כשר לקרות המגילה בשביל הולכי דרכים שאין בידם מגילה אבל סעודה אין עושין אלא בארבעה עשר וחמשה עשר ויהיו אילו לסעודה ואילו לקריאה. ואפילו קודם אחד עשר נראה לי, דקריאת <אחד עשר> לא תנן אלא לכפרים משום יום הכניסה, אבל להולכי דרכים לא, מדלא אמר רבי חלבו ובלבד מאחד עשר ועד חמשה עשר, שמע מינה כדפרישית. ותו ראיה, דגרסינן בפרק ראשון דפסחים אמר רב המפרש בים והיוצא בשיירא קודם שלשים יום אינו זקוק לבער <לאחר שלשים יום זקוק לבער>, ואמר רבא הא דאמרינן קודם שלשים אינו זקוק לבער לא אמרן אלא שאין דעתו לחזור אבל דעתו לחזור אפילו מראש השנה זקוק לבער, משמע מהתם דבתוך שלשים אפילו אין דעתו לחזור אף על גב דלית ביה משום בל יראה מקדימין זמן בדיקה ומיחייב ליבדוק. וההיא דתוספתא בשאפשר לו לקרות עמהם


לא הבנתי מה הביא מקור מבדיקת חמץ לקריאת המגילה, (והאם אפשר לקרוא מגילה כבר בט"ו בשבט).

מקור שמצינו תקנת זמן מיוחדת להולכי דרכים, שהרי בבדיקת חמץ ל' יום היא תקנת זמן מד"ס, דמדאורייתא חייב לבדוק (כל השנה) דוקא בשדעתו לחזור. אלא שבמגילה התקנה היא מתחילת החודש.

עושה חדשות
הודעות: 8650
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' מרץ 01, 2020 12:52 am

הירושלמי בתרומות (מובא בר"ש מקוואות פ"ז) מקשה למה מי שלקות פסולים למקוה ומאידך מי שלקות של תרומה אסורים לזרים.

עושה חדשות
הודעות: 8650
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' מרץ 18, 2020 2:29 pm

אבן האזל הלכות קריאת שמע פרק ב
ונראה ליישב קושייתו אחר דנבאר דברי רבינו יונה באופן אחר, דדבריו שם מחוסרין הסבר במה שחלק הך דינא דטעה בין פרק לפרק מספק קרא ק"ש וכתב דדוקא כשלא קרא כלל אינו חוזר וקורא דק"ש דרבנן אבל כשהתחיל לקרוא אפי' שמואל מודה שאם טעה יש לו לתקן כיון שהתחיל עכ"ל, ובאמת צריך ביאור דבמאי גרע היכי שהתחיל ויש לו ספק אם כבר אמר פרשה זו מהיכי שיש לו ספק אם אמר כל הג' פרשיות, ונראה דההסבר הוא כמו דאשכחן גבי מילה דכל זמן שלא סילק ידו חוזר על ציצין שאין מעכבין את המילה, ומכיון שסילק את ידו אינו חוזר עליהם ואפי' בחול לשיטת הרמב"ם בפ"ב מהל' מילה, ועיין בש"א סי' נ', ונראה דזהו נמי טעמא דמילתא גבי ק"ש, דהא דספק קרא ק"ש אפי' אי אמרינן דק"ש דרבנן ומספק אינו חוזר וקורא אינו אלא דין בדיעבד, דבדיעבד מכיון שיש אצלו ספק אינו מחויב לחזור לקרות, אבל עכ"פ הא אינו דין של לכתחלה, היינו אם יצוייר שיתחיל לקרוא ק"ש באופן שיוצא בה בתורת ספק ודאי אפי' אי ק"ש דרבנן אסור לעשות כן לכתחלה, וממילא גבי טעה בין פרק לפרק אפי' בחלק הק"ש שכבר יש לו ספק אם קרא או לא צריך לחזור ולקרוא דכ"ז שלא גמר הק"ש הרי זה דמיא ללא סילק ידו גבי מילה שיש לו לתקן אפי' ציצין שאינן מעכבין את המילה, דכמו דמחויב לכתחלה לחתוך אותם ה"נ כל זמן שלא גמר למול מחוייב לחזור עליהם דהוי כלכתחלה, וה"נ גבי ק"ש כ"ז שלא גמר כל הק"ש יש לו לתקן אפי' אי ק"ש דרבנן, אפי' חלק הפרשה שיש לו ספק שמא כבר קראה, כיון דעכ"פ לכתחלה צריך לצאת בתורת ודאי ולא בתורת ספק, וכ"ז שלא גמר הקריאה הוי כלכתחילה, כיון דאכתי מחויב בקריאה, וזהו ג"כ הסבר דברי הרשב"א בתשובה סי' ש"כ שהבאתי דבספק קרא ק"ש לדידן דק"ש דאורייתא חוזר וקורא כולה אף דמדאורייתא אינו אלא פסוק ראשון, ולפי"מ שכ' מיושב שפיר דעכ"פ מכיון שעל פסוק שמע ישראל צריך לחזור ולקרוא הרי על המותר הוי כמו ציצין שאין מעכבין את המילה דכ"ז שלא סילק ידיו חוזר עליהם, ולכתחלה ודאי צריך קריאת כל הק"ש בתורת ודאי.

עושה חדשות
הודעות: 8650
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' מרץ 22, 2020 8:56 pm

רא"ש מסכת פסחים פרק י סימן ל

נהגו העם לעשות שלש מצות... ועושין להם סימן איזהו ראשונה ואיזה שניה ואיזהו שלישית כדרך שהיו עושין בקופה של לשכה שהיה כתוב בהן א' ב' ג' לידע איזה מהן נתרמה ראשונה שמצוה בראשונה. ומיהו אם החליף שניה בראשונה לא עכב כדאיתא במגילה פרק היה קורא (דף כא ב) ראשון היה קורא ארבעה פסוקים ושני שקרא ארבעה או שלישי ה"ז משובח.

[ואמנם משמע דמצוה בראשונה, וכ"ה לש' הטור, וכ"כ הריטב"א בהגדש"פ, ובמחזור ויטרי, וכו'. ועי' משברי ים כללי המצוות סי' יד].

ביליצר
הודעות: 1403
הצטרף: ה' אוקטובר 01, 2015 11:26 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי ביליצר » ב' מרץ 23, 2020 6:29 pm

מצות כהן לוי ישראל סימן או סיבה
viewtopic.php?t=26745


חזור אל “בית המדרש”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 42 אורחים