הודעהעל ידי עושה חדשות » ו' נובמבר 25, 2016 12:40 pm
אבןטובה, זה כבר הובא לעיל כמובן.
קובץ הערות סי' לג -
בהא דאיתא בגמ' [ל"ג ע"א] דבהביא שתי שערות חלין עליו כל האיסורין בבת אחת משום דקטן לאו בר איסורא הוא, אף שהדבר פשוט דישנה לסיבת האיסור גם אצל קטן, כמבואר בסנהדרין [נ"ה ע"ב] בסוגיא דתקלה וקלון, דתקלה איכא גם גבי קטן עיין שם, אלא כיון דליכא על הקטן איסור בפועל, הוי בת אחת, דלענין אין איסור חע"א אינו תלוי בסיבת האיסור אלא בהאיסור בפועל. ועיין בפ"ק דבכורות [ו' ע"ב] דשריותא דחלב חידוש הוא, דליכא מידי דאתי מחי ושרי. והיינו דהיה ראוי להיות אסור משום יוצא מן החי, כמו חלב טריפה. וכן טרחו הראשונים [עיין רא"ש שם סו"ס ה'] לפרש מנ"ל דביצה מותרת ולא אסרינן לה משום יוצא מן החי. ולכאורה למ"ד [חולין ק"ב ע"ב] בהמה בחייה לאו לאברים עומדת, דאיסור אבר מן החי אינו חל אלא אחר שנתלש, אין כאן יוצא מן האיסור כלל. וי"ל דהא דאמרינן בהמה בחייה לאו לאברים עומדת, היינו דזמן חלות האיסור בפועל הוא בשעה שנתלש מן החי, ונפק"מ לענין אין איסור חע"א, כמבואר ס"פ גיד הנשה [שם ק"ג ע"א], אבל סיבת האיסור ישנה בבהמה משעה שנולדה, והיוצא ממנה הוא כמותה, ובשעה שנתלש החלב מן החי, נאסר משום יוצא מן החי, אי לאו קרא, ודין החלב כדין הבהמה עצמה. והגע עצמך, בהמה טריפה שנתערבה בכשירות ובטלה, ובעודה בתערובות נחלבה, ואח"כ הוכרה, דנאסרה מכאן ולהבא, כמ"ש הרא"ש פ' גיד הנשה [סי' ל"ז], ודאי גם החלב אסור כדין חלב טריפה, אף דבשעה שנחלבה היתה הבהמה מותרת משום ביטול, דהאיסור נהפך להיות היתר, וא"כ מאיזה טעם נאסר החלב שחלבו ממנה בעודה מותרת. אלא צ"ל, כיון דע"י הביטול לא הותר אלא האיסור בפועל, אבל מ"מ ישנה לסיבת האיסור גם בתערובות, משו"ה חלבה אסור. אלמא שלענין יוצא מן הטמא, סגי בסיבת האיסור לחודא, וה"נ לענין יוצא מן החי, אפילו למ"ד לאו לאברים עומדת, מ"מ כיון דישנה לסיבת האיסור משעה שנולדה, היוצא ממנה כמותה: