השוואות...

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
עושה חדשות
הודעות: 6848
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' אפריל 05, 2017 1:43 pm

ארחו"ח הל' נט"י וכן בב"י סי' ז כתב:תשובה שאלה בשם גאון אדם שהטיל מים והסיח דעתו מלהטיל מים ואח"כ נמלך והטיל מים פעם אחרת שצריך לברך ב"פ אשר יצר והביא ראיה ממ"ש ז"ל טעה ולא התפלל שחרית מתפלל מנחה שתים
ולכאו' פשיטא לפ"ז שהחיוב הוא רק על פעמיים ולא עשרות ומאות פעמים. ולא ידעתי למה טעו בזה.

אבי 1000
הודעות: 223
הצטרף: ה' מרץ 30, 2017 3:27 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי אבי 1000 » ה' אפריל 06, 2017 11:45 am

עושה חדשות כתב:
ארחו"ח הל' נט"י וכן בב"י סי' ז כתב:תשובה שאלה בשם גאון אדם שהטיל מים והסיח דעתו מלהטיל מים ואח"כ נמלך והטיל מים פעם אחרת שצריך לברך ב"פ אשר יצר והביא ראיה ממ"ש ז"ל טעה ולא התפלל שחרית מתפלל מנחה שתים
ולכאו' פשיטא לפ"ז שהחיוב הוא רק על פעמיים ולא עשרות ומאות פעמים. ולא ידעתי למה טעו בזה.


הרב עו"ח תוכל להאיר את עיני מי אלו הטועים ?

וכי עלה על ליבם שהחוזר בתשובה מברך על כל יציאותיו בעבר ?

ומהבנת דברי מעלתו נראה שהוא סבור שרק הצירוף של "פעם אחת" הוא שמצאנו בתפילה ולא יותר.

אך כמדומני שיש כאן טענה עקרונית בשיעור החיבור בין זמני התפילות שיש קשר בין מנחה לזמן שקדם לה מחמת קירבתה ולכן ראוי להשלים בזה.

אך בנושא אשר יצר ההגדרה צריכה להיות מקבילה לשיעור כדי שובעו של ברכת המזון שהברכה היא הודאה על כך שיש לו נקבים פתוחים שהגוף מוציא בהם את הפסולת וממילא השיעור הוא הזמן המצוי שבו הועילה לו יציאה זו ואינו אמור להזדקק לצרכיו עד לאחר כמה זמן [כמובן שתלוי בגופו ובאכילתו] והשו"ע איירי שהסיח דעתו אך לא באופן שעבר שיעור זה אלא כגון שלא הטיל כל צורכו וכדומה ואין לפרט בדוגמאות, אך לא הנושא האם אחד או יותר אלא משך הזמן הסמוך לפעם הבאה.

שוב יש"כ וחילו

איש טלז
הודעות: 499
הצטרף: ה' מרץ 10, 2016 10:05 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי איש טלז » ש' אפריל 08, 2017 9:19 pm

עיין חק יעקב סימן תלה' שדן אם יש ירושה על עשאן הכתוב ברשותו ודימה זאת למבואר בגטין ד"מ ע"ב דמפקיר עבדו ומת דאין הבן יורש את קנין האיסור דאיסורא לבריה אינו מוריש וכמו"כ קנין שיש ע"י עשאן הכתוב ל"ש בזה ירושה [ועי"ש בגר"ז בקו"א ב' שנראה שפירש באופ"א]

פרי יהושע
הודעות: 2709
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי פרי יהושע » ב' אפריל 10, 2017 12:23 am

אבי 1000 כתב:
עושה חדשות כתב:
ארחו"ח הל' נט"י וכן בב"י סי' ז כתב:תשובה שאלה בשם גאון אדם שהטיל מים והסיח דעתו מלהטיל מים ואח"כ נמלך והטיל מים פעם אחרת שצריך לברך ב"פ אשר יצר והביא ראיה ממ"ש ז"ל טעה ולא התפלל שחרית מתפלל מנחה שתים
ולכאו' פשיטא לפ"ז שהחיוב הוא רק על פעמיים ולא עשרות ומאות פעמים. ולא ידעתי למה טעו בזה.


הרב עו"ח תוכל להאיר את עיני מי אלו הטועים ?

וכי עלה על ליבם שהחוזר בתשובה מברך על כל יציאותיו בעבר ?

ומהבנת דברי מעלתו נראה שהוא סבור שרק הצירוף של "פעם אחת" הוא שמצאנו בתפילה ולא יותר.

אך כמדומני שיש כאן טענה עקרונית בשיעור החיבור בין זמני התפילות שיש קשר בין מנחה לזמן שקדם לה מחמת קירבתה ולכן ראוי להשלים בזה.

אך בנושא אשר יצר ההגדרה צריכה להיות מקבילה לשיעור כדי שובעו של ברכת המזון שהברכה היא הודאה על כך שיש לו נקבים פתוחים שהגוף מוציא בהם את הפסולת וממילא השיעור הוא הזמן המצוי שבו הועילה לו יציאה זו ואינו אמור להזדקק לצרכיו עד לאחר כמה זמן [כמובן שתלוי בגופו ובאכילתו] והשו"ע איירי שהסיח דעתו אך לא באופן שעבר שיעור זה אלא כגון שלא הטיל כל צורכו וכדומה ואין לפרט בדוגמאות, אך לא הנושא האם אחד או יותר אלא משך הזמן הסמוך לפעם הבאה.

שוב יש"כ וחילו

אכן משמועות בשם הגרחש"י שליט"א גם אני שמעתי שהורה בפי' כך למי שחזר בתשובה שחייב לברך אין סוף פעמים, ובאמת נשמע מוזר.
וההשוואה להשלמת תפילה באמת תמוהה, אמנם לדברי כת"ר אכן יוצא שבאמת אין מקום כל לתשלומין בזה וכשנצרך שנית בטלה הברכה, והלא זוהי אינה שיטת הגאון הזה.

עושה חדשות
הודעות: 6848
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' אפריל 13, 2017 2:02 pm

ריטב"א ב"ב ל. כתב:וא"ת כשטוען בכל חזקה מחיתי עליך יהא על המחזיק לברר שלא מיחה בו, וי"ל דאפילו סיים לו יום ידוע אין זה דין דכיון שזה בירר אכילתו שאכלה בפניו הרי זה כמקיים שטרא שהוא ברור וכשזה טוען שמיחה הרי זה כאומר שטר אמנה הוא או שטר פרוע הוא שאינו נאמן, וכל שכן כשלא סיים לו שעה ידועה למחאתו כי היאך יוכל זה לברר שלא מיחו בו, ועוד דקיי"ל מחאה שלא בפניו הויא מחאה.

