מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

השוואות...

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
עושה חדשות
הודעות: 12637
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' מרץ 10, 2016 9:40 pm

תורא"ש חולין קכט.
כופת שאור שיחדה לישיבה בטלה, טומאתה לאו דאוריתא. וא"ת ומנא לן דטמאה אפילו מדרבנן משום דבטלה מתורת חימוץ, אלא משום דאמרי' אי לאו דנעשית כמו עץ ואבן המיוחדין למדרס היה עובר עליה בבל יראה ובבל ימצא, וא"כ על כרחיך טומאה דאורייתא היא דאם אינה חשובה כעץ מדאורייתא עובר עליה, וי"ל כיון דביטול בלב מועיל לענין שלא יעבור עליו בבל יראה ובל ימצא כדאמרי' בפסחים מדאורייתא בביטול בעלמא סגי ליה הכא נמי אף על גב דמדאורייתא לא בטיל כיון שיחדה לישיבה לא גרע מביטול בלב.

אני מקווה שהלומדים סוג' דביטול חמץ, יגיעו עדי דברי התורא"ש, וימצאו נחת. (כמובן, בהקשר לנידון אם ביטול חמץ זה הפקר, או ביטול החשיבות לאכילה. וכבר כתב הר"י מלוניל בפסחים "כל חמירא דברשותי דלא ידענא ליה השתא ולא חמיתיה השתא להוי חשיב כעפרא, כלומר שמבטלו מתורת אוכל לגמרי, ושוב לא נקרא חמץ, דהוי כמי שטח פניה בטיט, דאמרינן לקמן כיפת שאור שייחדה לישיבה בטלה").

עושה חדשות
הודעות: 12637
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' מרץ 13, 2016 10:21 pm

הבאתי לעיל קצת דוג' לענין "כל העומד להיעשות כעשוי דמי", כעת ראיתי שיש באחרו' שפירשו דין מתנות שלא הורמו כמי שהורמו דמיין, דהוי מה"ט כי עומדים הם להרמה.
רבי שלמה קלוגר, בינת אדם, שואל ומשיב, הטשעבינער'ב, וכו'. (נלאיתי לציין כתובות, אפשר למצוא באוצר בקל). וע"ע שעה"מ גירושין פ"ד.

עושה חדשות
הודעות: 12637
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' מרץ 13, 2016 10:24 pm

עושה חדשות כתב:
עושה חדשות כתב:...דחלות ההיתר של ביטול ברוב תליא בידיעת התערובת, והרא"ש מביא ראיה לזה מפלוג' ר"ש ורבנן בסאה של תרומה שנפלה למאה ולא הספיק להגביה עד שנפלה אחרת. ומביא לזה דמיון מזבחים דק"ד "דהיכא דנודע פסולו קודם זריקה יצא לבית השריפה. אלמא ידיעה גורמת הדבר בין לאסור ובין להתיר".

דין זה, דהיתר ביטול ברוב תלוי בשעה שנודע התערובת ואינו חל קודם לכן, ידוע הוא בראש' ובפוס' ואכמ"ל. אבל הגרשש"ק מצא לזה מקור אחר. מהא דאמרי' עד זומם מכאן ולהבא הוא נפסל. כך לפי עדותו של ר' צבי שכטר בשם ת"ח זקן אחד בקרית ארבע בשם הגרא"י אונטרמן בשם הגרשש"ק, כמצו"ב.

ראיתי כעת דבר מעניין, וקצת שייך להנ"ל. ז"ל הר"ן בחולין לג: מדפ"ה -
וכתבו בתוס' דלא מיקרי קבוע אלא כשהיה האיסור נודע קודם שלקח אבל אם לא נודע האיסור בשעה שלקח אף על פי שלאחר שלקח נתגלה האיסור ונעשה קבוע לא אמרי' ביה דליהוי קבוע למפרע. ונ"מ למי שלקח בשר מן המקולין ואח"כ נודע שהיתה טרפה ביניהם דשרי כיון דבשעה שלקח לא היה קבוע דדין קבוע שיהא כמחצה על מחצה חדוש הוא ואין לך בו אלא משעת חדושו ואילך כלומר משנעשה קבוע אבל למפרע לא

עושה חדשות
הודעות: 12637
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' מרץ 13, 2016 10:25 pm

"דבר חשוב".
ז"ל פי' רבי חיים פלטיאל פ' כי תשא -
ואין להקשות היכי אשתרי כלאים בבגדי כהונה והכתיב מן התכלת והארגמן ותולעת [ה]שני, כולם היו מצמר ומדאורייתא בטל, ומכלאים בציצית אין להקשות דהתם עיקר ציצית הוא תלוי בכנף ובכנף אלא הרוב אבל הכא דהיה מעורב מאי איכא למימר. ותי' מהר"ח ז"ל כיון דאותו הוי דבר חשוב דראוי לתפור בו דבר חשוב א"כ הוי כמו דבר הראוי להתכבד בו לפני האורחים ולא בטיל, דהפר"י בשבועות דלפי מאי דאמ' מה כסף דבר חשוב אף כלים דבר חשוב אפי' הכי שני מחטין והודה ליה באחד (נידהן) [מהן] חייב אלא משום דמחט ראוי לעשות בו דבר גדול, ועוד למאי דפר"י דבר דשמו עליו ולכשיתחלק יתבטל שמו הראוי בריא ה"נ כאן כיון דכמו שהוא בעין היה מנמר ולבש ולכשירחק אין ש(ו)ם חוט עליו א"כ ה"ל בריא ולא בטיל

עושה חדשות
הודעות: 12637
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' מרץ 15, 2016 9:46 pm

הרמ"א ביו"ד סי' קב למד מהדין האמור לגבי חתיכה הראויה להתכבד, שאם נבלע איסור בחתיכה הר"ל כיון שהאיסור עצמו אינו חשוב אלא רק החתיכה שהוא בלוע בה אז זה בטל ברוב, דה"ה לגבי דבר שיש לו מתירין, שאם האיסור רק בלוע בדבר אחר אז הוא בטל למרות שהוא דבר שיל"מ. וכבר תמהו בזה, עי"ש בדברי הש"ך בסק"י.

