מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

השוואות...

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
עושה חדשות
הודעות: 12522
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' פברואר 01, 2017 8:35 pm

סעדיה כתב:
עושה חדשות כתב:גמ' חולין דף נח: בהמה בעלת ה' רגלים או שאין לה אלא שלש וכו' טרפה נמי הויא מאי טעמא כל יתר כנטול דמי.
רמב"ם הל' תפילין פ"ז כרך זה שיש בו תורה נביאים וכתובים אין קדושתו כקדושת ספר תורה אלא כחומש מן החומשים, דין היתר כדין החסר.
בית יוסף יו"ד סי' רפג ומ"ש רבינו ואין בקדושתם כקדושת ספר תורה וכו'. כ"כ הרמב"ם שם (הט"ז) ונתן טעם מפני שדין היתר כדין החסר כלומר דכל יתר כנטול הוא (חולין נח:) ואחר שיש דבר אחר עמו דמי כחסר ממנו וא"כ הוה ליה ס"ת חסר ופסול.

וע"ע בנמוק"י הל' ס"ת (ד. בדפי הרי"ף).

יש"כ, פלאי פלאים.

===

עוד אחד:
חזו"א יו"ד סי' יד כתב:חולין נ"ח א' שיחלא קמא אסורה מכאן ואילך הו"ל זוז"ג ומותר, יש לעי' כי היכי דשיחלא קמא אסורה משום דחשיבא גופה ומיטרפא יחד עם האם ה"נ מכאן ואילך כיון דנתעברה והיא גופה הרי היא בכלל האם, ונראה ... והוי דין טריפות כדין גמ"ד דמחלקינן סנהדרין פ' א' בין מעוברת לעיברה אחר גמ"ד.

איש טלז
הודעות: 587
הצטרף: ה' מרץ 10, 2016 10:05 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי איש טלז » ד' פברואר 01, 2017 9:55 pm

ע"ע תלמידי ריבנו יונה ברכות ריש פרק תפילת השחר שמשוה גדר תוספת שבת להא דחיטה אחת פוטרת את כל הכרי עי"ש

עושה חדשות
הודעות: 12522
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' פברואר 01, 2017 10:09 pm

איש טלז כתב:ע"ע תלמידי רבנו יונה ברכות ריש פרק תפילת השחר שמשוה גדר תוספת שבת להא דחיטה אחת פוטרת את כל הכרי עי"ש
לענ"ד שווה ציטוט.
והיה אומר ה"ר יעקב מאורלינ"ש ז"ל שאע"פ שתוספת שבת די בכל שהוא אפ"ה אם הוא מוסיף הרבה יותר בכלל תוספת הוי וחייב עליו אף על פי שאפשר לומר שאינו אלא מדרבנן אפ"ה אסור לעשות בו שום דבר כמו תוספת כל שהוא וכיוצא בזה אמרו לענין תרומה (ע"ז ע"ג וכ"מ) שאע"פ שחטה אחת פוטרת כל הכרי אפ"ה (תרומות פ"ד מ"ה) אם תרם הרבה הכל דיינינן ליה תרומה

איש טלז
הודעות: 587
הצטרף: ה' מרץ 10, 2016 10:05 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי איש טלז » ד' פברואר 01, 2017 10:12 pm

וע"ע ראבן סימן ב'

עושה חדשות
הודעות: 12522
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' פברואר 03, 2017 12:30 am

עושה חדשות כתב:ז"ל הראב"ן במס' ע"ז -
ובין קדירה בת יומא ובין דלאו בת יומא האיסור שבלוע בה כמי שאינו דמי כל זמן שבלוע עד שיצא ולכשיצא אוסר, דכשם שטומאה בלועה כמאן דליתה דמיא ואינה מטמאה עד דנפקא כך איסור הבלוע לא אסר עד דנפיק, דהא חמץ בפסח אי מטמין ליה עבר בבל יראה ובל ימצא ואם הוא בלוע בקדירה לא עבר ומותר להשהותו עד לאחר הפסח וכי נפיק לאחר הפסח היתר הוא ואי הוה נפיק בפסח הוה אסר, ה"נ ל"ש. וא"ת א"כ דאיסור הבלוע כמאן דליתיה דמי אמאי אמרה תורה וכלי חרס אשר תבשל בו ישבר...


ובשו"ת בתחילת הספר ס"ח כ' -
...ולא דמי לקדירות [שם] דמשהינן להו, דהתם ליתיה לחמץ בעין דהא מובלע בקדירה אבל הכא איתיה לשכר אלא דמיערב וכי מטא זימנה מתעורר. ומנא תימרא דשני בין בלוע למעורב, דהא טומאה בלועה אינה מטמאה וטומאה שנתערבה אמרינן לעיל דחוזרת וניעור, וכן כותח הבבלי וחומץ האדומי שהם איסור מעורב אמרינן דעבר עליה אי משהי לה, אבל קדירה שבלוע חמץ בתוכה לא עבר עלה

דהיינו, שהראב"ן מדמה איסור בלוע לטומאה בלועה.

והנה ז"ל התוספתא במקוואות -
נכנס לו חץ ביריכו ר' אומר אינו חוצץ וחכמים אומרים הרי זה חוצץ במה דברים אמורים בשל מתכת אבל בשל עץ הרי זה חוצץ ואם קרם עליו העור מלמעלה הכל מודים שאינו חוצץ שכל הבלועין באדם ובבהמה בחיה ובעופות טהורין
והר"ש שם פ"י מ"ח מבאר -
דלכך אינו חוצץ דכי היכי דלענין טומאה בטל אגב גופו כשקרם העור מלמעלה ותו לא מטמא ולא מיטמא לענין חציצה נמי בטל אגב גופו
ואף הראבי"ה בסי' תתקצא כ' -
פירוש, כי בלוע לעניין טומאה ולעניין חציצה שווין. דפ' בהמה המקשה מוכיח דכל בלוע הוה ליה כמאן דליתיה כלל בעולם שנתעכל ועדיף מבית הסתרים

ודו"ק.

עושה חדשות
הודעות: 12522
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' פברואר 03, 2017 12:44 am

אהבת חסד להח"ח פ"ב -

הקפת החנות אי הוי כהלוואה.png
הקפת החנות אי הוי כהלוואה.png (12.44 KiB) נצפה 9930 פעמים

סעדיה
הודעות: 1602
הצטרף: ה' אוגוסט 13, 2015 10:43 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי סעדיה » ו' פברואר 03, 2017 7:40 am

עושה חדשות כתב:והנה ז"ל התוספתא במקוואות -
נכנס לו חץ ביריכו ר' אומר אינו חוצץ וחכמים אומרים הרי זה חוצץ במה דברים אמורים בשל מתכת אבל בשל עץ הרי זה חוצץ ואם קרם עליו העור מלמעלה הכל מודים שאינו חוצץ שכל הבלועין באדם ובבהמה בחיה ובעופות טהורין
והר"ש שם פ"י מ"ח מבאר -
דלכך אינו חוצץ דכי היכי דלענין טומאה בטל אגב גופו כשקרם העור מלמעלה ותו לא מטמא ולא מיטמא לענין חציצה נמי בטל אגב גופו
ואף הראבי"ה בסי' תתקצא כ' -
פירוש, כי בלוע לעניין טומאה ולעניין חציצה שווין. דפ' בהמה המקשה מוכיח דכל בלוע הוה ליה כמאן דליתיה כלל בעולם שנתעכל ועדיף מבית הסתרים

ודו"ק.

ועי' באגרות משה יו"ד ח"א סי' ר"ל ענף ז', ובמנחת אברהם בכורות כ"ב. אות ג'.

עושה חדשות
הודעות: 12522
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' פברואר 03, 2017 8:05 am

איסור והיתר הארוך סי' מח כתב:וההולך ממקו' שאוכלין שם חמאה של כנעני' למקום שנוהגין בו איסור אין צריך לומר שהוא אסור עמהן. אבל ההולך ממקום שנוהגין בו איסור למקום המותר מותר לאוכלו עמהן אפילו אם דעתו לחזור. ואין בזה משום חומרי המקום שיצא משם כי זה אינו תלוי במנהג כמו חלב שתחת הקרום של הכרס וכמה חלוקי מנהגים שמחולקין המדינות בבדיקות טריפות הריאה בסירכה שבין אונא לאומא. או אם לנענע סירכה שבשומן הלב. וכל כה"ג דהתם כל ישיבה וישיבה מדינה ומדינה עיר ועיר חייבים לנהוג עצמה כדעת הגדול הרב המנהיג הראשון שהיה באותו מקום מתחילה מאל השופט אשר יהיה בימים ההם. בשאין בית דין האחרון גדולים מהם בתורה ובמנין. ובזמן הזה שאין כהן ושופט סמוך בירושלים. אבל הנדון הזה אין תלוי בשיקול הדעת הקדמונים אלא בתיקוני החמאה עצמה באיזה מקום מתקנין אותה בהכשר ובנקיון ואם היו מתקנין אותן במקום שנוהגין בו איסור כמו שנוהגין בו היתר היו אוכלין אותם גם לשם. וכן מתיר הרא"ש אפי' באיסור דאוריי' (הגה"ה) לאדם שהולך ממדינה שאין מסורת לעוף למדינה שיש שם מסורת לאותו עוף לאוכלן עמהן אפי' אם דעתו לחזור מטעם שמה שאין אוכלין אותו במדינתו אין זה בעבור איסורו אלא בעבור חסרון קבלתו שלא קיבלו עליו היתר מאבותיהן וגם איסור לא הורו להם. ואלו שקבלו היתר מאבותיהן ראוי לסמוך עליהן בכל מקומות. כל זמן שלא יכולין לברר איסור עכ"ל. והכא ג"כ מה שאין אוכלין החמאה במדינתו אין בעבור איסורא אלא מחמת שאין מתקנין אותו לשם בהכשר כמו בכאן. וראוי לסמוך עליהן בכל המקומות דנקט הרא"ש נראה לי שרוצה לומר בכל אותן מקומות שנהגו בהן היתר אף על פי שלא קבלו עליו כולן או רובן אלא קצת דאל"כ לא תמצא מקום האסור ואף כשיחזור בביתו יהא מותר לאוכלו:

עושה חדשות
הודעות: 12522
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' פברואר 05, 2017 8:45 pm

עושה חדשות כתב:
עושה חדשות כתב:ז"ל הראב"ן במס' ע"ז -
ובין קדירה בת יומא ובין דלאו בת יומא האיסור שבלוע בה כמי שאינו דמי כל זמן שבלוע עד שיצא ולכשיצא אוסר, דכשם שטומאה בלועה כמאן דליתה דמיא ואינה מטמאה עד דנפקא כך איסור הבלוע לא אסר עד דנפיק, דהא חמץ בפסח אי מטמין ליה עבר בבל יראה ובל ימצא ואם הוא בלוע בקדירה לא עבר ומותר להשהותו עד לאחר הפסח וכי נפיק לאחר הפסח היתר הוא ואי הוה נפיק בפסח הוה אסר, ה"נ ל"ש. וא"ת א"כ דאיסור הבלוע כמאן דליתיה דמי אמאי אמרה תורה וכלי חרס אשר תבשל בו ישבר...

ובשו"ת בתחילת הספר ס"ח כ' -
...ולא דמי לקדירות [שם] דמשהינן להו, דהתם ליתיה לחמץ בעין דהא מובלע בקדירה אבל הכא איתיה לשכר אלא דמיערב וכי מטא זימנה מתעורר. ומנא תימרא דשני בין בלוע למעורב, דהא טומאה בלועה אינה מטמאה וטומאה שנתערבה אמרינן לעיל דחוזרת וניעור, וכן כותח הבבלי וחומץ האדומי שהם איסור מעורב אמרינן דעבר עליה אי משהי לה, אבל קדירה שבלוע חמץ בתוכה לא עבר עלה

דהיינו, שהראב"ן מדמה איסור בלוע לטומאה בלועה.
והנה ז"ל התוספתא במקוואות -
נכנס לו חץ ביריכו ר' אומר אינו חוצץ וחכמים אומרים הרי זה חוצץ במה דברים אמורים בשל מתכת אבל בשל עץ הרי זה חוצץ ואם קרם עליו העור מלמעלה הכל מודים שאינו חוצץ שכל הבלועין באדם ובבהמה בחיה ובעופות טהורין
והר"ש שם פ"י מ"ח מבאר -
דלכך אינו חוצץ דכי היכי דלענין טומאה בטל אגב גופו כשקרם העור מלמעלה ותו לא מטמא ולא מיטמא לענין חציצה נמי בטל אגב גופו
ואף הראבי"ה בסי' תתקצא כ' -
פירוש, כי בלוע לעניין טומאה ולעניין חציצה שווין. דפ' בהמה המקשה מוכיח דכל בלוע הוה ליה כמאן דליתיה כלל בעולם שנתעכל ועדיף מבית הסתרים
ודו"ק.

