השוואות...

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
איש טלז
הודעות: 427
הצטרף: ה' מרץ 10, 2016 10:05 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי איש טלז » ב' אוקטובר 09, 2017 1:03 pm

שמעתי אריכות מחכם אחד
דשורש המחלוקת אם ישנה לשחיטה מתחילה ועד סוף דפליגי בהא ר"י ור"ל "תליא במחלוקתם אם חצי שיעור אסור מה"ת
דלשיטתו ל"ש שסוף העשיה תגדיר מחדש את העשיה מתחילתה ולכן ע"כ שאוסר אף החצי הראשון ועיין

מיכאל1
הודעות: 736
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:17 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי מיכאל1 » ש' אוקטובר 14, 2017 10:17 pm

רא"ש עירובין פ"ג סי' י'
ונהגו העולם לקבוע הברכה בשעה שאוכל ממין חדש כמו שהחיינו דעשיית לולב וסוכה שקובעים בשעת קדוש היום

מעט דבש
הודעות: 2286
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי מעט דבש » ג' אוקטובר 17, 2017 11:56 am

ספר המכריע סימן סו
...ונראה לי שהלכה כדבריו שאם סח בתוך המצוה שאין צריך לחזור ולברך אבל אין הטעם כדבריו מפני שלא הסיח דעתו שהרי אם בירך על המצוה וקודם שהתחיל בה סח חייב לחזור ולברך פעם אחרת ואף על פי שלא הסיח דעתו שהרי הוא עתיד לעשות המצוה וראיה לדבר ממאי דאמרינן בכיצד מברכין אמר רב טול ברוך טול ברוך אינו צריך לברך וכו' אלמא דוקא אם הסיח בעניני הסעודה אינו צריך לחזור ולברך אבל אם הסיח דברי' בטלים אף על פי שלא הסיח דעתו מלאכול צריך לחזור ולברך המוציא מפני שברכה ראשונה בטלה כיון שהסיח קודם שיתחיל לאכול ונמצא אוכל בלא ברכה אבל אם התחיל לאכול ואחרי כן סח אין בכך כלום שכל מה שאוכל על סמך ברכה ראשונה והוא הדין נמי במצוה אם סח קודם שהתחיל המצוה אף על פי שלא הסיט דעתו חייב לחזור ולברך שהשיחה מבטלת הברכה ונמצא שעושה המצוה בלא ברכה אבל אם סח בתוך המצוה אין בכך כלום שהרי חלה הברכה הא' וכל מה שעושה על סמך ברכה הראשונה הוא עושה אבל מיהו לכתחילה אסור להפסיק מצותו ולהשיח דברים בטלים כדתנן המפסיק ממשנתו ואומר מה נאה אילן זה וכו'. אבל לשאול ולהשיב מפני היראה והכבוד התירו לו חכמים כדתנן בפרק היה קורא בתורה. וכשיש שתי מצות לפניו דין היה לברך על כל מצוה אלא שפטרוהו חכמים לעשות שתיהן בברכה אחת הלכך אם סח בנתים כיון שקודם שהתחיל במצוה שניה סח חייב לחזור ולברך על השניה כגון ב' תפילות ושני עופות לשחוט ואי אמרת מאי שנא משתי כוסות שבירך על הראשון והשיח בנתים ואין צריך לחזור ולברך על השני התם כשבירך בורא פרי הגפן דעתו על כל שתייתו ואפילו הן עשרה כוסות ואין כל כוס וכוס צריך ברכה לעצמו אך אם היה נמלך שלא היה כונתו לברך אלא על האחד אבל המצות כל אחת היא חשובה לעצמה הלכך אם סח בנתים הפסיד הברכה וברכת הכיסוי לא חשיבה הפסקה כיון דבענין וצורך השחיטה הסיח ואין שיחה אלא דברים בטלים ואילו בירך על השחיטה ובין עוף לעוף שח ואמר הבא עוד לשחוט או ששח קודם שהתחיל לשחוט בשיחה זו לא בטלה הברכה אם יסיח דברים שהן לצורכי השחיטה כדאמרינן בטול ברוך טול ברוך.

שמואל דוד
הודעות: 2170
הצטרף: ו' אפריל 08, 2016 10:11 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי שמואל דוד » ד' אוקטובר 18, 2017 7:03 pm

עושה חדשות כתב:כתב לי חכ"א שליט"א:

בסנהדרין פט: תני תנא קמיה דרב חסדא הכובש את נבואתו לוקה אמר ליה מאן דאכיל תמרי בארבלא לקי מאן מתרי ביה.
רש"י פירש, תמרים הנתונים בכברה.
בפשטות הגמ' מביאה משל, כמו שאין להלקות מי שאוכל תמרים בכברה, כך כובש נבואתו אינו יכול ללקות כי מאן מתרי ביה.
וכעי"ז במכות כ: אחד המקיף ואחד הניקף לוקה אמר ליה מאן דאכיל תמרי בארבילא לקי.
וברש"י שם, דאכיל תמרי בארבילא - האוכל תמרים בכברה יהא לוקה בתמיה כלומר ניקף מה פשע שהוא לוקה לאו שאין בו מעשה הוי ולא לילקי.

ויפלאו דברי המאירי בסוגיא דסנהדרין ז"ל:
הכובש את נבואתו אינו לוקה ולא מפני שאין התראה נופלת בו מצד שאין הדבר נודע לשום אדם והרי זה כאוכל פירות המתולעים שבכלי שאין נראות לאדם ולא הוחזק בהם שום איסור עד שיתרו בו מכחו שהרי זה מ"מ אפשר להתרות בו על ידי נביאים וכו'.

כלומר, המאירי פירש את זה כהשוואה, דאכל תמרי בארבילא היינו פירות עם תולעים שלא הוחזקו בכך, והוא עבר ואכלם דאין להלקותו.

עיין רש"ש בסנהדרין

עושה חדשות
הודעות: 6080
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ש' אוקטובר 28, 2017 8:54 pm

עושה חדשות כתב:
איש טלז כתב:ראה באוצר הגאונים כתובות דפ"ה ע"ב בסוגיה דמכירת שטרות שהביא בשם רב האי גאון, דהנה רה"ג שם נשאל במי שמכר חפץ לחבירו שוה ק' בנ' ולאחמ"כ כשנודעה האונאה בא המוכר לב"ד ואמרו לו שבטל המקח, והיה שם אדם אחר שרצה לקנות את החפץ בק' ומכרה לו, ולאחמ"כ כשתבע את הלוקח הראשון פייסו הראשון בזוזי והסכים המוכר להשאירה בידו. ופסק רה"ג שם דמוקמי' להחפץ ביד הלוקח הראשון, דאע"ג שהמקח הראשון נתבטל והמוכר כבר מכר את החפץ ללוקח השני מ"מ הרי"ז כעין מ"ש בסוגיין דמוכר שט"ח לחבירו וחזר ומחלו מחול, והכ"נ התם מהניא מחילת המוכר הראשון ללוקח לאחר שמכר את החפץ לשני.
ודבריו צע"ג דהרי לכל השיטות בסוגיין אי"ז שייך למוכר פקדון לאחר ומחלו לנפקד, וראיתי שכבר עמד בזה האמ"ב בסי' ס"ג סקל"ז והניח בצ"ע

מעניין מאד. אולי יש לבאר על פי זה.

אחר העיון בלשונו של רה"ג שם, אינו שייך לזה. וצ"ע.

עושה חדשות
הודעות: 6080
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' אוקטובר 30, 2017 11:45 pm

צ"פ כלאים פ"י - וגם זה תליא בהך דב"ק דף ק"ו ע"א בהך דרב דסבירא ליה שבועה קונה כיון דעשה מה שמוטל עליו עפ"י דין ואזיל לשיטתי' בסנהדרין דף ע"ב ע"א בדמים קנינהו.
צ"פ תרומות פ"א - וזהו הנ"מ בהך דסנהדרין דף ע"ב ע"א במד"א רב בדמים קנינהו ולא הוי כמו קלבד"מ דהוי רק גדר פטור כ"א גדר קנין וכע' הך דב"ק דף ק"ו דס"ל לרב שבועה קונה.
או"ש גניבה פ"ג - ואין לומר דסברת רב דגזלן קני לגמרי, וכמו דסבר רב (שם ק"ו ע"א) דהכופר בפקדון ובאו עדים כיון שנשבע שבועה קונה, ומיפטר מלשלם, כן סבר בגזל.
חת"ס ח"ה סי' קלב - דרב ס"ל בסנהדרי' ע"ב ע"א הבא במחתרת ונטל כלים ויצא פטור בדמי קנהו ... ומצא און לו בב"ק ק"ו ע"א דאר"ה אמר רב מנה לי בידך והלה טוען להד"ם ונשבע ואח"כ באו עדים פטור שנא' ולקח בעליו ולא ישלם.
חת"ס חולין ד"מ - במס' סנהדרין ע"ב ע"א והאלקים אמרה רב אפי' נטל דהא יש לו דמים ונאנסו חייב אלמא ברשותיהו קיימא ה"נ ברשותי' קיימו ... וכן עוד לר"ה אמר רב ב"ק ק"ו ע"א מנה לי בידך נשבע פטור מלשלם דכתיב ולקח בעליו ולא ישלם ואמרינן מסתברא מילתי' דרב במלוה והאלקים אמרה אפי' בפקדון ופירש"י דס"ל פקדון נמי מקרי תשלומין משלו שקנאו ע"י שבועת שקר שלו שנעשה כגנב עליו.

עושה חדשות
הודעות: 6080
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' אוקטובר 30, 2017 11:47 pm

מורה הנבוכים ח"ג פמ"ט -
הלא תשתכל ברוב יושר אלו החוקים ומשפטים צדיקים איך שפטו במוציא שם רע, והוא כי אין ספק כי זה האיש הרע לא אהב אשתו אשר הוציא עליה שם רע, ולא מצאה חן בעיניו, ואילו היו רוצה לגרשה כדין כל מגרש אשתו לא היה לו מונע מזה, אך היה מתחייב לתת לה חוקה הראוי לה, ושם לה עלילות דברים כדי להפטר ממנה בלא תשלומין, והוציא עליה דבה ודבר שקר להחזיק בחקה שיש לה עליו והוא חמשים כסף כי זהו מוהר הבתולות הקצוב בתורה, ומפני זה גזר עליו הש"י לשלם מאה כסף (כי זהו מוהר הבתולות), נמשך אחר העקר אשר ירשיעון אלהים ישלם שנים לרעהו, וכדין עדים זוממין כמו שבארנו, כן זה המוציא שם רע חשב להפסידה חמשים כסף הראוים לתת לה, ישלם מאה, זהו ענשו על שהיה כובש חוקה הראוי לה והשתדלו להחזיק בו.

עושה חדשות
הודעות: 6080
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' אוקטובר 31, 2017 11:28 pm

העמק דבר פ' כי תשא - אלא ודאי הכי משמעות הפ' כי תשא אז ונתנו איש כפר נפשו שמחויב גם בלא זה ליתן, יתנו בשעת המנין כדי שלא יהיה נגף. [ומזה למדנו דשני חובות שהאדם חייב עולות זה בזה, וכדאיתא בב"ק דף ס"ה חומשו עולה לו בכפילו, ובמס' נזיר דף ס"ב מהו שיגלח תגלחת אחת ועולה לו לכאן ולכאן כו', ועי' מש"כ בס' ויקרא ט' י"ז, אם לא במקום שפירש הכתוב שאין עולה זה בזה, וכן דעת הט"ז סי' רפ"ח ולא כמש"כ המג"א שם ובסי' תקס"ח ס"ק כ"ב, דמי שמתענה לשום תשובה כו', וכן הוא בתשו' מהרי"ל סי' קכ"ו כמש"כ].

עושה חדשות
הודעות: 6080
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' נובמבר 03, 2017 1:18 am

מרדכי שלהי ב"ק -
אמר רב חסדא גזל ולא נתייאשו הבעלים ובא אחר ואכלה רצה מזה גובה רצה מזה גובה פי' ר"י דוקא לא נתייאשו אבל נתייאשו נהי דגבי משני מדרבי נתן מטעם גזילה מיהא לא גבי ונפקא מינה שאם (*מחלוה) [*מחל לו] גזלן ראשון לשני או שפרע [*לו] לראשון פטור השני מן הגזל ובספר החכמה כתב גזל ולא נתייאשו הבעלים ובא אחר ואכלה רצה מזה גובה רצה מזה גובה כו' ותו תנו [רבנן] פ' המפקיד השוכר פרה מחבירו והשאילה לאחר וכו' ואמרינן בגמרא לימא ליה משכיר לשוכר דל אנת ודל שבועתך ואנא אישתעי דינא בהדי שואל ועוד אמרינן פרק המפקיד נימא ליה לסרסיא זיל שלים הרי אף על פי שלא הפקיד לסרסיא (עליו) היה לו לשלם לבעלים אם פושע הוא. מכאן היה דן רא"ם [רמז קמב] וכן הסכימו כל הגדולים שכל ממון שלא נקנה ביד מי שהוא ביאוש למ"ד יאוש (*לא) קני ולא בשנוי מעשה ולא בכל דבר שכיוצא בו נקנה הרי הוא ברשות הבעלים ואם (*כן הפקירוהו) [*ס"א מכרוהו] בעלים או נגזל מהם ובא אחר ולקח מן הגזלן או הפקידו [*הנפקד] ביד אחר בכ"מ שהוא ברשות בעלים קאי ויכולין הבעלים להזמין לדין הגזלן השני או הנפקד השני ואם הן שלישים או רביעים דין א' להם ולא מצי למימר לבעלים לאו בעל דברים דידי את.

והמ"י.

איש טלז
הודעות: 427
הצטרף: ה' מרץ 10, 2016 10:05 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי איש טלז » א' נובמבר 05, 2017 9:58 pm

אולי הביאו
בס' יחוסי תנו"א להר"י ב"ר קלונימוס רבו של הרוקח ע' חייא בר רב, מהד' מוה"ק עמ' רצ"ו, והועתק בקוש"ק נדה דנ"ז: עמ' תק"צ תקצ"א, כתב דנגיחות ווסתות משום חזקה הוא דמחזקינן בהכי, כדמוכח בחזקת הבתים בתחילתו וכו', הלכך כל שעשה ששילשה בוסתות הויא חזקה וכו', ואע"ג דחזקה נמי דאורייתא כדאיתא בהכל שוחטין וכו' מנה"מ דאמרו רבנן זיל בתר חזקה וכו', וקי"ל דסוקלין ושורפין על החזקות וכו', א"כ מ"ט דמ"ד דוסתות דרבנן, ולא קשיא דל"ד חזקה דוסת לשאר מילי כי כמה נשים רגילות לשנות וסתן וכו' הכך איכא למימר איתרע הא חזקה מחזקה דעלמא וכו', עכ"ל. היינו שדימה דין מועדות לדינא דחזקה מעיקרא

עושה חדשות
הודעות: 6080
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' נובמבר 23, 2017 12:42 am

תורי"ד ב"ק צה:

...ונ"ל לתרץ דאע"ג דאמרי' קרקע אינה נגזלת וכי אשבח גזלן ברשותא דמרא אשבח ואתי נגזל וטריף מיני' ארעא ושבחא אם קדם הגזלן ומכר השדה מושבחת קנה לוקח השבח ואין הנגזל יכול להוציאו מידו. ואף על פי שהגזלן לא קנאו הלוקח קנאו ונהי דגוף השדה אינו יכול לעכב דקרקע אינה נגזלת אבל שבח קני מידי דהוי אמטלטלין דקיימא לן ייאוש כדי לא קני ואף על גב דאיהו לא קני אם מוכרם ולוקח קנאם בייאוש ושינוי רשות ואין דרכו של נגזל על הלוקח ולא אמרי' מידי דאיהו לא קני לא מצי לאקנויי לאחרים (והם) ה"נ בשבח הקרקע אף על גב דאיהו הגזלן לא מצי למקניי' מקני ליה ללוקח...

עושה חדשות
הודעות: 6080
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ש' נובמבר 25, 2017 11:12 pm

בית הלוי פ' יתרו -
דלכאורה היאך אפשר להאדם לבל יסיח דעתו מתורתו והרי מוכרח ליצא לשוק ולעסוק בפרנסה וכמו שאמרו במס' ברכות (דף ל"ה) הנהג בהם מנהג דרך ארץ, רק דאיתא בפסחים (דף ק"א) בני חבורה שהיו מסובין לשתות ויצאו לקראת חתן כשהם חוזרים טעונים ברכה, דהיציאה חשיבא הסה"ד, בד"א שלא הניחו שם מקצת חברים אבל הניחו מקצת חברים כשהם חוזרים אין טעונים ברכה, דכיון דמקצתן נשארו במקומן גם לגבי היוצא לא מקרי הסה"ד דלקיבעא קמא הדר, וכן הוא בעסק התורה אם עוסקים בכנופיא ובקיבוץ אז גם כשמקצתן יוצאין לפרנסתן הרי הניח מקצת חברים בבהמ"ד, ובפרט אם העוסק הוא מהמחזיקין ידי העוסקים בתורה כמו זבולון וישכר גם לגבי היוצאין לא מקרי יציאתן הסה"ד, וזהו שאה"כ שמח זבולון בצאתך אחרי שישכר באוהליך כיון דהוא נשאר בעבודתו בבהמ"ד.

עושה חדשות
הודעות: 6080
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' נובמבר 26, 2017 11:44 pm

מאירי פסחים דף מו -
...שהם סוברים בדברי בן בתירא במה שאמר תטיל לה צונן שהטעם מפני שהוא סובר שאין חלה אלא בעיסה אבל מכיון שאפאה ולא הפריש אין תורמין מן האפוי ועל דרך מה שאמרו בראשית הגז שאם לא הספיק ישראל ליתנו עד שצבעו פטור ואף בפאה היינו אומרים כן אלא משום דתעזוב יתירא כתיב כמו שביארנו בפרק הגוזל קמא.

עושה חדשות
הודעות: 6080
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' נובמבר 27, 2017 10:40 pm

מהר"ם מרוטבורג, (קרימונה שה) -
ושנסתפקתם איך להעריך ולשום את החוב, כי השר נפגר ואילו היה עומד עתה לא היה נפרע לעולם.
נ"ל דמשלם כמעיקרא דבההיא שעתא מיקלא קלייה, דכיון דדיינינן דינא דגרמי יהבינן ליה דין גזלן שמשלם כשעת הגזילה היכא דנשתנה, כגון גזל בהמה והזקינה וכו' [ב"ק צו, ב], הכי נמי בדינא דגרמי הוה ליה כאילו איבדו בידים וכאילו שרפו דברי היזיק כתוא מכמר, הילכך כדמעיקרא שיימינן ליה. וכמו חביתא דחמרא דמעיקר[א] שויא ארבעה ולסוף שויא זוז(ין), דאמרין בפרק מרובה [שם סה, א] קרן כעין שגנב.

עושה חדשות
הודעות: 6080
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ש' דצמבר 02, 2017 8:38 pm

נתיבות המשפט סי' שנג
...דשינוי השם בלא שינוי מעשה דקונה מדאורייתא מכח שינוי השם לחוד, בעינן שינוי השם דקרא, כמ"ש הרשב"א [חולין צ"ח ע"ב ד"ה אמר בשם הראב"ד] גבי מין במינו בשמא, דכל ששוין בלשון המקרא הוא מין במינו, מטעם דכיון דכל שבאה התורה והקפידה עליו לומר מין במין לא בטיל אזלינן בתר שם של תורה, והכא נמי י"ל כן...

מיכאל1
הודעות: 736
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:17 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי מיכאל1 » ב' דצמבר 04, 2017 9:26 pm

חכמת שלמה או"ח תרעא ב
אם הדליק בלילה א' [של חנוכה] ב' נרות אם יצא או לא נלפענ"ד דיצא דתוספת על הדבר אינו מזיק בכה"ג כמ"ש הרמ"א רס"ג בהלכות שבת דיכול להוסיף על מנין המכוון ובלבד שלא יפחות ע"ש וה"ה בזה ודו"ק היטב

עושה חדשות
הודעות: 6080
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' דצמבר 06, 2017 1:30 am

רשב"א ברכות לג - טעה בזו ובזו, פירוש כגון שלא הבדיל בתפלה ואכל או עשה מלאכה קודם שהבדיל על הכוס דכיון שטעה אפילו בכוס והוא צריך לחזור ולשלם הרי הוא חוזר לכסדרן וסימן לדבר אם בא לנפות מנפה את כולו.
רשב"א ב"ק כ (וכן בדף צז.) - ואמרינן לימא קסבר רב נחמן הדר בחצר חברו שלא מדעתו צריך להעלות לו שכר ואמרו ההוא מעיקרא קדמונאי הוו דיירי ביה ויהבי להו ליתמי דבר מועט כלומר וכיון שהם חסרים אפילו דבר מועט מחייבין אותו ליתן שכרם משלם, משל אם בא לנפות מנפה את כולו.