עושה חדשות
הודעות: 6848
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' אפריל 13, 2017 2:17 pm

קונטרס הביאורים בבא בתרא הגרמ''ש שפירא.png
קונטרס הביאורים בבא בתרא הגרמ''ש שפירא.png (78.32 KiB) נצפה 3402 פעמים

עושה חדשות
הודעות: 6848
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' אפריל 13, 2017 3:00 pm

רא"ש ב"ב פ"ג סי' יב כתב:א"ל רב יוסף אמאי קסמכת אהאי שטרא האי שטרא חספא בעלמא הוא. פירש רשב"ם ולא דמי לשאר מיגו שבגמרא ששתי הטענות יכולות להיות אמת אותה שטוען ואותה שיכול לטעון אבל הכא הוי כמיגו במקום עדים דכל כחו וחזקתו בקרקע זו ע"י שטר זה והרי הודה שהוא פסול ואילו היו מעידים עדים שהוא פסול לא אמרינן מיגו וה"ה נמי כיון שהודה. ודעת רשב"ם דמחשב ממך זבנתה והא שטרא חד טענה כיון דאין לו כח בקרקע כי אם ע"י השטר ואותה טענה נתבטלה בהודאתו כאילו עדים מבטלין אותה. ודמי לעובדא דלעיל זה אומר של אבותיו דלא מהימן למימר של אבותיו במיגו דאי בעי אמר מינך זבינתא ואכלית שני חזקה כיון דאיכא לאידך עדים שהיתה של אבותיו.

עושה חדשות
הודעות: 6848
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' אפריל 21, 2017 3:59 pm

יראים סי' שסו - אם כתב אותיות של שם ולא נתכוין לקדשן בכתיבתן אין בהם קדושה כדתניא בפ' הבונה ובמנחות בפ' הקומץ רבה שהרי שהיה צריך לכתוב את השם וכתב יהודה וטעה ולא הטיל בו דלת מעביר עליו הקולמס ומקדשו דברי ר' יהודה וחכמים אומרים אין זה שם מן המובחר אלא כוונת קדושה בעינן וטעמא דמכל דבר התלוי בקדושה בעינן כוונה כדתניא בנזיר הקדש טעות ב"ה אומרים אינו הקדש.

עושה חדשות
הודעות: 6848
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ש' אפריל 22, 2017 10:12 pm

עושה חדשות כתב:עוד השוואה.

ז"ל הראבי"ה בסי' תתקעב: וגם נ"ל דאפילו לאחר שתכלה רגל מן השוק מיחייב להדליק. ובלבד ששכח ולא ביטל במזיד כמו שנוכיח לפנים, וגם חייב לברך. והאי דקאמר דאי לא אדליק מצי מדליק, פירוש מצי מדליק לשם מצווה בזמנה. ואל יאמר כיון שעבר הזמן מה לי למהר עדיין יש שהות כל הלילה להדליק שלא בזמנה, אלא עד שתכלה רגל מן השוק שכר הדלקה בזמנה יהבי ליה ומכאן ואילך שכר מצוה בעלמא יהבי. כדתנן בפ"ק דברכות (ט ע"ב) הקורא מכאן ואילך לא הפסיד כאדם שקורא בתורה. וגרסינן בפרק תפילת השחר (כו ע"א) א"ר יוחנן טעה ולא התפלל תפלת מנחה מתפלל תפילת ערבית שתים, ואין בזה משום עבר זמנו בטל קרבנו וכ"ש בתפלה דחד יומא דחוזר ומתפלל, מיתיבי מעוות לא יוכל לתקן זה שביטל קרית שמע או תפלה א"ר יוחנן הכא במאי עסקינן כגון שביטל במזיד אמר רב אשי דיקא נמי דקתני ביטל ולא קתני טעה. והכי הלכתא דליכא מאן דפליג. ואפילו בשבת פסיק פר"ח דאע"ג דעלתה בקשי' (שם ע"ב) לא אידחיא הא דתניא טעה ולא התפלל מנחה בשבת מתפלל ערבית שתים של חול וכו' עד אם הבדיל בשנייה שנייה עלתה לו ראשונה לא עלתה לו וצריך לחזור ולהתפלל תפלה אחרת של מנחה. מכאן אני דן נמי דהוא הדין בנר חנוכה.

וכעי"ז כ' הראבי"ה בסי' תקכו: ונראה לי דודאי (אם) כי שכח ולא <בירך בלילה לא> יברך ביום, משום ברכה לבטלה, אבל ימנה למחר בלא ברכה. ולולי שקשה לי לחלוק עליה[ן] הוה אמינא אפילו בברכה, כדאמרינן בפרק תפלת השחר טעה ולא התפלל ערבית מתפלל שחרית שתים. ודוקא בשכח ולא ביטל, כדמשמע התם. ואני הארכתי ופרשתי בחיבור זה בענין מי ששכח ולא הדליק נר של חנוכה.

שו"ר כאן - forums/viewtopic.php?f=24&t=20553&p=201572&hilit=%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C%D7%99#p201436


אמנם בסי' תקעא נחית הראבי"ה לחלק בזה -

כל הלילה כשר לספירת העומר וכו' עד זה הכלל דבר שמצותו ביום כשר כל היום ודבר שמצותו בלילה כשר כל הלילה. שמעינן מהכא מי ששכח ולא בירך ספירת העומר בלילה דאינו יכול לחזור ולספור למחר אפילו בימים, מה שאין כן בתפלה, דגרסינן בפרק תפלת השחר אמר רבי יוחנן טעה ולא התפלל מנחה מתפלל ערבית שתים ואין בזה משום עבר יומו בטל קרבנו, וכן משמע התם בקריאת שמע. והוא שלא ביטלו במזיד.

ועי' מה שצירפתי באשכול המצויין לעיל, מתוך ספר קרואי מועד.

פרי יהושע
הודעות: 2709
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי פרי יהושע » ב' אפריל 24, 2017 12:20 am

ריטב"א נידה ס"א ב' לעניין מצות בטלות או אינן בטלות לעת"ל, הביא דעת הרשב"א שהכוונה לאחר שמת, [כבגמ' שם שהנידון לעניין תכריכים כלאים למת, ולא לומד לעניין התחיה כהרא"ה שם], ואם תשאל הלא למתים חופשי, ע"ז ענה הרשב"א דאיכא איסור ספיה למת כמו איסור ספיה לקטן, מה דעתיכם על השוואה זו.