הגמ' בחולין גם דנה לדמות את זה לדין צמיד פתיל, וז"ל הר"ן שם "שאע"פ שאינו מטמא מגבו אפ"ה אם לא שהוא מבליע טהרה שבתוכו היתה טמאה דמכל מקום תוך אהל המת הוא", והראבי"ה בסי' אלף קלד כ' "ואף על פי שהזכיר רבי' שלמה גבי צמיד פתיל דנידון כמעוכל, לא שממש יהא מעוכל דהא אינו ראוי להתעכל בו אלא גזירת מלך הויא דטהור כאילו היה מעוכל דהכלי חוצץ מגבו".

איש טלז
הודעות: 587
הצטרף: ה' מרץ 10, 2016 10:05 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי איש טלז » ב' פברואר 06, 2017 9:11 pm

תשובת הגאונים סימן עט' גבי נפל הבית עליו ועל אשתו כתב דלמ"ד ק"פ כקנין הגוף הנכסים בחזקת הבעל ולמ"ד לאו כקנין הגוף הרי זה בחזקת האשה
[ויש כאן תליה חדשה בתורת הבעלות של מוחזקות לדינא דקנין פירות ]

איש טלז
הודעות: 587
הצטרף: ה' מרץ 10, 2016 10:05 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי איש טלז » ב' פברואר 06, 2017 9:20 pm

תשובת הגאונים אסף ח"ב עמוד שלושים דהא דפליגי רב ושמואל בנאסרה לאחר נפילה והותרה אם תחזור להתירא דאזלי לטעמיהו אם יש זיקה או אין זיקה ויש להאריך ביאור הענין

איש טלז
הודעות: 587
הצטרף: ה' מרץ 10, 2016 10:05 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי איש טלז » ד' פברואר 08, 2017 8:09 pm

עין בדברי הגרי"ש מלבוב בהסכמה לשו"ת שבות יעקב שכתב שם בשם מהר"ח אלפנדרי דב' אחיות ואחת טריפה מותרות וליכא איסור אחות אשה דכל איסורה דאחות אשה היא רק בחיה [דאחר מיתתה מותרת ] וה"נ טריפה אף בחיה לא מקרי בחיה ועיין בזה

איש טלז
הודעות: 587
הצטרף: ה' מרץ 10, 2016 10:05 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי איש טלז » ה' פברואר 09, 2017 8:29 pm

ע"ע שו"ת ר"י טיאה וויל או"ח סי' כה שפסק שאין שאלה מועלת על תוספת שבת, דהו"ל כתרומה שבאה ליד
כהן, שא"א להשאל, וה"ה כאן כבר זכתה שבת את שלה, עי"ש

איש טלז
הודעות: 587
הצטרף: ה' מרץ 10, 2016 10:05 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי איש טלז » ה' פברואר 09, 2017 8:36 pm

ע"ע ביאור הגר"א או"ח סימן רסג' סקכ"ב דהנידון אם מועיל תנאי בקבלת שבת תלוי בנידון אם מועיל תנאי בקדושת סוכה ואכמ"ל בביאור הענין

עושה חדשות
הודעות: 12522
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ש' פברואר 11, 2017 11:37 pm

הג' איסור והיתר הארוך שער מא כתב:אם התולעים הגדלים בתוך הכמיהים ופטריות כגון הנמצאים בתוך הנקבות שלהן ולא נקבו לחוץ הוי דינם כאותם שגדלין בבשר וגבינה מחמת סרחון אף על פי שבאין לתוכו כשהן מחובר בודאי דהא לא חשיב אותם בגמ' גדולי קרקע אלא מהאויר מתגדלים ואין נקנין בכסף מעשר ואין מברכין עליהם בורא פרי האדמה
הרמ"א ביו"ד סי' פד כתב:תולעים הגדלים בכמיהים ופטריות, דינן כמו בשאר פירות, ולא אמרינן דלא חשיב מחובר לקרקע, הואיל ואין מברכין עליהם בורא פרי האדמה (ד"ע ולאפוקי או"ה)

עושה חדשות
הודעות: 12522
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' פברואר 12, 2017 11:38 pm

שבט הלוי ח"ז ס"ב כתב:...ומה שכתבו איזה רבנים לדמות בדיקת סתו"מ ע"י הקאמפיוטער כמו בדיקת סכין של שחיטה מפגימות שאינם מורגשים ע"י בדיקת אדם, או לבדיקת תולעים ע"י מקראסקאפ, או לבדיקת ריבוע התפילין ע"י מכשירין מדוייקים יותר מראיית אדם, הדבר פשוט דאין עניניהם דומים כלל לעניננו, דהתם גדר האיסור או החיוב שצוותה תורה הוא מה שנראה לאדם, וכל מה שאינו נראה לעין אדם אינו בכלל האיסור, דאף אם אנו רואים תולעים במיקראסקאפ הדבר היתר גמור, וכן חסרון קל בריבוע התפילין הנראה רק ע"י כלי מדידה מדוייקים לא הוי חסרון ריבוע מאחר ולמראה עיני אדם הוי מרובע, משא"כ לענין טעויות בחסר ויתר הרי הדבר תלוי במציאות, דאם חסר או יתר אות א' בתפילין הרי במציאות אינם תפילין ומה שלא נתגלה עד כה לעיני אדם הוא רק דאנן עדיין לא ידענו מהפסול הנמצא בהם, אבל פשיטא דכשיתגלה לעיננו הטעות בתפילין ע"י המכונה, הרי שעל בעליהן לרוץ מיד לחפש תפילין אחרות כשרות ולהניחם כל עוד היום גדול וממילא אין דמיון כלל לכל הנ"ל ופשוט.
באמת מה הקשר?

עושה חדשות
הודעות: 12522
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' פברואר 13, 2017 12:36 am

חת"ס חולין סז:
מדקתני בעיקרי זתים ועיקרי גפנים ש"מ כ' תוס' לכאורה אבל יש לפרש הזיתים שבעיקריהם היינו באיביהם. מ"מ בגפנם ק' לפרש כן וצ"ל איידי דנקט עיקרי זתים נקיט עיקרי גפנים. מ"מ יותר נראה מה דמשמע מהר"ן דאה"נ עיקרי זתים משמע אילן גופי' מ"מ ברייתא לא דקדקה בכך רק לאשמעינן דמחובר לקרקע הוה כקרקע ועל הארץ לאו דוקא ארץ ממש א"כ ה"ה פרי באיביה ע"ש. ולכאורה יש להסביר עפ"י מ"ש תוס' שבת ק"נ ע"ב ד"ה מחובר וכו' דקי"ל כל העומד לתלוש כתלוש דמי לבר מלענין שבת דכמחובר דמי כל זמן שלא יבשו גם עוקציהן שבאילן שאז כתלוש לגמרי הוא ולמדו כן משמואל לקמן חולין קכ"ז ע"ב תאנים שצמקו באיביהן ע"ש והשתא נימא דפרי האילן העומדים לתלוש לא הוה בכלל על הארץ לולי ריבוי כל מרבינן גם פרי העומד לתלוש אך כל זמן שלא נתייבשו עיקריהן היינו עוקציהן שבאילן והיינו שמואל לשטתו אין כאן דיקא נמי והא דנקט שמואל באיביהן ולא נקיט בעיקריהן משום דנקיט מילתא בקישות שהוא ירק ובירק לא שייך לחלק בין יבש עוקץ לגוף האילן דאין כאן אילן וכיון שיבש יבש הכל לגמרי משא"כ בפרי האילן שהאילן קיים ועוקצי הפרי מתייבשים ונופלים מהאילן ואז הוה כתלוש וק"ל.