עושה חדשות
הודעות: 6080
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ש' דצמבר 09, 2017 7:02 pm

עלי תמר ברכות פרק ז -
ואין תימר אין למדים אזוב וכו'. באבות פ"ג ומניין אפילו שלשה שיושבין ועוסקין בתורה שכינה שרויה ביניהם, שנאמר ואגודתו על ארץ יסדה, כ"ה גירסת רש"י המאירי הרשב"ץ והרע"ב במגן אבות ועוד כמה ראשונים, עיין במד"ש. ופירושו ואגודה הוא שלשה שכן מצינו באגודת אזוב דכתיב ולקחתם אגודת אזוב והיא שלשה קלחים, הרי שלמדין על חבורה של שלשה בנ"א מאגודת אזוב. וצ"ע שלא הביא הירושלמי משנה זו וי"ל דניחא ליה לקבוע שמדמין מושגים נפרדים אהדדי בזמן שמושגם היסודי הוא אחד מדרבנן קיימין בסוכה וילפינן מטיט הנירוק, כדי שיהיה אפשר לדמות כל הפרטים של אזוב לברכה, ואלו ממשנה אבות י"ל שדווקא היסוד ששלשה נקרא אגודה אפשר ללמוד חבורה מאזוב אבל לא שמדמין כל הפרטים של מושג אחד להשני בזמן שהמושגים הם רחוקים בענינם אחד להשני. ועיין בתוספתא סנהדרין פ"ז והשואל שלא כענין צריך לומר שלא כענין שאלתי דברי ר"מ וחכמים אומרים אינו צריך שכל התורה כולה ענין אחד. כלומר במובן הרחב ביסוד סברותיה והלך מחשבתה, אבל במובן המצומצם יש כענין ושלא כענין, ומפני כן אמרו שם ענין ושאינו ענין נזקקין לענין וכו' עיין שם. והנה בבבלי מצוי דלמדים מדבר אף בשני מושגים שונים ורחוקים זה מזה אבל בירושלמי מספרם לא הרבה ועמ"ש לעיל. ועיין במ"ר חוקת פי"ט סי"ז ובתנחומא שם כל ד"ת צריכים זה לזה מה שזה נועל זה פותח וכו'. ועיין מ"ש בר"ה פ"ג ה"ה ובשבת פ"ב ה"ד.

עושה חדשות
הודעות: 6080
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' דצמבר 22, 2017 1:45 am

תורי"ד ב"ק סו:
ונ"ל אף על גב דמטמא משכב שאינו שלו. גזירת מלך היא שהגזול לא יטמא. מידי דהוה אסוכה דפליגי ר' אליעזר ורבנן בפ' הישן דר"א סבר כשם שאין אדם יוצא ביום טוב הראשון של חג בלולב של חבירו דכתיב ולקחתם לכם. כך אין אדם יוצא בסוכתו של חבירו. דכתיב חג הסוכות תעשה לך. ורבנן סברי אדם יוצא י"ח בסוכתו של חבירו. דכתי' כל האזרח בישראל ישבו בסוכות מלמד שכל ישראל רשאין לצאת בסוכה אחת. ואלא לך למאי אתא למעוטא גזולה אלמא אעפ"י שבסוכת חבירו יוצא בין מדעתו בין שלא מדעתו בגזולה אינו יוצא והה"נ כרבנן אף על פי שמטמא משכב חבירו הגזול אינו מטמא.