עוד יהודי
הודעות: 146
הצטרף: א' מאי 01, 2016 11:19 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עוד יהודי » ג' אפריל 25, 2017 11:57 am

פרי יהושע כתב:ריטב"א נידה ס"א ב' לעניין מצות בטלות או אינן בטלות לעת"ל, הביא דעת הרשב"א שהכוונה לאחר שמת, [כבגמ' שם שהנידון לעניין תכריכים כלאים למת, ולא לומד לעניין התחיה כהרא"ה שם], ואם תשאל הלא למתים חופשי, ע"ז ענה הרשב"א דאיכא איסור ספיה למת כמו איסור ספיה לקטן, מה דעתיכם על השוואה זו.

יש איסור ספיה בשוטה?

פרי יהושע
הודעות: 2709
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי פרי יהושע » ג' אפריל 25, 2017 5:00 pm

עוד יהודי כתב:
פרי יהושע כתב:ריטב"א נידה ס"א ב' לעניין מצות בטלות או אינן בטלות לעת"ל, הביא דעת הרשב"א שהכוונה לאחר שמת, [כבגמ' שם שהנידון לעניין תכריכים כלאים למת, ולא לומד לעניין התחיה כהרא"ה שם], ואם תשאל הלא למתים חופשי, ע"ז ענה הרשב"א דאיכא איסור ספיה למת כמו איסור ספיה לקטן, מה דעתיכם על השוואה זו.

יש איסור ספיה בשוטה?

קודם זה תלוי בריטב"א או ברשב"א הזה, שהריטב"א כתב שספיה מדין חינוך [הבאתי באשכול סמוך], ולפי זה אין. ולרשב"א שהוא דין לכא' כלפי המספה יש, מק"ו ממת.

עוד יהודי
הודעות: 146
הצטרף: א' מאי 01, 2016 11:19 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עוד יהודי » ד' אפריל 26, 2017 11:57 am

פרי יהושע כתב:
עוד יהודי כתב:
פרי יהושע כתב:ריטב"א נידה ס"א ב' לעניין מצות בטלות או אינן בטלות לעת"ל, הביא דעת הרשב"א שהכוונה לאחר שמת, [כבגמ' שם שהנידון לעניין תכריכים כלאים למת, ולא לומד לעניין התחיה כהרא"ה שם], ואם תשאל הלא למתים חופשי, ע"ז ענה הרשב"א דאיכא איסור ספיה למת כמו איסור ספיה לקטן, מה דעתיכם על השוואה זו.

יש איסור ספיה בשוטה?

קודם זה תלוי בריטב"א או ברשב"א הזה, שהריטב"א כתב שספיה מדין חינוך [הבאתי באשכול סמוך], ולפי זה אין. ולרשב"א שהוא דין לכא' כלפי המספה יש, מק"ו ממת.

כמובן שזה נראה תלוי ברשב"א והריטב"א ולכן בדיוק שאלתי, רק חיפשתי מקור. זה אמור להיות יותר שכיח ומעשי מספיה למת.

איש טלז
הודעות: 499
הצטרף: ה' מרץ 10, 2016 10:05 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי איש טלז » ש' אפריל 29, 2017 8:59 pm

ע"ע ראב"ן ריש ב"ב דמדמה חזקת תשמישען דהוי חזקה לאלתר למה שאמרו ב"ב דלה' ע"ב דאי דלי ליה צנא ופירא הוי חזקה לאלתר וכ"נ גם מתשובת ר"ת שהביא הבעל העיטור אות מודעא מה' ב ואולי הדמיון דבחזקת תשמישין שעשיתו בתוך שלו הוא חושש טפי שיחשבו שנתן לו רשות וע"כ מוחה לאלתר ואכמ"ל. [ואלי אזיל לשיטתו שאף בחזקת קרקעות כל שמחזיק בפניו הוי חזקה לאלתר עיין בריש בריש מכילתין וע"ע בדמא' ויל"ע מהך גמ' דבעי שדלי ליה צנא ופירא]

איש טלז
הודעות: 499
הצטרף: ה' מרץ 10, 2016 10:05 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי איש טלז » ש' אפריל 29, 2017 9:06 pm

גמ' ב"ב ד"ס ע"ב לקח חצר ובה זיזין וגזוזטראות הרי היא בחזקתה אמר ר"ה נפלה חוזר ובונה אותה מיתבי אין מסיידין ואין מכיירין ואין מפיחין בזמן הזה לקח חצר מסוידת מכוירת מפויחת הרי זו בחזקתה נפלה אינה חוזר ובונה אותה איסורא שאני עכ"ד
[וע"ע ספר המקח איך שהעתיק דברי הגמ' וזה מחודש ובזה יבארו דברי הר"ח בסוגיה דחרדל ואכמ"ל ]

עושה חדשות
הודעות: 6848
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' מאי 02, 2017 9:21 pm

תורי"ד ב"ב קיט -
עד שבאו בנות צלפחד וזכו שתיאמר על ידן והאי דקאמר דרשניות היו נ"ל לומר שדרכו אותו ממאי דכתב למשפחותם לבית אבותם ומשם למדו כיון שאין הבן מתייחס אחרי אמו אלא אחרי אביו ש"מ שאין הנקבה נחשבת במקום זכר כלל.

חידוש מפליא!

עושה חדשות
הודעות: 6848
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' מאי 02, 2017 11:28 pm

אוהב&דעת כתב:מצינו בגמ' השוואה מעניינת:
במכות כב. אמר רבי הושעיא: המרביע שור פסולי המוקדשים - לוקה שנים. אמר רבי יצחק: המנהיג בשור פסולי המוקדשים - לוקה, שהרי גוף אחד הוא ועשאו הכתוב כשני גופים.
ובתוס' שם: שהרי גוף אחד ועשאו הכתוב ב' גופים ... ור"ת פירש בענין אחר כמין חומר דכתיב ביה כצבי וכאיל שהם ב' מינין ובזה הפירוש מיושב הא דאמרי' בבכורות תלתא צבי ואיל כתיבי בו חד לכדרב יצחק וחד לכדר' (יהושע) ופירוש הקונטרס לא אתפרש למילתייהו והשתא ניחא הא דרבי יצחק ורבי יהושע דהכא.