עושה חדשות
הודעות: 12522
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' פברואר 15, 2017 1:06 am

תוס' מו"ק ח:
לפי שאין מערבין שמחה בשמחה - גזירת הכתוב כדדריש לקמן מקרא דשלמה ובירושלמי דריש מדכתיב מלא שבוע זאת וטעם נראה קצת דכמו שאין עושין מצות חבילות דבעינן שיהא לבו פנוי למצוה אחת ולא יפנה עצמו הימנה וכן שמחה בשמחה יהיה לבו פנוי בשמחה.

עושה חדשות
הודעות: 12522
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' פברואר 15, 2017 1:15 am

...אנחנו קבלנו מרבותינו להרחיק דמיון נושאים משתנים תכלית הריחוק (בלי מקור בגמ'), וזה יסוד היסודות באמתות התורה, אם באנו לדון אם אוכל שנגע בדג הוכשר ונפשוט שהוא בפלוגתת רשב"ג ורבנן יהיה לנו למשחק, אם באנו לדון אם דג צריך הכשר ונאמר דזה תלוי בפלוגתת רשב"ג ורבנן יהי' לנו למשחק, אם באנו לדון בתולע המתהווה מבשר הדג שבימים ובנחלים דזהו בכלל פלוגתא דרשב"ג ורבנן ולרשב"ג דינו כמתהוה במים ואסור משום שרץ המים יהי' לנו למשחק, ומה שהוא אמת דמתני' פ"ו דמכשירין דמצריך לדג הכשר הוא אפי' לרשב"ג, ומה שאמרו חולין סז' ב' דרני דכוורי שריין אפי' לרשב"ג, כמו כן לנו למשחק דשרץ המים שהוא על הדג בארץ תלוי בפלוג' רשב"ג ורבנן, שרץ המים שבבורות אמנם מותר כששואב המים בכלי והשרץ בתוך המים שזהו חיותו ומקום חיותו והרי לא פירש, אבל כשפירש מן המים ושוכן על הדג כבר אינו במקום חיותו יהי' הדג מה שיהי' כמו השרץ שבשר הדג יוצרו לא חשיב כנוצר מן המים, תדע שהרי דג טמא ושרץ שנולדו בבורות ובכלים שפירשו אסורין ואמאי הרי כל גופו מים והרי אין כאן פרישה מן המים כיון שכולו מים והוי כשואב מים מן הבור והשרץ בתוך המים, והאמת שאין ברייתו מן המים כמים אלא בנמוח למים כהרמ"א והמ"א (סי' קסב' יד') ולענין למעט בשפוה"נ ולענין נט"י, טעמא דרשב"ג משום שכן דרך המים לשכון בתוכו את אלו אינם חוצצים ואינם ממעטים אע"פ שאינם מים...

מתוך מכתב של מרן החזו"א.

עושה חדשות
הודעות: 12522
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ש' פברואר 18, 2017 8:20 pm

כמו בתוך הפה - איסור והיתר לריב''מ מבניולש בשם סביו 'הבתים'.png
כמו בתוך הפה - איסור והיתר לריב''מ מבניולש בשם סביו 'הבתים'.png (39.58 KiB) נצפה 9719 פעמים

עושה חדשות
הודעות: 12522
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ש' פברואר 18, 2017 8:23 pm

ספר הבתים ל''ת שיז.png
ספר הבתים ל''ת שיז.png (23.48 KiB) נצפה 9718 פעמים

עושה חדשות
הודעות: 12522
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ש' פברואר 18, 2017 9:57 pm

ב"ב י:
תניא אמר להן רבן יוחנן בן זכאי לתלמידיו בני מהו שאמר הכתוב צדקה תרומם גוי וחסד לאומים חטאת נענה רבי אליעזר ואמר צדקה תרומם גוי אלו ישראל דכתיב ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ וחסד לאומים חטאת כל צדקה וחסד שאומות עובדי כוכבים עושין חטא הוא להן שאינם עושין אלא להתגדל בו כמו שנאמר די להוון מהקרבין ניחוחין לאלהה שמיא ומצליין לחיי מלכא ובנוהי ודעביד הכי לאו צדקה גמורה היא והתניא האומר סלע זה לצדקה בשביל שיחיו בני ובשביל שאזכה לעולם הבא הרי זה צדיק גמור לא קשיא כאן בישראל כאן בעובד כוכבים.
מהרש"א שם בח"א:
ל"ק כאן בישראל כאן בעכו"ם יש להקשות בזה מי איכא מידי דלישראל שרי ולעכו"ם אסור כדאמרינן פרק השוחט ופרק ד' מיתות ויש ליישב ודו"ק:
וצ"ע.

עושה חדשות
הודעות: 12522
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' פברואר 20, 2017 9:42 pm