עושה חדשות
הודעות: 12637
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' מרץ 15, 2016 9:49 pm

הב"י ביו"ד סי' קט דן בדברי הרשב"א שכ' לאסור חמץ בפסח במשהו גם בתערובת של יבש ביבש, ואילו הרא"ש התיר, וס"ל דאיסור משהו דחמץ נאמר רק בתערובת לח בלח, וכ' הב"י דהרא"ש לטעמיה דס"ל דבתערובת יבש ביבש מותר לאכול את הכל בבת אחת ואין כאן שום איסור, ה"ה דאין בזה איסור לגבי חמץ בפסח. (וצ"ע דהרי בלח בלח כו"ע מודו דמותר לאכול הכל בב"א, ואפ"ה גבי חמץ החמירו, ומה הדמיון בזה לד' הרא"ש).

עושה חדשות
הודעות: 12637
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' מרץ 15, 2016 9:58 pm

ראיתי דבר נפלא מהגר"ח קנייבסקי שליט"א, (נדפס בשמו בכמה מקומות).

יש כמה יסודות מהחזו"א, חלקם מפיו וחלקם מפי כתבו, והגרח"ק נקט דהדברים שייכים זל"ז.
א. מבטלין ת"ת למקרא מגילה, וצ"ע למה מגילה ל"ה בכלל תורה, וי"ל דאתי שֵם מקרא מגילה ומפקע שֵם ת"ת.
ב. הח"ח כתב דבדיבור לשה"ר יש גם עבירת ביטול תורה, והחזו"א ס"ל דשֵם עוון לשה"ר מפקיע שֵם ביטול תורה.
ג. מלאכות שבת מפקיעים זה את שמו של זה. ולכן כל מכה בפטיש אינו בונה, וכיו"ב.
ד. אבות נזיקין מפקיעים כנ"ל, ואם יש מזיק שהוא גם שור וגם בור, אז שמו העיקרי מפקיע את שמו המישני.
ה. בקיום מצוות השבת העבוט, לא נכלל קיום של שאר מצוות באדל"ח.
ו. הגרח"ק העיר בזה למה שֵם שבועת העדות אינו מפקיע מזה שֵם שבועת ביטוי.

והדברים נאים עד מאד!

עושה חדשות
הודעות: 12637
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' מרץ 15, 2016 10:30 pm

יש לתמוה מדוע לא נצטווה שיעשה המצוה ע"י כהן. ועוד שהמילה היא כמו עבודה, כמו שמצינו בפרקי דר' אליעזר פרק כ"ט, וז"ל כל מי שמניף בנו למילה ככהן שמגיש מנחה ע"ג המזבח, א"כ ראוי היה שיעשה המצוה ע"י כהן. ועוד הבן שנימול לח' ימים ואינו ראוי לברית עד יו' ח' דוגמת קרבן, שכתוב ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן

עי' כאן - viewtopic.php?f=7&t=25980&p=268339#p268339

עושה חדשות
הודעות: 12637
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' מרץ 16, 2016 9:30 pm

רש"י עירובין ט.
מצא - כרמלית שבין לחיים, שלא היה בו שיעור כרמלית.
את מינו - שחוצה לו.
וניעור - נתחזק על ידי מינו, וניעור משנתו שהיה בתחלה בטל אצל שאינו מינו, ודוגמתו בבכורות (כב, א): טומאה שבטלה וחזרה וניעורה.

לכאו' זה בא רק להדגמה לשונית, ולא להשוואת התוכן.
אבל בחיפוש באוצר ראיתי שיש כאלה שלקחו את זה יותר רציני...

---

ביאור הלכה סי' תרצ
ואם שינה בה אף איזה תיבות ללשון אחר פסולה לכמה פוסקים [ומקורו ממגילה ד' ט' מקרא שכתבו תרגום ותרגום שכתבו מקרא ואף על גב דאפילו חסר וקרא בע"פ כשר כתבו הראשונים דשאני הכא דהוי כמזויף מתוכו והריטב"א מצדד להכשיר בזה וצ"ע]

גם זה נראה רק כמליצה לשונית, וע"ע כאן - viewtopic.php?f=17&t=24062#p241387

עושה חדשות
הודעות: 12637
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' מרץ 16, 2016 9:59 pm

צושטע'ל נפלא...
הרקע: חתיכה הראויה להתכבד אינה בטילה ברוב, הק' התוס' הרי מחמת האיסור כבר אינה ראויה להתכבד, ותי' דמ"מ אם תתבטל תשוב להיות חהר"ל. האחרו' הבינו שזה ענין של "גלגל". ועכ"פ בט"ז כתוב שאם חלק מהאיסור ראוי וחלק אינו ראוי, הכל נגרר לאיסור / שי' ב"ש דאיסור אחות אשה אינו חל על איסור אשת אח, ולכן אף שהערווה פטורה מייבום מ"מ איננה פוטרת צרתה.
קבצים מצורפים
שו''ת ארץ צבי סימן פג.jpg
שו''ת ארץ צבי סימן פג.jpg (266.9 KiB) נצפה 11292 פעמים

עושה חדשות
הודעות: 12637
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' מרץ 16, 2016 10:07 pm

או"ז שבת סי' פו -
וההיא דאמרי' ר"פ לולבו ערבה פ"א חל ז' של ערבה להיות בשבת והביאו מורביות של ערבה מבעוד יום והניחום בעזרה והכירו בהם בייתוסים וכבשום תחת הקרקע למחר הכירו בהם עמי הארץ ושמטום מתחת אבנים כו' משמע דע"ה שמטום ולא ת"ח י"ל דהכי הוה עובדא ואפי' ת"ח היו יכולים לעשות כיון שטלטול אבנים אינו לצורכו כדפרי' וליכא נמי למיסר ולומר דחשיב כמניח מדעת דלאו כל כמיניה דאינש לאסור דבר של חבירו שלא מדעתו

רמ"א או"ח סי' שט ס"ד -
אם אדם הניח דבר מוקצה על של חבירו, לא אמרינן דנעשה בסיס לדבר האסור, דאין אדם אוסר של חבירו שלא מדעתו

יל"ע אם זה שייך לדין הידוע של אא"א על חבירו דש"ש, או דהכא הוי סברא מסויימת בבסיס דמוקצה.