אגב, בשו"ת הרי"ד סי' מג כ' מה שכתב אלי על רכיבת הפרדה זו אינה צריכה לפנים איסי הבבלי בלחוד הוא דאסר אבל רבנן פליגי עליה ושרו ... משום דבפירוש לא אסרה תורה אלא שני גופים דכתיב לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו, אבל גוף אחד אף על פי שבא מכח שני המינין שרי. וצ"ע דבשור פסוהמ"ק יש איסור כלאים אפילו בגוף אחד. וכן ק' דלדבריו יש לאסור לחרוש בב' פרידות ולהדיא בגמ' שמותר.
וע"ע שו"ת תשב"ץ חלק ב סימן ד.
נערך לאחרונה על ידי עושה חדשות ב ה' מאי 04, 2017 11:43 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

איש טלז
הודעות: 499
הצטרף: ה' מרץ 10, 2016 10:05 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי איש טלז » ד' מאי 03, 2017 8:57 pm

איש טלז כתב:גמ' ב"ב ד"ס ע"ב לקח חצר ובה זיזין וגזוזטראות הרי היא בחזקתה אמר ר"ה נפלה חוזר ובונה אותה מיתבי אין מסיידין ואין מכיירין ואין מפיחין בזמן הזה לקח חצר מסוידת מכוירת מפויחת הרי זו בחזקתה נפלה אינה חוזר ובונה אותה איסורא שאני עכ"ד
[וע"ע ספר המקח איך שהעתיק דברי הגמ' וזה מחודש ובזה יבארו דברי הר"ח בסוגיה דחרדל ואכמ"ל ]


חשבתי אולי דברי הגמ' קשורים לגמ' בסוכה אמר ר"א אין בונין סוכה בחולו של מועד מ"מ בנפלה חוזר ובונה אותה ועיין

איש טלז
הודעות: 499
הצטרף: ה' מרץ 10, 2016 10:05 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי איש טלז » ד' מאי 03, 2017 9:57 pm

נהנתי לראות שחכ"א קישר שר"י ס"ל דזה נוטע בתוך שלו שייך לדברי ר"י בנדרים [בסוף ] כביסתו קודמת לכביסת אחרים [ראה בקובץ באר יצחק עמוד ערב ח"ב מהרב אורי יונגרייז] ועיין בזה

איש טלז
הודעות: 499
הצטרף: ה' מרץ 10, 2016 10:05 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי איש טלז » ה' מאי 04, 2017 8:18 pm

עיין תשובת מהרי"ל סג' דמהני מנהג העיר לפטור בן עיר חדש ממיסים ולמד זאת מריש ב"ב דעושין מחיצה הכל כמנהג המדינה ועיין

עושה חדשות
הודעות: 6848
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' מאי 04, 2017 11:45 pm

רא"ש יומא פ"ח ס"ד - שאלו את הראב"ד ז"ל חולה שיש בו סכנה אם לא יאכל בשר. אם יש לפניו נבילה ואין שחוט אם לא שנשחט בשבת. כי יש אומרים מוטב שיעבור הוא על לאו דנבילה משיעברו אחרים על איסור סקילה. והשיב דברי יש אומרים מכוונים הם אבל יש לומר כי איסור שבת כבר ניתן לדחות בהבערה ובבישול ובמחמין לו חמין. אי נמי שאי אפשר שלא יהא קטן אחד בסוף העולם. אבל אם היה החולה צריך לאכילה לאלתר והנבילה מוכנת לו מיד והשחוט מתאחר לו ודאי מאכילין אותו הנבילה ואין ממתינין לשחיטה והפשט ובישול. ורבינו מאיר השיב בתשובה על זה והביא דמיון מאוכל נפש ביום טוב דשוחטין ביום טוב דאיכא עשה ולא תעשה באיסור מלאכה ומאכל נבילה דאין בה אלא לאו או לומר לנכרי לנחור עופות דליכא אלא איסור דרבנן דאין שחיטה לעוף מן התורה אלא כיון דהתורה התירה לנו אוכל נפש ביום טוב הוה לדידן כל אוכל נפש ביום טוב כמו בחול. והכי נמי כיון שהתירה תורה פיקוח נפש הוי כל מלאכה שעושה בשבת בשביל חולה שיש בו סכנה כאילו עשאה בחול.
שו"ת הרא"ש כלל כו ס"ה - לדבריך שאתה אומר שמוטב להאכילו נבלה שהיא בלאו ממה שישחטו לו בשבת שהוא איסור סקילה אם כן למה שוחטין ואוכלין ביום טוב והוא עשה ולא תעשה מוטב שיאכלו נבלה שאינה אלא בלאו, ועוד יאמר לאינו יהודי לנחור עופות דליכא אלא איסורא דרבנן למ"ד אין שחיטה לעוף מן התורה, אלא ודאי כיון שהתורה התירה לנו אוכל נפש ביום טוב הוי כמו בחול שמותר בו כל מלאכה. וכן בחולה נמי, כיון דפקוח נפש ילפינן ביומא (פה) דשרי כל מלאכה לחולה שיש בו סכנה שריא בשבת כמו בחול, הילכך כיון שהשחיטה מותרת היא לא ספינן ליה איסור לחולה.

אגב, האם יש לפנינו את התש' המקורית של המהר"ם?

עושה חדשות
הודעות: 6848
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' מאי 04, 2017 11:46 pm

רמ"א סי' תקכז - ומי שמתענה בי"ט, אסור לבשל לאחרים אפילו לצורך בו ביום, דהוי כמי שלא הניח עירוב שאינו מבשל לאחרים.

עושה חדשות
הודעות: 6848
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' מאי 08, 2017 11:53 pm

קריאת שמע לבטלה!