שתי דוגמאות על תולעים:
שו"ת הרשב"א ח"א סי' ערה כתב:גם מה שאמרת בפולין החדשים שסמוך לגמרן מצוי בהן במקום הרחש מקום שחור. ונכר ראשו של רחש וגופו אינו ניכר אלא מהפול בעצמו שמשונה קצת מהפול עצמו. אם אסור רחש זה אם לאו? אם נדמה אותו לעכבר שחציו בשר וחציו אדמה שהנוגע בבשר טמא ובעפר טהור כמו ששנינו בפרק העור והרוטב (דף קכ"ו ב) אם לאו?
תשובה הרחש ההוא מיד נודע מקומו שמקומו משחיר וכלו הוא נברא וזה קטן מאד מאד. וכמה פעמים נסינו ונוטלין אותו ממקומו ומניחין על צפורן האצבע והוא רוחש והולך. ולפיכך אנו מורגלין שבכל מקום שמשחיר בפולין נוטלין קצת בעומק וזו היא בדיקתו והכשרו. ואפילו למה שאתם סבורים נראה שיש לי לאסור יותר מאותה של עכבר. דהתם לענין טומאה ולגבי טומאה מקילין לפי שאין מרבין בטומאה. אבל כאן כל שנתרקם קצתו הרי זה אסור דלא בעיא רוחש ממש אף על פי שרש"י ז"ל נראה שסובר כן בחולין (דף ס"ז ב). אלא כשהוא מתחיל להיות מין רוחש יש לאסור וכדרך שאנו אוסרין ביצה שנמצא דם בחלמון שלה כאילו כבר נתרקמה משום דכל שיש דם בחלמון אמרינן שדא תכלא בכולא. ואף בעכבר טמאו את הבשר וכל שכן בענין איסור אכילה.
השג' הרמב"ן לסהמ"צ שורש ט כתב:וכך אמרו בגמר חולין (שם א - ב) אמר רב הונא לא לישפי איניש שיכרא בצבתא בליליא דילמא פריש ממנא לצבתא והדר נפיל לכדא וקא עבר משום שרץ השורץ על הארץ א"ל רב חסדא לרב הונא תניא דמסייעא לך ואת נבלתם תשקצו לרבות יבחושין שסיננן. ועל פי זה אמרו קישות שהתליע באיביה אסור משום שרץ השורץ על הארץ. ששרצם בפרי במחובר לקרקע כשרצם על הארץ

איש טלז
הודעות: 587
הצטרף: ה' מרץ 10, 2016 10:05 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי איש טלז » ג' פברואר 21, 2017 8:08 pm

ראיתי לחכם אחד שכתב לתלות מחלוקת ר"י ור"ל אי משיכה קונה או כסף לשיטתם חולין קלט' בענין בי גזא דרחמנא ועיין

עושה חדשות
הודעות: 12522
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ג' פברואר 21, 2017 8:40 pm

איש טלז כתב:ראיתי לחכם אחד שכתב לתלות מחלוקת ר"י ור"ל אי משיכה קונה או כסף לשיטתם חולין קלט' בענין בי גזא דרחמנא ועיין
בלי שמות זה לא שווה...

===

רמב"ן חולין ג:
ובתשע חנויות דהוא רובא דאיתיה קמן נמי מסתברא דלא אזלינן בתר רובא אלא היכא דליכא דידע, אבל ודאי צריך הוא לשאול החנונים אם יש מי שיודע שהיא אסורה או מותרת, דהא גבי יוחסין לא סמכו על הרוב אלא תרי רובי בעינן (כתובות ט"ו א') והיאך אפשר שבאיסורין הולכין אחר הרוב ועשאוהו כודאי לכתחלה וגבי יוחסין לא סמכו עליו כלל.
מלחמות שם ריש חולין
אלמא כל כי האי גוונא לא אזלינן בתר חזקה היכא דאיתיה קמן למבדק אף על גב דבלא אפשר סמכינן ואמרי' נמי בכה"ג בפ' בא סימן קטנה שהגיעה לכלל שנותיה אינה ממאנת וחזקה שהביאה שערות ואמרי' עלה כי אמר רבא חזקה למיאון אבל לענין חליצה בעיא בדיקה וגבי יוחסין מצינו שלא הלכו חכמים אחר רוב עד דאיכא תרי רובי משום דמיעוט פסולי כהונה שכיח והיאך אפשר דגבי איסור חמור כגון שחיטה סמכו חכמים על הרוב ועשאוהו כודאי לגמרי ואפי' עומד לפנינו אין שואלין אותו וגבי יוחסין לא סמכו עליו כלל אלא ש"מ לכתחלה חוששין.

עושה חדשות
הודעות: 12522
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' פברואר 22, 2017 12:31 am

שו"ת מהר"ח או"ז סי' רי כתב:ונראה דאם הפקיד ראובן שטרות של גוים ביד שמעון והקנם ללוי במעמד שלשתן דלא קנאן לפר"ת דפוסק דאין אותיות נקנות במסירה. דלא עדיף מעמד שלשתן ממסירה. ואפילו לפי' רשב"ם אין נראה דמעמד שלשתן יועיל באותיות שאין שום קנין מועיל אלא מסירה. והיא גופא תימה למה מסירה תועיל? כי כמו שמשיכה והגבהה אין שייך בהם שאינו בא לקנות גוף הקלף אלא האותיות ואפי' כתובים על הקלף. שאל"כ גם מסירה לא תועיל בידם. אלא כיון שמסרם לו והם בידו לגבות בהם קנאם. ודמי למסירת מפתחות שקנה הבית במסירת המפתחות לפי' רש"י. ואפי' ר"י יודה כאן שאין שייך כאן קניין אחר כמו בבית ששייך בו חזקה. ואפילו הוא נעול ומסר לו מפתחות ומכיון שהוא כבר מונע מיד כל אדם מליכנס בו קנאו לפר"י. שבנעל לבד קונה בלא תיקון מנעול מהאי טעמא. ומעתה אין שייך כלל להזכיר באותיות מעמד שלשתן.

עושה חדשות
הודעות: 12522
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' פברואר 23, 2017 9:19 pm

עושה חדשות כתב:רמב"ן חולין ג:
ובתשע חנויות דהוא רובא דאיתיה קמן נמי מסתברא דלא אזלינן בתר רובא אלא היכא דליכא דידע, אבל ודאי צריך הוא לשאול החנונים אם יש מי שיודע שהיא אסורה או מותרת, דהא גבי יוחסין לא סמכו על הרוב אלא תרי רובי בעינן (כתובות ט"ו א') והיאך אפשר שבאיסורין הולכין אחר הרוב ועשאוהו כודאי לכתחלה וגבי יוחסין לא סמכו עליו כלל.
מלחמות שם ריש חולין
אלמא כל כי האי גוונא לא אזלינן בתר חזקה היכא דאיתיה קמן למבדק אף על גב דבלא אפשר סמכינן ואמרי' נמי בכה"ג בפ' בא סימן קטנה שהגיעה לכלל שנותיה אינה ממאנת וחזקה שהביאה שערות ואמרי' עלה כי אמר רבא חזקה למיאון אבל לענין חליצה בעיא בדיקה וגבי יוחסין מצינו שלא הלכו חכמים אחר רוב עד דאיכא תרי רובי משום דמיעוט פסולי כהונה שכיח והיאך אפשר דגבי איסור חמור כגון שחיטה סמכו חכמים על הרוב ועשאוהו כודאי לגמרי ואפי' עומד לפנינו אין שואלין אותו וגבי יוחסין לא סמכו עליו כלל אלא ש"מ לכתחלה חוששין.