עושה חדשות
הודעות: 6080
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' ינואר 07, 2018 9:47 pm

חת''ס ב''ק.png
חת''ס ב''ק.png (128.93 KiB) נצפה 150 פעמים

סעדיה
הודעות: 1042
הצטרף: ה' אוגוסט 13, 2015 10:43 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי סעדיה » א' ינואר 07, 2018 10:00 pm

עושה חדשות כתב:
חת''ס ב''ק.png

וע"ע בניצוצי אור שם.

עבד הזמן
הודעות: 97
הצטרף: ה' דצמבר 14, 2017 12:13 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עבד הזמן » ב' ינואר 08, 2018 10:47 pm

החיד"א במחזיק ברכה רפב יד מביא דעה שאם נמצא פסול בס"ת חדש בשבוע הראשון לקריאה בו אין להוציא ס"ת אחר דומיא דחתן שאין רואים לו נגעים בשבעת ימי המשתה.

סעדיה
הודעות: 1042
הצטרף: ה' אוגוסט 13, 2015 10:43 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי סעדיה » ג' ינואר 09, 2018 6:04 am

איש טלז כתב:שמעתי אריכות מחכם אחד
דשורש המחלוקת אם ישנה לשחיטה מתחילה ועד סוף דפליגי בהא ר"י ור"ל "תליא במחלוקתם אם חצי שיעור אסור מה"ת
דלשיטתו ל"ש שסוף העשיה תגדיר מחדש את העשיה מתחילתה ולכן ע"כ שאוסר אף החצי הראשון ועיין

http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t= ... 00#p274067

עושה חדשות
הודעות: 6080
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' ינואר 12, 2018 8:33 am

רשב"א קידושין נו:
...ובמקדש בדמיהן מקודשת משום דלגבי דידה שרו דלאו דמי ערלה הן בידה, וכיון דמותרת ליהנות מהן וקנאתן היא מחמתו אף היא מקודשת לו, הא למה הדבר דומה למקדש בגזל דאחרים למאן דאית ליה סתם גזלה יאוש בעלים היא דאע"ג דיאוש כדי לא קני וכל זמן שהוא בידו אינו קנוי לו אפילו הכי כי נתנו לה מקודשת, לפי שקנאתו היא בנתינתו דהוה ליה בידה יאוש ושינוי רשות והכא נמי הרי קנאתו היא בנתינתו והנאה הבאה לה מחמתו היא...

עושה חדשות
הודעות: 6080
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' ינואר 12, 2018 8:35 am

רמב"ן גיטין נה:
וי"מ שאפי' בלא טעם מצוה הבאה בעבירה לעולא בין נודעה בין לא נודעה אינה מכפרת מ"ט כיון דיאוש כדי לא קני ודבר שאינו שלו הקדיש לא קרינא ביה קרבנו אלא כמי שאין לו בעלים הוא, אלא שמשעה שקרא עליו שם הקדש קנה בשנוי השם כדאמרי' בתרומה, ומיהו הא קשיא לן כיון דא"ר יוחנן יאוש כדי לא קני כדאיתא בפ' מרובה היכי דריש גזול דומיא דפסח מה פסח לית ליה תקנתא לא שנא לפני יאוש ולא שנא לאחר יאוש משום מצוה הבאה בעבירה תיפוק ליה דלא קנה דיאוש כדי לא קני ואף על פי שהקדש קונה לו אינה מכפרת, וי"ל דאכתי הו"ל כמי שנשחטו שלא לשם בעלים דכשרים אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה ואמאי משוי ליה לפסח לומר שאם עלה ירד משום מצוה הבאה בעבירה.

עושה חדשות
הודעות: 6080
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' ינואר 17, 2018 11:18 pm

משמרת הבית ג,ז:
ופלטר בין שהוא בידו ולקחו ישראל בין ששלח לו לביתו בין שזמנו כל שלא היה שם פלטר ישראל בשעת אפייתו מותר ואם לקח ממנו ישראל ואחר כך הגיע שם פלטר ישראל לא יצא הראשון מהיתרו דומה למה שאמרו בשנים שאמרו לאשה מת בעלה והיתירוה לינשא ונשאת ואח"כ באו שנים ואמרו לא מת לא תצא ואסיקנא לא נשאת ממש אלא כיון שהתירוה לינשא לא תצא מהיתירה הראשון.


חזור אל “בית המדרש”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 29 אורחים