ז"ל החוו"ד בבית הספק -
ותדע דאי לא תימא הכי ודאי דהיה צריך ליטול בלא ברכה, כמו אם נסתפק לו בשאר ימים אם נטל לולב, וכמו במסופק בספירה דסופר בלא ברכה, ואף דספק קרא קריאת שמע אינו חוזר וקורא למאן דאמר קריאת שמע דרבנן בברכות דף כ"א ע"א ע"ש, הוא מטעם דקריאת שמע אדעתא דחוב איסורא אית ביה, כמו בספק התפלל אינו חוזר ומתפלל, וכתב הרא"ש ברכות פ"ג סימן טו הטעם אף דמתפלל אדם כל היום כולו בתורת נדבה, מכל מקום בספק התפלל אינו חוזר ומתפלל, דתפלה אדעתא דחוב איסורא אית ביה, וכן הוא בקריאת שמע, אף דמותר לקרות קריאת שמע כל היום בתורת נדבה, מכל מקום בספק אסור כמו בספק התפלל, וכן הוא בכל הברכות דאדעתא דנדבה מותר לברך ולהודות אפילו בהזכרת שמו יתברך, כמו שמותר בי"ח ברכות להתפלל בתורת נדבה, ואדעתא דחוב אסור אפילו בלא הזכרת שמו, דהא אם בירך על הפת בריך רחמנא מלכא דעלמא וכו' יצא, ובספק אסור לברך אפילו בכהאי גוונא. ומטעם זה נראה לי לדון זכות על האומרים במעמדות ובקשות ברוך אתה ה', דדוקא דרך חוב אסור, דהא חזינן דהרבה פיוטים וזמירות נתייסדו ונתקנו בלשון ברכה והודאה בהזכרת שמו, ומה הפרש יש בין ברוך ה' ובין ברוך אתה ה' וכן הדין באמן דמותר לענות אמן שלא לצורך, ואמן חוב אסור באמן יתומה, אבל בכל המצות ודאי אם נסתפק חוזר ועושה בלא ברכה.

עושה חדשות
הודעות: 6848
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' מאי 08, 2017 11:58 pm

חי' רבינו חיים הלוי הל' שחיטה -
ועיין ברמב"ם פי"ד מהל' שחיטה ה"ד שפסק דכלאים הבא מבהמה וחיה דמו חייב בכיסוי ואין מברכין עליו, ואם נימא דדעת הרמב"ם היא דחשוב תערובות דם חיוב בדם פטור, א"כ הא איכא כאן דם חיוב בודאי, ואמאי אינו מברך עליו, אלא ודאי כמו שכתבנו דדין כיסוי בנשחט הוא דתלוי חיובו, וכל הדם יש בו צד חיוב משום צד חיה שבו, וצד פטור משום צד בהמה שלו, ולהכי הוא דפסק הרמב"ם דאין מברכין עליו, כיון דאין חיובו גמור, ואין המצוה שלמה, דהא אית ביה גם צד פטורא, וכמו שפסק כן גם בדין נולד מהול וגר שנתגייר כשהוא מהול דאין מברכין על הטפת דם ברית, ואף על גב דלדעת הרמב"ם שם חיובו הוא ודאי ולא מספק, אלא דכל שאין המצות בשלימות אין מברכין עליה, והכי נמי הכא גבי כיסוי דכוותה, ומ"מ לגבי יום טוב שפיר מכסין אותו גם ביום טוב כיון דחיובו בכל הדם הוא בתורת ודאי, וכמו שנתבאר.

עושה חדשות
הודעות: 6848
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' מאי 09, 2017 12:02 am

תש' הרי"ד באו"ז שו"ת סי' תשנד - נ"ל ליתן טעם לדבר, מתוך שהותרה לצורך והוקלש האיסור, הוקלש נמי דאפי' שלא לצורך אין לוקה עליו. ודומה למאי דאמרי' בפ' יום טוב ובפ' אלו עוברין האופה מיו"ט לחול רב חסדא אמר לוקה ורבה אמר אינו לוקה דאמר הואיל ומיקלעין ליה אורחין חזיא ליה השתא נמי חזיא ליה, אלמא הואיל והוקלש האיסור היכא דאית ליה אורחין הוקלש נמי היכא דלית ליה אורחין לא לקי.

אבןטובה

Re: השוואות...

הודעהעל ידי אבןטובה » ג' מאי 09, 2017 3:10 am

בתוס' סוטה כה. ד"ה לאו כ' וצריך עיון כלאי הכרם אמאי מטמאין טומאת אוכלים ולא אמר כתותי מיכתת שיעוריה ע"ש.

ומזה נראה לי שחמץ של כלאי הכרם אינו עובר בבל יראה וב"י???

סעדיה
הודעות: 1204
הצטרף: ה' אוגוסט 13, 2015 10:43 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי סעדיה » ג' מאי 09, 2017 6:42 am

עושה חדשות כתב:רא"ש יומא פ"ח ס"ד - שאלו את הראב"ד ז"ל חולה שיש בו סכנה אם לא יאכל בשר. אם יש לפניו נבילה ואין שחוט אם לא שנשחט בשבת. כי יש אומרים מוטב שיעבור הוא על לאו דנבילה משיעברו אחרים על איסור סקילה. והשיב דברי יש אומרים מכוונים הם אבל יש לומר כי איסור שבת כבר ניתן לדחות בהבערה ובבישול ובמחמין לו חמין. אי נמי שאי אפשר שלא יהא קטן אחד בסוף העולם. אבל אם היה החולה צריך לאכילה לאלתר והנבילה מוכנת לו מיד והשחוט מתאחר לו ודאי מאכילין אותו הנבילה ואין ממתינין לשחיטה והפשט ובישול. ורבינו מאיר השיב בתשובה על זה והביא דמיון מאוכל נפש ביום טוב דשוחטין ביום טוב דאיכא עשה ולא תעשה באיסור מלאכה ומאכל נבילה דאין בה אלא לאו או לומר לנכרי לנחור עופות דליכא אלא איסור דרבנן דאין שחיטה לעוף מן התורה אלא כיון דהתורה התירה לנו אוכל נפש ביום טוב הוה לדידן כל אוכל נפש ביום טוב כמו בחול. והכי נמי כיון שהתירה תורה פיקוח נפש הוי כל מלאכה שעושה בשבת בשביל חולה שיש בו סכנה כאילו עשאה בחול.
שו"ת הרא"ש כלל כו ס"ה - לדבריך שאתה אומר שמוטב להאכילו נבלה שהיא בלאו ממה שישחטו לו בשבת שהוא איסור סקילה אם כן למה שוחטין ואוכלין ביום טוב והוא עשה ולא תעשה מוטב שיאכלו נבלה שאינה אלא בלאו, ועוד יאמר לאינו יהודי לנחור עופות דליכא אלא איסורא דרבנן למ"ד אין שחיטה לעוף מן התורה, אלא ודאי כיון שהתורה התירה לנו אוכל נפש ביום טוב הוי כמו בחול שמותר בו כל מלאכה. וכן בחולה נמי, כיון דפקוח נפש ילפינן ביומא (פה) דשרי כל מלאכה לחולה שיש בו סכנה שריא בשבת כמו בחול, הילכך כיון שהשחיטה מותרת היא לא ספינן ליה איסור לחולה.