עושה חדשות
הודעות: 12637
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' מרץ 16, 2016 10:14 pm

איסור והיתר הארוך שער מט (וכן בהגש"ד בשם ר"פ) -
ואף על גב שזאת הבהמה גילתה שהיא מן המועט. פי' מהרי"ף דכמו שאתה אמרת שהיתה מבוררת השתא היא דנהפכה החזקה כך יש לנו לומר ג"כ על הרוב השתא היא דנעשית בהמה זאת מן המועט אבל עד השתא היא (לא) היתה מן הרוב שאין טריפות דרובא וחזקה רובא עדיף עכ"ל

והיינו דענין חזקה הבאה מכוח רוב פירושו הוא דכמו דבחזקה תלי' השינוי במאוחר, כן ברוב תלי' היציאה מן הרוב במאוחר האפשרי, ולא מדין חזקה אלא מדין רוב בעצמו.

עושה חדשות
הודעות: 12637
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' מרץ 18, 2016 12:33 am

מחיית עמלק / מחיקת ה'
קבצים מצורפים
משמר הלוי קידושין.PDF
(315.95 KiB) הורד 302 פעמים

עושה חדשות
הודעות: 12637
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' מרץ 20, 2016 10:05 pm

שו"ת מהר"ח או"ז סי' יז -
ר"י הביא ראיה דהיתר בהיתר בטל. מדתנן (כלאים פ"ט) צמר גמלים, וצמר רחלים, שטרפו /שטרפן/ זה בזה, אם רוב מן הגמלים מותר להביא פשתן עמהם ע"כ. וכתב אבא מרי זצ"ל מכאן דאם נתערב חמץ במצה קודם זמנו שנתבטל כבר מאותו זמן, ואינו חוזר וניעור בפסח לאסור במשהו. וכן כתב גם בספר המצות מכאן: דבשר שנמלח קודם הפסח, ולא נבדק המלח מן החמץ, שמותר מטעם זה. ואני בעוני דעתי אומר: מה ראיה יש מצמר רחלים, דשם חל כבר איסור עליו, שאסור להביא פשתן עמו והפשתן הוא בעולם. אבל חמץ קודם זמנו, שאין איסור חמץ חל עליו עדיין כלל, מה ביטול שייך בזה. וכי אם נפל דלף של מים על מקצת קמח שבכד גדול בפסח והחמיץ, ושוב נתייבש ונפרך בתוך הכד יהא מותר שהרי זה הקמח שנתחמץ כבר נתבטל בקמח שבכד קודם שהחמיץ. וכן ראיתי תשובת מורי רבינו מאיר זצ"ל שהשיב שאינו בטל

וע"ע שו"ת מהרי"ל סי' קפו ורעק"א קמא סי' לח, וכן בחי' מהר"ם חלאווה פסחים ל:
ואכמ"ל.

עושה חדשות
הודעות: 12637
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' מרץ 21, 2016 9:06 pm

לקט יושר -
וצריך לשלוח מנות לחבירו וכ"ש לרבו. ואמר שיוצא אדם אם שלח אדם לחבירו בפורים תאינה אחת ותמרה אחת, אף על פי ששניהם אינם שוים פרוטה אחת. ועיין בריש הזהב במרדכי אושטריך גבי קונין בכלי אף על פי שאין בו ש"פ

עושה חדשות
הודעות: 12637
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' מרץ 21, 2016 9:08 pm

רש"ש חולין קל.
...וי"ל קצת דבריהם אליבא דריו"ח לקמן (קלב ב) דאמר האוכל מבהמה שלא הורמה מתנותיה כאילו אוכל טבלים. ומשמע בתוס' שם דהוה מה"ת. והש"א בתשובה צ"ז כתב דאף דתרומת חמץ אינה קדושה מ"מ טבל הוי ע"ש. וא"כ ה"נ אף דטרפה פטורה מן המתנות מליתן לכהן מ"מ שם טבל על הבהמה

עושה חדשות
הודעות: 12637
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' מרץ 21, 2016 9:10 pm

הוכרע מקצתו הוכרע כולו?
השב שמעתתא ד-ד תולה ג' נידונים זה בזה.
א. בהמה שהיא ספק טריפה, ומחצה ממנה קבוע ומחצה פריש מרובא.
ב. ספק טומאה שחלקו ברה"י וחלקו ברה"ר.
ג. סוג' דחזקת האם אי מהני לבת.

עושה חדשות
הודעות: 12637
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' מרץ 22, 2016 12:00 am

ביאור הגר"א או"ח סי' תרפח -
כי אם בי"ד. דאף בני כרכים יוצאין בדיעבד בי"ד כמ"ש בירושלמי בפ"ב דמגילה הלכה ג' בן עיר מהו שיוציא בן כרך י"ח ייבא כהדא כל שאינו מחוייב בדבר כו' בן כרך מהו שיוציא את בן עיר י"ח ייבא כהדא כו' הכל יוצאין בי"ד שהיא זמן קריאתה וכן שם פ"א הלכה א' ה' ד' ולכן מברכין בי"ד אף לכתחלה כמ"ש תוס' וש"פ בברכה שמסופקין אם בפה"א או בפה"ע וכמ"ש בפ"ו דברכות שקפץ ר"ע ובירך מעין שלש וא"ל ר"ג למה אתה כו'

וצ"ע מה השייכות בין ברכת הנהנין בדיעבד, לבין ברכה על מצווה הנעשית באופן של בדיעבד.
אגב, הגר"א הוא הראשון שהשווה בין הדברים?