אני מגלה שזה רק קצה הקרחון בהבנת המושג של "תרי רובי",
כי התוס' ביבמות פא. סנהדרין פ. זבחים עב: (וכן ר"ש ורא"ש ערלה ג-ו) נקטו שגם לגבי ביטול ברוב יש מעלה ב"תרי רובי"!
ובעוניינו, הרי לכאו' הפשטות היא (כמש"כ הרשב"א בכתובות טו.) דחד רובא ותרי רובי כהדדי נינהו וכו' דהא לא שני לן בין חד רובא לתרי רובי, אלא דוקא כלפי הגזירה ביוחסין.
נערך לאחרונה על ידי עושה חדשות ב ש' פברואר 25, 2017 10:51 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

עושה חדשות
הודעות: 12522
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' פברואר 23, 2017 9:23 pm

צירוף שהיות, (ראיתי רשימה של הגרד"ל),

לענין שחיטה, חולין ל"ב א',
לענין טומאת מקדש, שבועות י"ז א',
לענין הפסקה בק"ש, ירו' הובא בחירע"א או"ח סי' ס"ה,
לענין חימוץ די"ח רגעים, רמ"א או"ח סימן תנ"ט ס"ב וע"ש במ"ב.

האם מישהו מקשר ביניהם? (וראה עוד כאן).

איש טלז
הודעות: 587
הצטרף: ה' מרץ 10, 2016 10:05 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי איש טלז » ו' פברואר 24, 2017 12:32 am

בב"מ צו' שאל שתי פרות לעשות בהם פרוטה מהו מי אמרינן זיל בתר שואל ומשאיל ואיכא או דילמא זיל בתר פרות וכל חדא מנייהו ליכא ממונא וראה רש"ש וגליון מהרש"א דדמי לספק הגמ' בקידושין ד"ז ע"ב שני בנותיך בפרוטה מהו

עושה חדשות
הודעות: 12522
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' פברואר 26, 2017 8:43 pm

פרי מגדים יו"ד שפתי דעת סימן קי סקי"ד כתב:ויש לחקור בדין הקבוע שלש חקירות:
החקירה הא' כיון דקבוע חידוש הוא דחדית לן רחמנא דבעלמא אזלינן בתר רובא דליתא קמן וכאן אפילו ברובא דאיתא קמן לא אזלינן א"כ כ"ש דלא ליהני ס"ס בקבוע דלא עדיף מרובא ואפשר דגרע וכדבעינן למימר קמן ...
החקירה הב' היא כיון דגלי קרא דלא ניזול בתר רובא כ"ש בתר חזקה דרובא וחזקה רובא עדיף א"ד היכא דגלי גלי כו' ...
החקירה הג' הוא הא דקיי"ל רוב וקרוב הולכין אחר הרוב ואם פירש אף שקרובה לחנות טריפה כשירה כמו שכתב הפר"ח אות ט"ו אם פירש לפנינו דהוה קבוע ונמצא קרוב לכשירה מי נימא כיון דקבוע לא אזלינן בתר רובא כ"ש בתר קורבא א"ד לא ...

עושה חדשות
הודעות: 12522
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' פברואר 27, 2017 3:36 pm

ר"ן חולין -
וכתבו בתוס' דלא מיקרי קבוע אלא כשהיה האיסור נודע קודם שלקח אבל אם לא נודע האיסור בשעה שלקח אף על פי שלאחר שלקח נתגלה האיסור ונעשה קבוע לא אמרי' ביה דליהוי קבוע למפרע. ונ"מ למי שלקח בשר מן המקולין ואח"כ נודע שהיתה טרפה ביניהם דשרי כיון דבשעה שלקח לא היה קבוע דדין קבוע שיהא כמחצה על מחצה חדוש הוא ואין לך בו אלא משעת חדושו ואילך כלומר משנעשה קבוע אבל למפרע לא.
זה נראה שאול מהדין של עד זומם מכאן ולהבא הוא נפסל.

איש טלז
הודעות: 587
הצטרף: ה' מרץ 10, 2016 10:05 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי איש טלז » ד' מרץ 01, 2017 11:01 pm

דבר מפליא ראיתי היום בספר עקדת יצחק עמוד קלד' שלושים של עבד חמישים של אונס מפתה ומאה של מוצש"ר וכדומה הנה הם צדק אמיתי טבעי וכו וגם הדעת נותן שלא יתחייב האדם בנזקיו רק במה שיזיק אותו בעצם אמנם מה שהזיקו במקרה הוא הגורם לבד וגרמא בנזיקין פטור וכו' ואם קרה מקרה שהעבד נוקב מרגליות או שתהיה הנערה בת טובים ועשירה הנה היה במותר ההוא גורם ופטור וכן אמרו בב"ק גבי פוחת מטבע של חבירו ושורף שטרותיו וכיוצ"ב עכ"ד

עושה חדשות
הודעות: 12522
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » א' מרץ 05, 2017 8:42 pm

תוס' ר''י הלבן כתובות דט''ו.png
תוס' ר''י הלבן כתובות דט''ו.png (69.73 KiB) נצפה 9484 פעמים

איש טלז
הודעות: 587
הצטרף: ה' מרץ 10, 2016 10:05 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי איש טלז » ג' מרץ 07, 2017 9:18 pm

ראה מאירי פסחים ד"ו שביאר דמקדש באיסו"ה דרבנן הוי קידושין מהא דמקדש בקונם דידיה הוי מקודשת

איש טלז
הודעות: 587
הצטרף: ה' מרץ 10, 2016 10:05 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי איש טלז » ג' מרץ 07, 2017 10:25 pm

ראה עמודי אור סימן ט' שדימה ענין חיוב נזיקין על בהמה להא דחייב בשביתת בהמתו [ועי"ש שמה"ט אף אשה מצוה על שביתת בהמתו ]

דורש מבקש
הודעות: 229
הצטרף: ה' פברואר 09, 2017 10:31 pm

Re: השוואות...

הודעהעל ידי דורש מבקש » ד' מרץ 08, 2017 12:04 am

עוד דבר בענין פורים. וז"ל ברכי יוסף תרצ"ה סק"ז. נסתפק הרב יד אהרן נר"ו, השולח לרעהו תרנגולתא פטימתא, ואכלה, ושוב נמצאת טריפה, ויגיד עליו רעו כי טריפה הביא אליו, אם יצא ידי חובת מנות או לא. ויש לעמוד במחלקת הראשונים בשני חזקה, אם אכלה ערלה שביעית וכלאים, דדעת הרמב"ם פי"ב דטוען (הי"ב), דאף שנהנה בעבירה יש לו חזקה. ופסקו מרן ח"מ סי' קמ"א דין י"א. וזו דמות ראיה לזה, דכל שנהנה יצא ידי חובה. אך הראב"ד וסיעתו, ס"ל דמאכל איסור לא הוי חזקה, ופסק מור"ם כדבריהם שם. ולפ"ז אפשר דהכא נמי לא מקריא אכילה. אבל יש לדחות, דהכא לכולי עלמא לא נפיק, אי נמי דלכולי עלמא נפיק. ודו"ק

עושה חדשות
הודעות: 12522
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' מרץ 09, 2017 12:08 am

עי' כאן, דימויים נפלאים.