אגב, האם יש לפנינו את התש' המקורית של המהר"ם?

וע"ע בהרחב דבר דברים ו' י' (ובמש"ח שם).

עושה חדשות
הודעות: 6848
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' מאי 09, 2017 11:20 pm

פמ"ג א"א סי' תפט סק"א - ומה שכתב שויא עלייהו חובה, אפשר כתפלת ערבית, וצ"ע בזה.

איש טלז
הודעות: 499
הצטרף: ה' מרץ 10, 2016 10:05 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי איש טלז » ד' מאי 10, 2017 9:56 pm

תשובת הרשב"א מיוחסות כו' שהשווה בין מזיק חפץ גזול למזיק שעבודו של חבירו

ב. סיד
הודעות: 29
הצטרף: ג' מרץ 18, 2014 7:11 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי ב. סיד » ה' מאי 11, 2017 2:14 am

עושה חדשות כתב:
ערוך השולחן או"ח סי' רסג כתב:לפי מה שנתבאר דהיחיד נגרר אחר הרבים מבהכ"נ שלו לפ"ז יש להסתפק אם בבהכ"נ שהוא מתפלל שם כבר קבלו שבת והוא עדיין בביתו ונאסר במלאכה אם גם בני ביתו נאסרו במלאכה ואם לא הדליקו בביתו נרות עדיין אסורים להדליק דנגררו אחר הבעה"ב או דילמא דרק הוא אסור במלאכה אבל בני ביתו מותרים ואין לדמות זה למה שנתבאר בסעי' י"ח דהאשה שהדליקה קבלה שבת וכל בני ביתה מותרים במלאכה דהאשה אינה נחשבת לעיקר שבני ביתה יגררו אחריה אבל האיש אפשר שבני ביתו נגררים אחריו וצ"ע לדינא דאולי זהו כעין גרירה דגרירה דהוא נגרר אחר הבהכ"נ שלו והם נגררים אחריו ולא אמרינן גרירה לגרירה כעין דאיתא בשבת לעניין חיוב חטאת [שבת ע"א.]

ראיתי היום ב'מסורת משה' חלק א', שהגרמ"פ העיר על ההשוואה הנ"ל שדין זה הוא רק בחטאת.

אבןטובה

Re: השוואות...

הודעהעל ידי אבןטובה » ה' מאי 11, 2017 2:30 am

מי שבא לסעודת ראש חודש שנמשכה אחר צאת הכוכבים ונטל ידיו לסעודה יכול ליגרר אחר עיקר הסעודה שהתחילה מבעוד יום ולומר יעלה ויבא בברכת המזון
כך נראה לפום ריהטא

עושה חדשות
הודעות: 6848
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' מאי 12, 2017 3:31 pm

בדברי הרמב"ן בשבת דקכ"ד מבו', דכמו שמצינו "מתוך שהותרה לצורך הותרה נמי שלא לצורך", כן י"ל "מתוך שהותרו קרבנות חובה הותרו נמי קרבנות נדבה". וע"ע בטורי אבן בחגיגה די"ח אריכות כעין זה.

עושה חדשות
הודעות: 6848
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' מאי 15, 2017 10:40 pm

מקור חיים סי' רסג.png
מקור חיים סי' רסג.png (31.95 KiB) נצפה 3159 פעמים

עושה חדשות
הודעות: 6848
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' מאי 17, 2017 9:06 pm

עושה חדשות כתב:רא"ש יומא פ"ח ס"ד - שאלו את הראב"ד ז"ל חולה שיש בו סכנה אם לא יאכל בשר. אם יש לפניו נבילה ואין שחוט אם לא שנשחט בשבת. כי יש אומרים מוטב שיעבור הוא על לאו דנבילה משיעברו אחרים על איסור סקילה. והשיב דברי יש אומרים מכוונים הם אבל יש לומר כי איסור שבת כבר ניתן לדחות בהבערה ובבישול ובמחמין לו חמין. אי נמי שאי אפשר שלא יהא קטן אחד בסוף העולם. אבל אם היה החולה צריך לאכילה לאלתר והנבילה מוכנת לו מיד והשחוט מתאחר לו ודאי מאכילין אותו הנבילה ואין ממתינין לשחיטה והפשט ובישול. ורבינו מאיר השיב בתשובה על זה והביא דמיון מאוכל נפש ביום טוב דשוחטין ביום טוב דאיכא עשה ולא תעשה באיסור מלאכה ומאכל נבילה דאין בה אלא לאו או לומר לנכרי לנחור עופות דליכא אלא איסור דרבנן דאין שחיטה לעוף מן התורה אלא כיון דהתורה התירה לנו אוכל נפש ביום טוב הוה לדידן כל אוכל נפש ביום טוב כמו בחול. והכי נמי כיון שהתירה תורה פיקוח נפש הוי כל מלאכה שעושה בשבת בשביל חולה שיש בו סכנה כאילו עשאה בחול.
שו"ת הרא"ש כלל כו ס"ה - לדבריך שאתה אומר שמוטב להאכילו נבלה שהיא בלאו ממה שישחטו לו בשבת שהוא איסור סקילה אם כן למה שוחטין ואוכלין ביום טוב והוא עשה ולא תעשה מוטב שיאכלו נבלה שאינה אלא בלאו, ועוד יאמר לאינו יהודי לנחור עופות דליכא אלא איסורא דרבנן למ"ד אין שחיטה לעוף מן התורה, אלא ודאי כיון שהתורה התירה לנו אוכל נפש ביום טוב הוי כמו בחול שמותר בו כל מלאכה. וכן בחולה נמי, כיון דפקוח נפש ילפינן ביומא (פה) דשרי כל מלאכה לחולה שיש בו סכנה שריא בשבת כמו בחול, הילכך כיון שהשחיטה מותרת היא לא ספינן ליה איסור לחולה.


אף התוס' בפסחים מו: הלך בדרך זו, עד שהקשה דאם אמרי' "הואיל ואי מקלעי אורחים" להתיר מלאכה ביו"ט, נימא בשבת ג"כ להתיר המלאכות "הואיל ואי מיקלע פיקוח נפש". ועי"ש מהר"ם חלאווה שכ' לחלק בין מלאכת אוכל נפש ביו"ט ובין פיקו"נ בשבת.