עושה חדשות
הודעות: 12637
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' מרץ 23, 2016 2:36 pm

ר"ן ע"ז לה: מדפ"ה -
אבל היכא דנפיל איסורא לגו היתרא ראשון ראשון בטל אא"כ נופל בבת אחת כדי נתינת טעם וטעמא דמלתא לפי שאותו דבר שעומד במקומו חשוב יותר מן הבא עליו ולפיכך כשהאיסור עומד במקומו ואפילו משהו אוסר את היין שבא עליו ואפי' חבית גדולה בבת אחת משום חומרא דיי"נ אבל בשהיתר במקומו והאיסור בא עליו ההיתר מבטל את האיסור אא"כ בא עליו איסור מרובה שיש בו כדי ליתן טעם בהיתר וכן נראה מדברי הר"ם במז"ל וזה כענין ששנינו במקואות דרביעית מים שאובין בתחלה פוסלין את המקוה מפני שמי המקוה באין עליהן ואילו על פני המים אין השאיבה פוסלת אלא בג' לוגין

והמקור להשוואה זו הוא מהרמב"ן שם, וע"ע שא"ר.
נערך לאחרונה על ידי עושה חדשות ב ד' מרץ 30, 2016 8:59 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

עושה חדשות
הודעות: 12637
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' מרץ 23, 2016 11:28 pm

תלוש ולבסוף חברו, האם הוי כתלוש או כמחובר?
מצו"ב רשימה של כ"ה ענינים הנידונים בזה, ויש לראות מה לדמות ומה לחלק.
קבצים מצורפים
תלוש ולבסוף חברו - שחיטת חולין.PDF
(717.43 KiB) הורד 297 פעמים

עושה חדשות
הודעות: 12637
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' מרץ 24, 2016 11:57 pm

שו"ת תורה לשמה סי' קצה -
שאלה מי שהתפלל בבית הכנסת עם הציבור וקרא המגילה ואח"כ באו כת אחרת והתפללו שם והם קורין המגילה וזה שהתפלל וקרא עם כת הקודם עדיין לא יצא כי נשאר בבית הכנסת לקרא תהלים ואחר שגמר עתה רוצה לצאת וכבר כת השנית התחילו לקרא המגילה ולא גמרו אם לחוש בזה כאשר חשו בס"ת שלא יצא עד שיגמרו את המגילה או"ד לא אמרינן כן אלא בס"ת. יורינו המורה לצדקה ושכמ"ה.
תשובה מאחר שמצינו שהמגילה נקראת ספר ויש לה כמה דינין כס"ת הגם שבאמת יש בה הפרש הרבה עכ"ז טוב ונכון להחמיר בענין נידון השאלה שלא יניח הש"צ קורא ויוצא בתוך הקריאה אלא ימתין עד שיגמור הש"צ קריאת המגילה ויצא ועליו תבוא ברכת טוב

סעדיה
הודעות: 1605
הצטרף: ה' אוגוסט 13, 2015 10:43 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי סעדיה » ו' מרץ 25, 2016 8:18 am

עושה חדשות כתב:שו"ת תורה לשמה סי' קצה -
שאלה מי שהתפלל בבית הכנסת עם הציבור וקרא המגילה ואח"כ באו כת אחרת והתפללו שם והם קורין המגילה וזה שהתפלל וקרא עם כת הקודם עדיין לא יצא כי נשאר בבית הכנסת לקרא תהלים ואחר שגמר עתה רוצה לצאת וכבר כת השנית התחילו לקרא המגילה ולא גמרו אם לחוש בזה כאשר חשו בס"ת שלא יצא עד שיגמרו את המגילה או"ד לא אמרינן כן אלא בס"ת. יורינו המורה לצדקה ושכמ"ה.
תשובה מאחר שמצינו שהמגילה נקראת ספר ויש לה כמה דינין כס"ת הגם שבאמת יש בה הפרש הרבה עכ"ז טוב ונכון להחמיר בענין נידון השאלה שלא יניח הש"צ קורא ויוצא בתוך הקריאה אלא ימתין עד שיגמור הש"צ קריאת המגילה ויצא ועליו תבוא ברכת טוב

אם כי הדברים נפלאים ממנו, יש לקיים את הדין, עפי"ד הגרי"ז בספרו ש'דברי' המגילה הרי הם כ'דברי' התורה, עיי"ש.

בברכה המשולשת
הודעות: 14157
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am
שם מלא: רועי הכהן זק

Re: השוואות...

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » ו' מרץ 25, 2016 8:42 am

אמנם, יעויין בספר מקראי קודש (לרה"ג משה הררי) פורים, פרק ד, סעיף כג והערה סג שהעלה כמה סברות לדון להקל בזה

עושה חדשות
הודעות: 12637
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' מרץ 27, 2016 1:21 am

תשובה - התרת חכם
ז"ל הרמח"ל במסילת ישרים -
ושהתשובה תנתן לחוטאים בחסד גמור, שתחשב עקירת הרצון כעקירת המעשה, דהיינו, שבהיות השב מכיר את חטאו ומודה בו ומתבונן על רעתו ושב ומתחרט עליו חרטה גמורה דמעיקרא כחרטת הנדר ממש - שהוא מתנחם לגמרי והיה חפץ ומשתוקק שמעולם לא היה נעשה הדבר ההוא ומצטער בלבו צער חזק על שכבר נעשה הדבר ועוזב אותו להבא ובורח ממנו, הנה עקירת הדבר מרצונו, יחשב לו כעקירת הנדר ומתכפר לו. והוא מה שאמר הכתוב (ישעיה ו): וסר עונך וחטאתך תכפר, שהעון סר ממש מהמציאות ונעקר במה שעכשיו מצטער ומתנחם על מה שהיה למפרע