===

ז"ל ערוגת הבושם לרבי אברהם ב"ר עזריאל:

דם ברית, התום והיושר, כי שבת בחזקת איסור למלאכה כמו טבל שהוא בחזקת איסור וכיוצא בו, שאין עד אחד כשאין בידו נאמן עליו לומ׳ ידענא דמתוקן הוא, כדאית׳ פ׳ האשה רבה. וכן כתב ה״ר יצחק הלבן ז״ל, דשבת בחזקת איסור קיימ', משו׳ דקשי׳ ליה, דא״ר יוחנ׳ פ״ב דנזיר, האומ׳ לשלוחו צא וקדש לי אשה אסור בכל הנשים שבעולם, דחזקה שליח עושה שליחותו וכו׳ עד וכי תימ׳ הכי נמי אימור בשוקא אשכח וקדיש, הת׳ הדרא לניחותא. וקשי׳ מפ״ב דיומא אין הולכין בפיקוח נפש אחר הרוב, היכי דמי, אילימ׳ דאיכ׳ ט׳ ישר׳ וגוי אחד בינייהו, רובא ישר׳ נינהו, אלא ט׳ גוים וא׳ ישר׳ הוה ליה קבוע וכל קבוע כמחצה על מחצה דמי, לא צריכא דפרוש לחצר אחר, מהו דתימ׳ כל דפריש מרוב׳ פריש קמ״ל. איני והאמ׳ רב אסי א״ר יוחנן ט׳ גויים וישר׳ אחד באותו חצר מפקחין, בחצר אחר אין מפקחין, הא דפרוש כולהו הא דפרוש מקצתייהו. פר״ש, חצר דפרוש מקצתייהו אין מפקחי' דאמרי׳ כל דפריש מרובא פריש, ולא אמרי׳ דהדרא לניחותא ובנזיר אמרי׳ התם הדרא לניחותא ולא אמרי׳ כל דפריש מרוב׳ פריש. ותירץ ה״ר יצחק הלבן ז״ל, דלהוציא דבר מחזקתו, כמו שבת, דבחזקת איסור עומדת, לא אמרי׳ הדרא לניחות' אלא כל דפריש מרוב׳ פרי', אבל בנזיר, דחזק׳ שליח עושה שליחו׳ אמרי׳ הדר׳ לניחותא להעמיד דבר בחזקתו, ואחרי שהשבת בחזק׳ אסור הרי הוא כטבל והקדש וכיוצא בה, דאמ׳ פ׳ האשה דאין עד אחד נאמן באיסורי׳ היכא דאין בידו, א״כ היאך מלין תינוק בשבת על פי מילדת או על פי אשה אחרי שאין בידם. וראיתי שכת׳ אבי העזרי ז״ל בתוס׳ רא׳ השנ', דאית׳ בירושלמי אמ׳ להם הממונה צאו וראו אם הגיע זמן השחיטה הרואה אומ׳ בורקי, מאי בורקי ברקא בורקאי וחד נאמן, שנייה היא יכול לעמוד עליו וחש לומ׳ עד דהוא עליל ונפיק מנהרא חכימא היא מילתא. פי׳ יכול לעמוד עליו וחש למימ׳ מילתא דעביד׳ לאיגלויי, חושש לומ׳, כלומ׳ מתיירא לומ׳ שקר, שמא ישלח אחר לראות, ופריך עד דהוא עליל ונפיק מנהר׳, כלומ׳ אינו ירא שמא ישלח אחר, כי אפי׳ אם ישלח יאמר בלבו אפי׳ ישלח אחר עד אותו זמן שהוא הולך לראות יאיר, ופריך, חכימא היא מילת׳, פי׳ זה ידוע כלומ׳ זה יכול זה להרגיש אם האיר קודם שבא אחד לראות או עתה בביאתו, תו גרס׳ בירושלמי, אומ׳ עד אחד נולד בשבת מלין אותו על פיו, חשיכ׳ במוצאי שבת מטלטלין על פיו, פי׳ דכל הני אתה יכול לעמוד עליהן, מכל אלו נלמוד דעד אחד כשני׳ באיסורי׳ במילת׳ דעביד׳ לאיגלויי. עד כאן. וצריכין אנו לומ׳ דהא דאמרי׳ במילת׳ דעביד׳ לאיגלויי נאמן, לא דעבידה לאיגלויי בעדות ברורה, אלא אפי׳ ברמז בעלמ׳ מירתת לשקר, דאי לא תימ׳ הכי, הא דאמ׳ בירושלמי דעד אחד נאמ׳ לומ׳ נולד בשבת היכי אשכח לה דעביד לאיגלויי על ידי עדות ברורה, הלא כל עדות לידה אינו אלא מפי מילדת ויולדת, אלא ודאי אפי׳ ברמז בעלמ׳, הילכ׳ מילדת מירתתא מן היולדת והיולדת מן המילדת, אי נמי אשה באיסורי׳ כשאר עד אחד באיסורי׳ ואז מילדת ויולדת כשני עדים ונאמנות אפי׳ על דבר שיש לו חזק׳ איסור, אע״פ שאין בידם. ופ״ק דפסחים הכל נאמנים על בדיקת חמץ, אפי׳ נשי', אפי׳ עבדי׳, אפי׳ קטנ׳, ומסקנ׳ בדיק׳ חמץ דרבנ׳ והאמינהו רבנ׳ בדרבנ׳. ומשמע שאם היה דאורית׳ לא מהימני וי״ל דהא דקאמ׳ הימנינהו רבנ׳ בדרבנ׳ אעבדי׳ וקטנים, אבל נשי׳ אפי׳ בדאוריית׳ מהימנה. וההיא דיומא הואיל ואתא לידי אימ׳ בה מילת' אמ׳ רב יהוד׳ אמ׳ שמו' אין הולכין בפיקוח נפש אחר הרוב, היכי דמי אילימ׳ דאיכא תשעה ישר׳ ואחד גוי, רובא ישר׳ נינהו, ואי נמי פלגא ופלגא ספק נפשות להקל, אלא דאיכ׳ ט׳ גוים וא׳ ישר׳ הא נמי פשיט דהוה ליה קבוע וכל קבוע כמחצה על מחצה דמי, לא צריכה דפרוש לחצר אחרת דמהו דתימ׳ כל דפריש מרובא פריש קמ״ל. איני והאמ׳ רב אסי א״ר יוחנ׳ תשע׳ גוים ואחד ישר׳ באותה חצר מפקחי' בחצר אחרת אין מפקחין, לא קשיא הא דפרוש כולהו הא דפרוש מקצתייהו, פר״ש פרוש כולהו מפקחי׳ דהא איתחזק ישר׳. ולשון ה״ר משה בר׳ מימון, היתה חצר שיש גוים וישר' אפי׳ ישר׳ אחד ואלף גויים נפלה עליהם מפולת מפקחי׳ על הכל מפני הישר', פרש אחד מהן לחצר אחרת ונפלה עליו מפולת באותה חצר מפקחי׳ עליו, שמא זה שפרש הוא הישר׳ והנשארים גוים, נעקרו כולם מחצר זו לילך לחצר אחרת ובעת עקירתם פרש אחד מהם ונכנס לחצר אחרת ונפלה עליו מפולת ואין ידוע מי הוא אין מפקחי' שכיון שנעקרו כולן אין כאן ישר׳ קבוע וכל הפרוש מהן כשהן מהלכין הרי הוא בחזקת הפורש מן הרוב, לפיכך אם היה רוב ישר׳ ופירש אחד מהן לחצר אחרת ונפלה עליו מפולת מפקחין עליו. עד כאן. ויש לתמוה פרוש מקצתייהו אמאי מפקחין הלא אפי׳ בקבוע הניכר כגון ט׳ חנויות קיימ׳ לן כל דפריש מרוב׳ פריש, ועל פר״ש יותר יש לתמוה, כי על כרח׳ יש לנו לומ׳ כשפרוש לחצר אחרת ונפלה מפולת על אחד מהם, שאין בחצר אחרת דין קבוע, דאי יש בה דין קבוע, מה את׳ שמו׳ לאשמעינן הא הוה ליה קבוע וכל קבוע כמחצה על מחצה כדפריך לעיל, ואחרי שאין דין קבוע בחצר אחרת מה מועיל אם הוחזק שם, וביולדת נמי ליכ׳ האי טעמ׳ אפי׳ הכי מחללין עליה שבת אע״פ שרוב יולדות אינן מתות, ותו דלשון לא קשיא הא דפרוש כולהו הא דפרוש מקצתיהו, משמ׳ שבא לתרץ שלא יקשה על תירוצו שתירץ לא צריכ׳ דפרוש לחצר אחרת מהו דתי׳ כל דפרוש מרוב׳ פריש קמ״ל, פי׳ קמ"ל דלא אמרי׳ כל דפריש מרוב׳ פריש ומפקחין, ולפר״ש דפרוש מקצתייהו אין מפקחין הוא עוקר תירוץ הראשון והוה ליה למימ׳ אלא לא קשי', ומדקאמ׳ לא קשי׳ משמ׳ שתירוצו הראשון קיים. הילכ׳ נר׳ לי דברי ה״ר משה, וטעמ׳ דשמו׳ דאין הולכי׳ בפיקוח נפש אחר הרוב כן הוא דאהני וחי בהם, דמיניה ילפינ׳ פ״ב דיומא דעל ספק מפקחי׳ אפי׳ נגד הרוב ומהני דין רוב דאחרי רבים דאפי׳ בספק נפשות יש ללכת אחרי הרוב, הילכך אהנו תרווייהו, אהני וחי בהם, דהיכ׳ דאיכא הוכחה קצת, כמו פורש מקבוע לתת לו דין קבוע, וכן יולדת דקרובה לסכנה אע״פ שרוב יולדות אינן מתות דמחללין עליה שבת, ומהני דין רוב דהיכ׳ דליכא הוכחה להיפך כמו פירש מן הנדים, דאין בו צד קביעות דאין מפקחין.