וביותר מכן מבו' שם בתוס' מז: להתיר 'לאו' משום הואיל ואיתרמי עשה דדחי ליה, או להתיר מלאכות שבת הואיל ואיתרמי דהוי מלאכה שאצל"ג. פלאי פלאים.

איש טלז
הודעות: 499
הצטרף: ה' מרץ 10, 2016 10:05 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי איש טלז » ב' מאי 22, 2017 10:26 pm

ראה שו"ת הב"ח סימן סב' באחד שטוען שהיה שיכור ופטור על הניזקין שצריך להביא עדים בכדי להפטר ולמד כן מהגמ' לגבי שומר שאם יכול להביא עדים אינו יכול להפטר בשבועה ועיין מה שתמה הערך שי סימן שעח'

עושה חדשות
הודעות: 6848
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' מאי 22, 2017 10:52 pm

שבות יעקב ח"א סי' ב כתב:מי שמניח תפילין של יד שהם כתובין על פי דעת ר"ת ותפילין של ראש כדעת רש"י והרמב"ם אי יוצא בזה ידי חובת שניהם או נימא דאינו יוצא בזה ומחויב לחזור ולהניח תפילין של רש"י על פי מנהגינו: תשובה הנה לכאור' נר' דיוצא בזה אפי' לכתחל' י"ח שניהם ואפי' למאי דקמבעי' ומסתפק בש"ס דגיטין דף ט"ז ע"א א"ר ירמי' הרי אמרו הבא ראשו ורובו במי' שאובין וטהור שנפלו על ראשו ועל רובו שלשת לוגין מים שאובין טמא בעי ר' ירמיה חציו בביאה וחציו בנפילה מאי ובעי רב פפא חציו בטבילה וחציו בנתינה מאי תיקו יע"ש היינו דוק' בחדא מילתא קא מסתפק אי חצי וחצי מצטרפין, משא"כ בנ"ד גבי תפילין דכל חדא וחדא מצוה באפיה נפשיה היא כדאית' בפ' התכלת דף ל"ח תפילין של יד אינה מעכבת את של ראש וכו' וכמבואר בטא"ח סימן כ"ו א"כ ודאי דיוצא בהן ידי חובתו...

עושה חדשות
הודעות: 6848
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' מאי 22, 2017 11:24 pm

עושה חדשות כתב:
עושה חדשות כתב:רא"ש יומא פ"ח ס"ד - שאלו את הראב"ד ז"ל חולה שיש בו סכנה אם לא יאכל בשר. אם יש לפניו נבילה ואין שחוט אם לא שנשחט בשבת. כי יש אומרים מוטב שיעבור הוא על לאו דנבילה משיעברו אחרים על איסור סקילה. והשיב דברי יש אומרים מכוונים הם אבל יש לומר כי איסור שבת כבר ניתן לדחות בהבערה ובבישול ובמחמין לו חמין. אי נמי שאי אפשר שלא יהא קטן אחד בסוף העולם. אבל אם היה החולה צריך לאכילה לאלתר והנבילה מוכנת לו מיד והשחוט מתאחר לו ודאי מאכילין אותו הנבילה ואין ממתינין לשחיטה והפשט ובישול. ורבינו מאיר השיב בתשובה על זה והביא דמיון מאוכל נפש ביום טוב דשוחטין ביום טוב דאיכא עשה ולא תעשה באיסור מלאכה ומאכל נבילה דאין בה אלא לאו או לומר לנכרי לנחור עופות דליכא אלא איסור דרבנן דאין שחיטה לעוף מן התורה אלא כיון דהתורה התירה לנו אוכל נפש ביום טוב הוה לדידן כל אוכל נפש ביום טוב כמו בחול. והכי נמי כיון שהתירה תורה פיקוח נפש הוי כל מלאכה שעושה בשבת בשביל חולה שיש בו סכנה כאילו עשאה בחול.
שו"ת הרא"ש כלל כו ס"ה - לדבריך שאתה אומר שמוטב להאכילו נבלה שהיא בלאו ממה שישחטו לו בשבת שהוא איסור סקילה אם כן למה שוחטין ואוכלין ביום טוב והוא עשה ולא תעשה מוטב שיאכלו נבלה שאינה אלא בלאו, ועוד יאמר לאינו יהודי לנחור עופות דליכא אלא איסורא דרבנן למ"ד אין שחיטה לעוף מן התורה, אלא ודאי כיון שהתורה התירה לנו אוכל נפש ביום טוב הוי כמו בחול שמותר בו כל מלאכה. וכן בחולה נמי, כיון דפקוח נפש ילפינן ביומא (פה) דשרי כל מלאכה לחולה שיש בו סכנה שריא בשבת כמו בחול, הילכך כיון שהשחיטה מותרת היא לא ספינן ליה איסור לחולה.

אף התוס' בפסחים מו: הלך בדרך זו, עד שהקשה דאם אמרי' "הואיל ואי מקלעי אורחים" להתיר מלאכה ביו"ט, נימא בשבת ג"כ להתיר המלאכות "הואיל ואי מיקלע פיקוח נפש". ועי"ש מהר"ם חלאווה שכ' לחלק בין מלאכת אוכל נפש ביו"ט ובין פיקו"נ בשבת.
וביותר מכן מבו' שם בתוס' מז: להתיר 'לאו' משום הואיל ואיתרמי עשה דדחי ליה, או להתיר מלאכות שבת הואיל ואיתרמי דהוי מלאכה שאצל"ג. פלאי פלאים.

ראיתי שהאחרו' עמדו על הקשר בין קו' התוס' בפסחים להתיר מלאכות שבת משום הואיל דפיקו"נ ובין שי' המהר"ם מרוטנבורק הנ"ל. עי' שו"ת עטרת חכמים או"ח סי' ד וחי' חת"ס ביצה די"ז ותש' מהר"ם שיק או"ח סי' קלח, ועוד.

גם התוס' במנחות דס"ד. דנו כן, בכיוון ההפוך, "להעלות דגים והעלה דגים ותינוק רבא אמר חייב - לא דמי לאופה מיו"ט לחול דבפרק אלו עוברין דפטרינן מטעם הואיל ומקלעי ליה אורחין ונימא הכא נמי הואיל ופטר ליה אתינוק פטור נמי אדגים דהתם הוא דאפייתו חזיא לצורך יום טוב אבל הכא צידת דגים לא חזיא בשבת".

ואיני יודע למה דברי התוס' שם אינם מכחישים את המובא כאן בשם ספר תולדות זאב. ואולי תלוי אם ביאת האורחים היתה בגדר כחושה בבני מיעיים או בגדר נשפך הדם. ודו"ק.