ובספר המצורף כאן - viewtopic.php?f=7&t=6618&view=unread#p269960 הביא את דברי ס' העיקרים, ז"ל -
יקרה בענין התשובה ספק גדול לפי מה שהונח מענינה והוא זה, שאחר שנעשית העבירה בפעל מה תועיל התשובה בחרטה ובודוי, וכי ההורג את הנפש או המחלל את השבת וחזר בתשובה בפיו ובלבבו כמו שאמרנו, התשוב נפש הנרצח אליו בודוי וחרטה, או השבת המחולל אם ישוב נשמר בזה, והרי זה דומה למי שסתר הבית בפעל וחוזר ובונה אותה בפיו, כי לא תבנה עוד ברוב דברים בשב ואל תעשה, ואם כן היאך אפשר שתספיק תשובה כזו למרק וללבן החטא שנעשה בפעל, וזה דבר צריך באור מאיזה צד אפשר שתועיל התשובה לבעל התשובה ... ויראה שזה כן ממה שאמרו רבותינו ז"ל במסכת נדרים והלכתא פותחין בחרטה, ופירשו שם בגמרא היאך דאמר ליה לבך עלך או כדו תהית, וזה ממה שיורה שהכל הולך אחר קיום הרצון, שאם הרצון קיים השבועה קיימת ואם אין הרצון קיים הרי השבועה כאלו היא בטעות, ומתירין אותה אף על פי שנעשית תחלה ברצון, ולפי זה הבעל תשובה כשמתחרט וגומר בלבו שהוא רוצה שהעבירה הנעשית על ידו לא היתה נעשית, ושאם תבא לידו פעם אחרת לא יעשה אותה, זה יורה שהפעל הראשון נעשה בטעות ובלי ידיעה והשכל, כמו שאמר ארסטו בספר המדות שפעולות השכל לא יקבלו החרטה


---

אגב, בספר המצורף שם, הביא בענין הזה שהתשובה היא עקירת החטא למפרע, ציטוט מכתב מהגרז"נ גולדברג, ונ"ל שהדברים צע"ק. להלן הציטוט -
"על מה שדן ברשע ועשה תשובה שעוקר עבירות שעשה מעיקרא, אם כן יוכשר לעדות כשעשה תשובה על מה שראה בעודו רשע, שלא יתכן לומר כן, שאם כן למה בקידש בפני רשעים אינה מקודשת הרי בידם לעשות תשובה ולהכשיר למפרע, ונמצא שחלו הקידושין. הן דומה לזה מתקשה בחידושי הרי"ם למה בעובר על שבועתו נפסל לעדות והרי יכול לישאל על שבועתו ונמצא שלא היה פסול לעדות? והוא דן שם שכיון שעבר על שבועתו הרי נתכוון לאכול בשר חזיר, אף שעקר שבועתו ונמצא שאכל בשר כשר אבל הוא נתכוון לאכול בשר חזיר וזה צריך כפרה. אכן זה לא יתיישב בעניננו שהרי גם על עבירה זו של כוונה לאכול בשר חזיר חזר בתשובה, ונמצא שגם חטא זה אין לו. ויש לומר טעם אחר בזה כיוון שזה שפסלה תורה עדות רשע מבואר בגמרא בבא בתרא קנ"ט ובשו"ע שזה מטעם שיש לחשוד שמשקר וא"כ לא קשה, אף שעשה תשובה מ"מ חשש משקר בשעה שראה קידושין ולא ניתן לסמוך והרי זה כמקדש בלא עדים. ובזה ניתן גם לישב קושית הרי"ם שגם בנשאל על השבועה, מ"מ חשש משקר נשאר. אמנם בבא להעיד בזמן שעשה תשובה על מה שראה בעודו רשע, ולא בדבר שצריך עדי קיום, למה לא נקבלו? הן אמת שדעת הש"ך שכשר כיון שבידו לעשות תשובה אין זה תחילתו בפסלות, אכן יש לומר עוד שאינו מדייק בראיית העדות, ובזה לא יעזור תשובה ודו"ק".

עושה חדשות
הודעות: 12637
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' מרץ 27, 2016 10:08 pm

שכחנו דבר ידוע, ז"ל הרמב"ם הל' נדרים פ"ב -
ההפקר אף על פי שאינו נדר הרי הוא כמו נדר שאסור לו לחזור בו

ואכמ"ל.

עושה חדשות
הודעות: 12637
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' מרץ 27, 2016 10:09 pm

צושטע'ל שכזה...

כך איתא בירושלמי בנדרים פ"ד ה"ג -
המתקן פירותיו של חבירו שלא מדעתו טובת הניית מעשרותיו של מי. רבי אבהו אומר של מתקן. רבי זעירא אמר של בעל הפירות. רבי זעירא כדעתיה דאמר רבי זעירא בשם רבי שמעון בן לקיש הפריש קרבן נזיר קרבן מצורע של חבירו המתכפר הוא שעושה תמורה

עושה חדשות
הודעות: 12637
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' מרץ 27, 2016 10:13 pm

שקל הקודש בביאור ההלכה הלכות קידוש החודש פרק ד -
ובאו"ח סי' נ"ה ס"י פסק בשם תשו' ר"י מינץ סי' ט' דנער שנולד באדר בשנה פשוטה ונעשה בר מצוה במעוברת אינו ב"מ עד אדר ב' ומפרש שם טעמו משום דפורים באדר ב' אלמא דאדר ב' עיקר וצ"ע דגבי פורים קראי דרשי' בגמ' ואולי ס"ל דילפי' מינה

עושה חדשות
הודעות: 12637
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' מרץ 27, 2016 11:36 pm

עושה חדשות כתב:צושטע'ל שכזה...
כך איתא בירושלמי בנדרים פ"ד ה"ג -
המתקן פירותיו של חבירו שלא מדעתו טובת הניית מעשרותיו של מי. רבי אבהו אומר של מתקן. רבי זעירא אמר של בעל הפירות. רבי זעירא כדעתיה דאמר רבי זעירא בשם רבי שמעון בן לקיש הפריש קרבן נזיר קרבן מצורע של חבירו המתכפר הוא שעושה תמורה

שכחתי להוסיף, שיש לזה רמז גם בתלמודא דידן, נדרים לו: -
בעא מיניה רבי ירמיה מר' זירא התורם משלו על של חבירו טובת הנאה של מי מי אמרינן אי לאו פירי דהאיך מי מתקנא כריא דההוא או דלמא אי לאו כריא דההוא לא הויין פירי דהדין תרומה א"ל אמר קרא את כל תבואת זרעך ונתת ... ת"ש דאמר ר' אבהו אמר ר' יוחנן המקדיש מוסיף חומש ומתכפר עושה תמורה והתורם משלו על שאינו שלו טובת הנאה שלו

עושה חדשות
הודעות: 12637
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' מרץ 28, 2016 8:51 am