ודו"ק היטב בדמיון בין חזקת איסור לאפוקי מנאמנות עד אחד, (ונתבאר קצת כאן), ובין חזקת איסור להפקיע סברת הדרא לניחותא. וכן הדימוי בין מילה בשבת, להיתרא דפיקו"נ.

עושה חדשות
הודעות: 12522
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' מרץ 10, 2017 12:01 pm

שו"ת מהריל"ד סי' מב אות טו בהגה,
הא דמחייבי' אליבא דרב על נזקי בור מחמת הבלא ולא חיישי' דניזוק מחבטא, כי רב לטעמיה דהולכין בממון אחר הרוב.

עושה חדשות
הודעות: 12522
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' מרץ 10, 2017 12:28 pm

התרומות ז-ב-יג
ובזה מצינו שנשאל הראב"ד ז"ל אם נתחייב שבועה דאוריתא על הקרקעות שבחוצה לארץ, מפני שהגאונים שעברו היו מטילין שבועה על הקרקע שבחוצה לארץ מפני שעומד לימכר. והשיב להם שאין נשבעין על הקרקעות לא בארץ ולא בחוצה לארץ, אלא היסת שנשבעין עליהן. ומי שכתב דכמטלטלי דאמי סמך על מאי דגרסינן בערכין ההוא גברא דאחרמינהו לנכסי בפום בדיתא וכו' ומתרצינן התם לא קשיא כאן במקרקעי כאן במטלטלי, והא מעשה דהוא בפום בדיתא במקרקעי נמי הוה. ומשנינן מקרקעי דחוצה לארץ כמטלטלי דארץ ישראל הוו. זאת היתה ראיתם. ולא היא, דלא דמי ענין חרמין להא מילתא, דשדה דחרמין שאני שאינו נוהג אלא בזמן שהיובל נוהג, דיליף לה משדה אחוזה, מה התם אין דינו אלא בארץ אף שדה חרמין אין דינו אלא בארץ, הילכך כמטלטלי דארץ ישראל דאמי להא מילתא, אבל לענין שבועה ואונאה מקרקעי נינהו, דהא ליתנהו מטלטלי, ולא חזינא לרבוותא דווקאני דשוו פלוגתא ביניהו לא לענין שבועה ולא לענין אונאה. מיהו היסת משביעין עליהו, ע"כ.
והובא בטור סי' צה.

עושה חדשות
הודעות: 12522
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: השוואות...

הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' מרץ 10, 2017 1:07 pm

אחות אשה טריפה.png
אחות אשה טריפה.png (44.06 KiB) נצפה 9368 פעמים


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 184 אורחים