עושה חדשות
הודעות: 6848
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' מאי 22, 2017 11:25 pm

תוס' כתובות ל: וריצב"א פי' דמיירי אפי' באוכלין דלא מאיסי וכיון דתחב לו בבית הבליעה ובלע ונהנה מיד חשוב באין כאחת אף על פי שאין כאחד ממש, כדאשכחן בסוף פרק ד' אחין דמפרש בעל מום ששמש בטומאה דאתו בהדי הדדי כגון שחתך אצבעו בסכין טמאה אף על פי שאי אפשר שלא יגע בסכין קודם שיחתוך.

פרי יהושע
הודעות: 2709
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי פרי יהושע » ג' מאי 30, 2017 11:30 am

עירוב וקני את וחמור

שו"ת באר יצחק ס' י"ז לרבי יצחק אלחנן זצ"ל, באר במש"כ רש"י עירובין ס"ו ב' ד"ה אין ביטול רשות (על מה דאיתא שם רבא לפי שמואל שאין מבטלין מחצר לחצר אפי' מחצר פנימית לחיצונית, וע"כ באופן ששכח אחד מהפנימית לערב שתיהן אסורות ואפי' אי בטילו כל בני החצר לאותו ששכח אסורים משום רגל האסורה במקומה וע"ז הק' רש"י) "... ואע"ג דעירבו בהדה הא בטיל עירובייהו מכי אסתליק להו מרשותא דפנימית". ובאר בשו"ת הנ"ל דרבא שם בסוגי' קאי לשמואל הסובר בדף מ"ט דעירוב משום קניין, ועל כן רבא לטעמיה אזיל כדנראה מסוגי' הגמ' קידושין נ"א א' דאת וחמור לא קני (עי' תוס' ב"ב קמ"ג א' ד"ה ר"נ), וע"כ הכא שנתבטל העירוב מהחצר הפנימית נתבטל נמי מהחצר החיצונה, ולא מהני העירוב על דריסת הרגל כמש"כ שם הריטב"א עפ"י התוס' ואוסרים.

ומזה הוציא שם מסקנת הדין במה שדן בשו"ת רעק"א ס' ל"ד בנקרע העירוב של העיר שיכולים לטלטל בחצר ביהכ"נ, שאפי' לרש"י שרי דהא לא בטל הכא עירובם אלא נקרע העירוב עי"ש.

איש טלז
הודעות: 499
הצטרף: ה' מרץ 10, 2016 10:05 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי איש טלז » ה' יוני 08, 2017 10:56 pm

עושה חדשות כתב:קידושין - הקדש
דימויים רחבים זה יפה, אבל צריך לזכור לא להגזים...
שו"ת הלכות קטנות חלק א סימן כט -
שאל מאן דהו אם יש שאלה לחכם בקדושין [מהמפתחות: ד' הרב המחבר ז"ל בכאן אינם רק לחידוד התלמידים] ועל דא מילתא אפקוה להאי צורבא מדרבנן מבי מדרשא כההיא דב"ב (כ"ג ע"ב) דאפקוה לר' ירמיה משום דאטרח לרבנן דבעי מלתא דפשיטא. וה"נ מה ענין שאלה אצל קדושין דוכתב לה אמר רחמנא בכתיבה מתגרשת ואינה מתגרשת בכסף כ"ש בשאלה ועוד אין לך ממזר בישראל דיתיר הקדושין וחכם עוקר למפרע ולא היתה אשת איש מעולם. שלח ליקח רשות לבא לתת טעם לדבריו עמדו חכמי ההסגר למנין ויצא ע"פ ארבע חמשיות שישב בחוץ ידבר ולא יכנס לפנים. בא וישב לו על פתח בית המדרש ועמד ואמר תורה היא וללמוד אני צריך וכל כי האי לימא איניש קמי רביה ולאו טרחנא אנא לימדתנו רבינו דאסר לה אכ"ע כהקדש דכל דבר שנאסר על ידי דיבור ויוצא מרשות לרשות מיקרי הקדש כגון תרומה וחלה והקדש והפקר שאסור למפקיר ונשאל לחכם. ובתוספות פ"ק דקדושין דף ז' ז"ל שלכך דקדק רש"י ופי' דהא מקודשת בלשון הקדש קאמר לה וכדאמרינן בפ"ב [בר"פ] דאסר לה אכ"ע כהקדש שאדם עושה אותם כהקדש לפיכך יש לה להיות דינה כהקדש אבל אם היה אומר מאורסת או חד מהנהו לישני דלעיל ע"ז לא היה מקשה ונפשטו קדושין בכולה ע"כ. ומה שהקשו עלי דבכתיבה מתגרשת אני לא אמרתי לשאול כדי שתהא מגורשת אלא שתהיה כמי שלא נתקדשה לעולם ותהיה מותרת לכהן. והא דלא יש ממזרים בישראל וכי אחריות ממזרים עלינו ועוד בכל הנדרים לא יהיה שם מי שיתיר נדרו. ועל דא אעיילוה אמרו תורה מבחוץ (ועי' ח"ב סי' מ"ד):

ובחלק ב סימן מד -
שאלה אם מועיל שאלה בקדושין: תשובה לכאורה משמע שאין לה רגלים אבל כי מעיינת שפיר תמצא שורש דבר במה דאמרינן בגמ' (קדושין ב':) דאסר לה אכ"ע כהקדש ובמה שכתבו התוס' רפ"ק (ז' ד"ה ונפשטה) גבי המקדש חצי אשה דמדמה לקדוש דבהמה ושם מחלקין בין כשאומר לה בלשון הרי את לקוחתי או נשואתי לאומר בלשון הקדש הרי את מקודשת ע"ש ומ"ש בכתיבה מתגרשת וכו' (שם ה') היינו כשלא אמר לה בלשון הקדש א"נ שלא מצא פתח להתיר למפרע דאז מיגז גייז מכאן ולהבא ונקראת גרושה ואסורה לכהן אבל כשא"ל בלשון הקדש ומצא פתח ועקר והתיר למפרע או שהיא רחוקה מנא לך ונ"ל דאיתא בח"א (סי' כ"ט: לפילפולא בעלמא):



ע"ע תוס' הרא"ש קידושין דנב' השוואה מחודשת בין קידושין להקדש


חזור אל “בית המדרש”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: עיק ו־ 34 אורחים