שו"ע יו"ד סי' קט -
חד בתרי בטיל ומותר לאכלן אדם אחד כל אחת בפני עצמה אבל לא יאכל שלשתם יחד

ובביהגר"א -
דטעם הביטול דעל כ"א שאוכל אומר זה הוא ההיתר משא"כ בבת אחת ועתוס' דזבחים ע"ד ד"ה פירש. א"נ משום כו' וכמ"ש בפ"א דפסחים (יו"ד א') ובפ"ב דכתובות בשני שבילין בזא"ז ד"ה טהור בב"א כו'

עושה חדשות
הודעות: 12637
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' מרץ 28, 2016 9:20 pm

בחי' הראב"ד ע"ז עג. ביאר את שיטתו דאם נפל איסור מועט לתוך רוב היתר, ואח"כ נתווסף עוד איסור, אמרי' קמא קמא בטיל, ואפי' שעכשיו יש כמות איסור הראויה לאסור את התערובת, מ"מ אין האיסור חוזר וניעור.

הראב"ד מחריג מזה ב' אפנים, ומשווה ביניהם, (וצ"ע).

א. בתרומה ל"א קק"ב, כיון דאיכא דין הרמה משום גזל השבט, ועד אז הרי התערובת ממשיכה לדמע, ולכן האיסור חוזר וניעור.
ב. באופן שנפל כזית איסור אבל רק חצי ממנו נימוח בתערובת, דכיון דהחצי השני יאסור בתערובת אחרת, א"כ ל"א קק"ב.

והובאו דבריו (עם ההשוואה) ברשב"א ור"ן.
נערך לאחרונה על ידי עושה חדשות ב א' אפריל 03, 2016 11:05 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

עושה חדשות
הודעות: 12637
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' מרץ 28, 2016 9:22 pm

מתנות כהונה ומתנות עניים.
עי' תוס' בחולין קל: שכ' דאין סברא לחלק ביניהם לענין חיוב נתינתם בספק ולענין חיוב תשלום אם הזיקם.

עושה חדשות
הודעות: 12637
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' מרץ 28, 2016 9:23 pm

כשם שפקעה טומאתן בכך כך פקע איסורן...
viewtopic.php?f=27&t=26516&view=unread#p270318

עושה חדשות
הודעות: 12637
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' מרץ 30, 2016 8:45 pm

גיטין מד.
המוכר עבדו לעובדי כוכבים או לחוצה לארץ יצא בן חורין ... ת"ר גבאו בחובו או שלקחו סיקריקון לא יצא לחירות ובחובו לא ורמינהי הרי שאנסו בית המלך גורנו אם בחובו חייב לעשר אם באנפרות פטור מלעשר שאני התם דקא משתרשי ליה

כמדומני שיש כאן דימוי מחודש.

עושה חדשות
הודעות: 12637
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' מרץ 31, 2016 9:40 pm

בכורות כג. "מצא מין את מינו וניעור ... טומאה עוררת טומאה ... ואי אמרת טומאה כמאן דאיתיה דמי נהי דבמגע לא מטמא לטמא במשא",
ופירש"י "ואי אמרת טומאה - המתבטלת ברוב לא בטלה לגמרי אלא כמאן דאיתיה דמי דאי משכחת טומאה אחריתי מצטרפת בהדה נהי דהאי אפר במגע לא מטמא דכיון דרובו טהור אמרינן באפר מקלה נגע שהוא הרוב אבל במשא מיהא ליטמא דהא מ"מ הטומאה נשא והסיט וקי"ל דמי חטאת ואפר חטאת מטמאין במשא בפ"ק דיומא".

עושה חדשות
הודעות: 12637
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' אפריל 01, 2016 1:05 am

ראבי"ה סי' תכ -
ולא יעלה על לב איש להתיר יין זה אף בשתייה, משום הואיל ונתבטל קודם הפסח בשאינו מינו, ולא גזרו שאינו מינו אטו מינו אלא כשנתערב בפסח. דלאו מילתא היא, דקודם פסח תרווייהו שרי, ואינו שייך ביטול קודם זמן האיסור, כדתניא בנדרים, ומייתי לה בפרק נערה המאורסה, אם מטבילין כלי טמא ליטהר יטבילו כלי לכשיטמא לטהר. אלמא דדבר פשוט הוא שאינו מועיל לכלי טהור טבילה הואיל שעדיין <לא קיבל טומאה, הכא נמי הואיל שעדיין> לפני הפסח תרווייהו מותרים וכי יש לבטל קודם הפסח בששים בשאינו מינו [שיהא] מותר לכשיבא זמן איסורו בפסח שאסרו בשאינו מינו אפילו במשהו. ואיסור מטומאה ילפינן להחמיר. והתם נמי בנדרים איסור הוא, וקא מקשה מטומאה עלה


והגר"א באו"ח סי' תמז סקכ"א, ביאר בדעת החולקים, למה באמת ביטול היתר בהיתר אינו דומה לטבילת כלי טהור -
ויש חולקים. כמ"ש בבכורות כ"ב הלוקח ציר כו' אבל לקדירה כו' וכיון דאיכא האי משהו מצא כו' וה"ה לענין איסור כמ"ש תוס' ד"ה יתיב וכמ"ש בסוף ע"א ע"ה א' וכדרך שאמרו בטהרות כו' וע' ראב"ן וכ"כ במרדכי פ"ב סי' תק"נ בשם ראבי"ה מטעם אחר דקודם איסורו אינו בטל כמש"ש בנדרים בפ' נערה אם מטבילין כלי טמא ליטהר יטבילו כלי טהור לכשיטמא יטהר עכ"כ. ול"ד לשאר איסורין דבטל קודם שיגיע לאיסור כמו בכלאי בגדים צמר גמלים כו' ובכלאי זרעים אם נתערב א' מכ"ד כו' דשם נתבטל אחר שיגיע האיסור אבל כאן בפסח אינו בטל כלל דאוסר במשהו. אבל עיקרא דדינא יש לו פירכא כמ"ש שם רבנן לא דרשי כו' אין בעלמא כו' וע' ר"ן שם ד"ה ומהדרינן אין בעלמא כו' ומקשו הכא כו' אלמא שם דוקא משום דאפקיה קרא אבל בעלמא ק"ו שבטלין כמש"ש זרועין ועומדין לא כ"ש

עושה חדשות
הודעות: 12637
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' אפריל 01, 2016 4:54 pm

עושה חדשות כתב:איסור גיה"נ בעוף שיש לו כף - הנחת תפילין בשמאל לאיטר.
רמב"ן (ושא"ר) חולין צב: הא דבעי ר' ירמיה בתר דידיה אזלינן או בתר מיניה אזלינן. איכא דקשיא ליה מהא דתנו רבנן (מנחות ל"ז א') בתפילין אטר מניח בימינו שהוא שמאלו אלמא בתר דידיה אזלינן, וניחא ליה שאני התם דאמר רחמנא ידכה יד כהה וגזרת הכתוב הוא. ואחרים אומרים שאני הכא דאיכא למיזל בתר מיניה מפני שעל מעשה נאסרה מה יעקב ומינו שיש להם כף ועגול אף כל שהוא ומינו יש להם כף ועגול.

ז"ל החת"ס בחולין שם -
איבעי' להו אית לי' לעוף ועגיל וכו' ערשב"א ור"ן ואבאר בעזה"י. יש כאן ד' שיטות להפוסקים דכי היכי דמיבעי' לן הכא ה"ה בכל התורה כולה מספקא לן אי בתר דידי' אי בתר דעלמא אזלינן ולפ"ז יבם איטר חולץ בשתי רגליו והכי קיי"ל בש"ע א"ע סי' קס"ט. והא דבתפילין אמרינן פ' הקומץ דמניח בשמאל דילי' שהוא ימין כל העולם התם משום דכתיב ידכה בה"י ולא בשמאל וימין תלי' רחמנא אלא בחלישות היד וזה שטה המחורת:
ב) הוא בהיפוך דבכל התורה ילפינן מתפילין דבתר דידי' אזלינן ויבם איטר חולץ בימין דידי' שהוא שמאל לדכ"ע והכא איבעי' משום שהי' ע"י מעשה אפשר בעינן דומיא דיעקב שהוא ומינו יש להם כף עגיל משו"ה מספקא לן ערשב"א. וצע"ג תינח עוף אית לי' ועגיל י"ל מספקא לי' דלמא לא מהני לי' עגילתו כיון שאין למינו עיגול ולא דמי ליעקב שכל מינו עגיל. אבל בהמה אית לה ולא עגיל מאי קאמיבעי' לי' הא בכל התורה בתר דידי' אזלינן והכא למעשה שהי' נמי לא דמי דהרי יעקב עצמו הי' לו כף עגיל וזה אינינו עגיל א"כ מה"ת לאסור גידו וצע"ג: עוד קשי' לי אי בתר דידי' אזלינן מ"ט שולט בשתי ידיו מניח בשמאל דעלמא. וזה י"ל אי בתר דידי' הוה אזלינן לא היו מניח תפילין כלל ע"כ אזלינן בתר דעלמא:
ג) שיטת הסמ"ג במצות יבום וחליצה ומייתי לי' ב"י בא"ע סי' קס"ד דבתר דעלמא אזלינן וחלץ בימין דעלמא וטעמי' מדילפינן רגל ממצורע ובמצורע כתיב יד רגל ואזן ובאזן לא שייך איטר ואזלינן בתר ימין דעלמא ה"ה יד ורגל דמצורע בתר דעלמא אזלינן וממילא רגל דחליצה דאתי מיני' נמי אזלינן בתר דעלמא וצריך לומר הא דפ' אלו מומין פסיל לכהן איטר אף על גב דיד דכהן נמי ממצורע ילפינן וניזל בתר ימין דעלמא י"ל כמ"ש מטעם שהוא מום ומה שהקשה רמב"ן דמאי מום הוא זה הא יש לו ימין ושמאל י"ל ה"פ כיון שע"כ יעבוד בימין דעלמא מגז"ש מצורע כנ"ל וההוא יד היא חלושה אצלו ומניח ידו הבריאה ועובד בחולשא ה"ל כמום וכעין הקריבהו נא לפחתיך. ועיין מנחות ל"ז ע"ז פירש"י ד"ה מה כתיבה בימין משמע דלהאי תנא דלא מפיק מידכה אזיל אפי' בתפילין בתר עלמא וע"כ היינו דילפינן כל התורה ממצורע ומצורע כתיב אזן כנ"ל. אך במרדכי פ' הקומץ מוכיח מסוגיא ס"פ הבונה דע"כ ר"נ דמפיק מוקשרתם וכתבתם נמי לא פליג אאיטר דמניח בשמאל דידי' אף על גב דלא דריש ידכה א"כ מוכח דלא כסמ"ג:
ד) שיטת רמב"ן דס"ל איטר אינו חולץ כלל כשם שכהן איטר אינו עובד מפני שאין לו ימין ולא ניחא לי' לרמב"ן לומר דמטעם מום הוא אלא דלא מיקרי ימין וה"ה שאינו חולץ כלל וצ"ע א"כ בתפילין נהי איטר מניח כיון דכתיב ידכה והרי יש לו יד כהה מ"מ שולט בשתי ידיו לא יניח דהא לית לי' לא שמאל ולא ימין וצ"ע:

עושה חדשות
הודעות: 12637
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ש' אפריל 02, 2016 9:38 pm

צושטע'ל נעים של האו"ש.
בהל' מאכ"א פט"ו הוא דן על השאלה הידועה עי' כאן viewtopic.php?f=17&t=26576#p271130 האם ביטול ברוב 'נותן' דינים למיעוט, או דהמיעוט רק כמאן דליתא, אבל לא נהפך להיות איסור/טבל/לשמה/כשר וכד', וכ' שם כך -
דענין ביטול הוא כפי שהדבר המבוטל כמאן דליתא כלל, אבל שיהא בטל וכמאן דאיתא זה לא שמענו, וסלק הך היתרא וליתא לשעורו כלל ... אבל גבי מעשר כיון דלפי חשבון הטבל חייביה רחמנא לעשורי הכא אמאי מתעשרת לפי כולה, וכי היתר שבהן להיכן הלך ע"כ, וכוונתו לסברא זו, דאם תסלק את ההיתר וכמאן דליתא דמי א"כ איך מתעשרת לפי כולה [וכי"ב תמצא סברא נעימה להטורי אבן בחגיגה ט' (ע"ב ד"ה לדברי) גבי אין מחוסר זמן בלילה יעו"ש]

וז"ל הטורי אבן שציין אליו -
לדברי האומר לילה מחוסר זמן. ק"ל הא בפ"ק דזבחים (דף י"ב) מסיק ר"פ גופא דלילה אין מחוסר זמן ומייתי מדר"א דרמי והי' שבעת ימים תחת אמו הא לילה חזי וכתיב מיום השמיני והלאה ירצה לקרבן הא לילה לא חזי הא כיצד לילה לקדושה יום להרצאה. וי"ל דל"ד דודאי בהא לכ"ע אמרי' לילה אין מחוסר זמן לענין דחשבינן ללילה כמאן דליתא לפיכך התם דמיירי לגבי דיחוי לא אמרי' כיון דליל' לא חזי להקרבה ה"ל דיחוי אלא אמרי' לילה אין מחוסר זמן דה"ל טפילה ליום וכיון דביום חזי להקרבה הלילה כמאן דלית' דמי ואין כאן דיחוי. אבל לגבי ראה ב' בלילה לענין זיבה או נטמא בליל ח' לגבי נזיר אפי' את"ל דחשבינן ללילה כמאן דלית' ולא מעלה ולא מורדת אינו מביא דהא לא יצא לשעה שראוי להקרבה שקודם היום כבר נטמא. ואי אפשר לך לומר שיביא ב' קרבנות אא"כ חשבת ללילה כמאן דאית' בפני עצמו ואינה טפילה ליום כולי האי ל"א. ור"י אליבא דידיה ס"ל דאפילו בכה"ג אמרי' לילה אין מחוסר זמן אף על גב דביום שלאחרי' לא חזי להביא קרבן חשבינן ללילה כאלו היא עצמה שעה שראוי להביא קרבן

עושה חדשות
הודעות: 12637
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ש' אפריל 02, 2016 9:41 pm

בבלי ע"ז דע"ג טבל אוסר תערובתו בכל שהו ואינו בטל ברוב כלל, מ"ט כהיתירו כך איסורו דאמר שמואל חטה אחת פוטרת את הכרי. ומבו' ברש"י דל"א כן אלא על מין במינו כי שלא במינו אין לומר בו כהיתרו כך איסורו.
ותאב אני לידע פשוטו של דבר, מה שייך פטור חיטה אחת לכל הכרי, דמשו"ה תאסור חיטה אחת של טבל את כל התערובת.
ואולי זה רק סימן, כי יסוד איסור טבל הוא מחמת תערובת התרומה בחולין, וכיון דאין כאן תרומה מוכחת של יותר מחיטה אחת, ואפ"ה הכל אסור כדין טבל, א"כ ה"ה לענין תערובת. אבל זה דחוק בלש' הגמ'.

עושה חדשות
הודעות: 12637
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' אפריל 04, 2016 8:46 pm

עושה חדשות כתב:ראבי"ה סי' תכ -
ולא יעלה על לב איש להתיר יין זה אף בשתייה, משום הואיל ונתבטל קודם הפסח בשאינו מינו, ולא גזרו שאינו מינו אטו מינו אלא כשנתערב בפסח. דלאו מילתא היא, דקודם פסח תרווייהו שרי, ואינו שייך ביטול קודם זמן האיסור, כדתניא בנדרים, ומייתי לה בפרק נערה המאורסה, אם מטבילין כלי טמא ליטהר יטבילו כלי לכשיטמא לטהר. אלמא דדבר פשוט הוא שאינו מועיל לכלי טהור טבילה הואיל שעדיין <לא קיבל טומאה, הכא נמי הואיל שעדיין> לפני הפסח תרווייהו מותרים וכי יש לבטל קודם הפסח בששים בשאינו מינו [שיהא] מותר לכשיבא זמן איסורו בפסח שאסרו בשאינו מינו אפילו במשהו. ואיסור מטומאה ילפינן להחמיר. והתם נמי בנדרים איסור הוא, וקא מקשה מטומאה עלה

ואמנם בגמ' בנדרים שם מצינו ג"כ כמה דימויים מופלגים מענין זה, וכך אי' שם -
האומר לאשתו כל הנדרים שתדורי מכאן עד שאבא ממקום פלוני ... הרי הן מופרין ר' אליעזר אמר מופר וחכ"א אינו מופר אמר ר"א אם הפר נדרים שבאו לכלל איסור לא יפר נדרים שלא באו לכלל איסור ... איבעיא להו לר"א מיחל חלין ובטלין או דלמא לא חלין כלל ... אמרו לו לר"א ומה מקוה שמעלה את הטמאין מטומאתן אין מציל על הטהורים מליטמא אדם שאין מעלה את הטמאין מטומאתן אינו דין הוא שלא יציל על הטהורין מליטמא ... אמרו לו לר"א אם מטבילין כלי טמא ליטהר יטבילו כלי לכשיטמא ליטהר ... אמר להם ר"א ומה זרעים טמאים כיון שזרען בקרקע טהורין זרועין ועומדים לא כל שכן ... ורבנן לא דרשי ק"ו והא תניא יכול ימכור אדם את בתו כשהיא נערה אמרת ק"ו מכורה כבר יוצאה אינה מכורה אינו דין שלא תימכר ...

עושה חדשות
הודעות: 12637
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' אפריל 04, 2016 9:03 pm

לרוב פרסומם ההעלם מצוי...
ב"ב דכ"ח - אמר ר' יוחנן שמעתי מהולכי אושא שהיו אומרים מנין לחזקה ג' שנים משור המועד מה שור המועד כיון שנגח ג' נגיחות נפק לי' מחזקת תם וקם ליה בחזקת מועד ה"נ כיון דאכלה תלת שנין נפק לה מרשות מוכר וקיימא לה ברשות לוקח.


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 224 אורחים